אלמוג עזר
04/02/2009
במהלך שנות ה70 באירופה, לאחר צמיחה איטית ואינפלציה גבוהה לאורך כמעט עשור; התפתחה לה תנועה התמיכה בשיקום כלכלי של המשק על ידי השיטה הניאו ליברלית. התוכנית שהוצעה כללה: סיום התערבות הממשלתית (לסה פר- Laissez faire) במסחר, קיצוץ תקציבי השלטון, מיתון כוחם של איגודי העובדים והגמשת הרגולציה.
מרגרט תאצ`ר
מרגרט תאצ`ר(Margeret Tathcher) הלא היא "אשת הברזל", עמדה דאז בראשות ממשלת בריטניה. (1979-1990) בעזרת התמיכה המורלית של האליטה הפיננסית במדינה, החליטה לממש את התיאוריה ולהעניק לה חיים . התוכנית יצאה לפועל עם תיאום מלא של האחות הצעירה מן צדו השני של האטלנטיק ; ארה"ב בראשותו של רונלד רייגן. לדעת תאצ`ר היה צורך נואש ב"אהבה נוקשה" לעמה בכדי להרגיע את רוחות האינפלציה, להביא שגשוג ולמתן הביורקרטיה. במשך כשלושה עשורים התייחסו בפאקולטות לכלכלה כדרכה של תאצ`ר כדרך הנכונה ביותר אם מטרתנו העיקרית להגביר את העודף הצרכני ורווחת משק. בד בבד בפאקולטות החברתיות-הומניות התייחסו אל תוכנית תאצ`ר כגזירות דרקוניות שמוטטו בהפרטתן את הביטוח הבריאותי, הביטחון החברתי ותוכניות הפנסיה.
היום ספינת הדגל של הניאו ליבליזם, שוקעת לאיטה באוקינוס המשבר הפיננסי; לדעת מלעיזי התאוריה כעדות למרעין והבישין של השיטה .
לדידי אין זה מפתיע במיוחד שבשווקים בהם יושמה לראשונה השיטה- ארה"ב ובריטניה, שם בדיוק לשד הבעיות הפיננסיות. לשיטה זו ישנן כמה וכמה השלכות; פרט להעלאת יכולת הצרכנית של העם והענקת חופש אולטימטיבי, ישנה גם הנטייה לחשיפת האמת על רצון עמך לעבוד בכבוד וליצור. באנגליה כמו בארה"ב העדיפו להנות ממטעמי הגלוביזציה ולהסתמך על כוחן הפוליטי- כל עוד זה אפשרי. אין צורך בלהאשים את השיטה (למרות שזה מפתה) יש להאשים את מיישמה.
בריטניה בהווה:
הערכות הממשלתיות המעודכנות, מעידות על צורך גובר- ללוות מן העם אשראי עד סוף השנה בסך של 8% מן התל"ג. פעולה זו תבוצע על ידי הורדת ערך הליש"ט. במצב רגיל שטרלינג נמוך צריך לעזור לייצוא הבריטי; הבעיה שבשנים האחרונות כל הייצור של בריטניה נמצא מעבר לים (השתגעתם- לייצא משהו כשהמטבע המקומי כל כך גבוה?) וכמו ארה"ב בנקאות ופיננסים הפכו לחלקו הארי של התעשייה.
על פי תחזיות של האיחוד האירופאי- בריטניה לקראת המיתון החריף ביותר שידעה מאז 1946. המשבר היכה ויכה בבריטניה בצורה עמוקה יותר מכל כלכלה אחרת באיחוד; אבטלה גואה עד ל8.2% מכח העבודה וקפאון כמעט מוחלט בשוק ההלוואות.
בהבטחתם להציל כל בנק; החוב הלאומי תופח למימדים שלא נראה כמותם ביבשת הישנה; £1.06
טריליון או 72% מהתל"ג(!), עלייה של יותר מ70% מהערך הנוכחי.
גורדון בראון
רק בתחילת החודש ממשלת בריטניה והעומד בראשה גורדון בראון הודיעו על חילוץ בנק נוסף בכדי למנוע את ההתמוטטות של השוק הפיננסי. בעשותו כך הוא סירב להתחייב על גובה המימון שיצטרך לסכום הסופי, למרות הבקשות של האיחוד האירופאי וקרן המטבע העולמית. אם בבנקים עסקינן; ההתחייבויות מעבר לים של המוסדות הפיננסים הבריטים (נחשו מי יצטרך להציל אותם לבסוף) מגיעים לגובה של4.4$ טריליון שזהו סכום הכפול מערך הבנקים גופא.
נתונים אלו מגבירים את החשש לפשיטת רגל לאומית של המדינה. ידידי אנו עוסקים כאן בממלכה המאוחדת, המדינה בה התחילה המהפכה התעשייתית וזו אשר העניקה לנו עצמאותנו בחסד עליון. עד לפני פחות ממאה שנה היא שלטה בכמעט 40% מן העולם ונדמה שדבר לא יוכל לאימפריה . אך עברה המפואר אינו עומד עוד לזכותה. היום כאחת ממשפחת העמים הינה מדינה של 60.6$ תל"ג ומצבה דומה יותר לתקופתו של המלך אדוארד השלישי (King Eduard III ), כשהכריז על פשיטת הרגל, בשל חובו העצום לבנקאות האיטלקית (וכך גרם גם לנפילת הבנק וזרע הרס ברחבי אירופה).
ממשלת בריטניה מודה בחוסר תכנון הכלכלי שלה וברצונה ללמוד תוך עשייה. בראון עצמו הכריז כי אינו יודע מהן ההשלכות של חילוץ כל הבנקים ואם צעדים אלה אפקטיבים. למרות זאת ניתן לנחש שמשרד האוצר בבריטניה ברכישתו את שני הבנקים הגדולים בבריטניה (נורת`ן רוק והרויאל סקוטלנד); נוהג בשיטה השוודית שיושמה בתחילת שנות ה90 כאשר היה משבר פיננסי בשטוקלוהם. ממשלת שוודיה הלאימה את רוב הענף הפיננסי וחילקה את המגזר לבנקים "רעים" ובנקים "טובים". את הבנקים הטובים המשיכה להפעיל על בסיס יומי ואת הרעים הקפיאה עד שהרכבת תשוב למסלולה.
תחומי השקעה בישראל
באפיק תעודות הסל ניתן למצוא שתי תעודות הכוללות אך ורק מניות בשוק המניות הבריטי: מבט פוטסי* וקסם פוטסי 100.
שם תעודה | אופי התעודה | דיבידנד | תשואה השנה |
קסם פוטסי 100 | 100 המניות בעלות שווי שוק הגבוה ביותר בשוק המניות בלונדון. | מחולק 60% דיבידנד מידי רבעון. | 2.99%- |
מבט פוטסי | מדד FTSE 100 הכולל 100 מניות של חברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת לונדון. | 100% הדיבידנד המתקבל בחברה. | 2.21%- |
תשואה נכון ל3.2.2009 מתחילת השנה
אך לא הסתייעתי במציאת תעודת סל בחסר על שוק המניות הבריטי. בעבודת תחקיר נועזת פניתי אל החברות המנפיקות תעודות סל ולהלן התגובות:
• אינדקס: "אין משהו חדש באופק"
• קסם: "אין אנו מכירים הנפקות בזמן הקרוב"
• מבט:" אין משהו כזה"
• תכלית: לא ניתנו להשגה.
• פריזמה: לא ניתנו להשגה.
אולי עם לחץ הקוראים אחת מן החברות תרים את הכפפה. לקוח אחד כבר יש........
*מדד פוטסי הינו המדד המרכזי של המניות הנסחרות בלונדון.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
