עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, לא מאמין ב"מיני היסטריה" סביב האינפלציה

אם מתייחסים רק לזווית הכלכלית של ההתרחשויות הפוליטיות האחרונות, אז אנחנו בעד בחירות וכמה שיותר מאוחר.  הליכה לבחירות משמעה שכל הדרישות הקואליציוניות שעולות כיום תדחנה והתקציב יחולק באופן חודשי שווה עד הקמת הממשלה החדשה.

המשוואה היא פשוטה : בחירות שוות תקציב מאוזן, שלא לומר אפילו עודף תקציבי ללא "רעשים פופוליסטיים".

תוכנית הורדת המיסים של האוצר

אבל הזווית הנוספת מתייחסת לתוכנית הפחתת המיסים שעלולה להיגנז במידה והבחירות ייערכו השנה. מבלי להיכנס לשאלה אם יש למסות את קרנות ההשתלמות או לא, הרי המהלך הזה של האוצר מהווה דוגמה קלאסית למדיניות אנטי מחזורית שמתאפשרת הודות למדיניות פיסקלית אחראית שננקטה בחמש השנים האחרונות. 

האוצר מדגים לנו באמצעות התוכנית כיצד יש לנהוג בתקופה של האטה.  לא קונים דולרים, לא מציפים את המשק בנזילות, אלא מורידים מיסים.  הפחתת מיסים שתורמת באופן יחסי יותר למעמד הבינוני מאשר למעמדים אחרים והפחתת מס החברות הן תרופות המנע הטובות ביותר בעיתות של האטה כלכלית. 

במסגרת התוכנית מוצע כי התהליך של הפחתת מיסי החברות יואץ ואף יורחב, כך שתוך חמש שנים מס החברות יירד לשיעור של 20%.  למעשה כבר בשנה הבאה מס החברות בישראל יירד לשיעור נמוך מהממוצע במדינות ה OECD. 

עלות התוכנית לפי אומדני האוצר עולה בהדרגה עד שבשנת 2015 היא מגיעה לסך של כשמונה מיליארד ₪.  אולם זהו אומדן נאיבי מאוד מאחר ובדרך כלל הפחתת שיעורי המיסוי מגדילה את תקבולי המס ולא להיפך.  ההפחתה במס החברות (מ 36% ב 2003 לעומת 27% כיום) ובמס על היחידים לא רק שלא הפחיתה את התקבולים ממס הכנסה אלא אף העלתה אותם בשיעור שעולה על שיעור צמיחת המשק.  בתקופה שבין 2003 ל 2007, ההכנסות ממס הכנסה עלו בקצב שנתי ממוצע של כ 5.5% לעומת צמיחה ממוצעת של 4.6% בתל"ג.

ההכרזה על התוכנית להפחתת המיסים לא הייתה המעשה הטוב היחיד שעשה האוצר בשבוע שעבר.  האוצר פרסם את התחזית שלו לשנת 2009 וזו כללה תחזיות שנראות, לפחות לפי שעה, די אופטימיות.  האוצר צופה שהמשק יצמח בשיעור של 4.2% בשנת 2008 ובשיעור של 3.5% בשנה הבאה.

המשמעות של התממשות התחזיות הללו היא שבשנתיים הקרובות תקציב המדינה לא יחרוג מהמסגרת שלו ויחס החוב לתוצר של המשק ימשיך בתוואי הירידה של השנים האחרונות.  בנוסף, האוצר מניח ירידה של יחס חוב לתוצר לרמה של 75% לעומת 80% בתום 2007.

אם המסגרת התקציבית תישמר ויחס החוב ימשיך לרדת, אפשר להניח שגם תוכניות האוצר שגם היקפי הגיוס ימשיכו להצטמצם, גם זה בהתאם למגמה של השנים האחרונות.

הריבית לטווח הארוך

למרות שהדיון בריבית קצרת הטווח הוא אינטנסיבי בהרבה מהדיון בריבית לטווח ארוך, הרי שזו האחרונה משפיעה במידה רבה בהרבה על ההתפתחויות במשק.  שרשרת המזון הכלכלית שמתחילה בעמידה במסגרת התקציבית, ממשיכה בירידה ביחס החוב ובצמצום היקף הגיוסים ומסתיימת בירידה בריבית לטווח ארוך גורמת בסופו של דבר לעלייה בנטייה להשקעות.

הסטטיסטיקה מראה שקיים מתאם גבוה מאוד בין כמות ההשקעות לצמיחת המשק. 
אנו סבורים שתחזיות הממשלה לגבי העמידה במסגרת התקציב של 2008 ו 2009 נראות ריאליות, מה שמעלה את הסיכויים לכך שהמשק הישראלי יצליח לעבור את המשבר הנוכחי בצורה טובה באופן יחסי לעמיתנו בעולם המערבי.

האופטימיות של האוצר נמשכת גם בתחזית האינפלציה שלפי אומדניו תחזור בשנת 2009 לטווח היעד שנמצא בין 1% ל 3%.

המס העקיף של הסחורות

האוצר סבור שההאטה תגבר על פרמטרים אחרים (כמו למשל, הירידה באבטלה) ותסייע למתן את שיעור האינפלציה.  בכך יש כמובן הגיון רב, אולם האינפלציה עשויה להתמתן בשל גורם נוסף והוא ה"מס העקיף" שטמון במחירי הסחורות הגואים ועשוי להשפיע על הרגלי הצריכה.

ככל שעלות המחייה עולה, חלק הולך וגדל של ציבור הצרכנים מתחיל לחפש אלטרנטיבות זולות לאמצעי המחייה הנוכחיים או ויתור על חלקם.

הבנזין

מחירי הדלק המאמירים יכולים לשמש כדוגמה ראויה להמחשת נקודה זו.  במחירי הדלק הנוכחיים, הציבור סלקטיבי בהרבה בשימוש ברכב הפרטי שלו והשיקול של צריכת דלק תופס משקל גדל במכלול השיקולים ברכישת רכב.  זה ישפיע על מכירות הרכב והדלק ומגוון המוצרים שנלווים לענף הזה.  הגרף המצורף למטה מתאר את המכירות של כלי רכב בארה"ב לעומת מחירי הדלק.  כפי שניתן לראות, עם הנסיקה במחירי הדלק החלו מכירות הרכב לרדת, מה שיגרום למחירי המכוניות לרדת ובסופו של דבר תהיה לכך השפעה גם על מחירי הדלק וגם על האינפלציה.

גרף:

מיני היסטריה

לפיכך, על אף ה"מיני היסטריה" שקיימת כעת בארץ ובעולם בנוגע לאינפלציה, אנו מניחים שההאטה בכלכלה הגלובלית תחל למתן את הלחצים האינפלציוניים בעולם וברבעונים הבאים החשש מאינפלציה יתחלף בחשש משימור הצמיחה בעולם.  דרושים כנראה עוד כמה מדדים "סבירים" עד שהתהליך הזה יחל.

עד אז, השוק ימשיך להביע את חששו מפני האינפלציה.  האינפלציה הגלומה כעת בשוק עומדת על רמה של כ 3.8% שמהווה לדעתנו את הרף העליון של התחזיות.  כאמור, אנו סבורים שההאטה תחל לחלחל לכלכלה הריאלית בחודשים הקרובים ומאחר ובשוק מגולמת כעת אינפלציה גבוהה, יתכן ואנו קרבים לנקודה שבה העקום השקלי חוזר להיות (לאחר חודשים רבים) כדאי להשקעה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש