קרן הנאמנות - טופ אלפא

בינואר דאשתקד התבשרנו על הנפקה של קרן נאמנות חדשה בשוק ההון, בשם טופ אלפא.

 ברוח הימים ההם בדומה לקרנות אחרות, אופי ניהולה המיועד של הקרן היה בשיטת ה"הוסטינג". דה-פאקטו, ניהול הוסטינג מגיע מרצון של החברות הגדולות במשק לניהול הון; להקים קרנות שינוהלו על ידי "שחקני רכש"- בעלי מומחיות ייחודית, המותאמת לאופיה של הקרן המוקמת. תיאור זה נאחז במציאות, גם לגבי הקרן טופ אלפא.

טופ אלפא הינה חברה לניהול השקעות, המנהלת את הקרן טופ אלפא אג"ח מבית גאון.

בפגישתנו הראשונה, הבחנו בצמד של מנהלים; חדורי מוטיבציה ומלאי ביטחון- ביכולתם המקצועית לנצח את מדד היחס . בועז צליח מנהל הקרן, אף יצא בהצהרה דאז, ספק מעט יומרנית, ספק מתנשאת. מר צליח הודיע ללא כחל ושרק על מטרותיו; כיבוש המקום הראשון- בתשואה מצטברת, מקרב הקרנות בקטגוריה השנייה*, בשנתיים הקרובות.

הצהרה זו זכתה למספר הרמות גבה על ידי המנהלים המקבילים, שנהגו לייחסה לטריותם בתחום של המנהלים. היום אחר 3 רבעונים מוצלחים בפרט והחלצותם האלגנטית ממשבר הנזילות בכלל, שבנו לראיינם. רצוננו העיקרי הוא להבין את דרכי פעולתם, לנוכח התוצאות המחמיאות; תשואה חיובית מצטברת של מעל 4% מאז תחילת 2008 ותשואה חיובית של מעל 30% מתחילת השנה. בנוסף ביקשנו לגלות את פירשנותם לתהליכים ששוק ההון חווה בהווה ועל הפתרונות האפשריים לריכוך הנחיתה.

הראיון נערך עם מר ברי מולצ`דסקי – סמנכ"ל השקעות בטופ אלפא.

ברי צהריים טובים, האם לנוכח השינוי בגישת המשקיע הפרטי כלפי שוק ההון בכלל ואופי ההשקעה בפרט, השתנתה גם "פילוסופיית ההשקעה" של מנהלי טופ אלפא?

חברת טופ אלפא פועלת ע"פ פילוסופיית השקעות; הערך המשולבת, בשיטת contrarian (קרי, אנו בד"כ קונים מה שאחרים מוכרים ולהיפך).

 השיטה שלנו היא לעבוד יותר ברמת המיקרו ולאתר הזדמניות ספציפיות של מניות

ואג"חים קונצרניים לקניה, כאשר אנו משתמשים בנתוני המאקרו לקביעת המינונים וקצב

הרכישות.

אנו מאמינים שאנשי השקעות צריכים לעבוד כמו רופאים ולא כמו פוליטקאים. כלומר, אסור להם לשנות גישתם בהתאם למצב רוחו של הציבור. שינויי גישה אלה בדיוק גורמים לציבור להפסיד ממון בבורסה. אנשי השקעות צריכים לנטרל את ההשפעה הפסיכולוגית ולקבל החלטות  בצורה עניינית ומושכלת על סמך הנתונים הכלכליים העומדים לרשותם. על פי ניסיוננו, לאורך זמן המחירים מתכנסים למחירים הכלכליים.

כרגע עומקו של המשבר מחסך בנתונים, נמצא עדיין תחת סימן השאלה. כמנהלי אגרות חוב של חברות, אשר לא נמנות עם "אריות המשק"; מה הערכה שלכם לגודלו של המיתון הן בישראל והן בחו"ל?  

אין ספק שארה"ב, בריטניה וחלקים גדולים משוק האירו נמצאים כבר במיתון. לישראל המיתון קצת איחר להגיע כתוצאה משמרנותם של הבנקים המקומיים, שמנעה משבר אשראי בישראל. לעניין העתיד, להערכתנו בארה"ב המיתון הנוכחי יהיה החמור ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30. עם זאת נסייג ונאמר, שהמשבר יהיה קל משמעותית ביחס לשפל הגדול. להזכירכם, בשפל הגדול ירד התוצר האמריקאי בכ-30% ושיעור האבטלה הגיע לכ-25%. אנו לא רואים אפשרות סבירה שתרחיש מעין זה יקרה כעת. במקרה הרע שני המספרים יגיעו לכ-10% או מעט למעלה מכך. בשוק המקומי, המשבר יהיה קל יותר מאשר בחו"ל וזאת מכיוון שאין כאן משבר אשראי אמיתי (כלומר הבנקים לא סובלים מהלימות הון בעייתית, חובות מסופקים גבוהים** וכיו"ב). הבעיות בשוק המקומי נובעות משני גורמים עיקריים שהם המשבר הפסיכולוגי והיותו משק פתוח, שהייצוא שלו יסבול מהמיתון בשווקים המערביים.  

איך מצליחים לתפקד כקרן נאמנות טרייה, בסביבה עוינת שכזו?

אנו מסתכלים סביבנו ורואים בתי השקעות שנסגרים, מתמזגים או עומדים למכירה. כאשר אנו רואים שהיקפי הנכסים בקרנות מתחרות יורדים ביותר מ50%, אנו בהחלט מתעודדים; לא מצרתם של האחרים כמובן, אלא מכך שלמרות היותנו קרן חדשה הצלחנו להשיג תשואה מעולה ביחס למתחרים וביחס לבנצ`מארק שלנו של מינוס 5% בלבד מיום הוסדות הקרן (31 בדצמבר 2007, הראיון נערך ב2 בפברואר).  

ובמעמד זה אני רוצה לציין לטובה את הלקוחות הנאמנים שלנו שגם בתקופות קשות בהן הקרן ירדה בכ 20% משיאה, לא פדו את יחידות ההשתפות בקרן ונתנו אמון מלא בניהול שלנו מתוך אמונה שהתיקון יגיע במהרה.

במה הקרן משקיעה היום והאם אתם שבעי רצון מהתשואה שלה עד כה?

כיום הקרן משקיעה 66% באג"ח קונצרני, 24% במניות ו- 10% בגילון.

כפי שציינתי הקרן עלתה כ- 30% מתחילת 2009, ובתשואה שכזו בתקופה של כחודש כל מילה לדעתי מיותרת.

עד כמה רלוונטית ההצהרה הזכורה לטוב, מהראיון האחרון (ראה הקדמה)?

בהחלט כן, ואני אחזור עליו שוב- אנו הצהרנו שמטרת טופ אלפא להיות במקום הראשון בקטגוריה מבין הקרנות בקטגוריה שלה תוך שנתיים.

תשואת הקרן מתחילת 2009 הינה 27%, והיא ממוקמת במקום השלישי בקטגוריה שלה, אנו בהחלט מאמינים שלאור הפחתת הריבית המשמעותית במשק מתמעטות אלטרנטיבות ההשקעה ומשאנשים יבינו שרמת הסיכון של האגחים נמוכה משמעותית מזו המשתקפת  מהמחירים בשוק, הדבר יביא לעליות נוספות באגחים הקונצרניים ולכן הסיכויים של טופ אלפא לממש את שאיפותיה יעלו בצורה משמעותית.

מה דעתכם על ההקלה שניתנה לפתיחת בתי השקעות בזמן הפריחה, האם במובן מסוים מצב כזה מזמן או מחיש מצבי מיתון.

הבעיה איננה לדעתנו בעצם פתיחת בתי השקעות בזמן פריחה אלא איכות אנשי ההשקעות  המנהלים לציבור את כספו.

אינני רואה כל פסול בהקמת בתי השקעות בכל תקופת זמן שהיא כל עוד אנשי ההשקעות הינם מקצועיים ופועלים בצורה אחראית ושקולה, כאשר הם רואים את טובת הלקוח ולא את טובתם האישית. מיתון במשק איננו מגיע בגלל בית השקעות כזה או אחר אלה תהליכים הרבה יותר עמוקים.

לאחרונה ניתן להבחין בטרוניה הולכת וגוברת של המשקיעים כלפי תעודות הסל- המכשיר שהיה בכוחו להחליף את קרנות הנאמנות. מה לדעתכם יחסי הכוחות בין שני אפיקים אלה?

לכאורה לקרן נאמנות יש יתרון על פני תעודת סל שפועלת באותו תחום לאור ההתערבות הניהולית של אנשי ההשקעות שמביאים ערך מוסף. בפועל עקב דמי הניהול ועקב התאמה תכופה של מדיניות הקרנות בהתאם לטעמי הציבור, מרבית הקרנות בארץ עושות תשואה פחותה משל תעודות סל.

יחד עם זאת קיים מספר קטן של בתי השקעות, שמצליחים להשיג תשואה עודפת על פני השוק, "אלפא" בשפה הפיננסית (ומכאן שם בית ההשקעות שלנו), ואז אין ספק שהערך הניהולי בהחלט שווה את דמי הניהול שגובה קרן הנאמנות.

יש חשש אמיתי בקרב העם מנפילה של טייקון כלכלי אשר תביא לסחף אדיר של ביקוש למטבעות זרים במשק. מה אמורה להיות מדיניות הממשלה בזמנים שכאלה ובכלל?

איננו חושבים שתהיה לכך השפעה נקודותית ולא ארוכת טווח. משמע שלא יהיו שינויים משמעותיים בשוק הכספים במשק. לדעתנו, הממשלה צריכה להתערב במצב כזה כל עוד מדובר בתמיכה שתסייע להחזרת היציבות למערכת.

המינוף הגבוה של המוסדות הפיננסים בחו"ל לא הגיע בשעתו לישראל, עד כמה לדעתכם איתן כוחם של הבנקים המקומיים?

כוחם של הבנקים נובע משמרנותם ולא מתבונתם או תחכומם, אנו בהחלט חושבים שמצבם של הבנקים טוב ביחס למקובל בחו"ל.

ואי אפשר בלי מעט מאקרו.

יש התולים תקווה במעמד הביניים של סין והודו, אשר באמצעות הגדלת צריכתו תשוב הכלכלה למסלולה, מהי דעתכם?

דעתנו היא כי סופה של תקווה זו להתבדות. כלכלותיהן של 2 המדינות צמחו, במידה רבה, הודות להשקעות הזרות הניכרות בהן. כיום, לאור המשבר הפיננסי העולמי, השקעות אלו נעצרו. כל אחת מהמדינות סובלת מבעיות הרחוקות מעינה של התקשורת ומעין האנליסטים אך בעיות אלו יצוצו במוקדם או במאוחר וייחשפו לעין כל. כלכלתה של הודו סובלת מאינפלציה גבוהה ומבעיות תשתית שייקח דורות לפתור אותן. כלכלתה של סין סובלת משחיתות רבה, שקיפות נמוכה, הלוואות אבודות רבות המוחבאות במאזני הבנקים וממיתון במגזר היצרני המוחבא מעיני המערב. הכלכלה הסינית, ככלכלה מוטת ייצוא, סובלת רבות מהמשבר במערב.

אמנם בטווח הארוך, אין ספק שפוטנציאל הצמיחה של כלכלות אלו הינו עצום וכך גם השפעתן של מדינות אלו על העולם. אולם בטווח הקצר, המיתון לא יפסח על סין והודו.  

למעונינים; אתר הבית של החברה

אתר הבית של החברה

*קרנות עד 30% מניות.

** חובות אשר אחוז אי הודאות אם יוכלו להכסות, גבוה.