למה להשקיע בשווקים המתעוררים? ולמה דווקא בתעודות סל המשקיעות בהן?

אם שנת 2008 לא כילתה לגמרי את תיק השקעותיך ורוב כספך נח עתה באפיקים סולידים; יש כי הזדמנויות חדשות נוצרות ממש כעת בשבילך, אי שם בשווקים המתעוררים. שילוב של מנהל כספים בקיא בהלכי אותם שווקים עם השקעה במשנה זהירות, תוכל לממש הונך במהירות, אחידות ובתנאים טובים יותר אשר מציע המערב. למעשה ההנחה הרווחת היא כי השווקים המתעוררים יתאוששו בקצב מהיר יותר מן המערב, אינה מופרכת כלל וכלל.

מתחילת 2001 , המערכת הפיננסית במערב "פיזרה" הון רחב ברחבי העולם רובו נזל אל הסחורות והשווקים המתעוררים; עד כי גם השקעות הנחשבות מסוכנות, תומחרו במחירים יקרים; יקרים מדי. ההתפתחויות שליליות  בכלכלה העולמית הסב את כיוון הכסף וההון שב לארצות ממנו הוא הגיע.

תיאור זה אינו חוטא למציאות; ולו משום שההיסטוריה מלמדת אותנו שהון נוטה לארוז מטלטיליו בעיתות משבר ולשוב למקורותיו.  לכשזה מתרחש; מניות ואג"ח של חברות מצוינות- נמכרות במחירים נמוכים, נמוכים מדי, כשהמוכר מוכרח לשמור על נזילות או משום שעליו לכסות את הפסדיו בהשקעות מבית.

מאידך, השתלשלות האירועים יוצרת הזדמנות חד פעמית במגזר העיסקי, אך היא מצידה מוצלת על ידי מערכת פיננסית מתמוטטת של השוק בו היא נמצאת. מצב זה מעיד על חסך בפילוסופיית השקעה סדורה של משקיעי המערב; הרי גם אחר שההון ברח, ההון האנושי והחומרי נותר בעינו. צמיחת שווקים כמו גם ההשקעה בהם הינה תהליך איטי, זהיר, סבלני; אך רחוק מלהפוך לסזיפי.

רוסיה ,ברזיל, סין, טיוואן, מלזיה, הודו, דרום קוריאה, קולומביה וויטנאם;

כולן סבלו מבריחת המשקיעים שתרו אחר השקעות "בטוחות" יותר. יש לזכור ששלהבת נפילות המדדים לוותה גם בפיחות במטבע המקומי אל מול מטבעות המערב שתרם להחמרת המצב.

יתרונות השווקים המעוררים אל מול השווקים המפותחים ברורים למדי והיום לנוכח המחירים המוזלים, צריך להרהר מחדש על ההשקעה בם, לטווח ארוך.

בבחירתך בשוק המיועד לכספך; עליך לשים דגש בהבחנות אלו:

1. יציאתו של המשק מן המשבר תהא מהירה וגמישה יותר לקראת 2010, אחרי שצמיחתו תרד לבטח עד ל0%.

2. השוק חייב להשען על הצריכה של האוכלוסיה הלוקאלית, ללא השענות על הצורכות העיקריות; ארה"ב ומערב אירופה. דוגמא מצוינת לכך היא ברזיל.

3. על התאגידים המובילים במשק להיות עם אשראי ומינופים נמוכים. כמו כן עליהם להעיד על רווחיות בהווה. דוגמא טובה לכך היא הודו.

4. אחת מן הצרות הניכרות במערב הינה הדמוגרפיה השלילית; בדור הבא אחוז בעלי גיל הפרישה במערב יכול כי יהיה גבוה מדי בשביל לקיים מערך של כלכלה בריאה וברת קיימא. על השוק המתעורר (פרט לרוסיה בה הדמוגרפיה השלילית ידועה לכול ) להציג גידול אוכלוסין טבעי חיובי.

5. בשווקים המתעוררים הרחבים; חוב בינלאומי נמוך ורזרבות מט"ח הן ערובה לבטחון השקעתך בשנתיים הקרובות.

המצב באסיה

משבר מסוג זה חוו שווקי אסיה זה מכבר; בסוף שנות ה90 התמוטטו הכלכלות באינדונזיה, מלזיה, תאילנד, דרום קוריאה, יפאן והונג-קונג. המשבר הפיננסי הביא בעקבותיו פגיעה קשה בתוצר של אותן שווקים.

למודי קרבות; השווקים באסיה "הגיחו" למיתון הנוכחי עם רזרבות מט"ח רחבות יותר וכיסים עמוקים יותר (אם זה נשמע לכם מוכר, אלו היו בדיוק צעדי ברננקי בשנה האחרונה). כאשר הצריכה העולמית תרד משמעותית, יוותר בבנקי אסיה- כסף נזיל להשקעות פנים ולהקלות מיסים ללא הצורך לפתח חוב.

586 מיליארד $ 

זהו המחיר אותו ממשלת סין הכריזה שתשקיע בתשתיות בשנתיים הקרובות. הכרזה זו בולטת בחדותה, בעיקר לנוכח המדונים בסנאט/קונגרס/פרלמנט/ בנק מרכזי זה או אחר (מחק את המיותר), במערב.

סין בהחלט יכולה להרשות לעצמה להפוך לפתע ל"בזבזנית", אחר שמילאה בעשור האחרון את מחסניה ברזרבות מט"ח ואג"ח. השקעה זו תגדיל לבטח את הבטחון וההוצאה הכספית של אזרחי סין. עם הזמן תחל ההפרדות הבלתי נמנעת בין כלכלת סין לארה"ב ומערב אירופה.

חברים העתיד בפתח; התעוררו נא!

השיקום הכלכלי והפיננסי של השוק הגלובלי יגיח מהשווקים המתפתחים ולא מן המערב. שילוב נכון של רצון לעבוד בתנאים נמוכים יותר מן המערב וחסכון אישי של האזרח- יביאו לשגשוג רק כאשר יחל סחר פנימי בין השווקים המתעוררים, ללא הנהגת המערב. אוסיף ואומר; כל הדולרים המפוזרים כעת במערב לשם "המרצה"; ייעודם הסופי יקבע בשווקים המתפתחים, כאשר סערת הסחורות תשוב לנשוב בעולם ותביא להשקעה בחברות עם קפיטל גבוה.

זרימת ההון וסכנות

יש כי הנתונים החשובים ביותר הנוגעים לשווקים המתפתחים הם תנועת ההון פנימה והחוצה. שווקים אלו תמיד שוועו להשקעות חוץ. היום; ההון שזרם החוצה מן השווקים, בחצי השנה האחרונה; שווה בערכו להון שזרם לאותם שווקים בחמש השנים האחרונות (!).

זהו סימן אמיתי לרואי הגדולות והרחוקות בשוק ההון אחר מרחץ הדמים של החודשים האחרונים. הדרך להצלחה ארוכה ואף מעט מייסרת, כאשר הסכנות האורבות נראות היטב בשטח: ממשלות מתמוטטות, חוב חיצוני גבוה ובזבוז משווע. אך הסימנים מצביעים שכשהכספים ישוחררו מאדמת האגרות הממשלתיות במערב, הן ימצאו דרכן בחזרה אל השווקים והפעם......בעוצמה רבה אף יותר.

הערה לסיום

הפיתוי גבוה מאד לשווקים מתפתחים מסוימים; לבקש מקרן המטבע הבין לאומית (IMF) סיוע. אני מקווה שלא תחשבוני כקשה לב, עם אייחל לסירוב של אותו ארגון. הסיבה פשוטה; התערבות חיצונית ו"פסאדו- הצלה" של שווקים רק מקצינה את מחזורי הפריחה והנפילה הכלכלית. אם ניתן לעמים להשתקם בעצמם, יבנו הם עושר ריאלי; שיעניק קרקע יציבה לפריחה רבת שנים.

תעודות סל אל מול קרנות נאמנות שווקים מתעוררים.

השוואה בין אפיקי ההשקעה שונים העוסקים בשוקים המתעוררים בלתי נמנעת, ואף מרתקת. כשנביט על הטבלה המשולבת לתעודות סל וקרנות נאמנות באתר פאנדר, נוכל להבחין כי השקעה בתעודות הסל עדיפה  על פני השקעה בקרנות הנאמנות.

טענה זו ניתנת להסבר על ידי מס` סיבות:

1. חוסר מידע- בניגוד לעולם המפותח; העמוס עד לעייפה בדוחות חשבוניים ופיננסים על החברות הציבוריות. השוקים המתפתחים; בכל הקשור לחופש המידע הפיננסי, החיקוק נמצא עדיין בחיתוליו.

2. ריחוק פיזי ושוני מנטאלי – תרבויות אלו הינן תרבויות שונות, שנפתחו למערב רק בעשור האחרון, תנאים אלו מקשים ליצור "מומחים" לענף ויעבור זמן רב עד שקרנות הנאמנות יפתחו מומחים לשווקים השונים.

3. גודל השוק- כמו שהבחנו בכל ההשוואות שערכנו עד כה, ככל שהמגזר יותר נרחב מסועף ודרשני, המדדים יניבו תשואה טובה יותר ולמנהלי הקרנות יש קושי רב יותר ב"שבירת" השוק ומדדי היחס.

4. הגורם האנושי- ירידות חדות בשוק ותיקונים חדים אף יותר שהתרחשו לאחר מכן, מנעו מעובדי הקרנות להציג תוצאות טובות יותר, סביבה זו מיסודה טובה יותר לתעודות הסל .

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.