בתחילת אוגוסט המלצתי כאן באתר על רכישה של זהב. המלצה זו נעשתה בשל מספר סיבות עיקריות אשר היה בכוחן להעלות את מחירו פלאים בטווח הבינוני-ארוך. התזמון היה קארדינלי, בהתחשב שבתקופה זו; מחירי הסחורות החלו בנדידתם האלימה דרומה.
במאמר הקודם ניסיתי להסביר מדוע הזהב נכלל בקטגוריית הסחורות אך למרבה השממון מתנהג אחרת, במאמר זה אנסה לחדד נקודה זו, כמו כן אספר על הקשר בין פוליטיקה לזהב ואנסה לצפות מה יקרה למחירי הזהב בשנה הקרובה. לבסוף אמנה את דרכי ההשקעה שיש לנו בחמדת האבות להשקיע בזהב.
זהב סחורה או לא?!
כאמור בחמישה החודשים האחרונים מאז יולי; מדד הc.r.b. (מדד הסחורות העולמי) צלל ביותר מ50% אך כאשר מביטים בחלקו הזהוב והבוהק` של המדד מגלים כי הזהב ירד גם כן, אך "רק" ב18% משיאו, מדוע?
ובכן מקור השוני טמון בזאת כי זהב אינו סחורה או מתכת כלל וכלל, ההגדרה האמיתית שלו היא "מתכת מוניטרית" . הכוונה בביטוי מוניטרית; בכך שהזהב משמש למעשה כמטבע עובר לסוחר על גלי הספקולציה ופסיכולוגיית ההמונים. הווה אומר : כאשר החשש המשותף של המשקיעים מן העתיד- גובר, כך גובר גם מחירו של הזהב. למעשה ישנם חמישה מטבעות עולמיים קובעי מדיניות, המעידים על מצב השווקים והאמונה הרווחת בקרב המשקיעים בעמידותם: דולר, ין, אירו, פרנק שווצרי וזהב.
מחקרים
יש ביכולתה של המתכת להתנתק כמעט לחלוטין, בניגוד לשאר הסחורות, מתנאי ביקוש והיצע פיזיים בשוק. על פי מחקרים, היצע וביקוש בתעשיה, מרכיבים כ2%-3% ממחירו בשוק ולכן בעוד שאר הסחורות מחירן עודו יורד משמעותית בעקבות החלשות הזמנות וביקושים, ירידת הערך של הזהב נבעה בעיקרה מתנאי הדיפלציה והתחזקותו של הדולר, הנמסיס של המתכת.
פוליטיקה וזהב
במאה העשרים היו מספר מאורעות פוליטים –כלכליים, אשר שינו את מהלך ההיסטוריה כשהזהב מותיר בם את חותמו.
• ב1925 וינסטון צ`רצ`יל משיב עטרה ליושנה ומחזיר את הצמדת הליש"ט לזהב, למחירו מלפני מלה"ע הראשונה. בד בבד הוא גורם לדיפלציה איומה בכל רחבי הממלכה המאוחדת.
• ב1937 רוזוולט והאזרחים בארה"ב צועדים לקראת משבר כלכלי עמוק נוסף. רוזוולט מחליט כתגובה לאיום; להחרים פיזית (כן קראתם נכון), את כל הזהב האמריקאי שנמצא בידיים פרטיות. מהות המהלך הינה לבצע פיחות משמעותי של 75% בדולר כנגד הזהב ומניה וביה למחוק במחי יד כ 75% מהחובות של ממשלת ארה"ב.
• ב1978 ארה"ב הורתה תחת לחץ דיפלומטי כבד; על איסור אגירת הזהב בחשבונות מטבע החוץ של מדינות המערב.
• ב1973 ארה"ב ניתקה את הצימוד המסורתי של הדולר לזהב בכדי להסוות את ההיפר אינפלציה שנגרמה בשל המלחמה בוויטנאם.
הזהב ב 2009
על פי הערכות רשמיות(1), ההפסד בערכי הנכסים (מניות, נדל"ן ומשכנתאות), הגיע בשנה האחרונה עד לכ 7.2 טריליון דולר. תסמיני ההאטה הגלובלית עד כה, אינם נותנים מנוח ונראה כי הם לא יפסקו בזמן הקרוב . תהליכים אלו לא פסחו על מחיר הזהב.
בנוסף, המאמצים הכנים של הממשלות להצלת המערכת הבנקאית על ידי הזרקה ישירה של הון לקופות הבנקים הגדולים. האמנם מאמצים אלו עדיין לא הושיבו את הנזילות הפיננסית המיוחלת, מאידך מיתנו הם את החששות לגבי נפילת דומינו של הבנקים המסחריים הגדולים. נתון זה הרגיע לבנתיים את הביקושים לזהב בשוק.
אחרי שנה בלתי יציבה למחיר הזהב, בה המחירים נעו בחדות מ 700-1000 $ או בטווח של 25%-30% מהמחיר הראשוני, מתייצב הזהב בפני שנה חדשה- מאתגרת לא פחות.
ריבית אינפלציה וזהב
בשבוע שעבר הפד כצפוי הוריד את הריבית לכמעט 0% ובנוסף הצהיר על תמיכתו בקנייה בלתי מוגבלת של נכסים ממוסדות בעת צרה, כמו כן נראה כעת כי תושיתו של הנגיד הישראלי אינה נופלת משל האמריקאי וגם הוא צפוי פתוח בסדרה של הורדת ריביות.
כמות החוב במערכת והכסף ה"חדש" שמוזרם תמידית; בסופו של יום יכביד על מדדי המחירים. יסודות האינפלציה נערמים להם בעלטה ללא אזהרה, אך מוסתרים כעת על ידי אווירת צמצום החובות!
בארץ כמו בחו"ל על המשקיעים לחשוש מן המגזר שישלם לבסוף את חובות האשראי של החברות הממונפות. ככל הנראה שהממשלה הסכינה שיהיו אלה משלמי המיסים, אכן זוהי אמירה בלשון רכה. כל פעולה כזו תגרום לפיחות מוניטרי הן של הדולר והן של השקל ובנוסח זה, כך יעשה גם לשאר מטבעות העולם כאשר ממשלות מקבילות תנהגנה באופן דומה. תנאים אלו מצערים ככל שיהיו לציבור הצרכנים, מהווים קרקע פורייה למחיר הזהב.
השוואה בין תעודת סל לקרן נאמנות
תאריך עדכון | שם תעודת הסל/קרן נאמנות |
| |||
23/12/2008 | 1.44% | 1.75% | -1.32% | .1 | |
22/12/2008 | -1.06% | 3.32% | 2.42% | .2 |
ההשקעה בזהב בישראל; מתבצעת על ידי רכישה של תעודת סל "קסם זהב" או רכישת קרן הנאמנות "מיטב זהב", הדרך השלישית הינה רכישה פיזית(2) . ההבדלים בין שני האפיקים הראשונים ניכרים הם ונעמוד עליהם בהקדם.
קסם זהב:
תעודת הסל קסם זהב, עוקבת אחר מחיר הזהב העולמי הנקבע על ידי הגוף המרכזי בתחום London fix prise .
מט"ח: מחיר הזהב נקבע דולרית כך שפרט להצמדה למתכת ישנה כמובן הצמדה למטבע האמריקאי.
דמי ניהול: דמי ניהול חד שנתיים בערך של 1% מן ההשקעה.
מיטב זהב:
חשיפה לזהב- הקרן על פי הגדרה יכולה להיות חשופה מ75% עד 200% למחיר הזהב. נתון זה מאפשר גמישות מרבית למנהל הקרן.
למנהל הקרן בניגוד לתעודת הסל ישנה האפשרות להקטין את חשיפת הקרן אל המט"ח, זאת על ידי המרה של נכסי הקרן מהמטבע המקורי למטבע שונה .
דמי ניהול: דמי ניהול הקרן הינם 2.9%
תמרור אדום: למיטב זהב- מפאת אופי ההשקעה בסחורות(3) ישנה כמות נכבדת של מוזמנים שהופקדו לידה ונותרו כמזומנים. מנהל הקרן בוחר באפשרות להפקיד אותם בידי ממשלת ארה"ב באג"ח ממשלתית, נכון לתחילת אוקטובר 58% מן הנכסים של הקרן מושקעים באגרות אלו. עבדכם הנאמן סקר בשבועות האחרונים את המתרחש באפיק השקעה זה ואינו יכול בשום אופן להסכים ולהסכין עם נוהל זה.
לסיכום: השקעה בזהב הינה השקעה אמביוולנטית. כלומר כל המחזיק בזהב; לצד שמחת עליית ערך הנכס, יש בליבו גם צער ומדוע?
המתכת הזהובה משמשת כמעין אינדיקטור לחולי במערכת; אפשר אף להסתכן ולומר כי כאשר מחיר הזהב יורד, המערכת הפיננסית החלה בתהליך של הבראה. לכן אם מחיר השקעתך בזהב יורד- למעשה עליך לשמוח. אך מצב אנומלי זה לא ילוונו בזמן הקרוב; בזמני גאות אינפלציונית והחלשות כח הקניה של הצרכן, בזמני פחד ואי אמונה בסביבה הכלכלית מחיר הזהב צועד קדימה.
(1) לקוח מדוחות הבנק המרכזי האמריקאי
(2) השקעה פיזית בזהב אכן מהווה ביטוח כולל למקרה של התמוטטות פיננסית, אך השקעה זו מקשה נואשות על נזילות ההשקעה ותגרור הוצאות נוספות , לדוגמא: אחסנה.
(3) השקעה בסחורות אינה מצריכה פקדון ראשוני רחב, אלא אחוז מסוים מסך ההשקעה בחוזים עתידיים; לכן רוב ממון הקרן אמור להמצא בהשקעות עם אפס סיכון
נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

צילום אבשלום ששוני עבור פאנדר


