מכירים את ההרגשה שמשהו נראה טוב, אולי אפילו טוב מדיי?

מכירים את ההרגשה שמשהו נראה טוב, אולי אפילו טוב מדיי?

כך עלול לחוש מי שמשווה את ביצועי שוק האג"ח הישראלי לביצועי "אחיו הגדול" בארה"ב, כמו גם למתרחש בשווקים מתפתחים אחרים בעולם.

מראשית השנה עלה מדד האג"ח הכללי אצלנו בכ-5.5% ובהתאם התשואות לפדיון ירדו, לעיתים בצורה משמעותית. שוק האג"ח הקונצרני מתקן באגרסיביות את מפולת 2008 ורשם עלייה ממוצעת של כ-13% כשאת ההובלה נוטלים מדד התל בונד 40 ואג"חים שאינם מדורגים.

גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמו עליות שערים, במיוחד באפיק הצמוד שעלה בממוצע בכ-2.5% והן באפיק השקלי שעלה בכ-0.6% בממוצע. העובדה שהאפיק הצמוד מוביל משמעותית על האפיק השקלי, דווקא בתקופה של אינפלציה שלילית, מעידה כי יש להימנע מחשיבה סטריאוטיפית ולזכור כי לכל דבר יש מחיר. השוק הגזים בתמחור הציפיות האינפלציוניות שהיו שליליות מדיי ולפיכך נוצרה עדיפות לצמודים והשוק אמר את דברו.

מנגד, בעולם, רושמים שוקי האג"ח הממשלתי ירידות שערים, בעוד שוקי האג"ח הקונצרני רושמים שיפור קל בלבד הרחוק מהראלי שמאפיין את האפיק הקונצרני אצלנו. בארה"ב, עלתה התשואה באג"ח הממשלתי ל-10 שנים לרמה של 3% ועוד היד נטוייה. רק בישראל וברוסיה נרשמו בחודש האחרון עליות שערים באג"ח הממשלתי ל-10 שנים, בעוד בייתר השוקים רשם האג"ח ל-10 שנים ירידות שערים ותשואתו לפדיון עלתה
בכ-0.5% בממוצע.

ההתנתקות הזו של שוק האג"ח הישראלי מאחיו בעולם, צריכה להדליק אצל כולנו נורת אזהרה. לא נעשה פניית פרסה מההמלצות האופטימיות שפיזרנו בטור זה בתחילת השנה לגבי ביצועי שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני ב-2009. יש הגיון בעליות שנרשמו בשוק הממשלתי. יש גם הגיון בשיפור שנרשם באפיק הקונצרני, אם כי להערכתנו הוא מוגזם בעוצמתו, בהתחשב בשלל הנסיבות.

מהעבר, מוכרים מקרים לכאן או לכאן. היו תקופות בהם המיתאם בין שוקי האג"ח בעולם לשוק האג"ח שלנו היה גבוה מאוד ומנגד, היו גם תקופות הפוכות, בהם הלכנו, עקב בצד אגודל, אחרי השווקים בחו"ל.

קל מאוד לציין מה משותף לכלכלות העולמיות במשבר הנוכחי:

כולן מתמודדות עם מיתון ההולך ומחריף (בשוווקים המפותחים), או עם האטה על סף מיתון (בשווקים המתפתחים). מחנק אשראי, עלייה באבטלה, חששות ליציבות המערכת הפיננסית, גרעונות תקציביים הולכים וגדלים, הזרמות מוניטריות ופיסקליות לשווקים ולמשקים. גם הורדת הדירוג הבינלאומי של מרבית השווקים באופק. כל אלה – מהווים סיבה לדאגה בכל שוק אג"ח בעולם, כיון שממשלות בכל העולם מתלבטות כיצד לממן את הגרעונות ואת הזרמת הכספים למשק. סביר שממשלות ברחבי העולם יגדילו את הגיוסים שלהם באג"ח, מה שייצור עודף היצע בשוק ובהתאם, הפסדי הון למשקיעים באג"ח הממשלתי. הפסד הון שיחלחל גם לאפיק הקונצרני, בו יאלצו חברות להתמודד עם עליית התשואות באפיק הממשלתי ועם ההרעה בתוצאות הכספיות ובסביבה העסקית.

מהם המאפיינים היחודיים לישראל המאפשרים את המשך הראלי בשוק האג"ח?

1. בישראל הריבית עוד תמשיך לרדת ואלו תמיד חדשות חיוביות לשוק האג"ח. בנק ישראל הצהיר כי לא יהסס להמשיך ולהפחית את הריבית במשק. להבדיל, בארה"ב אין לריבית לאן לרדת.

2. הבחירות לכנסת ולמשלה: כמו תמיד, כולנו נדבקים בסוג של אופטימיות סביב כל מערכת בחירות. נשענים על סטטיסטיקה המלמדת כי שוק ההון הישראלי מגיב בעליות שערים למערכות בחירות ובשנה שלאחריהן. הפעם, על רקע הייתרון של הליכוד בסקרים, מפנטזים המשקיעים על בנימין נתניהו כמנהיג הבא והוא הרי בא "עם קבלות" מתקופות כהונתו כשר האוצר. עזבו אותנו מימין או משמאל, בשוק ההון ביבי הוא האביר על הסוס הלבן, ללא קשר לעמדות הפוליטיות של המשקיעים.

3. רמזים של בנק ישראל כי ירכוש אג"ח ממשלתי וקונצרני בבורסה: הסבירות לתרחיש זה קטנה יחסית והיא הולכת ונחלשת ככל שהשוק ממשיך לתקן והתשואות יורדות ללא התערבות של הבנק המרכזי. לרכישות כאלו ע"י בנק ישראל יש יתרונות ברורים לצד חסרונות משמעותיים. לעת עתה נסתפק ונאמר כי עצם הדיבורים על תוכנית כזו מסייעים לשווקים לתקן ומשיגים בעצם את האפקט המיוחל.

4. נוכחות דלילה של משקיעים זרים בשוק האג"ח: בשנה האחרונה הדירו הזרים את רגליהם משוק האג"ח המקומי. ההחזקה שלהם בשחרים ירדה מכ-12% בשיא לרמה של כ-3% בלבד. בהתאם, ירדה הרגישות של שוק האג"ח המקומי לדפוסי ההשקעה של המשקיעים הזרים. ה-Spread מול האג"ח ל-10 שנים בארה"ב חדל לשמש כאינדיקטור מוביל לתמחור השחרים אצלנו. אפילו שמועות על הפחתות אופק הדרוג הבינלאומי שלנו או חס וחלילה הפחתת הדרוג עצמו, כבר לא פוגעות בשוק האג"ח בעוצמה הזכורה מהעבר. הנה מצאנו יחד נקודת אור בחשיפה הנמוכה של שוק האג"ח שלנו למשקיעים זרים. החלום ושברו...

5. קרנות המנוף: ייקח זמן עד שקרנות המנוף תתחלנו לפעול אולם האפקט שלהן כבר מורגש בשוק ובעוצמה גבוהה מאוד. גם כאן, כמו ברמזים שפיזר בנק ישראל לפיהן הוא שוקל לרכוש אג"ח ממשלתיות ואולי גם קונצרניות בבורסה, מקדים השוק את המציאות ומגיב בעליות שערים חדות. בעוד אנו עדיין מתלבטים לגבי נחיצותה, יתרונותיה ונזקיה של תוכנית בנק ישראל לרכוש אג"חים, אין ספק שקרנות המנוף הן צורך אמיתי ויש ביכולתן לצמצם באופן משמעותי את הסיכון הכרוך בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני.

6. נזילות גבוהה מאוד של המשקיעים המוסדיים: רמת הנזילות של קופות הגמל ושל גופי החיסכון ארוך הטווח בישראל (ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה) נמצאת בשיאה. מדובר בסכומי עתק היושבים "על הגדר" (פקדונות בנקאיים ומק"מים קצרים) וברור שיחזרו במוקדם או במאוחר לבורסה, מרביתם לשוק האג"ח. הירידה החדה בפדיונות הציבור מקרבת את היום הזה.

7. עם ישראל אינו רגיל לריבית אפס בפקדונות: בשבוע שעבר ציינו כי צפוייה תזוזה, אפילו משמעותית, בהר השקלים שגודלו 350 מיליארד ₪ השוכבים בפקדונות בריבית קרובה ל-0%. לאן הכסף הולך? בעולם, עקומת התמורה הרלוונטית היא השקעה באג"ח או במניות. בישראל שנאת הסיכון גבוהה הרבה יותר ולפיכך כספים היוצאים מ"הר השקלים" מופנים רק בחלקם הקטן למניות. הכסף מופנה רובו ככולו לשוק האג"ח הממשלתי ומיעוטו לאפיק הקונצרני. חכו חכו, לתזוזתו של הר השקלים מהפיקדונות לאג"ח הסחיר בבורסה יש עוד פוטנציאל משמעותי מאוד והיא חדשות מצויינות לשוק האג"ח הישראלי ולמשקיעים בו.

הנה, מצאנו כמה סיבות לאווירה החיובית בשוק האג"ח הישראלי, הממשלתי והקונצרני, בהשוואה לירידות השערים שרושמים מרבית שוקי האג"ח הממשלתי בעולם ולתיקון המינורי באפיק הקונצרני בבורסות ברחבי העולם.

לכל אחד מהגורמים שפירטנו יש השפעה חיובית וביחד הם מהווים כח בעל עוצמה גדולה, הדוחף את שוק האג"ח הישראלי למעלה, למרות המשבר והנסיבות הריאליות הקשות.

עם זאת, אל תזלזלו בהשפעת חו"ל עלינו. במידה ותימשך שם המגמה השלילית בשווקי האג"ח, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם שוק אג"ח שיעשה סיבוב פרסה וירשום ירידות, אפילו חדות.
אנו שקטים יחסית לגבי עליות השערים בשוק האג"ח הממשלתי ומנגד סבורים כי התיקון בשוק האג"ח הקונצרני היה מהיר וגורף מדיי.

תיק השקעות מומלץ:

50% שקלים ו- 50% צמודים לפי הפרוט הבא:

10% במק"מים וקרנות כספיות.

10% באפיק הקונצרני השקלי, בעיקר באמצעות קרנות נאמנות.

30% בשחרים במח"מ בינוני-ארוך(5-10 שנים).

40% באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ בינוני.

10% באג"ח קונצרני צמוד, בפיזור גבוה.

הכותב הינו מנכ"ל מנורה מבטחים קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.