נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

הזדמנויות באפיק הקונצרני השקלי? כן.

האפיק הקונצרני השקלי אינו זוכה לתשומת לב רבה מצד המשקיעים, אולם גלומות בו הזדמנויות השקעה מעניינות. התשואה הממוצעת לפדיון באפיק זה כפולה מאג"ח ממשלתי שקלי בעל אותו מח"מ.בגלל הסחירות הדלה באפיק ובשל הצורך לבנות תיק מפוזר ללא חשיפה משמעותית לחברה ספציפית, ניתן להשקיע באפיק באמצעות קרן נאמנות המתמחה בו. אין תעודות סל על האפיק הקונצרני השקלי.

 

 
 

רונן אביגדור
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
26/01/2009

על רקע האינפלציה השלילית והריבית הנמוכה בפיקדונות ובשקלים הקצרים, מציע האפיק הקונצרני השקלי תשואה עודפת משמעותית. רק אל תתבלבלו: האפיק הקונצרני אינו סולידי.

הריבית

ביום שני 26/1/09 יבצע בנק ישראל הפחתה נוספת של הריבית במשק בשיעור של כ-0.50%-0.75% לרמה של 1.00%-1.25% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר בישראל אי פעם. נזכיר כי התחזית שלנו מדברת על הפחתות נוספות במהלך הרבעון הקרוב עד לרמה של כ-0.5%. הריבית גם צפוייה להישאר נמוכה לאורך זמן רב ואין לצפות להעלאות שלה במהלך 2009.

המיתון

מבחינת המשק המצוי במיתון, ההפחתות הינן כאוויר לנשימה, אולם במקביל הן מייצרות "בעיה" למשקיעים. "הר השקלים" בהיקף העולה על 340 מיליארד ₪ מושקע רובו ככולו בפיקדונות בנקאיים הנושאים ריבית נמוכה מאוד. גם האפיק השקלי הקצר בבורסה – המק"מים, הגילונים והשחר הקצר מציעים תשואה שנתית לפדיון נמוכה מ-1.5%.

האינפלציה

על רקע התחזית לאינפלציה שלילית במשק ב-2009, הציבור הרחב מעדיף כיום את ההשקעה בשקלים בהשוואה לצמודי המדד, אולם סובל מהעדר אלטרנטיבות סולידיות ראויות. מי שרוצה לזכות בתשואה גבוהה מ-1.5%, חייב להבין שלתוספת התשואה מצטרפת גם תוספת סיכון. אין ארוחות חינם. יש מי שיבחר להשקיע באפיק הממשלתי במח"מ בינוני וארוך, המציע תשואות שנתיות לפדיון מ-3.5% במח"מ הבינוני ועד למעלה מ-5.5% במח"מ הארוך. משקיע זה חייב לזכור כי בעוד התשואה השנתית לפדיון מובטחת בהנחה שיחזיק את האג"ח הממשלתי שרכש עד לפדיונה הסופי, הוא יהיה חשוף במהלך תקופת ההחזקה לתנודות השוק ועלול לספוג "בדרך" הפסדים כבדים "על הנייר".

קונצרני שקלי

מי שלא מסתפק בתשואות השחרים במח"מ בינוני ארוך, ימצא את מבוקשו באחד האפיקים היותר עלומים ו"מוזנחים" בשוק האג"ח המקומי: האפיק הקונצרני השקלי. הרוב המכריע של האג"ח הקונצרני בישראל צמוד למדד המחירים לצרכן. אולם בשנים האחרונות, התפתח לו לאיטו גם האפיק הקונצרני השקלי וכיום משקלו, במונחי שווי שוק, הינו כ-15% מהאפיק הקונצרני. החברות המנפיקות רצו לגוון את בסיס ההצמדה של החובות שלהם והניחו שהנפקת חוב שקלי תיטיב עם הוצאות המימון שלהם. המשקיעים מצידם קיבלו אג"ח שקלי עם תוספת מרשימה בתשואה השנתית לפדיון בהשוואה לשחרים.
 
לפני שנרחיב, מספר הסתייגויות:

א. סיכון חדלות הפירעון באפיק הקונצרני השקלי זהה לסיכון באפיק הקונצרני צמוד המדד. המיתון, העלייה במרווח הבנקאי מהמגזר העסקי, ההרעה בתוצאות הכספיות והחשיפה לשווקים המתכווצים בחו"ל, כולם רלוונטיים גם לאג"ח הקונצרני השקלי. כלומר, זהו אינו אפיק סולידי כלל ועיקר וגם הוא היכה במשקיעים בשנת 2008, כמו "אחיו הגדול" האפיק הקונצרני הצמוד שמה שקרה בו ב-2008 הוא מפולת לכל דבר ועניין.

ב. הסחירות בקונצרני השקלי נמוכה משמעותית בהשוואה לקונצרני צמוד המדד. לפיכך הוא תנודתי יותר ובעצם מסוכן יותר. מדובר באפיק קטן יותר ודל סחירות באופן יחסי, כשהמחזור היומי הממוצע בו נמוך ממיליון ₪ ביום בהשוואה לכ-3.9 מ` ₪ מחזור ממוצע של מדד התל-בונד 60.

ג. למשקיעים המוסדיים חשיפה נמוכה מאוד לאג"ח קונצרני שקלי. למה זה חשוב? כי כשפדיונות הציבור גאו והמפולת בקונצרנים היתה בשיאה (נובמבר-דצמבר 2008), לחץ המכירות של המוסדיים פגע במיוחד בקונצרנים הצמודים שירדו יותר מהקונצרנים השקליים. מסיבה זו, ניתן לאתר כיום אנומליות לפיהן אג"ח קונצרני צמוד מדד של חברה א` נסחר בפרמיית סיכון גבוהה משמעותית מאג"ח קונצרני שקלי של אותה חברה. הגיוני? התיאוריה גורסת שלא, ובצדק. אפשר לכנות את העמידות היחסית של האפיק הקונצרני השקלי בשם "מקלט חוסר הסחירות" וחוסר העניין. אלו הגנו על המשקיעים בשיא המפולת ויצרו את עיוותי התשואה.

ד. ניכינו את האג"ח המובנה השקלי, שנתח השוק שלו כ-3% מהשוק הקונצרני. המוצרים המובנים דורשים התמחות ספציפית ואפילו המוסדיים, בארץ ובעולם, מתקשים לתמחר אותם ולהבין את הסיכונים הגלומים בהם. בלעדיהם, האג"ח הקונצרני השקלי מייצג כ-6.5% מהיקפו של שוק האג"ח הקונצרני הסחיר בישראל, במונחי שווי שוק.

ה. כמו בכל האפיק הקונצרני, גם כאן, חלק מהאג"חים נסחרים בתשואות כה גבוהות שהן מעוותות את התשואה המשוקללת של קבוצת ההתייחסות כולה והשאלה היא אם להתחשב גם באג"ח השקלי של דלק נדל"ן הנסחר בתשואה של 49% או של אפריקה ב-48%? נציג את התוצאות עם ובלי יוצאי הדופן.

להלן הממצאים:

א. התשואה השנתית הממוצעת לפדיון של תיק אג"ח קונצרני שקלי (ללא האג"חים הנסחרות בתשואות גבוהות מ-20%) הינה 7.7%. אם מכלילים גם את האג"ח של הטייקונים ואלו הנסחרות בתשואות דו ספרתיות גבוהות, התשואה הממוצעת של האפיק קופצת ל-15.9%. המח"מ הממוצע של התיק הקונצרני השקלי הינו 4.2 שנים, נמוך מהמח"מ של מדדי התל-בונד השונים. לשם השוואה, שחר 2682 במח"מ 4.3 שנים נסחר בתשואה שנתית לפדיון של 3.6% בלבד.

ב. מדובר על תיק דל סחירות. המחזור היומי הממוצע בו הוא כ-900 א` ₪ בלבד. כשהשוונו למחזור היומי הממוצע בשוק הקונצרני כולו, הופתענו מהתוצאה, כיון שמדובר במחזור של פחות מ-750 א` ₪ ליום. התוצאה מוטה כלפי מטה בגלל ריבוי סדרות בלתי סחירות. ההשוואה צריכה להיות למדדי התל-בונד הפופולאריים. הסחירות היומית הממוצעת בתל-בונד 60 הינה 3.9 מ` ₪ ליום, כלומר, האפיק הקונצרני השקלי סובל מסחירות נמוכה, המגדילה את הסיכון בו.

ג. התנודתיות של האפיק הקונצרני השקלי גבוהה יחסית, בטח ובטח בהשוואה לשחר 2682 במח"מ המקביל. לא מדובר באפיק סולידי.
 

לסיכום,

האפיק הקונצרני השקלי אינו זוכה לתשומת לב רבה מצד המשקיעים, אולם גלומות בו הזדמנויות השקעה מעניינות. התשואה הממוצעת לפדיון באפיק זה כפולה מאג"ח ממשלתי שקלי בעל אותו מח"מ.

בגלל הסחירות הדלה באפיק ובשל הצורך לבנות תיק מפוזר ללא חשיפה משמעותית לחברה ספציפית, ניתן להשקיע באפיק באמצעות קרן נאמנות המתמחה בו. אין תעודות סל על האפיק הקונצרני השקלי. בדקנו את סטיות התקן החודשיות של הקרנות המתמחות באפיק, בהשוואה לסטיית התקן של קרנות המתמחות במדדי התל-בונד והן באותה רמה בקירוב. נתון מפתיע, לנוכח ההבדל בסחירות הממוצעת בין שני האפיקים.

אנו חוזרים ומזהירים כי כמו כל השוק הקונצרני, גם אפיק זה מאופיין ברמת סיכון גבוהה ובאתגרים הולכים וגדלים לנוכח המיתון שצובר תאוצה בעולם ואצלנו. המשקיע הסולידי, שמעוניין לשפר את התשואה הגלומה בהשקעות השקליות שלו, יכול לשקול להשקיע עד 15% מההשקעות השקליות שלו באפיק הקונצרני השקלי, בין אם באמצעות רכישת אג"חים בפיזור גבוה ובין אם באמצעות קרן נאמנות המתמחה בו.

 הכותב הינו מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x