בלעדי>>>ליאור כגן בראיון עומק לפאנדר: "המשקיעים בתעודות סל הם יותר מתוחכמים"

לרגל השקת אתר פאנדר -תעודות סל יצאנו לפגוש ולראיין את ליאור כגן מנכ"ל מבט תעודות סל.

ליאור שלום, מהם לדעתך היתרונות המרכזיים והטובים ביותר שיש לתעודות סל על-פני מכשירים אחרים של כל מיני קרנות נאמנות? מה בעצם מביא את תעודות הסל להיות כל-כך פופולאריות?

היתרון של התשואה לאורך זמן מוכיחה את עצמה. כל סיכום שנתי שעושים בעיתונות הכלכלית או באקדמיה, בסופו של דבר רואים שמי שהשקיע בתעודות סל הוא בטווח העליון של התשואות. בתעודות סל או במדדים, הוא נמצא בטווח העליון של התשואות. במילים אחרות, אם אתה קונה תעודת סל, סביר להניח שתהיה בשלישייה הפותחת. זה לא אומר שלא יכול להתגנב מנהל קרן ולהגיע למקום טוב יותר אבל עדין תהיה בשלישייה הפותחת. אם תקנה מכשירים אחרים יש סיכוי שתהיה ממוקם גם במקום ה-20.

אני חושב שלאורך זמן, תעודות סל הוכיחו שהן נותנות תשואות טובות יותר מאלטרנטיבות וזה הדבר הראשון שהביא אותן להיקפי נכסים כאלה, כי בסופו של דבר, אותך המשקיע מעניינת בשורה התחתונה התשואה הטובה ביותר.

מעבר לזה, זה מקבל חיזוק ממספר אלמנטים נוספים, שעושים את המוצר הזה מאוד פופולארי, והם: שקיפות- שאתה יודע בדיוק, עד לרמת הנייר והאחוזים של הנייר, מה אתה מחזיק; את יודע בדיוק אחרי איזה מדד אתה עוקב ; ומה שחשיבותו אינה פחותה הוא עניין העמלות – העמלות בתעודות הסל הן נמוכות, לפעמים בחצי ולעיתים אף ב-70 או 80 אחוז בהשוואה לאלטרנטיבות. אלמנט נוסף הוא הסחירות התוך יומית, שחשובה להרבה מאוד משקיעים.

מבחינת המשקיע, יש לו פה שקיפות וודאות. שקיפות, כי הוא יודע בדיוק מה הוא מחזיק ובתקופות האלה זה מאוד חשוב. אם ניקח לדוגמה את אחד ממדדי האג"ח, מדד בתל בונד שישים, אני חושב שבימים אלה, שהמשקיע רואה מה קורה בשוק האג"ח, אם הוא מחליט להשקיע, הוא רוצה לדעת במה הוא משקיע בכל רגע נתון. בתעודת סל הוא יודע, בעוד ש באלטרנטיבות אחרות, כמו בקרנות נאמנות, הוא לא יודע במה הוא משקיע בכל רגע נתון.

אנחנו, בפאנדר-תעודות סל, מזהים מתוך תוצאות המנוע המאוחד (המשלב את תוצאות תעודות הסל וקרנות הנאמנות) כי ככול שבודקים את ניהול ההשקעות על בסיס מדדים קטנים יותר, כך מנהלי הקרנות מצליחים לנצח את תעודות הסל, ולהיפך: ככל שמנהלים השקעות על מדדים רחבים יותר, כך המדדים מצליחים לגבור על מנהלי הקרנות. מה דעתך על כך?

מה שאתה מציג הוא שבמדדים הגדולים הוא תשואת המדד היא משמעותית טובה יותר מקרנות הנאמנות. במדדים הקטנים טיפה פחות. קודם כל, אני חושב שיש פה הגיון. המדדים הגדולים הם מדדים נזילים, הם מדדים שהמידע על המניות בשוק קיים וככל שהמניות הן יותר קטנות, הן פחות מסוקרות, פחות מכירים אותן, הן חשופות פחות לתקשורת, לעיתונות וכו` והידע על החברה הוא פחות גלוי כמו בחברות הגדולות. אולי זה יכול להסביר את הנתונים.

זאת אומרת שבחברות יותר קטנות למנהלי חברות יש יותר ערך מוסף, לעומת חברות גדולות, שם הידע הוא פתוח יותר, עמוק יותר ורחב יותר לכל השחקנים, כשפה יכול להיות איזשהו יתרון  למנהל השקעות שחוקר חברות קטנות, מעבר למשקיע קטן ומשקיעים אחרים בתחום.

נכון. חשוב להבין שהתשואה העודפת שקרן משיגה, היא בסופו של דבר נובעת מזה שמנהל הקרן הימר נגד המדד.

 למה?

כי אם הוא היה מחזיק בדיוק מהמדד, הוא היה מקבל את תשואת המדד. ברגע שאתה משיג תשואה שונה מהמדד, זה אומר שאתה מחזיק נכסים מסוימים במדד ונכסים אחרים לא או במשקולות שונים. מה שקורה הוא שמנהל הקרן בא ואומר "אני הולך נגד המדד", וזה אומר שהוא בסטיית התקן שונה מהמדד, כלומר הוא עובד בדרגת סיכון שונה, יכול להיות נמוכה או גבוהה מהמדד. התוצאה במקרה כזה היא שהמשקיע מקבל מוצר שונה. הלקוח אומר  "יש לי פה ניהול אקטיבי, מנהל הקרן החליט להשקיע בחלק מן הנכסים ובחלק לא, בחלק פחות ובחלק יותר". סטיית התקן שונה. הסיכון שלי שונה.

אם המשקיע מכיר את מנהל הקרן, אם הוא סומך עליו ואם הוא חושב שלאורך זמן ישיג לו תשואות טובות יותר – אז מה טוב. אבל, צריך לדעת את הנתונים האלה, כי הפספוס של בחירת קרן או מנהל קרן יכול להיות משמעותי –  ניקח לדוגמה את תעודות הסל: בתעודות הסל אין לך פספוס כי אתה מקבל את המדד. בקרנות הנאמנות הפספוס יכול להיות משמעותי. יכול להיות שבחרת במישהו שינהל והימר טוב נגד המדד ואפילו יכול להיות מנהל טוב שטעה בהערכה שלו ואז חטפת. ראינו תשואות של קרנות נאמנות שהן נמוכות גם בכ-15% וב-20% מהמדד.

מה לגבי השקעה אקטיבית של מנהלי השקעות במדדים אג"חים?

אני חושב שבעיקר ובמיוחד בתקופה הזאת העדיפות של תעודות הסל היא גבוהה מתמיד. בימים אלה, כשהמשק נכנס להאטה, ברור כבר שכל העולם נכנס למיתון. השאלה היא רק לכמה זמן. החברות עצמן צריכות למחזר חוב, לגייס חוב וזה הפך להיות משימה הרבה יותר קשה. הבנקים מצמצמים את האשראי ומעלים  את מחירו. מה שזה אומר, ואנחנו רואים, הוא שחברות נקלעות לקשיים. הוודאות היום של החזר אג"חים של חברות היא הרבה יותר נמוכה.

אולי דווקא בגלל זה כדאי ניהול אקטיבי?

לכן אני אומר שנמצא פה הסיכון ונימצא פה הסיכוי. אם מנהל הקרן מצליח אז אתה צודק- זה יכול להיות סיכוי טוב ותשואה יפה. הבעיה היא, שביגוד למניות, באג"ח אם אתה טועה בחברה חדלת פירעון, איבדת את כל סכום ההשקעה. זאת אומרת, החלופה בין תעודת סל לבין קרן נאמנות, בימים אלה באג"ח, היא חלופה שרמת סיכון-סיכוי שלה היא הרבה יותר גבוהה מאשר חלופה דומה בתעודות סל מנייתיות מול קרנות מנייתיות, כי שם סביר להניח שהמנייה תרד או תעלה ולא נראה די-פולטים. באג"ח צריך לזכור שאתה יכול להשקיע  70-80 שקלים ויהיה לך אפס בסופו של דבר, אם החברה היא חדלת פירעון.

נעבור לנושא דמי הניהול בתעודות הסל. הבורסה או הרשות לניירות ערך עומדות להעביר תקנה שאומרת שחברות תעודות הסל לא יוכלו יותר לא להחזיר את מלוא הדיבידנד ובחלק מתעודות הסל, הפער בין הדיבידנד לתעודות הסל בין ברוטו לנטו זה בעצם הרווחיות של התעודה וכרגע זה הולך להעלם. מה לדעתך יקרה? מנהלי תעודות הסל יעלו את דמי הניהול עכשיו?

אני רק אתקן אותך, זה לא שהבורסה באה ואמרה את זה. זה בכלל לא בא מכיוון של תעודות. השינוי שנעשה, והוא יכנס לתוקף מהראשון בינואר, הוא שינוי של הבורסה כלפי ניירות ערך שנסחרים בבורסה.

השינוי אומר שביום ה-X מנייה או אג"ח, מחירה ירד, לא בשמונים אחוז מהדיבידנד אלא המאה אחוז. מה שזה אומר זה, שאנחנו בתור מנהלי תעודות הסל נצטרך להשקיע 100% מהקופון ולא 80% כדי להיצמד למדד. כפועל יוצא מזה, אנחנו, המנפיקים, נצטרך לשנות בחלק מהתעודות מנגנונים.

מה זה אומר?

אם היום יש בידי תעודת סל שיש לה אפס דמי ניהול ואני משקיע 80% מהקופון בחזרה ומה-20% אני לוקח את דמי הניהול ומחלק למשקיע את היתרה, המצב החדש אומר שאת כל הקופון אני צריך להשקיע במדד. מה שזה אומר הוא שאת ההכנסה שלי לא אגבה מהקופון אלא כדמי ניהול. זאת אומרת, מבחינתנו, מבחינת המשקיע, אין פה שינויי של עמלות. אני כן חושב שמבחינת שקיפות, זה יהפוך ליותר שקוף, יהיה יותר קל למשקיע להשוות בין תעודות שונות מאשר היום. היום המנגנונים הם שונים ולכן מחר זה יהפוך לאחיד, שקוף ויותר קל להשוואה.

אני שוב חוזר על השורה התחתונה- זה לא ישנה את רמת דמי הניהול אבל זה ישנה את זה שהמשקיע יראה את דמי הניהול ויהיה שקוף.

יש בחלק מהתעודות הבטחה לחלוקה של 100% דיבידנד, אבל שיתקבל בפועל. זאת אומרת, לא תמיד מנהל מחזיק בפועל מניות. אולי הוא מחזיק חוזים ולא מקבל דיבידנד. האם גם פה יהיה שינוי?

נכון לעכשיו, איני רואה שינוי במקרה זה.

זאת אומרת, אם תעודה מחזיקה רק נגזרים, היא עדין לא תצטרך לשלם את מלוא הדיבידנד?

לא, תעודה שמחזיקה נגזרים תצטרך לשלם את כל הדיבידנד. תעודת-סל בתשקיף עוקבת אחרי המדד.  ההתחייבות שלנו כלפי המשקיע היא לתת את המדד. המדד, החל מ-1 בינואר, יכלול בתוכו 100% ולא 80%. אנחנו מחויבים להחזיר את ה-100%, בגלל התשקיף להיצמד למדד. זאת אומרת שמבחינת המשקיע, יש לו שיפור מסוים.

מה דעתך על קרנות הנאמנות המחקות? בעצם ה-ETF האמיתי, כביכול?

חשוב לציין שזה לא ה-ETF האמיתי. ה- ETF האמיתי הוא מכשיר שנסחר בבורסה. הקרנות הללו אינן נסחרות בבורסה.

הן נסחרות פעמיים ביום.

נכון. זה אומר שאתה יכול למכור או לקנות רק פעמיים ביום. בתעודת סל אתה יכול לקנות או למכור בכל רגע נתון של המסחר.

ישנה כרגע הצעה לאפשר להן להיסחר בשוק.

אני יודע שהרשות שוקלת את הרעיון הזה.

הבקשה של מנהלי ההשקעות היא שתהיה להם את האפשרות למחסנית.

כרגע הרשות עסוקה בעניינים אחרים ואיני חושב שזה שינוי שיעשה בקרוב. אני חושב שהמוצר הוא מוצר לגיטימי. זה מוצר מדדי ועל כל מוצר שהוא מדדי אני מברך. הבשורה שבאנו איתה, של תעודות סל, היא בשורה של השקעה במדדים. כלומר כדי למכור תעודות סל, אני צריך לשכנע את המשקיעים שלהשקיע במדד זה טוב. שזו ההשקעה הטובה ביותר. בתור אדם המאמין בהשקעה במדדים, אני חושב שכל מוצר שהוא מדדי, הוא מוצר שרק מחזק את התעשייה הזו, גם של תעודות הסל. ספציפית לגבי הקרן המחקה, מלבד האפשרות לעשות הוראת קבע חודשית, אני לא רואה אף יתרון שיש בקרן כזו לעומת תעודת סל

בעיקר בגלל הסחירות. שאינך יכול לסחור בה במהלך היום?

כן, גם בגלל הסחירות וגם בגלל, וזה מאוד חשוב לציין, שהקרן לא מבטיחה למשקיע את המדד, בניגוד לתעודת-סל שמבטיחה את המדד, כהתחייבות תשקיפית. אני חושב שזה מסביר גם את המספרים של הגיוסים שיש עד עכשיו. עדין משקיעים מעדיפים סחירות ונזילות.. כשיש שני מכשירים, האחד נזיל והשני לא, כמובן יעדיפו את הנזיל. בטח בימים כאלה, שהשוק יכול להיות בפתיחה באפס ובסגירה יכול לרדת 10 אחוזים

זה סיכוי-סיכון, אם מכרת בדיוק בפרק הזמן החלש של היום אז אכלת אותה.

נכון, אבל יש לך את האפשרות הזו. בתעודות סל אתה יכול לקבל את ההחלטה כל היום. קרן נאמנות מחקה את יכול לקבל את ההחלטה פעמיים ביום. אז משקיעים מעדיפים להיות עם האפשרות של תעודת סל.

מה דעתך על הפרסום של תעודות הסל? בעצם, היום, תעודות סל אינן יכולות לפרסם את עצמן, ומתכוונים לשנות את זה.

קודם כל, אפשר לפרסם פרסום תדמיתי ברמת החברה. לגבי הפרסום הממוקד של כל תעודה ותעודה, אני חושב, שכשאני מסתכל על שוק קרנות הנאמנות, שלא הייתי רוצה להיות שם. אני חושב שעדיף שהחלטתו של המשקיע לקנות קרן תהיה אחרי שהוא מקבל ייעוץ השקעות בבנק ולא בעקבות פרסומת בעיתון שמוכרת טרנד. דוגמא טובה לכך הן השקעות באג"ח זבל ששווקו בתחילת השנה באגרסיביות לציבור.

 ומה לגבי פרסום ליועצים?

 היועצים אינם זקוקים לפרסום בעיתון. אנחנו עובדים מולם, נפגשים איתם ומכינים להם חומרים. אנחנו מסבירים להם על מנת שידעו מה הם מוכרים ללקוחות. אני חושב שיש אפקט מאוד שלילי בפרסומים העיתונים, ואנחנו רואים את זה בענף קרנות הנאמנות, שפונים לציבור ומוכרים לו טרנדים והציבור לא מבין לעומק. אני דווקא חושב ששוק תעודות הסל נמצא מהבחינה הזו במקום טוב. אני מעדיף שיועץ ימכור תעודה של מבט ללקוח, ולא שלקוח יקנה על סמך פרסום בעיתון. בתור רגולאטור הייתי משאיר את פרסום תעודות הסל ברמת התדמית.

מה אתה יכול להגיד לגבי התעודות, ובעיקר רואים את זה היום בתעודות "שורט", שהן לא באמת נותנות לך את המדד? לדוגמה, אתה רוצה להשקיע במדד "שורט-נדלן 15" ואתה מקבל משהו אחר. אתה לא בדיוק מקבל "שורט נדלן 15" אלא אתה מקבל, לא אחד לאחד, אלא אתה מקבל הרבה פחות. ואם הלכת לכפליים או לפי שלוש, אז בכלל שם יש פערים מאוד גדולים.

קודם כל, וזה מחבר אותי לשאלה הקודמת, אני חושב שמי שפועל בתעודות שורט צריך לדעת ולהכיר את המוצר. התעודות הללו נטמעות עם הזמן. יש להכיר ולדעת שיש מינוף, לדעת שזה לא תמיד אחד לאחד. אני חושב שכל התעודות לגיטימיות. תעודות בחסר, העובדה שיש להן מינוף היא לטובת המשקיע בלבד. אתן לך דוגמה פשוטה של תעודת שורט מסורתית: משקיע שם 100 ₪ והמדד הוא 100. המדד עלה ל-120. מחיר התעודה ירד ל-80 והמשקיע מופסד 20%. עכשיו המדד חוזר ל-100, כלומר יורד כ-16.6%. כדי שהמשקיע יחזור לאותו המקום, מ-80 ל-100, נדרשת עליה של 25%. את זה אי-אפשר לעשות ללא מינוף, וזו בדיוק הסיבה לשינוי במינוף בתעודות החסר. ללא מינוף, המשקיע לא יחזור לסכום ההשקעה המקורי, למרות שהמדד חזר לאותה רמה.

לגבי תעודות ממונפות יומית באחוזים. זה סוג שונה של תעודות שאנחנו לא הנפקנו, כי אנחנו חושבים שזה מוצר לא טוב למשקיע ולשוק.

מה דעתך על הקרנות הכספיות? יש איזשהו ניסיון של מנהלי הקרנות לייצר תעודות אג"ח סולידיות כמו בקרנות הכספיות, אחרי שראו שזה הצלחה. יש לזה מקום? זה יכול להצליח? גם ברמת העלויות, מה הטעם של יועץ לקנות תעודת-סל על מק"מ, כשהעלויות של המשקיע בקנייה ובמכירה הן יחסית גבוהות, כשבקרנות הכספיות נכון לעכשיו אין לו עלויות?

אתה צודק מהבחינה הזאת. ככל שאתה משקיע במוצר שהוא לטווח יותר קצר והתשואה שהוא נותן היא יותר נמוכה, כמו אג"ח או דולר, העלויות של הקנייה-מכירה ועלויות נוספות שיש למשקיע הינן גבוהות יותר, כאחוז מהתשואה. לכן אני חושב שכשגם כשיש מוצרים תחליפיים בשוק לתעודות הסל, לפעמים, עבור המשקיע שנכנס לתקופות קצרות של שבוע, חודש או חודש וחצי, בהחלט הייתי ממליץ לו לקנות קרן נאמנות כספית ולא תעודת סל. זה גם אם היה מוצר שהוא אחד לאחד. ישנה משמעות לתשואה של המוצרים מהסוג הזה גם לטווח זמן שבו אתה נכנס ויוצא. בלי שום קשר לכך שזה אחד המוצרים הטובים ביותר שנכנסו לפה בקרנות בשנים האחרונות, כי זה נותן פיתרון מצוין למשקיעים, פיתרון שלא היה להם פה לפני ובעלויות אפסיות.

לגבי שוק תעודות הסל, השוק נותן פתרונות נוספים שהם בסביבה של קרן כספית. לא יהיה בה בדיוק את שיש בקרן כספית כי בקרן כספית יש גם ניהול אקטיבי, אבל הוא נותן פיתרונות שלדעתי יהיו מצוינים ויתאימו גם לקהל של הקרנות, כלומר יכול להיות שגם הקרנות יקנו מוצרים שלו וגם לקהל של "ריטייל", שטווח ההשקעה שלו ארוך יותר.

מבחינת ההרכבים של תעודות הסל, לאחרונה חברת אינדקס התחילה לפרסם מדי חודש את ההרכבים של תעודות הסל שלה. לדעתך זה יקרה גם אצלכם, בקרוב?

אני חושב שמי שמסתכל על הרכב נכסים של תעודה לא יכול ללמוד מה רמת הסיכון שלה. כדי לקבל תמונה שלמה, על המשקיע לדעת הרבה יותר נתונים: לא רק מה הוא מחזיק ומה המשקל של מה שהוא מחזיק אלא הוא זקוק לנתונים נוספים דוגמת איזה משקל הוא אמור להחזיק, האם קיימת סטייה בסל וכן נתונים של "VAR"  הבוחן תנודתיות וסיכון. מעבר לזה, הפרסום נותן תמונת מצב של יום ושל שעה ספציפיים, בלבד. בסופו של דבר, בשורה תחתונה, לדעתי אין פה הרבה ערך מוסף למשקיע מלבד לראות שאנחנו מחזיקים בכל ניירות המדד או באיגרות החוב של המדד, ואת זה הוא יכול לראות גם בדו"ח שפרסמנו, לבקשת הרשות לניירות ערך.

אני חושב שעל זה אין ויכוח- ברור למשקיעים שתעודות הסל מחזיקות בנכסי המדד. אני כן בעד שקיפות ובעד גילוי ואין לנו בעיה לעשות זאת. אני עוד חושב שזה צריך להיעשות נכון ושיינתן למשקיע תמונה שממנה ידע להסיק מהי רמת הסיכון של התעודה.

בדוח הרבעוני אתם נותנים את ההרכב של התעודות?

לא, אין בדוח הרבעוני את ההרכב, אבל יש פרוט של דרך ההתכסות (נכס בסיס, חוזים, פקדונות וכו`). תעודות הסל פועלות כבר חמש שנים וחווינו עליות וירידות ולא קרה שתעודת סל לא עמדה במחויבותה למשקיעים. הרשות בודקת אותנו כל הזמן. אפשר לראות בדוח שפרסמנו, כמה נכסי בסיס אנחנו מחזקים במדד. ואפשר לראות שרוב הכסף של תעודות הסל מושקע ישירות במדד.

למה לא לפרסם את ההרכב פעם בחודש, אפילו באיחור?

בתעודות סל אין לזה משמעות כי אתה המהות שלך זה מעקב אחר המדד, קרי אחזקת נכסי המדד. בקרנות לדוגמא, יש לזה משמעות כיוון שלמשקיע אין דרך אחרת לדעת אילו נכסים מוחזקים בקרן שהוא קנה.

ישנן תעודות שאמורות לעקוב אחרי מדדים בחו"ל, לדוגמה. ברגע שאתה מחזיק הרבה מאוד חוזים ויש פערים של מסחר בין ראשון, שבת וכדומה, ישנם הרבה מאוד עיוותים בין המעקב של התעודה לבין התעודות. יכול להיות שיש מנהלי השקעות שהיו אומרים שהם מעוניינים לדעת כמה חוזים מנהל התעודה מחזיק.

בכל דוח רבעוני שאנחנו מפרסמים המידע הזה קיים. לאחרונה כל חברות תעודות הסל פרסמו דוחות מהסוג הזה, ומשם עולה שכ-74% מהנכסים של תעודות הסל בישראל מושקעים בנכס בסיס. עוד כ-10% מוחזקים בפקדונות על ידי תעודות ההתחייבות. כלומר, כמות החוזים היא קטנה בהרבה מכמות נכס הבסיס והפקדונות. איני חושב שיש מישהו היום שחושב שתעודות סל אינן מתכסות ולא מחזיקות בנכסי המדד.

נכון אבל זה איזשהו נתון שמאז שאינדקס הוציאו הוא מעניין. כשפרסמנו באתר, זה היה אחד העמודים הנצפים ביותר. סימן שיש קהל גדול שצמא למידע הזה, אף על פי שלך הוא אולי נראה פחות חשוב.

איני חושב שהמידע הזה נותן למשקיע את התשובה שהוא צריך לקבל. אנחנו עובדים עם הרשות לניירות ערך למצוא ניתוח שיהיה שקוף לגבי פירוט הנכסים, אבל המידע הזה צריך להיות שלם. פרסום מידע שאינו שלם יכול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת. עלינו למצוא את הנוסחא המתאימה לפרסם, ואז יהיו לכם יותר עמודים נצפים באתר.

מבחינת ההיקפים של ענף תעודות הסל, הייתי רוצה לדעת אם אתה יודע מה קורה בכלל הענף ומה קורה אצלכם. האם המשבר הוריד את הנכסים בסדר גודל משמעותי?

כמובן שבעקבות המשבר ירדנו בהיקף הנכסים ולא מעט בשל ירידת המחירים בשוק. תעשיית תעודות הסל הגיעה לפני תחילת משבר האשראי ל-37 מיליארד שקלים. נכון לספטמבר, התעשייה ירדה לכ-34.5 מיליארד  שקלים. זו אינה ירידה גדולה והיא נובעת גם בעקבות ירידת שוק. אני מתאר לעצמי, שנכון לימים אלו, אנחנו נמצאים סביב 30 מיליארד שקלים- זו הערכה שלי. מה שזה אומר הוא שענף תעודות הסל עודנו נמצא בגיוס חיובי מתחילת השנה.

ממה נובע החוזק הזה, שהיקפים בתעודות סל לא ירדו כמו בקרנות נאמנות, ואנחנו רואים שקרנות נאמנות ירדו מתחת ל100 מיליארד, כשהן היו קרוב ל-150 מיליארד באמצע השנה שעברה ואם לוקחים גם בחשבון את הקרנות הכספיות אז הן ירדו לכ-70 מיליארד. זו ירידה של יותר מ-50% מההיקפים.

אני חושב שהסיבה העיקרית היא שהמשקיעים בתעודות סל הם יותר מתוחכמים ובינהם לא מעט גופים מוסדיים שלא פועלים בקרנות נאמנות. כדי לקנות תעודת סל בכל זאת נדרש קצת יותר תחכום: צריך לתת מחיר ביצוע, מחיר מכירה, זה נייר ערך ויש אנשים שזה מפחיד אותם והם רגילים לקרנות נאמנות כבר עשרות שנים וזה מה שהם קונים. משקיעים יותר מתוחכמים הם גם פחות נלחצים למכור ומשקיעים עם יותר אורך רוח ונשימה. זה דבר אחד שמסביר. הדבר השני שהמוצר של תעודות הסל הפך להיות למוצר כל כך לגיטימי, כל-כך טוב ועם תשואות כל-כך טובות  שאם המשקיע עומד בפני הדילמה של מה למכור, אינני חושב שהוא יעדיף למכור את תעודות הסל.  אני חושב שהחיבור של שני הדברים האלה מייצר רמת נכסים בהחלט יפה ואני חושב שזה מפתיע שאנחנו עדין בגיוס חיובים מתחילת השנה.

המון תודה רבה לך על הראיון המעמיק והמלמד.

תודה גם לך.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.