מה צפוי ביום ראשון, בקרנות נאמנות השיקליות?

אחרי ימים מאתגרים בשוק ההון הגענו אל צומת דרכים חשובה מאין כמוה, צומת שבה נאלץ לפסוע בדרך נבונה ושקולה, תוך מתן ביטחון ושקט פיננסי עד שוך הסערה. בהמשך למאמר מתחילת השבוע, נמשיך לסקור את האפיקים הסולידיים החושפים בפני המשקיע מגוון אפשרויות אטרקטיביות להשקעה ומאפשרים לו תשואה עודפת על פני ריביות הבנק הרגילות.

בתחילת השבוע ביצענו סקירה ודירוג קרנות נאמנות בענף "שקליות לטווח ארוך", נמשיך עתה לסקור את ענף קרנות הנאמנות ה"שקליות לטווח בינוני".

נדמה כי לא ניתן להמחיש בצורה טובה יותר את הדומה והשונה בין הקרנות הנ"ל,  אלא כאשר נתייחס אל שני התרחישים המועדים לזמן הקרוב.

כידוע השוק הקובע את המדיניות הכלכלית העולמית הוא לא אחר מהשוק האמריקאי בהנהגת ממשלת ארה"ב וכידוע רבבות מילים נכתבו מכבר על המשבר (שזכה להתייחסות נכבדת גם באתר זה) ורבבות עוד יכתבו, אך הפעם אפנה אליו מפן מעט שונה, מפן ההשקעות הסולידיות מאוד.

בעקבות משבר הפיננסים המתרחש ב"וול סטריט" בפרט ובשוק האמריקאי בכלל, שר האוצר הנרי פולסון החליט לצאת לפעולה ו"להציל את המולדת". מניעי פולסון נובעים מחשש למשבר נזילות שיביא בתורו למיתון, מיתון שיסחף את אמריקה למחוזות שהיא עדיין מנסה לשכוח.
הכל התרחש על פי תוכניות שר האוצר עד אשר הגיע לקונגרס, שם אנשי הקונגרס החליטו כי כספי משלם המיסים האמריקאי חשוב להם יותר מבנק השקעות זה או אחר ולעת עתה הם מסרבים להתמסר לנבואות הזעם האפוקליפטיות של הנרי.

יאושר או לא יאושר ?
 
מאמר זה נכתב ערב יום שישי כאשר ההחלטה או מסקנות הדיונים לא פורסמו עדיין ועתה נמתין אנו להחלטת הקונגרס (בשנית). אם העזרה בדמות 850 מיליארד הדולר (כ $2000 מכיסו של כל תושב ארה"ב ויותר מ $ 3500 מכיסו של משלם המיסים האמריקאי) תאושר, יינתן האות לזינוק בכל מדדי הבורסה, מן האג"ח הקונצרני ועד השווקים המתעוררים, ממניות הפיננסים ועד מדדי הסחורות. מאידך התוכנית עלולה להתבטל, תסריט זה אמור לשלוח את מדדי הבורסה לצלילה אשר לא חזינו כמותה בזמן האחרון. לאחרונה אפשר להבחין כי מדד הדאו ג`ונס רומז ברמזים עבים לקהל המחוקקים, מה תהיה תגובתו בהתאם להחלטותיהם.

התוכנית מאושרת: חנק האשראי מתחיל אט אט להשתחרר, מחירו של הדולר יורד (לפחות לזמן הקרוב), ריביות האגרות חוב של ממשלת ארה"ב לטווח קצר גדלות, מחירי הסחורות עולים והאינפלציה גואה.

התוכנית לא מאושרת: בנקים נוספים מכריזים על פשיטת רגל, מחירו של  הדולר עולה פלאים, ריביות אגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר יורדות עד כדי אפס בעקבות נהירה של ממון אל אפיקים בטוחים, מחירי הסחורות נכנסים אל תיקונם השלישי.

כן אבל מה הקשר לריביות שקליות?

החודש האחרון דומה להפליא לסצנריו השני. בחודש זה רוב הקרנות השקליות לטווח בינוני נשאו תשואות חיוביות,  בעוד שהקרנות השקליות לטווח ארוך נשאו תשואה שלילית.
 
ההסבר מתחלק לשניים; משקיעים זרים (בעיקר האמריקאים), לאחר שהריביות מן הקרנות הממשלתיות בארצותיהם ירדו לאפס, הזרימו את ממונם למקומות אשר (יש הטענו) בטוחים מעט פחות אך משתלמים הרבה יותר. אפיקי ההשקעה כמו הקרנות השקליות, בשווקים אלו נחותים מחמת מיקומן הגיאוגרפי, אך תשואתן גבוהה משמעותית ובטווח הקצר של עד כשנתיים הסיכון מאובחן כמשתלם. מעבר לזמן זה, הצפי כי השוק המקומי ייכנס להאטה, הייצוא ירד ומחיר הכסף יתייקר ויגרום להעלאות בריבית. מצב שבו האטרקטיביות לקרנות שקליות ארוכות טווח פוחת, בשל תוכנם המורכב ברובו מאג"ח ארוך ומכאן ירידת ערכן. המשקיעים המקומיים כנראה שותפים לדעה זו וגם הם הצטרפו אל הקרנות השקליות הקצרות כרגע.

במידה והתוכנית תאושר, השוק ישוב למסלולו מלפני חודש (כמובן עם כל הבעיות הנלוות לכך כמו אינפלציה גוברת, הגדלת החוב הלאומי וכו`) האופטימיות תשוב אל השווקים, הפחד ממיתון ישכח או יירגע לפחות והמשיכה אל הקרנות השקליות ארוכות הטווח תגדל בשנית ותרשום תשואות חיוביות.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.