למכור את הבית ולקנות קרנות נאמנות ותעודות סל אג"ח

בשוק ההון, ואולי גם בחיים בכלל, ככל שהמשבר גדול יותר כך מתחדד הפער בין הילדים לגברים, הפער בין העדר לבין אלה המעיזים ללכת נגדו. ומאחר שהיום כבר ברור לכולם, כי המשבר הפוקד את המערכת הפיננסית הוא החמור ביותר מזה יותר מ-70 שנה - ברור שגם בסופו תצוץ שכבה דקה של חברות ואנשים, שגרפו בתוך תקופה קצרה הון עתק שיאפשר להם, לילדיהם ולניניהם חיים נוחים במשך שנים ארוכות.

זו לא רק קלישאה, יש לכך ראיות. משפחת רוטשילד יצרה את השושלת שלה כאשר המייסד העז לרכוש מניות בשפל, ערב קרב ווטרלו הגדול בין צרפת לבריטניה. הבריטים חששו שצרפת תנצח, המניות בלונדון קרסו, רוטשילד רכש אותם בזול - ואנגליה ניצחה.

ישנם גם לא מעט מחקרים אקדמאים בעניין: פרופסורים למימון חובבי סטטיסטיקה בדקו ומצאו אין ספור פעמים שקשה להכות את השווקים. אבל מי שמוכן ללכת נגד הזרם ולקנות מניות ואיגרות חוב של חברות, דווקא בתקופות של מפולות, ולאחר מכן להחזיק אותם לתקופה ארוכה, אולי מאוד ארוכה, עד הגאות הבאה - משיג כמעט תמיד תשואות יוצאות דופן על פני כל תקופת האחזקה.

הימים האחרונים הם ללא ספק כאלה. גם בעולם וגם בישראל נקלע ציבור המשקיעים לפאניקה. ביום חמישי שעבר (ב-18 לספטמבר) יום המסחר האחרון בתל אביב, הגיעו לבתי ההשקעות הוראות לחיסול השקעות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. אנשים הלומי חרדה שמעו את החדשות ומיהרו למכור הכל. חלקם דרשו פדיון של קרנות נאמנות, אחרים ביקשו לחסל קופות גמל של קרנות הפנסיה, של קרנות ההשתלמות - זו שגיאה חמורה, כי גם למי שפוחד ממניות עדיף לעבור למסלול של קופה סולידית ולא לאבד את הטבת המס שבקרנות אילו.

אלה אנשים שנשברו נפשית, לאחר חודשים רבים של שחיקה מתמדת ומורטת עצבים בשווי ניירות הערך שלהם - חוששים ממחיקה של היתרה המצומקת ופשוט ברחו. אולם, זה לא אומר שהם טועים. ייתכן, ויש לכך אפילו הסתברות משמעותית, שטרם ראינו את סוף המשבר ואת סוף הירידות.

העליות בוול סטריט בסוף השבוע, ואלה שלבטח יהיו הבוקר בתל אביב עשויות להתברר כאתנחתא זמנית במגמת הירידות. אבל האם החוסכים שברחו השבוע מהשווקים הם מסוג המשקיעים שידעו לקנות כאשר המחירים יהיו אפילו זולים יותר? וודאי שלא. רוב הציבור שמכר השבוע ידיר את רגליו ממניות ואיגרות חוב עד שזיכרון הכאבים יקהה - ועד שהבורסה שוב תהיה במחירי שיא.

לעומתם, יש משקיעים פרטיים שדווקא קפצו ביום למים הקרים של השוק: הרי מול כל מוכר היה גם קונה, אפילו במחירים נמוכים ב-5% עד 10%, אפילו באווירת סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו ששררה באותו. ביניהם היו אנשים עמידים ובעלי ניסיון עסקי, כאלה שמקבלים שירות במחלקות הבנקאות הפרטית של הבנקים. ויש אפילו מומחים שמוכנים לעשות צעד קדימה, ולהצהיר שזה הזמן לקנות. דיוויד רובינשטיין, המייסד של קרן ההשקעות האמריקאית קרלייר, אחד המשקיעים המצליחים של העשור האחרון, אומר בפירוש כי יהיו עכשיו הזדמנות של - "פעם בדור".

אלה הם כמובן אנשים שיש להם כסף במזומן, אבל מה יכול לעשות משק בית ישראלי טיפוסי, אפילו כזה שחי בעשירון העליון?

הנה רעיון חריג אחד, שכמה משקיעים מתוחכמים חושבים עליו:

למכור את הבית עכשיו, מהר, ועם התמורה לרכוש איגרות חוב של חברות. להלן הסברים:

1. צד גיוס הכסף. כמעט כל הנכסים הפיננסיים הנזילים בישראל נשחקו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. מניות קרסו, אג"חים נפלו. לעומתם, מחירי הדירות והבתים רק המשיכו לעלות, וברוב אזורי המרכז קבעו בקיץ האחרון שיאים חדשים. מחירי הדירות בתל אביב או קוטג`ים בפרברים האמירו לשיאים, שאף אחד לא היה מעז לחזות אותם לפני שנתיים.

הנדל"ן בישראל בשיא, אבל ספק אם יישאר כך או ימשיך לעלות. מחירי הבתים בישראל תמיד מגיבים בפיגור אחרי השווקים הפיננסים. כל הסיבות - מחנק אשראי, אובדן תחושת העושר והביטחון תעסוקתי, האטה כלכלית עולמית ומקומית - כל אלה מעידים כי בתום תקופה לא ארוכה גם מחירי הדיור בישראל יחלו לגלוש כלפי מטה. אבל מי שמעז ומוכן למכור ממש היום את הבית, ייתכן ויצליח לגייס סכום נזיל שלעולם לא חשב שיעמוד לרשותו - ולעשות כמו שעשה הברון דה רוטשילד.

2. צד ההשקעה. איפה להשקיע? מניות הן אפשרות, רבות מהן זולות מאוד, אבל הן יכולות גם להיכנס להקפאה, ולשהות ברמות נמוכות במשך זמן רב. זו השקעה שראוי לבחון אותה, אם מוכנים להמתין לפחות עשר שנים.

אולם באיגרות חוב של חברות סיפור שונה. כאשר חברה מוכרת לציבור איגרות חוב היא חייבת לשלם את הריבית ואת הקרן, ורק אירוע של משבר חמור בחברה, כמו סף פשיטת רגל, ימנע ממנה לשלם את הסכום במלואו. יש כמובן חברות שיגיעו לשם, אבל כנראה שלא כולן, אפילו לא רובן.

רוב איגרות החוב הקונצרניות בתל אביב הן בעלות אורך חיים ממוצע (בחלקן מקבלים את התשלומים ברצף) של 3 עד 7 שנים, וזו גם תקופת ההשקעה שעליה צריך לחשוב. איגרות החוב הקונצרניות בבורסה של תל אביב נסחרות היום במחירי שפל כמותם לא נרשמו לעולם, בדיוק בגלל הפאניקה של הימים האחרונים, שגרמה לציבור לפדות קרנות נאמנות עם מעט שיקול דעת.

3. השאלה הגדולה: אילו אגרות חוב? כמה חברות בוודאי יפשטו את הרגל, ואיש אינו רוצה לאבד את כספו. הפתרון לכן הוא רכישה של כמות גדולה של איגרות חוב שונות, פיזור תיק ההשקעות למצב שבו פשיטות רגל בודדות ישאיר למשקיע רווחים גבוהים.

לכן, מה שמעניין היום את המשקיעים המתוחכמים הן דווקא איגרות החוב הנושאות תשואה שנתית של 10% ומעלה, ואיגרות שהשתואה שלהם עלתה (כלומר, המחיר שלהם ירד) לרמה של יותר מ-20% - ואלה הם ניירות ערך שיכפילו עצמם תוך כמה שנים. ויש לא מעט כאלה, למרות שהחברות עצמן נראות במצב עסקי ופיננסי סביר בהחלט, חברות שניתוח הכלכלי שלהן אינו מצביע על חשש לפשיטת רגל.

תיק כזה של איגרות חוב אפשר לרכוש במספר אמצעים: בעזרת רכישת תעודות סל ממשפחת ה"תל בונד", או על ידי רכישת קרנות נאמנות המתמחות בהן, ולקוות שמנהל הקרן יודע מה הוא עושה. העיקרון הוא בדיקת התיק, קבלת הערכה לגבי התשואה הפנימית הממוצעת של התיק - ובחירת המסלול ורמת הסיכון המועדפים.

4. בחירה של פעם בחיים. הבחירה של צל"ש או טר"ש, הבית, או ביטחון כלכלי. בחירה זו דורשת עצבים חזקים במיוחד, כולל התמודדות עם מצבים, בהם נראה שההימור נכשל. צריך להתמיד בה, אסור להישבר ולסגת. איש אינו יכול לחזות את העתיד, וייתכן שהמשק יקלע למשבר כה חמור שעשרות אחוזים מהחברות במשק יקרסו, ואתן הכסף שהושקע בהן, גם באיגרות חוב.

אבל הסיכוי לכך קטן, לכן בסופו של דבר זו בחירה של הסתברויות. האם, בסיכוי של 90%-80%, אתם מוכנים לסכן את הבית, ובעוד 4-3 שנים להתפנק עם האפשרות להתנתק מהחובה לקום בבוקר וללכת לעבודה?

הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.