האם התוכנית של ידין ענתבי היא חבל הצלה לאג"ח הקונצרניות?

ידין ענתבי טרף ביום ג` את הקלפים בחוזר המשנה את כללי המשחק בשוק החבוט של האג"ח הקונצרני. האומנם מדובר בנקודת מפנה? עד כמה המציאות החדשה מסמנת תחילתה של מגמה חיובית ברת קיימא באפיק הקונצרני?

בחודשים האחרונים הזהרנו מפני השקעה באפיק הקונצרני שוב ושוב. מדובר היה בשילוב של הקטנת סיכונים פיננסים גלובלית, פדיונות של הציבור מקופ"ג, קרנות השתלמות, תעודות סל המתמחות באפיק וקרנות נאמנות.

הסיבות לקריסת האפיק לא היו רק פסיכולוגיות, הן נבעו גם ממכירות כמעט כפויות של משקיעים מוסדיים ובמיוחד מחשש אמיתי שהמשבר בעולם וההאטה אצלנו יקשו על החברות להחזיר את חובן למשקיעים.

אין מדובר בתיאוריה, שכן בשנת 2009 חברות אלה אמורות לשלם לציבור בגין ריבית ופדיון קרן ההלוואה סכום עתק של כ-12 מיליארד ₪, מרביתו במהלך הרבעון הראשון של 2009. ב-2010 מדובר על פדיון שיא בהיקף של כ-60 מיליארד ₪. על רקע זהירות מופגנת של הבנקים במתן אשראי ועם סיכוי נמוך למחזר את החוב בהנפקות נוספות לציבור ולמשקיעים המוסדיים, זו בהחלט משקולת המעיבה על האפיק הקונצרני, למרות התשואות האטרקטיביות שלו לפדיון.

גם ההסדר הבעייתי למשקיעים אליו מבקש יצחק תשובה (ממנו נסוג לבינתיים) להגיע עם בעלי האג"ח של דלק נדל"ן, לפיו יוותרו בפועל על כשליש מחוב החברה למחזיקי האג"ח, עלול להיות סנונית ראשונה לרבים אחרים ולהפסדים כבדים מאוד לציבור המשקיעים.

הסיבות למפולת באג"ח הקונצרני ברורות לחלוטין והחוזר של האוצר יצא אומנם באיחור רב, אולם הוא משקף הפנמה מצד הרגולטורים של עוצמת המשבר והפוטנציאל הגדול שלו להמשיך ולפגוע בציבור החוסכים והמשקיעים.

לפיכך, לעצם פרסומה של התוכנית, על אף שאינה מושלמת, יש חשיבות רבה. התוכנית התקבלה בבורסה באנחת רווחה ויעידו על כך עליות השערים החדות במדדי התל-בונד.

אחד היתרונות הגדולים בתוכנית, היא הגבלתה לאג"חים שירכשו המשקיעים המוסדיים מיום השקתה ואילך והיא אינה חלה על "מלאי" קיים. כלומר, האוצר יצר לגופים המוסדיים תמריץ חזק לרכוש בבורסה ובהיקפים גדולים אגרות חוב קונצרניות. על רקע גל המשיכות של הציבור והצורך של המוסדיים להתנזל ולמכור אג"ח קונצרני – זה בפרוש חבל הצלה לשוק.

הנה המתמטיקה:

שווי הנכסים המופקדים בקופ"ג וההשתלמות, בקרנות הפנסיה החדשות, קרנות הפנסיה הוותיקות (בנטרול אג"ח מיועדות) ובפוליסות המשתתפות ברווחים הינו 486 מיליארד ₪ .התוכנית תחול על 3% מהנכסים, כלומר המשקיעים המוסדיים יוכלו לרכוש אג"ח קונצרני בהיקף משמעותי של כ-14.5 מיליארד ₪. בהחלט סכום משמעותי וחיובי, שיכול יותר מרק לקזז את המשך גל הפדיונות מהציבור.

בצד החסרונות,

אציין את העובדה שגם תוכנית זאת לא תציל את המשקיעים ממקרים של חדלות פירעון (Default) וזהו בפרוש איום מוחשי מאוד ב-2009 וב-2010. בנוסף, משקיע מוסדי שיבחר להצטרף לתוכנית, "יקריב" רווחי הון מידיים באג"ח קונצרני לטובת יציבות ועליית ערך הדרגתית במחיר האג"ח, אותו התחייב להחזיק עד לפדיונו הסופי.

 רונן אביגדור הינו מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.