רונן אביגדור
רונן אביגדור
09/07/2008
צמודי המדד הממשלתיים היו המנצחים הגדולים של המחצית ורשמו עלייה של למעלה מ-8%, מדד התל-בונד 20 רשם עלייה כמעט זהה, בעוד האפיק השקלי רשם תשואות נחותות משמעותית של כ- 2% בממוצע. מי שהשקיע במט"ח הפסיד כ- 15% בדולר וכ- 9% באירו.
בואו נכניס דברים לפרופורציה. בעוד הכותרות מדברות על משברים פיננסיים בקנה מידה היסטורי, סיפק שוק האג"ח הישראלי מקלט בטוח במים סוערים והצדיק את כינויו "השוק הסולידי".
עוד סימן לבגרות המשקיעים הוא ההבדל הדרמטי בין גל הפדיונות והמכירה הלא סלקטיבית של נכסים פיננסיים סולידיים, בהיקפים של למעלה מ- 15 מילארד ₪, במהלך חודשי הקיץ של 2007 (את המנוסה למזומן, כיננו אז "Run to cash"), לבין דפוס ההתנהגות הבוגר והאחראי יותר של הציבור במחצית 2008: סלקטיביות, הקטנת חשיפה למניות והגדלת החשיפה לצמודי המדד הממשלתיים והקונצרניים כאחד. ציבור המשקיעים הישראלי יישר קו עם העולם והצטרף למגמת ההעדפה של נכסים סולידיים בטוחים ("Run to Quality") גם אם התשואה שלהם לפדיון נמוכה מזו אליה הורגלנו בעבר והכל במטרה לצמצם סיכונים ו"להחזיק חזק" עד יעבור זעם.
הבלבול לגבי כדאיות ההשקעה באפיק השקלי הסחיר הולך וגובר, ככל שמתחדדת ההכרה שהבעיה האינפלציונית בישראל איננה תופעה חולפת וכי הסיכונים באפיק השקלי גבוהים מאלו אליהם הורגלנו בשנים האחרונות.
מה הם הפתרונות המתאימים לתקופה הנוכחית וממה מומלץ להימנע?
מה לא
•הפיקדון הבנקאי כבר אינו ה"בונקר" המושלם:
לציבור ברור כי כניסה ל"בונקר" באמצעות הפיקדונות השקליים המסורתיים, לא רק שסובלת מהחיסרון המסורתי של הפיקדון:
ריבית נמוכה מאוד בהשוואה לזו שמציע האפיק השקלי הסחיר בבורסה (שבחלקו גם מסוכן יותר מהפיקדונות), אלא סובלת מחיסרון "חדש" ומשמעותי: העדר מוחלט של הגנה אינפלציונית, בנוסף לחסרונות מיסויים ואחרים.
•מניות:
יש להמשיך ולהקטין ההחזקה ברכיבי סיכון מנייתיים טהורים ובקרנות נאמנות ו/או תעודות סל מסוג 90/10, 80/20 וכדומה. זה פשוט לא הזמן הנכון להשקיע במניות, בטח ובטח לא עבור המשקיע הסולידי.
•מט"ח:
לא סביר שהשקל הישראלי ימשיך להתחזק בקצבים אליהם הורגלנו בשנים האחרונות ובמחצית 2008, במיוחד על רקע השינויים בחשבון השוטף בישראל ורכישות הדולר שמבצע בנק ישראל באופן מוגבר ועקבי. אולם התנודתיות במט"ח היא כל כך גבוהה, שאי אפשר לכנות אפיק זה "סולידי" וההשקעה בו היום משולה בעצם לקזינו.
מה כן
•קרנות נאמנות כספיות:
במרבית המקרים, התשואה בהן גבוהה מבפקדונות הבנקאיים ויש להן גם יתרון מיסויי בולט בהשוואה אליהם:
את המס תשלמו כאן רק על הרווח הריאלי (כלומר, מעל האינפלציה) בעוד שבפיקדונות ממוסה הריבית כולה, אם כי בשיעור נמוך במקצת (15% על הרווח הנומינלי בפיקדון, בהשוואה ל-20% על הרווח הריאלי בקרן הכספית). התשואות לפדיון של המק"מים הקצרים (עד 90 יום) בהן מתמקדות הקרנות הכספיות, עדיין נמוכות יחסית, בהשוואה לאלטרנטיבות שקליות סולידיות אחרות, אם כי לאחרונה – אולי בשל העצירה בגיוסים בקרנות הכספיות, העיוות בקצה הקצר של עקום תשואות המק"מים קטן משמעותית ולפיכך גברה האטרקטיביות של הקרנות הכספיות. עדיין – יש לזכור שאין זה כלי שמעניק הגנה אינפלציונית מלאה למשקיע.
•גילונים:
לגילונים נקדיש בקרוב נייר עמדה שלם, בהיותם מכשיר פיננסי פופולארי, דפנסיבי באופיו המתאים בהחלט להשקעה בימים טרופים אלו, כשבמקביל קיים בלבול רב לגבי אופן חישוב תשואתם השנתית לפדיון והמח"מ המאפיין אותם.
הגילון הוא אג"ח שקלי ממשלתי שניתן להתייחס אליו כאל אג"ח קצר ולכן "סולידי". הגילון מספק למשקיעים תזרים מזומנים חיובי לחשבון העו"ש שלהם (משלם "קופון" מדי רבעון בד"כ). גובה הריבית הנקובה שמשלם הגילון, משתנה מדי רבעון, בהתאם לממוצע תשואות המק"מים בבורסה.
כיון שעקב האינפלציה, התאפיינה מחצית 2008 בעלייה בתשואות לפדיון של המק"מ, הקופונים של הגילונים הלכו ועלו גם הם ולפיכך מדובר באג"ח שקלי שמעניק הגנה אינפלציונית משופרת (אך לא מושלמת) יחסית לאג"ח שקלית הנסחר בריבית קבועה. הודות למנגנון שינוי הריבית הנקובה ולמח"מ הקצר של הגילון, התנודתיות שלו נמוכה יחסית ובעצם הקשר ההפוך בין מחיר אג"ח בבורסה לבין תשואתו השנתית לפדיון, מתקיים בגילון בצורה מוחלשת. זה היתרון העיקרי של הגילון (בתקופה של אינפלציה ועליית תשואות לפדיון באפיק השקלי) וגם החיסרון העיקרי שלו (בתקופה של ירידת תשואות ורווחי הון).
•צמודי מדד ממשלתיים:
זהו האפיק הקלאסי לאלו המעוניינים להצמיד את כספם ולהימנע מנזקי האינפלציה.
ציבור המשקיעים הפנים היטב את המסר הזה והוא מסיט לצמודי המדד הממשלתיים סכומים הולכים וגדלים, במהלך פיננסי מוצלח מאוד, כפי שניכר בביצועי אפיק זה במחצית 2008:
האפיק הצמוד הממשלתי הוא המנצח הברור במירוץ התשואות במחצית 2008 ובשיעור ניכר מאוד בהשוואה לשאר האלטרנטיבות. כל עוד מחירי הנפט והסחורות בעולם ממשיכים לנסוק (אינפלציה "מיובאת מחו"ל), כשבמקביל מאופיין המשק הישראלי גם בלחצים אינפלציוניים מקומיים (אינפלציה "כחול לבן"), יש הגיון רב להמשיך ולהחזיק ברכיב משמעותי של צמודי מדד ממשלתיים בתיק. זהו העוגן בתיק ההשקעות הסולידי, למרות העלייה הניכרת במחירם במחצית 2008, גם על רקע ההמלצה שלא להחזיק במט"ח שבמידה ויתחזק – תהיינה לפיחות השפעות אינפלציוניות ברורות אם כי מוחלשות ביחס למוכר מהעבר.
מימוש הרווחים המתרחש בימים אלה בצמודי המדד הממשלתיים הינו טבעי , לאחר מהלך ארוך של עליות שערים. ברמת ציפיות אינפלציוניות הגבוהה מ- 3.25%, מימוש כזה הוא מהלך טבעי, כיון שהמשקיעים רואים ברמת ה- 3% את הרמה הרצוייה לאור הערכות האינפלציה קדימה. מוקדם עוד לדבר על סיום הלחצים האינפלציוניים ועל רגיעה מכיוון הנפט והסחורות ולפיכך יהיה זה לא אחראי להגדיל את משקל השקלים על חשבון הצמודים. באם תימשכנה ירידות השערים בצמודים, תיווצר כאן הזדמנות קנייה משמעותית, במיוחד במח"מים הבינוניים.
•אג"ח קונצרני צמוד מדד:
אפיק השקעה פופולארי, בשל שילוב של הצמדה לאינפלציה ובתוספת תשואה לפדיון גבוהה מזו המאפיינת את צמודי המדד הממשלתי. יש לזכור כי רמת הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרני גבוהה משמעותית ביחס לצמודי מדד ממשלתיים, כשתוספת התשואה באפיק הקונצרני ("פרמיית הסיכון"), במיוחד בדירוגים הגבוהים, נמוכה היום מאוד.
ההרעה הצפויה בביצועי המשק והחברות הנסחרות, תשפיע לרעה גם על יכולת החזר החוב של המנפיקים ודורשת מהמשקיע זהירות וסלקטיביות רבה בבחירת האג"ח הקונצרני. בנוסף, ככל שהמח"מ של האג"ח הקונצרני גבוה יותר, קטנה היכולת לחזות לעתיד את הסיכוי להחזר החוב, מה שמחייב התמקדות במח"מים קצרים ובינוניים באפיק זה.
תחום ה- High yield משקף רמות סיכון גבוהות מאוד ואינו מומלץ כיום למשקיע הסולידי. ירידות השערים המרשימות במדדי התלבונד ובאג"ח הקונצרני בימים האחרונים הינן במקומן ובניגוד להערכתנו אודות ההזדמנות ההולכת ונוצרת בצמודי המדד המששלתיים, איננו ממהרים להמליץ על איסוף באג"ח הקונצרני, כל עוד לא נרגעו המכירות מצד מנהלי תעודות סל וקרנות נאמנות ועל רקע הערכתנו כי נדרשת פרמיית סיכון גבוהה משמעותית בחלק גדול מהסדרות.
תיק מומלץ למשקיע
50% אג"ח ממשלתי צמוד, במח"מ בינוני (2-4 שנים)
15% באג"ח קונצרני צמוד, בדירוגים גבוהים, במח"מ קצר-בינוני .( עד 3 שנים)
35% באפיק השקלי, במח"מ בינוני (3-6 שנים) ו/או בגילונים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
