אלו קרנות נאמנות מחזיקות במניות רכב אמריקאיות? ומה יקרה לאותן מניות?

יש ויטענו שברצון הבית הלבן; להציל את "מובילי" תעשיית הרכב בארה"ב: ג`נרל מוטורס, קרייזלר ופורד , הוכיחה ממשלת ארה"ב סופית את היפרדותה מכל ערכיה הקפיטליסטיים. אם אחרת אז מדוע אין היא נותנת לאותם חברות כושלות, את ההזדמנות להתחיל מחדש?

מזה שלושה עשורים חברות אלו לא שינו אורחותיהם ההרסניים. יעמוד האדם שחושב שהזרקת כסף נזיל אל תוך המערכת ישנה דבר. האם החברה תדווח על רווחים בשנה הבאה או שנה אחריה או אולי בעוד עשור? משום שמצבם נעשה חסר יסוד אין זה סימן חיובי לבאות למעשה רוב הסיכויים הם לכך שזהו סימן הפוך.

לטענת המקטרגים, אם נותרה ולו גם שבריר של תקווה לאותן חברות (ולא לבעליה), היא האפשרות לפשיטת רגל. ההטבות המשפטיות שבאותה פעולה והמיזוגים שיתרחשו לאחר מכן; יאפשרו להם להבנות ולדון מחדש על התחייבויות עבר. התחייבויות שנחתמו, מלפני שינוי המציאות האובייקטיבית -אל מול לקוחות ואיגודי עובדים, רצון שגובש מאליו ונוסה מספר פעמים ללא הצלחה יתרה תחת ההנהגה הישנה.

מדוע ובכן הממשלה ממשיכה בהתעקשותה?

תעשיית המכוניות, הנהלתה ומגזרותיה לדעת הממשלה; "פשוט עצומים מדי בכדי ליפול (רגע, לא שמענו זאת כבר בעבר?)". השלכות ההתמוטטות לדידה, תהא מונומנטאליות בעוצמתן- הן בענף האבטלה והן בענף הצריכה, עד אשר לא תוכל היא לתקן את הנעשה ולהלן המספרים*:

1- בשנה הראשונה; לשוק האבטלה האמריקאי יתווספו 3 מיליון עובדים, בשנים הבאות לאחר מכן יצטרפו אליהם עוד 4.3 מיליון.

2- ההכנסה הכוללת בארה"ב תפחת בכ150 $ מיליארד בשנה הראשונה וביותר מ250 $ מיליארד בשנתיים הבאות אחריה.

3- בשנה הראשונה לסגירה, הממשלה האמריקאית תאבד כ60 מיליארד דולר הכנסה ממיסים וכ100 מיליארד דולר נוספים, בשנתיים שלאחר מכן.

הסנאט הצהיר לאחרונה כי בהחלטתו לעזור לתעשיית הרכב, מבקש הוא לשמר ולטפח את מקום עבודתם של 355,000 העובדים בתעשיית הרכב גופא וכ4.5 מילון עובדים בגרורותיה. בנוסף יבקש הממשל להבטיח את דמי הפנסיה של מיליון (!) פנסיונרים מהתעשייה.

לעת עתה נדמה כי 25 מיליארד הדולר שהוזרמו בספטמבר לא עונים על הצורך ובקרוב מאד תשמע זעקת השבר של התעשיינים בשנית ואולי גם בשלישית.

מדוע ובכן על הממשלה לוותר על התעקשותה?

מכירת מכוניות צפויה להצטמצם מ16.1 מיליון ב2007 לכדי 14.9 מיליון ב2008 . בשנת 2009 השנה שתחל במיתון ורוב הסיכויים, שתסתיים באותה הצורה, תציג מספרים עגומים אף יותר. קניית טובין דוגמת מכוניות ומשאיות; תפגע אנושות לנוכח תמהיל של חוב הולך ומעמיק של הצרכן, אבטלה גואה וכיווץ אשראי.

כאשר הביקוש יפחת בצורה דרמטית, יהיה על המפעלים להתאים עצמם לתנאים החדשים בהיבט של יעילותם וכל מפעל שלא יעמוד בסטנדרטים החדשים, יאלץ להיסגר או להצטרף לתור ההלאמה. אלה הם חוקיו הבסיסים של מדע הכלכלה.

מנקודה זו, הכדור מתגלגל למגרשנו הצרכנים. כלומר: מחד- בצדו המערבי של האוקיינוס השקט, מיוצרות מכוניות קטנות, חסכוניות וזולות, ממפעלים יצרניים ברמה גבוהה . מאידך- מצדו המערבי של אותו אוקיינוס מיוצרות "מפלצות זוללות דלק", מיושנות טכנולוגית ויקרות, המיוצרות במפעלים תחת נטל של התחייבויות גבוהות לנותני האשראי שלה לאיגודיה ועובדיה**.

בנוסף עלינו לזכור כי לא משנה איזו חברה מייצרת את המכונית. בבחינת היצור הינו מורכב ממנוע ו4 גלגלים, כך שהטענה על 7 מיליון מובטלים בשלושת השנים הראשונות, די מגוחכת. המפעלים יצרניים יותר יוכלו לקלוט את המפוטרים הטריים (ובאותה הזדמנות לדון עמם מחדש על תנאי העסקתם), שיעזרו לה להתפתח ולצמוח.

כיצד תסתיים פרשה מרתקת זאת?

האחד הוא ברור; ההחלטה של הנשיא הטרי העומד בראש האימפריה, תשליך על כל הראיה העסקית של משתתפי המשק האמריקאי. האם המחוקק ובעל המפעל- יחזיקו בדעת המשקיעים על זאת כי חוסר יעילות התעשייה, אמור וצריך לאפשר לחוקי המסחר לבנות אותה מחדש, בצורה פרודוקטיבית יותר? או שחזיונות האימה של שנות השלושים על תורים ארוכים של מובטלים טריים המחפשים עבודה, עדיין צורבים את תודעת הממשל?

לסיכום: ההיסטוריה רצופה בתהליכים שלוו בשינויי כוחות פיננסיים, שגררו אחריהם שינויים פוליטיים. מעברים אלו יוצרים גאות בסקטורים מסוימים שמושכים איתם את המשקיעים. הדעה הרווחת היא שימי הזוהר של תעשיית הרכב האמריקאית תמו להם, אולי מבלי לשוב. בעקבות מחירם הנמוך בהווה של מניית אותם מפעלים, הודעות ממשלתיות על הזרקת הון- יחוללו פלאות למחירי המנייה בזמן הקצר. בעל התושייה ואורך הרוח יוכל בהחלט ליהנות מפרפורי הגסיסה של תאגידים אלה.

קרנות נאמנות המחזיקות במניות פורד, קרייזלר, וג`נרל מוטורס.
    

GM

FORD

CHRYSLER

הנתונים נכונים לסוף ספטמבר

גילוי נאות- הכותב מחזיק במכונית יפנית.

*הנתונים לקוחים מדו"ח שהוגש על ידי המרכז לחקר המכונאות (C.A.R) ורלוונטים לגביי סגירה טוטאלית של שלושת התאגידים.

** אלא אם יפתחו סופית את גבול מכסיקו ארה"ב.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש ממאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.