בימים שלפני ה15 בחודש היו פדיונות של מאות מיליוני שקלים בקרנות הכספיות בציפייה למדד השלילי. אחד ממנהלי הקרנות הכספיות הבכירים הסביר כי מרבית המכירות בימים האחרונים, שלפני ה 15 בחודש, היו בעיקר של גופים מוסדיים, ונבעו משיקולי מיסוי. מדד שלילי, כפי שאכן התפרסם (0.6%-), מחייב מיסוי גבוה יותר על הרווחים הריאלים בקרנות הכספיות.
כך לדוגמא, אם הרווח בקרן כספית עומד על 1% והאינפלציה היא חיובית אזי הרווח בקרן הכספית יהיה 0.5% ועליו ישולם מס של 0.15%. אולם, אם הרווח בקרן הכספית עומד על 1% והמדד ירד ב-0.5% הרי שהרווח הריאלי בקרן יעמוד על 1.5% ותשלום המס גבוה יותר. מסיבה זו היו גופים שהעדיפו להקדים ולמכור לפני פרסום המדד, אף שהיו גם כאלה שחזו שיירד ביותר מ-0.6%.
עם זאת, מתחילת החודש נרשמו גיוסים נאים בקרנות השקליות, כך שהעליות באפיקים השקליים באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות, מובילות גם את הציבור לשוב אליהן. מתחילת דצמבר נרשמו גיוסים של 1.2 מיליארד שקל. האפיקים השקליים הארוכים טיפסו מתחילת החודש בכ-4%, ובסך הכל טיפסו האיגרות ל-10 שנים ב-13.5% מתחילת השנה. לשם השוואה, בקרנות הכספיות גויסו מתחילת החודש רק 360 מיליון שקל.
שלושה אלמנטים מרכזיים יחזקו את האפיקים השקליים בתקופה הקרובה: הריבית היורדת, האינפלציה הנמוכה בחודשים הקרובים, ופער התשואות שעדיין רחב בין האיגרות הממשלתיות של ארה"ב בין אלה של ממשלת ישראל לטווח של עשר שנים. ההערכות הן כי הריבית בישראל תמשיך לרדת ותייצר עוד רווחי הון למשקיעים - במיוחד באפיקים הארוכים - שנהנים בצורה חדה יותר מהורדת ריבית. גם הפרסומים הרבים על הקרנות השקליות והשיווק של היועצים בבנקים דוחפים חזרה את הציבור אל זרועות הקרנות השקליות.
הקרנות הכספיות משקיעות את עיקר משאביהם במק"מ ובפיקדונות בנקאיים נושאי ריבית ג`מבו, כלומר ריבית גבוהה יותר שנגזרת מהסכומים הגבוהים שמפקידות הקרנות בבנק, כך שבתוך שנה מהיום הקרנות אמורות להניב תשואה של כ-2%-2.5% לאור התשואות הנמוכות במק"מ לשנה. בנוסף, הקרנות הכספיות יתחילו בינואר לגבות דמי ניהול של 0.125-0.25% בשנה לשירותים שניתנו עד כה בחינם - מה שלא משאיר הרבה בשר למשקיעים.
הקרנות הכספיות מנהלות 31.9 מיליארד שקל ואילו הקרנות השקליות מנהלות 26.1 מיליארד שקל. סך תעשיית הקרנות התכווצה ל-98 מיליארד שקל לעומת 120 מיליארד שקל בתחילת השנה לאור הנפילות בשווקים.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker. לאתר לחץ כאן.
נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





