אל תהיו חזירים הישראלים פוחדים שהם יפספסו את המומנטום וקונים מהר את הנכסים הכי ספקולטיבים שאפשר

מה יותר מפחיד: האיום האיראני או שפעת החזירים?

שרק לא ינשוף עלינו חזיר איראני. ברקע של שפעת החזירים, הריבית שנשארה ללא שינוי, האינפלציה שפתאום שוב בשטח, התקציב החדש, הקרבות על הקיצוצים, ההכרה בהוצאות על מטפלת, הדירקטוריון של בנק הפועלים וההתערבות המאוחרת כן או לא של פישר, הויכוח המרכזי על שולחנות הדיונים הפיננסים בין המשקיעים השונים דן בשאלה האם המשבר הפיננסי הגדול שהתחיל בשפעת חזירי הסאב פריים אכן נמצא כבר מאחורינו.

הפרשנויות שניתנות לנתונים המאקרו כלכליים בעולם מאוד מבלבלות, קרן המטבע חוזה עתיד שחור לכלכלת ארה"ב לעומת ראשי ה- G7 שכבר רואים עתיד ורוד ואופטימי וטוענים שהרע ביותר כבר מאחורנו. האם אפשר בכלל לעשות סדר באוסף הנתונים המבלבלים האלו? בואו ננסה.

תחזיות הצמיחה של קרן המטבע שליליות מאוד: לטענתם בשנת 2009 יתכווץ התוצר העולמי ב- 1.3%, האמריקאי יתכווץ ב- 2.8% והישראלי יתכווץ ב- 1.7%. לגבי שנת 2010 טוענים ב- IMF (קרן המטבע) שהעולם יצמח ב- 1.9% בלבד, ארה"ב תישאר ללא שינוי וישראל תצמח רק ב- 0.3%. תחזיות ה- G7 הרבה יותר אופטימיות ובעיקר בהתיחסותן לשנת 2010, שנמצאת כמעט מעבר לפינה.

עד כאן התאוריה. בואו נבחן את ההתנהגות בשטח.

שוקי המניות העולמיים בחרו ככל הנראה לאמץ את התחזיות הורודות יותר והפגינו עליות שערים אגרסיביות במיוחד בעולם בכלל ובארץ בפרט. מנקודת השפל של סוף פברואר עלה השוק האמריקאי בכ- 30% בממוצע ובסטאטיסטיקה של ביצועים מתחילת השנה אנו רואים את מדד הנאסד"ק בעליה של 9%.

בשוק המקומי שלנו אנחנו הישראלים ידועים כאגרסיבים יותר בתגובותינו ובעיקר בעניין של עליות. כולם פוחדים שהם יפספסו את המומנטום וקונים מהר את הנכסים הכי ספקולטיבים שאפשר, גם את כל הכפולים והמשולשים, בלי לבזבז זמן על ניתוח ההצדקות הכלכליות לקניה. אולי הם צודקים כי אם נסתכל על הנתונים, הרי שמניות ת"א 75 עלו בכ- 60% מנקודת השפל בעוד שמניות ת"א 25 עלו "רק" ב- 20%. הנה עוד כמה נתונים בשביל הסטאטיסטיקה המאוד מעניינת: מתחילת השנה עלה מדד ת"א 25 ב- 24%, מדד ת"א 75 עלה בכמעט 67%, מדד התל-טק 15 עלה ב- 40%, מדד הנדל"ן עלה ב- 32% ואפילו מדד הבנקים החבוט עלה ב- 25%.

בשוק אגרות החוב התמונה דומה, ואנו רואים עליות חדות יותר באגרות החוב המסוכנות שאינן מדורגות. מרמות השפל של נובמבר 2008 ניתן לראות עליה של כ- 20% במדד התל-בונד 20 לעומת עליות של קרוב ל- 70% באגרות חוב לא מדורגות בסיכון גבוה. מתחילת השנה עלה מדד התל-בונד 20 ב- 10% בעוד מדד התל-בונד 40, שמכיל אג"ח מדורגות ברמות סיכון משתנות עלה ב- 25%.

הפערים בביצועים של נכסים מסוכנים מאוד לכאלה שפחות מסוכנים או בין מניות גדולות למניות קטנות הם לרוב הסממן הטכני של יציאה ממשברים. כשהמניות הקטנות עולות הרבה יותר מהמניות הגדולות זו דוגמא לתפנית חיובית בשווקים. העליה הרציפה במדדי המניות ואגרות החוב יכולה להצביע על תהליך בו הבורסה מקדימה את השינויים הריאלים הצפויים בכלכלות העולמיות והמקומית שלנו ביניהן, כך שנדמה כאילו המימשל האמריקאי ואיתו ראשי ה- G7 אכן צודקים בטענתם שהרע כבר מאחורנו והדרך החוצה מסומנת וברורה.

בשורה התחתונה אף אחד ובטח לא אני יודע האם המשבר מאחורנו. אני חושבת שבאופן כללי מצבנו היום הרבה יותר טוב ממצבנו בתקופה הראשונה של המשבר. השווקים מפגינים חוזק, הזמן עושה את שלו, החברות מתייעלות, הממשלות מתערבות והמשקיעים חכמים יותר. אבל אי אפשר לדעת אם כל הרע מאחורנו. אישית אני חוששת מהריצה המהירה של השווקים הפיננסים. אולי כדאי לעצור, לקחת אויר, לנוח קצת לפני הפריצה קדימה. תנו לכלכלה הזדמנות לבוא לידי ביטוי ריאלי. תנו הזדמנות להתיצבות. ממשו רווחים ואל תיתפתו להיות חזירים.  

תמי זנד
מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.