עשר המכות קריסות, פיטורין, הפסדים, פדיונות, רמאויות......

דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך ובכורות, היו עשר המכות שפקדו את בני ישראל במצרים. מאז ועד היום עברו שנים ודורות רבים, ומכות שונות ממשיכות לפקוד אותנו, כשהן משתנות מדור לדור. השנה, על רקע המשבר הכלכלי, אין מנוס מלהתמקד ולפרט את המכות הכלכליות. לצערנו, הכלכלה העולמית, וגם המקומית, ספגו מכות רבות, ובהשראת החג, נפרט עשר מהן.

1. מכת קריסות

השנה החולפת עמדה בסימן של קריסה כלכלית, ובפרט קריסה במגזר הפיננסי. בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט נפלו כזבובים אחד אחר השני. ליהמן ברדרס הכריז על פשיטת רגל, מריל לינץ` נמכר לבנק אוף אמריקה, ענקית הביטוח AIG הולאמה כמו גם פאני מיי ופרדי מק, שתי סוכנויות האיגוח הגדולות, שהולאמו רק שבוע קודם לכן. כל זה, מבלי להזכיר את בר סטרנס, שהיה החלוץ בקריסות הגופים הפיננסיים, והראשון שזכה בתמיכתו של הפד. וזה לא נגמר בזה... הסערה ליוותה את ענף הפיננסים לאורך זמן, ובאה לידי ביטוי גם בהתנהגות מניות הבנקים שכן הצליחו לשרוד. כך, לדוגמא בינואר, לאחר שדיווח בנק ההשקעות סטייט סטריט, על הפסדים כבדים, התרסקה מנייתו. מניית בנק אוף אמריקה צנחה בשיעור חד ואף חזרה בינואר לרמתה ב-1991, לאחר שדווח בפייננשל טיימס כי הבנק יפטר כ-4,000 מעובדי חטיבת המסחר, וכי  לבנק ידרשו יותר מ-80 מיליארד דולר על מנת להינצל מהמשבר אליו נקלע. סיטיגרופ רשמה גם היא ירידה חדה של כ- 20%, בין היתר דה בהשפעת דיווח של הוול סטריט ג`ורנל בנוגע לכוונתה למכור את חטיבת הברוקראז` שלה ביפן. וזה רק קמצוץ מסיפורי האימה שליוו את הענף.

2. מכת פיטורים

המשבר הכלכלי הוביל לגלי פיטורים בכל ענפי המשק: החל מבתי השקעות, חברות היי טק, משרדי פרסום, חברות צריכה והזרוע עוד נטויה.  לפי הערכות, רק בשבועיים הראשונים של מארס הגיע מספר הדרישות חדשות לקבלת דמי אבטלה לשיא של כ- 20 אלף – יותר מהדרישות של חודש פברואר כולו. לפי נתוני הלמ"ס, מגיעה כיום האבטלה במשק המקומי לכ- 6.8%, ועד תחילת הרבעון השלישי של 2009 היא צפויה להגיע לכ- 7.5%.

3. מכה לפנסיה 

עד לא מזמן לאפיקי החיסכון הפנסיוני היתה תדמית סולידית ובטוחה יחסית, אך המשבר הפיננסי שפקד את כלכלות העולם בשנה החולפת הבהיר היטב כי היתה זו אשליה. הציבור איבד למעלה מ- 20% מהכספים המיועדים לגיל הפרישה, על רקע האירועים ההון בארץ ובעולם. כך, הענף, שרק עד לפני כשנתיים נוהל על ידי גופים בנקאיים חווה את אחת הסערות העוצמתיות ביותר שידע בשנות קיומו. לחוסכים הצעירים עוד נותר סיכוי לתקן את נזקי השנה החולפת, וחסכונותיהם, ככל הנראה עוד יצמחו ויכסו על ההפסדים שספגו. אולם, החוסכים המבוגרים הקרובים לגיל הפרישה נפגעו הרבה יותר. חוסכים אלה, שתכננו להמשיך לחיות ולהתפרנס מקצבה מסוימת, יאלצו בעקבות ירידת הערך החדה, להסתפק בקצבה נמוכה מזו שתכננו.

4. מכת פונזי

מכת הונאות הפונזי, או לפחות חשיפתן נפתחה בעקבות חשיפתו של ברנרד מאדוף, שנחשד במעילה המסתכמת בכחמישים מיליארד דולר, השייכים לחברות, קרנות ורבים מעשירי ארה"ב. "הונאת פונזי" הינה מעילה פיננסית המבטיחה למשקיעים החזר הון גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, כאשר הכסף שהם מקבלים הוא כספם של משקיעים עתידיים. מאז חשיפת מעילתו של מאדוף מאות אנשים בארצות הברית נחקרים בחשד לביצוע הונאות פיננסיות, רבות מהן תרמיות פונזי. אף אחת מהונאות איננה בהיקף של תרמית מאדוף, אך תרמיות "מיני מאדוף", בהיקף של מיליוני דולרים, צצות מניו יורק עד הוואי. במהלך השנה האחרונה נחשפו יותר מ- 20 תרמיות פונזי, התלויות בהזרמת הון תמידית של משקיעים חדשים כדי לשלם למשקיעים הוותיקים.

5. מכת פדיונות

הבהלה שאחזה בשנה האחרונה בציבור הובילה לפדיונות כבדים בענף קרנות הנאמנות. המשקיעים נרתעו משוק ההון והעבירו את כספם למקום מבטחים – "מתחת לבלטה". ללא הקרנות הכספיות, שהתגלו כפתרון סולידי ומוגן לתקופה סוערת זו, המצב היה עלול להיות גרוע אף יותר. ענף קרנות הנאמנות לא היה היחיד שסבל מפדיונות בתקופה זו. שכן, ירידת התשואות החדה במוצרי החיסכון הפנסיוני למיניהם, הלחיצה את הציבור אף יותר. החוסכים, שהיו בטוחים כי כספם המיועד לגיל פרישה מושקע באופן מושכל ובטוח, גילו לתדהמתם, שלמעלה מ- 20% מחסכונם נמחק. הפאניקה הובילה משקיעים רבים למשוך באופן מיידי את השרידים שנותרו בחסכונם, מבלי להבין, שכך הם מוותרים על הסיכוי שערך החיסכון יתוקן ויעלה שוב, לכשתבוא תקופת התאוששות ואחריה אף צמיחה מחודשת.

6. מכת תאווה

עולם העסקים עובד על בסיס תמרוץ של אנשים בעלי כישורים גבוהים. הבעיה היא שהוא עובד גם על תאוות בצע ומאבד עניין במושגים כמו "חוש מידה", "הוגנות" ו"שפיות". הדעה הרווחת היא כי תגמול מנהלים מוביל לביצועים טובים יותר, אך רמות גבוהות מדי של תגמול, כפי שהוכיח המשבר האחרון, פועלות בדיוק להיפך. הן גורמות למנהלים להתייצב בניגוד לאינטרסים של בעלי המניות, לקחת סיכונים מופרזים, לנפח רווחים ולהתנהג כאילו זו חברה של אבא שלהם. כל זאת, בכדי להרשים את בעלי המניות ולהציג טיעונים משכנעים שיובילו להעלאה נוספת בשכרם, המופרז בין כה וכה.

7. מכת רגולציה (טובה לציבור מכבידה על החברות)

רשות ני"ע ממשיכה להדק את פיקוחה על הגופים הפועלים בשוק ההון.  לאחר שבתחילת שנת 2008 נכנסה לתוקף רפורמה בקרנות נאמנות, המגבירה את השקיפות, התפנתה הרשות לני"ע להגברת הרגולציה גם בשאר תחומי הפעילות בשוק ההון. כך לדוגמא, החל משנת 2009, חברות תעודות הסל יחויבו לפרסם גילוי מפורט על פרטים כלכליים ואחרים הנוגעים לתעודות אותן הן מנהלים, למסור בדיווח מיידי נתונים על הערכת שווי לתעודה המונפקת ולחשוף את העלות האפקטיבית למשקיע או במילים אחרות את כל העלות הנוספת שתוטל על המשקיע אם יחזיק בנכסי הבסיס באופן ישיר. הרגולציה הגיעה גם לניהול תיקי ההשקעות, כשהרשות לנירות ערך החליטה לחייב את מנהלי השקעות לגלות ללקוח את כל המידע על קבלת החזר עמלות. גם על הבנקים לא פסחה רשות נירות הערך, ואסרה עליהם לתגמל את יועצי ההשקעות לפי ההכנסות מהייעוץ שהם מעניקים, והקפדה על התמקצעות היועצים ועדכונם במידע הרלוונטי למוצרים לגביהם הם מייעצים. הרגולציה אמנם תורמת לשקיפות ומסייעת למשקיע בבחירת ההשקעה המתאימה לו, תוך בחינת כל הפרטים הרלוונטיים, אולם אין ספק שהיא מהווה מכה לגופים הפועלים בשוק, מגבירה את הבירוקרטיה ומכבידה על התנהלותם השוטפת.

8. מכת תספורות

בעקבות ירידת המחירים בשוק איגרות החוב הקונצרניות, מצאו הטייקונים ומנפיקי האג"ח השונים פתרון יצירתי בדמות "תספורת". חברות רבות הציעו לבעלי איגרות החוב הצעה לפיה יכולים מחזיקי האג"ח להחליף את האיגרות שברשותם לאיגרות חוב מסדרה חדשה שתנפיק החברה, בערך נמוך יותר. בין ה"מספרות" הראשיות היו אפריקה ישראל, דלק נדל"ן,  ועוד רבות אחרות, גדולות כקטנות.

9. מכת אינפלציה

ב- 12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 3.4%, ללא ירקות ופירות נאמדה האינפלציה ב- 4.1%, וללא אנרגיה ב- 4.2%. אין ספק שזו חריגה מטווח יעד המחירים של בנק ישראל (העומד בין 1% ל- 3%). לעלייה החדה באינפלציה יש השפעה גדולה מאד על חברות אשר להן חוב צמוד-מדד. הרוב הגדול של גיוסי האג"ח הקונצרני בשנים האחרונות היו של חוב עם הצמדה כזו. חברות רבות, ובהן חברות נדל"ן והחזקה, ניצלו את הכסף הצמוד שגויס בשקלים להשקעות מעבר לים. כתוצאה מכך הן נקלעו למצב שבו החוב הצמוד שלהן ממשיך לתפוח, בעוד שההכנסות שלהן בחו"ל אינן צמודות ולכן אינן מצליחות לפצות על הגידול החד בחוב. לחברות הנדל"ן הגדולות חוב צמוד של מיליארדי שקלים כך שהמדד הגבוה עשוי לגרום להן להוצאות מימון של עשרות מיליוני שקלים לפחות, וכך יעלים את הרווח.

10. מכת קסאמים

מכת הקסאמים המלווה את תושבי הדרום בשנים האחרונות התעצמה השנה. זו אינה מכה ביטחונית בלבד, אלא גם מכה כלכלית. שכן, למבצע עופרת יצוקה היו השלכות לא מעטות על המצב הכלכלי. בורסת תל אביב אמנם יציבה יותר והוכיחה את איתנותה ואת יכולתה להתמודד עם משברים ביטחוניים ללא השפעה חדה, אולם במצב הכלכלי הנוכחי, רגישה הבורסה לאירועים מסוג זה יותר מבשנים הקודמות שהיו שנות שגשוג וצמיחה. לכן, המצב הביטחוני הרעוע הקרין והשפיע לא מעט על ביצועי המניות באותה תקופה. מעבר להשפעת המבצע על שוק ההון, פגעה המלחמה גם בכלכלת הדרום ועסקים רבים נאלצו לסגור דלתותיהם, מבלי שיש להם או לעובדיהם מקור פרנסה חילופי, בעיה שאף מתעצמת לנוכח התקופה והמשבר הכלכלי המלווה אותנו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.