בלעדי- פרופ` דן גלאי: "האפקט המשברי בשוק ההון נוצר כתוצאה מפאניקה של הציבור המתודלקת על ידי אמצעי התקשורת"

בניוזלטר ששולחת חברת סיגמא בית השקעות בהנהלת פרופ` דן גלאי, המכהן גם כמנכ"ל קרנות נאמנות, מאשים פרופ` דן גלאי כי המפולת בשוק המקומי היא תוצאה של פאניקה של המשקיעים "המתודלקת על ידי אמצעי התקשורת" כדבריו.

 

 
פרופ` דן גלאיפרופ` דן גלאי
 

כתב פאנדר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
07/10/2008

בחברת סיגמא החליטו להילחם בפאניקה שאחזה במשקיעים על ידי הפצת ניוזלטר הקורא למשקיעי החברה לא להיתפס לבהלה ולא למכור מכל הבא ליד. בסיגמא אף ממליצים להיכנס להשקעה דווקא עכשיו כש"השוק הוא שוק של מציאות והזדמנויות!"

לפניכם המאמר המלא: מומלץ לקרוא לפני ביצוע פעולה.....

בימים אלה בהם שוק המניות יורד בחריפות וגורם הפסדים כואבים לתיקי ההשקעות, ובעיקר ביום כמו היום שבו מדד המעו"ף של 25 המניות הגדולות במשק יורד בכ 6% ומדד התל-בונד 40 של 40 אגרות החוב הגדולות יורד בשיעור גדול אף יותר, כל אחד ואחד בוודאי מתלבט באשר למדיניות ההשקעה הנכונה בתנאים אלה.

סיגמא, כחברה מנוסה שכבר חוותה בעבר משברים דומים בשוק ההון, מביאה לכם ממיטב ניסיונה על מנת לעזור לכם להתמודד עם המשבר ולצאת ממנו אפילו מחוזקים.

נאמר כבר בפתיחה כי בעת כזו יש לקבל החלטות מפוכחות, ולא החלטות הנובעות מפאניקה או שמועות אלא להתבסס על עובדות ועל ניתוחים כלכליים. לפיכך אין להיגרר להחלטות חפוזות. למשל, אין זו העת לפדות את קופת הגמל ולהפקיד את אותו כסף בחשבון שקלי בתשואה זעומה. את ביצועי הקופה יש לבחון לאורך זמן ולזכור שבשנים טובות הקופות נותנות תשואות גבוהות. פדיון הקופה היום גם מקבע את ההפסד, גם גורם לאבדן הטבות המס וגם מונע את הרווחים לכשהשוק יחזור לעליות.

סיגמא בוחנת מקרוב את כל ההתפתחויות בשוק ההון, ומנתחת את כל התרחישים האפשריים יום יום ושעה שעה. המסקנות שלנו הן מאוד נחרצות – אין כל חשש לקריסה של בנק בארץ כתוצאה מהמשבר בטווח הנראה לעין של שנה ויותר, ובניגוד לאווירה המשודרת בתקשורת אין חשש לקריסתן של חברות הנדל"ן הגדולות (ע"ע תשובה ולבייב). יותר מזה, המדדים הכלכליים האובייקטיביים של המשק הישראלי הם עדיין מצויינים.

צריך לזכור כי למשבר הנוכחי יש תיחום ויש גבולות. המשבר בארץ הוא פיננסי בעיקרו ובניגוד למשברים אחרים כמו למשל משברים הנובעים ממצב של מלחמה, במשבר זה לא נפגעו כלל וכלל אמצעי ייצור. אפילו בארה"ב, במוקד המשבר, מצב המשק עדיין לא הוגדר רשמית כמצב של מיתון וזאת משום שהמדדים הכלכליים לא הגיעו עדיין למצב של מיתון. (מיתון מוכרז בארה"ב כאשר בשני רבעונים רצופים יש ירידה בתוצר הלאומי).

האבחנה המרכזית היא שהאפקט המשברי בשוק ההון נוצר כתוצאה מפאניקה של הציבור המתודלקת על ידי אמצעי התקשורת. המשבר בשוק ההון בארץ אינו מתקיים על רקע ביצועים כושלים של החברות הציבוריות אלא על רקע חששות מגל צונאמי עתידי שאולי יגיע מכיוון ארה"ב. מצבו של המשק הישראלי יציב וטוב ולהערכתנו המשק הישראלי אינו צפוי להיפגע באופן מהותי. צריך לזכור כי המשק הישראלי כבר היה במיתון בשנים 2000 - 2004 ועבר לשלב הצמיחה המחודשת, בעוד שארה"ב לא הייתה במיתון מזה 16 שנים!! וכעת משלמת ארה"ב את המחיר של צמיחה בלתי פוסקת לאורך שנים.

מאחר וכמעט כולנו חשופים לשוק ההון באופן מהותי דרך קופות הגמל, קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, תיק ההשקעות ועוד, קורה כך שבמצב שבו המניע העיקרי בשוק ההון הוא פאניקה, אזי המעוזים שנחשבים סולידיים ביותר בסל ההשקעות שלנו מתגלים לכאורה כפגיעים ביותר, וכך אנו רואים הפסדים של 10% - 15% מתחילת השנה ועד היום בקופות הגמל והפסדים דומים באגרות חוב קונצרניות אפילו בדרוגים הגבוהים ביותר.

למעשה נוצר בישראל אפקט של כדור שלג שמאיץ ותופח תחת כוחה של הפאניקה. ברור לכל המומחים כי כדור השלג יתנפץ בהגיעו לקרקעית וכאשר הפאניקה תעלם תתברר התמונה האמיתית כפי שהיא.

כיצד מומלץ לפעול:

בכל המשברים שעברנו בעשרות השנים האחרונות, הגיעו ירידות השערים של המניות לכ 30% עד 40% ולא למעלה מזה (פרט למניות הנאסד"ק בשנת 2000 עקב בועת הדוט.קום). משך המשבר עמד על כשנתיים עד שלוש שנים. מי שהחזיק את ניירות הערך שלו ולא מכר אותם בהפסד סיים את המשברים ברווח נאה. ברור כי מי שרכש ניירות ערך דווקא בתקופת המשבר הרוויח בגדול. בימים אלה למשל, וורן באפט, המשקיע האמריקאי הגדול ביותר כבר קונה מניות בהיקפים עצומים בשוק האמריקאי.

חשוב לזכור כי חלק גדול של תיק ההשקעה מבוסס על אגרות חוב, רובן קונצרניות. ירידות המחירים באיגרות החוב משקפות את השתלטותה של הפאניקה על ההגיון, שהלא מחיר הפדיון והריבית המשולמת תמורת האג"ח ידועים וקבועים מראש. לכן, ירידת ערכו של תיק השקעה בשל ירידת מחירי האג"ח היא ירידת ערך זמנית כאשר ברור וידוע שהתשואה המלאה על איגרת החוב תתקבל במועדה המתוכנן.

בסיגמא, פיזרנו את תיקי ההשקעות על פני כ 130 אגרות חוב במרבית תיקי ההשקעה וזאת באמצעות קרנות הנאמנות ותעודות סל. כך יצרנו מצב שבו פיזרנו את הסיכון מפני קריסה של חברות. חשוב לזכור כי אגרת חוב היא מוצר סולידי יחסית וגם במצב קיצוני בה החברה קורסת עדיין יש ערך לאג"ח של אותה חברה משום שיש לחברה נכסים אשר ישלמו לפחות חלק מהאג"ח.

אנו מחשבים ומתכננים מראש את הפגיעות של התיקים למצבי קטסטרופה. כך תכננו כי גם במצב שבו מספר חברות יקרסו עדיין נקבל תשואה חיובית לטווח הזמן הבינוני. ניתן להראות כי גם במצב שבו 10% מהחברות תגענה לחדלות פרעון כוללת, עדיין תיק אגרות החוב הבלתי מדורגות יתן תשואה שנתית ממוצעת גבוהה מאוד בנוסף להצמדה לאינפלציה.

לסיכום הדברים:

האם השוק קורס?
ממש לא !

אנו ממליצים לשמור על ההשקעות הקיימות ואף להגדיל אותן - השוק הוא שוק של מציאות והזדמנויות!

אנו ממליצים שלא להיתפס לפאניקה ולא לקבל החלטות פזיזות. אשר משמעותן קיבוע הפסד היום על חשבון הפקת רווח בעתיד.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x