מהו מדד המחירים לצרכן ומה הרכבו? ומה ניתן ללמוד ממנו על האפיק ההנכון להשקעה?

ביום שישי הקרוב תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לחודש יולי. מרבית החזאים צופים מדד גבוה יחסית עם עלייה של 0.6%-0.8%. גם מדד אוגוסט צפוי לעלות בכ- 0.4% . אולם למרות הדאגה שהביע בנק ישראל בדוח האינפלציה לרבעון השני משיעור האינפלציה הגבוה, ניכרת ירידה משמעותית בגובה הציפיות האינפלציוניות הגלומות במחירי האג"ח בבורסה. כלומר, משקיעים פרטיים ומוסדיים כאחד מבצעים רכישות באפיק השקלי הבינוני והארוך ומכירות בצמודי המדד הממשלתיים.

עדיין מוקדם לדבר על העדפה ברורה לאפיק השקלי בהשוואה לצמוד. מצב המשק וחומרתו של האיום האינפלציוני עדיין מכתיבים זהירות מתבקשת ושמרנות שצריכה להתבטא בהעדפה קלה וכמעט "מסורתית" לצמודי המדד כ"ברירת מחדל", הנתמכת גם במחירי האג"ח בבורסה.

האם ה-"קאם-בק" של האפיק השקלי מוצדק, גם על רקע המדדים הגבוהים הצפויים ביולי-אוגוסט, או שמא יש לנצל את הרמה הנמוכה של הציפיות האינפלציוניות בבורסה ולהגדיל מחדש את משקל הצמודים?

אם בעקבות מדד יולי ישוב הציבור לרכוש צמודי מדד בהיקפים גדולים, האם יהיה זה הזמן להשקיע "כנגד המגמה" ולהגדיל, תוך כדי ירידות השערים, את משקל הרכיב השקלי בתיק האג"ח?

כדי להגיע לתובנות הדרושות, יש להעמיק את ההיכרות עם  מרכיביו של מדד המחירים לצרכן ולבחון תחילה את המשמעויות של השינוי בכל אחד מהם, בטרם נתייחס למדד כאל מקשה אחת. ההיכרות עם הרכבו של המדד ומשמעותו, יכולה להוביל אותנו ל-2 מסקנות השקעה הפוכות לחלוטין (למשל, האם להגדיל צמודים על חשבון שקלים או להיפך) למרות שבסופו של דבר יש רק מדד אחד ואין בלתו.

מהו מדד המחירים לצרכן ומה הרכבו?

בטבלה המצורפת להלן, מופיע הרכבו של סל הצריכה הממוצע המשמש כבסיס למדידת השינוי במדד המחירים לצרכן, המפורסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 15 לכל חודש, בגין החודש שחלף.

המדד שמפורסם הוא בעצם הממוצע המשוקלל של השינויים בכל אחד מסעיפי המדד כשהוא מוכפל במשקלו של כל רכיב ב-% מהמדד כולו. ההרכב והמשקלים של "סל הצריכה" הממוצע, מעודכן מדי פעם ע"י הלמ"ס, בהתאם להערכות אודות השינויים בדפוסי הצריכה של אזרחי ישראל. בשנים האחרונות גדל משקלם של סעיפי התקשורת הבריאות והדיור, במטרה להגדיל את המהימנות של המדד.

מהם האינדיקטורים החשובים במיוחד למעקב במדד חודש יולי?

נזכיר כי ביולי ניכרו סימנים ראשונים ל-2 התפתחויות מנוגדות בהשפעתן על האינפלציה אצלנו. מצד אחד, החלה מגמת ההתחזקות של הדולר בעולם, שקיבלה אצלנו משנה תוקף כתוצאה מתוכנית הרכישות המוגדלת של בנק ישראל שתרמה אף היא להתחזקות לא מבוטלת של הדולר אצלנו. מנגד – מחירי הנפט, המזון והסחורות חזרו לרדת וחלקם אף מתקרבים לרמתם מתחילת השנה. בין אם מדובר במימוש רווחים משמעותי בלבד, או שמא בהיפוך מגמה של ממש – ברור כי יש לצפות להקלה בלחצים האינפלציוניים אצלנו, כתוצאה מירידות המחירים בעולם, בעוד התחזקות הדולר אמורה להאיץ את האינפלציה אצלנו, למרות שהתמסורת בין פיחות לאינפלציה חלשה היום משמעותית מבעבר.

במטרה לנסות ולבודד את התרומה של לחצים אינפלציוניים מקומיים הקשורים לגורמי ייצור וצריכה "כחול לבן" ולחילופין להעריך את ההשפעות הגלובליות על האינפלציה אצלנו – "אינפלציה מיובאת", חשוב לבחון היטב את הפרמטרים הבאים במדד המחירים לצרכן:

• "אינפלצית הליבה" – בנק ישראל, כמו גם כלכלנים ומשקיעים, משתמשים ב"מדד הליבה" במטרה לבודד את הלחצים האינפלציוניים שמקורם בביקושים מקומיים וכך לקבל אינדיקציה לרמת האינפלציה "האמיתית" במשק, בנטרול השפעות עונתיות ו"חיצוניות". אינפלציית הליבה מחושבת ע"י נטרול סעיפי האנרגיה, מזון, פירות וירקות מהמדד הכללי. בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב- 4.8% ב- 12 החודשים האחרונים, עלתה אינפלציית הליבה רק ב- 1.9% באותה תקופה, קרוב מאוד לאמצע יעד האינפלציה הממשלתי, מה שמדגיש את המשקל הגבוה שהיה לגל ההתייקרויות העולמי על האינפלציה אצלנו. ירידה נוספת במדד הליבה בחודש יולי, תהווה אינדיקציה להתמתנות הלחצים האינפלציוניים אצלנו והיא צפויה לחזק את האפיקים השקליים ולהיפך.

• "מדד המחירים הסיטונאיים" – ההנחה היא כי אם הסיטונאים נאלצים לשלם יותר על הסחורות שהם רוכשים, נשלם גם אנחנו הצרכנים יותר ולפיכך משמש מדד המחירים הסיטונאים כאינדיקציה ל"התייקרויות שבדרך" – אלה שעדיין לא הגיעו למדפים, רק בשל הבדלי עיתוי ומלאים ברשתות השיווק ובחנויות. אצלנו, המספרים של מדד המחירים הסיטונאיים ממש "מבהילים": בשנה האחרונה עלה מדד המחירים הסיטונאיים בכ- 15% ולא ניכרה בו רגיעה משמעותית גם לא במדד יוני הנמוך והמפתיע.

• מדד הדיור, הדירות שבבעלות והתמסורת דולר-אינפלציה: משקלם הכולל של רכיבי הדיור במדד המחירים לצרכן מגיע ל- 1/3 מהמדד כולו ומכאן חשיבותו. בעוד מחירי דירות חדשות קשורים בעיקר לביקוש ולהיצע, דווקא מחירי הדירות שבבעלות קשורים גם לדולר: הם מתעדכנים במדד בהתאם לשינוי במחירי חוזי השכירות, שבעבר היו נקובים רובם ככולם בדולרים, בעוד היום יותר ממחציתם נקובים בשקלים. לפיכך, מדד הדיור הוא אחד האינדיקטורים המובילים לעוצמתה של התמסורת בין השינוי בשער החליפין, לבין האינפלציה אצלנו. במובן זה, יהיו מדדי יולי ואוגוסט נקודות מבחן לעוצמתה של התמסורת שרבים כבר כתבו לה הספדים. לנו אין ספק כי התמסורת שרירה וקיימת, למרות שנחלשה משמעותית בשנה האחרונה. הפיחות שהחל ביולי ונמשך בעוצמה רבה באוגוסט, עלול "לקלקל" את ההשפעה הממתנת של ירידות מחירי הנפט והמזון בעולם.

צמודים לעומת שקלים –תיקו

בשבוע שחלף, רוו המשקיעים באפיק השקלי נחת, למורת רוחם של אלו שהתרכזו בצמודי המדד, הממשלתיים והקונצרניים. הציפיות האינפלציוניות הוסיפו לרדת לרמות של כ- 1.75% במח"מים הקצרים ועד ל- 2.5% במח"מים הארוכים. מוקדם עדיין להספיד את האינפלציה ויש חשיבות רבה לניתוח הרכבם של המדדים הגבוהים הצפויים ביולי ובאוגוסט, בטרם תתקבלנה החלטות השקעה המשנות מהותית את התמהיל המומלץ לתקופה הקרובה: 50:50 בין צמודי המדד לאפיק השקלי.

באשר למח"מים

בנק ישראל מוסיף לרמוז כי ישתדל להימנע מהעלאות ריבית נוספות, אחרי המסר המרסן שהעביר בהעלאת הריבית האחרונה – שלא היה לה בסיס כלכלי איתן. בנסיבות אלה, ניתן בהחלט להמשיך ולהאריך את מח"מ תיק האג"ח, במיוחד באפיק השקלי, אולם יש לזכור שמדובר בהשקעה מסוכנת ותנודתית ושאינה מתאימה למרבית המשקיעים הסולידיים.

מט"ח

על רקע התחזקותו של הדולר בעולם, משלים אצלנו הדולר מהלך של כ- 12%, מאז הכריז פישר על תוכנית הרכישות המוגברת של הבנק המרכזי. בנסיבות שנוצרו, ייתכן אפילו מהפך בחשבון השוטף של ישראל, הצפוי לעבור לגירעון ברבעון הרביעי של השנה, נתון שימנע את התחזקותו של השקל ויישמר את אפקט הפיחות שרצה פישר להשיג. יחד עם זאת, האפיק ימשיך לסבול מתנודתיות רבה מאוד והוא עדיין אינו מומלץ למשקיע הסולידי. בהעדר רכיב מט"חי בתיק המומלץ, מתחזקת העדיפות של צמודי המדד בהשוואה לרכיב השקלי.

תיק מומלץ למשקיע

45% אג"ח ממשלתי צמוד, במח"מ בינוני (2-4 שנים).

5% באג"ח קונצרני צמוד, בדירוגים גבוהים, במח"מ קצר-בינוני ( עד 3 שנים).

50% באפיק השקלי, במח"מ בינוני-ארוך (4-7 שנים).

הכותב הינו מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.