שנת 2018 היא החמישית ברציפות בה האינפלציה נמוכה מיעד יציבות המחירים (1%-3%)

שנת 2018 היא החמישית ברציפות בה האינפלציה נמוכה מיעד יציבות המחירים (1%-3%)

 

מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2018 ב-0.8% (דצמבר 2018 בהשוואה לדצמבר 2017), זאת בהתאם לתחזית לאומי. כפי שניתן לראות בתרשים, למרות העלייה באינפלציה, נתון 2018 מסכם חמש שנים רצופות (2014-2018) של אינפלציה נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%). בנוסף, נציין כי מאז ראשית השימוש ביעד הנוכחי (שנת 2003), האינפלציה הייתה בתוך היעד רק ב-6 מתוך 16 שנים: 2004-2005, 2010-2013. 

התפתחות זו, מעלה שאלות לגבי מידת ההתאמה של יעד מדיניות זה לפעילות הכלכלית במשק בעת הנוכחית, וליעדים ממשלתיים אחרים הקשורים לכך ובפרט הפחתת גובה יוקר המחייה. יש לציין שבעבר בוצעה בבנק ישראל חשיבה מחדש בנושא  שלא הובילה לשינויים, אולם הגיעה העת לבחינה נוספת, כפי שגם קורה במדינות אחרות בעולם, כדוגמת ארה"ב. 

 

בין החלופות האפשריות ליעד האינפלציה הנוכחי ניתן לציין מספר חלופות: הורדת טווח היעד ובכך התאמתו למה שנראה כיום כ"יציבות מחירים" (רמת אינפלציה שהיא מספיק נמוכה בכדי שלא תהיה בעלת משקל משמעותי בהחלטות כלכליות); הרחבת טווח היעד; קביעת יעד של רמת מחירים ולא של שינוי במחירים ובכך גם לכוון של הפחתת עלויות יוקר מחייה על פני זמן (תוך קביעת יעד כמותי לכך); קביעת יעד חלופי בצורה של קצב הצמיחה הנומינאלי של התוצר ובכך להתחשב במידה שווה בצמיחה הריאלית ובשינוי במחירי התוצר; אימוץ מדדים כמותיים שונים של יציבות פיננסית, תוך התחשבות באינפלציה של מחירי נכסים (ובכך להביא לתרומה של מדיניות הריבית לשמירה על יציבות פיננסית, גם במצבי עולם שונים) ולא רק התמקדות באינפלציה של מוצרים ושירותים ברמת סל מדד המחירים לצרכן.

באשר למדד, הסעיפים העיקריים שתמכו בעלייתו בשנת 2018, הם: ירקות ופירות ודיור. על אף משקלו הלא גבוה במדד, סעיף ירקות ופירות תרם לעליית המדד על רקע גידול חד של 12.4%. בחינה של הנתונים בשנים קודמות מעלה כי לא מדובר בעלייה חריגה. מידי מספר שנים (2-3 שנים) ישנה עלייה חדה בסעיף זה, שלאחריה מגיעה בדרך כלל ירידה, אם כי, מתונה יותר. לפיכך, ייתכן ובשנת 2019 סעיף ירקות ופירות לא צפוי לתרום לעליית המדד.

העלייה בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים) נמשכה גם בשנת 2018, תוך התמתנות בקצב. במהלך 2018 תת-סעיף זה רשם עלייה של 1.9% זאת לאחר עלייה של 2.6% בשנת 2017. למרות ההתמתנות, תת-סעיף זה תרם לעליית המדד גם ב-2018, זאת לאור משקלו המשמעותי במדד המחירים לצרכן (18.7%, כשסעיף הדיור כולו מהווה 25.9% מהמדד). במבט קדימה, להערכתנו, ההתמתנות בקצב הצמיחה של תת-סעיף שירותי דיור בבעלות עשויה להימשך גם במהלך 2019. 

במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה תישאר בחודשים הקרובים סביב רמה של 1% (בסביבת הגבול התחתון של היעד), במהלך השנה צפויה להתמתן מעט, ובהמשך, לקראת סוף 2019, האינפלציה צפויה לשוב לסביבתה הנוכחית. כלומר, להערכתנו, האינפלציה לא צפויה להתבסס בתוך יעד יציבות המחירים במהלך 2019, אלא להיות קרובה לגבול התחתון.

 

נמשכת העלייה בהיקף מכירת דירות חדשות, בעיקר על רקע עלייה במכירות של "מחיר למשתכן"

 

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) באשר למכירות של דירות חדשות מצביעים על התאוששות בקצב המכירות בעת האחרונה. בחודש נובמבר 2018 עמד היקף המכירות על 2,236 דירות, נתון המשקף עלייה של כ-12% לעומת החודש הקודם ועלייה חדה של כ-41% לעומת החודש המקביל ב-2017. 

 

בהקשר זה, נציין כי נקודת השפל האחרונה של היקף המכירות הייתה בנובמבר 2017, אז היקף המכירות החודשי עמד על 1,584 דירות (ראה/י תרשים בעמוד הבא). זאת, לאחר מגמת ירידה מתמשכת בהיקף המכירות החודשי אשר החלה באמצע 2015, בעיקר על רקע יציאה מאסיבית של משקיעים משוק הדיור לצד המתנה של האוכלוסייה הזכאית למכרזי "מחיר למשתכן" (בעיקר רוכשי דירה ראשונה שעומדים בתנאי המכרז). לאחר מכן, היקף המכירות עלה מעט ועמד בממוצע על כ-1,745 דירות בתקופה שבין 12/2017-08/2018, כאשר מחודש ספטמבר 2018 נרשמה עליית מדרגה נוספת, והיקף המכירות עמד בממוצע על כ-2,057 דירות בחודשים 09/2018-11/2018. למרות ההתאוששות היקף המכירות נותר נמוך בהשוואה לשנים קודמות.

יש להדגיש כי העלייה בהיקף המכירות בחודשים האחרונים חלה בעיקר על רקע האצה במכירות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן". בנטרול עסקאות אלה, כלומר "בשוק החופשי", קצב המכירות היה מתון יותר, אך התייצב לאחרונה לאחר שהיה במגמת ירידה ברוב שנת 2018. זאת, בין היתר, על רקע מבצע מכירות ספציפי שהתרחש בנובמבר באחת הערים באזור המרכז, כך על-פי משרד האוצר (סקירת הכלכלן הראשי). דהיינו, קצב המכירות של דירות חדשות מצוי אמנם במגמת התאוששות, אולם מגמה זו אינה אחידה וכוללת בעיקר רוכשי דירה ראשונה במסגרת "מחיר למשתכן". ביתר הסגמנטים, בדגש על משקיעים, הפעילות נותרה חלשה יחסית.  המגמה של קצב מכירות מתון בדירות "לשוק החופשי" צפויה להביא לצמצום התחלות הבנייה של דירות לפלח שוק משמעותי זה ובכך עלולה להביא למחסור בדירות אלו בטווח של עוד כשנתיים-שלוש.

 

במקביל, נציין כי שיעור השינוי השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שלא נכלל במדד המחירים לצרכן) ירד למינוס 2.3% (באוקטובר-נובמבר 2018 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017) לאחר שעמד על מינוס 1.9% בחודשים הקודמים. התפתחות זו, משקפת את חוסר הודאות בשוק הדיור בעת האחרונה, אשר בא לידי ביטוי גם במספר עסקאות נמוך יחסית ב"שוק החופשי" (יד שנייה + דירות חדשות), רמת התחלות בנייה נמוכה יחסית, היקף השקעה נמוך בבנייה למגורים ועוד. במבט קדימה, אנו מעריכים כי המגמות הנוכחיות בשוק הדיור תומכות ביציבות מחירים בחודשים הקרובים.

 

הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי המשיך להתרחב גם ברביע הרביעי של 2018

 

יצוא הסחורות של ישראל הסתכם ברביע הרביעי של 2018 בכ-11.4 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף ירידה של 3.3% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם, וירידה של 3.1% בהשוואה לרביע המקביל ב-2017.

יבוא הסחורות הסתכם ברביע הרביעי של 2018 בהיקף שיא של כ-16 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), המשקף עלייה של כ-3.1% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם ועלייה חדה של כ-11.4% בהשוואה לרביע המקביל ב-2017. עלייה זו, חלה על רקע גידול בכל קבוצות המוצרים, בהובלת חומרי גלם ומוצרי צריכה.

לאור עליית היבוא וירידת היצוא, הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) המשיך להתרחב ברביע הרביעי אשתקד, והגיע להיקף שיא (רבעוני) של כ-4.5 מיליארד דולר (ראה/י תרשים). 

מבט לשנת 2018 כולה מלמד כי יצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) צמח בכ-3.3%, בעוד שיבוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) צמח בשיעור חד יותר של כ-14.3% (במונחים דולריים נומינאליים). על רקע זה, הגירעון הבסיסי בחשבון הסחר עלה אשתקד להיקף שיא של 14.5 מיליארד דולר. הגידול החד בגירעון המסחרי, השפיע לשלילה על קצב הצמיחה אשתקד וכן על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר על-פי האומדנים המוקדמים של הלמ"ס עמד אשתקד על 1.4% תוצר לעומת 2.9% תוצר ב-2017. התפתחות זו, לצד התחזקות הדולר בעולם, הייתה בין הגורמים להיחלשותו של השקל מול הדולר בחלק משנת 2018. 

הגדלת הגירעון המסחרי ב-2018, נבעה מצמיחה מהירה במיוחד ביבוא הסחורות בכל קבוצות המוצרים, אשר, בין היתר, חלה על רקע גידול חד ברכישות כלי רכב לצורכי צריכה והשקעה, לצד פרויקטים גדולים שהצריכו יבוא נרחב של מוצרי השקעה (מאגר "לווייתן" ושדרוג המפעל של אינטל). תהליכים אלה, עשויים להימשך גם בשנת 2019, ולתמוך בגידול מהיר יותר ביבוא מאשר ביצוא, התפתחות אשר צפויה להמשיך ולתמוך בגירעון מסחרי גדול, אך ייתכן שבהיקף מתון יותר מאשר ב-2018.