מה עדיף, כספית או שיקלית לטווח קצר? ראש בראש על הזהב בעשירית התשואה

התמכרתי לשידורי האולימפיאדה. אצנים (נטולי סטרואידים הפעם) זזים באופן שגורם לאישונים שלי לרצד, שחיינים שצולחים בריכות אולימפיות בשניות, בנות שעושות סלטות וברגים באויר בחצי מצמוץ. כל אלו נמצאים במרדף אחר מצוינות, בתחרות על עוד מאית שניה, עוד כמה סנטימטרים שיקבעו עוד שיא חדש לגבול היכולת האנושית. במובן מסוים, כזאת היא התחרות של הקרנות הכספיות, כמו גם זו של השקליות לטווח קצר. קרנות אלו משקיעות את נכסיהם בנכסים סולידיים המאפשרים פרופיל סיכון נמוך אך מאידך מגבילים את פרופיל התשואה וכך אנו רואים תחרות על עשירויות האחוז בתשואה.   

בפברואר האחרון בדקנו, עבור המשקיעים לטווח קצר, מי עדיפה מבין השתיים - הקרנות הכספיות או השקליות לטווח קצר (עד שנה).
בתחילת השנה האינפלציה היתה נמוכה וכיוון השינויים בריבית היה כלפי מטה. ירידת הריבית העלתה את מחירי האג"ח ולכן הורידה את התשואות לפידיון (כמובן שמי שהחזיק אגרת שקלית בריבית קבועה לפני ירידת הריבית ומכר אותה לאחר עליית הריבית יכול היה ליהנות מרווח הון). בשורה התחתונה תשואת האג"ח השקליות לטווח קצר היתה גבוהה מזו של הכספיות אך לאחר ניכוי דמי הניהול יתרון זה נמחק. 

חצי שנה אחרי, האינפלציה כבר חורגת מתקרת היעד של בנק ישראל ועומדת על 3.5% מתחילת השנה. בתגובה מתמשכת ריבית בנק ישראל טיפסה ב- 0.75% מרמת מינימום של 3.25% ל- 4%.  

עליית הריבית והאינפלציה, הובילו הפעם לירידת מחירי האג"ח השקליות ועליית התשואות לפידיון, אלא, שאפקט זה הורגש במיוחד באג"ח השקליות לטווח ארוך.

בקטגורית הקרנות השקליות לטווח קצר, התשואה המקסימלית הנה של "פסגות שקל קצר ללא מניות" אשר השיגה 3.24% מתחילת השנה. אחריה נמצאת "פריזמה חסכון שקלי 2009" עם תשואה ברוטו של 2.91% מתחילת השנה.

בקרנות הכספיות התשואה המקסימלית מתחילת השנה הנה של "ד"ש כספית שקלית" והיא עומדת על 2.75% כאשר דמי ניהול אַיִן. אחריה נמצאות "מרכנתיל כספית פיקדון שקלי" עם 2.74% עם דמי ניהול של 0.125% ו"איפקס פיקדון שקלי" עם 2.71% כאשר דמי הניהול שנגבו עד כה על ידי הקרן בוטלו.  

בדיקה של הקרנות באמצע הטבלה של כל אחת מהקטגוריות* תגלה כי התשואה של הקרן ה"חציונית" בקטגורייה של השקליות לטווח קצר הינה 2.3% כאשר האחרונה בטבלה הניבה 1.5% והיא מבית ההשקעות כלל. ואילו התשואה של הקרן ה"חציונית" בקטגורייה של הקרנות הכספיות הינה 2.5% ואילו האחרונה בטבלה, גם היא מבית כלל הניבה תשואה של 1.9%. 

אם כן, שוב אנו רואים כי יתרונן של הקרנות ההכספיות על הקרנות השקליות לטווח קצר. למעט 3 קרנות שיקליות שניצחו בתשואה את הקרנות הכספיות ניתן לומר כי ההשקעה בקרנות כספיות הניבה תוצאות טובות יותר.

בנוסף, מדיניות אי גביית דמי הניהול בקרנות הכספיות  שמה אותן בקו אחד עם השקליות לטווח קצר כאשר הקרנות הכספיות מאופיינות במדיניות השקעה סולידית אף יותר מהשקליות לטווח קצר והן מושפעות באופן מינימלי משינויים בריבית ובאינפלציה.

• בקרנות הכספיות משך הזמן המקסימלי להשקעה באגרת הנו שנה, אך משך החיים הממוצע של כלל הנכסים בקרן הכספית הוא עד 90 יום. בקרנות השקליות לטווח קצר עד שנה, משך החיים הממוצע של נכסי הקרן ארוך יותר ומגיע עד שנה. המשמעות היא שההשפעה השלילית של עליית אינפלציה וריבית מורגשות פחות באגרות חוב בהן מושקעים נכסיה של הקרן הכספית.  

• כמו כן, דירוג אגרות חוב קונצרניות שקליות, בהן הקרנות הכספיות משקיעות את נכסיהן הנו AA ומעלה, מגבלה שאינה חלה על הקרנות השקליות לטווח קצר.

יש לציין, שמי שבחר את הקרנות השקליות לפני חצי שנה, הרגיש את ירידת מחירי האג"ח השקליות בריבית קבועה אשר מיתנו את תשואות הקרנות, בעיקר באפריל. מה גם שנראה כי האינפלציה תמשיך לעלות ואיתה הריבית ובמצב עניינים זה מחירי האג"ח השקליות כולל אלו לטווח הקצר ימשיכו לרדת.

 
לעומת זאת המח"מ הקצר בקרנות הכספיות מגן עליהן ומפחית את התנודתיות הנובעת משינויים הריבית והאינפלציה.

יתרון נוסף של הקרנות הכספיות הוא האפשרות להשקיע בנכסים לא סחירים הנקראים CP או בשמם העברי נע"מים =ניירות ערך מסחריים, המונפקים לקפופות קצרות והמדורגים דירוג גבוה של AA . השקעה זו עשויה לשפר את התשואות של הקרנות הכספיות לעומת פקדונות או מק"מים ולקרנות האחרות לא ניתנת האפשרות להשקיע בהם.

לסיום: מי שמאמין שתקופת עליית הריבית עדיין לא הגיע לקיצה ושהאינפלציה עדיין לא סימה להגיד את מילתה האחרונה, עדיף לו להשקיע בקרן כספית אשר תתאים את עצמה טוב יותר לשינויי הריבית הצפויים. פקטור נוסף הוא דמי הניהול-כל עוד מנהלי קרנות הנאמנות מאפשרים לנו להנות מסיבסוד מלא כדאי מאוד לנצל זאת. תקופה כזו לא תחזור על עצמה הרבה שנים קדימה וגם 8 מדליות לשחיין אחד לא יחזרו על עצמם...
 
 

*מהקטגוריות נופו הקרנות שהחליפו מדיניות באמצע השנה או כאלו שהחילו את פעילותן באמצע השנה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.