לאומי שוקי הון על דלק רכב >> לא נסיעה קצרה

הקרנות שמחזיקות את דלק רכב 

אנחנו מעמידים את מחיר היעד למניית דלק רכב על 30 שקלים למניה (עלייה של 15% ביחס למחיר היעד הקודם), ומעלים את ההמלצה לכדי "משקל שוק".

שווי השוק בו נסחרת כיום מניית דלק רכב נגזר מקצב המסירות הנוכחי של החברה, בשילוב עם הרווחיות הצפויה בתקופה הקרובה. העניין הוא, שמסירות הרכבים נמצאות מזה תקופה ארוכה במגמה מונוטונית של ירידה, כך שכדאיות ההשקעה נגזרת מהשאלה המרכזית הבאה - האם ההתדרדרות במסירות הרכבים הגיעה אל סופה, או שמא היד עוד נטויה?

אין לנו תשובה "מתמטית" לקושיה האמורה, זה יותר בגדר תחושה והערכה - שמטבע הדברים היא סובייקטיבית בבסיסה - אבל היינו אומרים בהקשר זה את הדבר הבא: אנחנו מודעים לעובדה שהטווח הקרוב אינו טומן בחובו בשורה, אך רמת המסירות אליה הגיעה החברה לא תישאר לנצח כל כך נמוכה.

בשולי הדברים: אין ספק שהסוגיה המרכזית שעומדת כעת על השולחן, היא לאן תלכנה מכאן מסירות הרכבים. אז זהו, שקיימת סוגיה נוספת, שאיכשהו תמיד נדחקת לפינה, אבל לנו היא מציקה. אנחנו מכוונים לתמחור הקונסיסטנטי של המניה, כלומר למכפיל הרווח הנקי - ששוק הון מאמץ לגבי דלק רכב בצורה נחושה. המכפיל הזה נע, בעקביות מרשימה, סביב הרמה של 10 – כך שכאשר התמחור נושק למכפיל האמור, המשקיעים מתייחסים לכך כאל "מחיר הוגן". העניין הוא, שכאשר הופכים בין המונה למכנה, ומציגים את תשואת הדיבידנד העקבית והיציבה (סביב 10%) - שנגזרת בדיוק מאותו מכפיל רווח, שעד לפני רגע נחשב "מלא" - פתאום התמורה להשקעה נראית אטרקטיבית ונדיבה. תגידו, זו לא סתירה? (ושלא תהיה אי הבנה, אין לנו שום יומרה "לחנך" את השוק, כך שאנחנו מאמצים את מכפיל הרווח של 10 בהכנעה)