גברת או אדון? תעודות סל יוכפפו לחוקי השקעות משותפות בנאמנות

רשות ניירות ערך שמה על הכוונת את תעשיית תעודות הסל. ל-TheMarker נודע כי הרשות מתכננת ליזום מהלך משמעותי להידוק הפיקוח על מנהלי תעודות הסל. כיום מנוהלים בתעודות הסל כ-30 מיליארד שקל מכספי המשקיעים, אך המעמד החוקי של מנהלי התעודות אינו מאפשר לרשות להטיל עליהם פיקוח משמעותי.

במוקד השינוי שמתכננת הרשות - תיקון חקיקה, שיכפיף את מנהלי תעודות הסל לחוק השקעות משותפות בנאמנות. כתוצאה מכך, יצטרכו מנהלי תעודות הסל לקבל מהרשות רישיונות לניהול התעודות, מה שיאפשר לרשות לפקח על התנהלותם.  ברשות מתכננים להוביל תיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות עד סוף 2009. לפי ההערכות, השינויים שיאומצו בתיקון יגרמו לשינוי משמעותי במבנה הענף, כך שמנהלי התעודות הקטנים ייעלמו מהמפה, או ישנו באופן מהותי את המתכונת העסקית שבה הם מתנהלים.

תעודת סל היא איגרת חוב

תעודות סל הן איגרות חוב המוגדרות כתאגידים מדווחים. כיום, חוק השקעות משותפות בנאמנות לא חל על תעודות הסל, והרשות יכולה לפקח עליהן רק באמצעות דרישות דיווח. החלת חוק השקעות משותפות בנאמנות על תעודות הסל תאפשר לרשות להפעיל עליהן פיקוח אקטיווי. המשמעות היא שמנהלי התעודות ובעלי השליטה בחברות תעודות הסל יחויבו לעמוד בדרישות ובמבחנים של הרשות, מה שיאפשר לה לפקח גם על הניהול השוטף של תעודות הסל.

בנוסף, כחלק מהשינוי המתוכנן יוחלו על תעודות הסל חובות הנאמנות הנוקשות שקיימות בקרנות הנאמנות. כך, למשל, בדומה לקרנות, גם בתעודות הסל תחול על הנאמן החובה לוודא כי התעודות מתנהלות בהתאם להוראות החוק. כיום מתפקדים נאמני התעודות כנאמני אג"ח לכל דבר, וביכולתם להפעיל את כוחם רק במקרה שמנהל התעודה לא עומד בהתחייבותו כלפי המשקיעים, למשל אם מתברר שתשואת התעודה שונה מהתשואה שאליה התחייב מנפיק התעודה.

בין היתר נועד השינוי לאפשר לרשות לפקח על הסיכונים ועל החשיפות שמנהלי התעודות לוקחים על עצמם. לפני כשנה הודה אורי בן דב, מנכ"ל אינדקס תעודות סל, בראיון ל-TheMarker כי קיים סיכון גדול בניהול חברת תעודות סל.

"מה יקרה אם חברה תקרוס?", אמר אז בן דב. "מה יקרה אם ההתכסות היתה שגויה, או שסוחר מתחיל עשה טעות? אם מערכת המחשוב שלי קורסת ואני מנהל 10 מיליארד שקל, אני יכול להפסיד בזמן קצר 50 מיליון שקל, כאשר ההון העצמי הנדרש נמוך מזה". על רקע החשש הזה, צפויה הרשות גם להעלות את דרישות ההון העצמי המזערי בעבור חברות התעודות, וגם לדרוש ממנהלי התעודות לאמץ נורמות ניהוליות נאותות.

שינוי פני הענף

המהלך שהרשות מתכננת להוביל צפוי לגרור את חברות התעודות להשקעות גדולות בתשתיות. "כיום החברות צריכות רק ליידע בדיווח, אבל אם מנהל תעודות הסל מחליט להפקיד את הכסף באיזה בנק קיקיוני בטקסס, הוא יכול לפרסם מודעה בעיתון ולשים את הכסף של המשקיעים איפה שבא לו. הדבר הכי מפחיד בענף תעודות הסל הוא שגופים לא מרוויחים מספיק כסף, ולכן חייבים לקצץ במשהו. בשיווק לא מקצצים, אז אולי אפשר לחסוך בניהול סיכונים", אומר מנהל בשוק ההון.

החברות הקטנות יפגעו

דרישות גבוהות יותר להון עצמי ועמידה בפיקוח הדוק יותר יהיו אבן ריחיים כבדה על צווארן של חברות תעודות הסל, ומי שייפגעו מכך הן החברות הקטנות בענף. "המהלכים של הרשות גוררים דיבורים על מיזוגים ורכישות בין כל הגופים", אומר מנהל בכיר בשוק. "זה ברור שלגופים הקטנים תהיה סכנה קיומית על רקע הדרישות החדשות. המשאבים הכספיים והתפעוליים יכולים להיות גדולים על חברות המנהלות מיליארדים בודדים, וגם אם יימצאו המשאבים, הכדאיות הכלכלית מוטלת בספק. הגופים הקטנים לא יישארו כאן. בעוד שנה יהיו בענף תעודות הסל 3-4 גופים".

הערכה נוספת היא כי חלק מהשחקניות הקטנות בענף, שפיתחו מיומנויות טכניות ייחודיות לתחום ההשקעה במדדים, יעניקו שירותי ניהול לגופי השקעה גדולים, אך יחדלו מלנהל תעודות סל באופן עצמאי.

"כיום כולם עובדים נכון מבחינת ניהול סיכונים. אם דרישות ההון העצמי יעלו בחדות, תהיה בעיה גדולה וקיומית להרבה חברות. היום נדרש הון עצמי של 36 מיליון שקל, ואם ידרשו למשל 50-60 מיליון שקל, יש הרבה גופים שלא יוכלו לעמוד בזה, גם אם הם עובדים נכון. המהלך הזה לא ישנה את דרך העבודה, אבל הוא בהחלט יכול לשנות את המפה של הענף", מסביר בכיר אחר בשוק.

יתרונות המהלך

יש בענף גם קולות המדברים על היתרונות של המהלך: המשקיעים ירגישו בנוח עם המוצר ולא יחששו מסיכון מנפיק גבוה - כפי שיש כיום. המהלך גם יאפשר לתעודות הסל לפרסם מוצרים - פריווילגיה שלא קיימת בעבורם כעת. בנוסף, ולמרות האירוניה, המהלך יביא להעברת הילוך בכל הקשור לתחרות בין קרנות הנאמנות לתעודות הסל.

לאחר המהלך, תעודות הסל יהיו דומות יותר לקרנות נאמנות, כאשר התחרות שלהן תהיה בעיקר בקרנות המחקות. קרנות מחקות הן קרנות שמדיניות ההשקעה שלהן דומה לזו של תעודות הסל, כלומר מדיניות השקעה פסיווית והתחייבות לעקוב אחר מדד מסוים. השוני העיקרי שייוותר בין תעודות סל לקרנות המחקות יהיה בכך שבתעודות הסל יוכלו מנהלי התעודות לשמור לעצמם את הרווחים מתפעול ההשקעות (למשל, השאלת ניירות ערך), בעוד שבקרנות המחקות הרווחים האלה יועברו גם הם למשקיעים.

בענף תעודות הסל סבורים כי המהלך כולו מעלה על סדר היום את ההשקעה במוצרים עוקבי מדד ויכול להגביר את המודעות למוצרים ולהגדיל את נתח השוק שלהם. הקרנות המחקות הושקו כבר בתחילת 2008. החלוצה בתחום היתה מגדל, שהשיקה קרנות מחקות על מדדי מניות. ואולם קרנות אלו לא הצליחו לגייס כספים ולהתרומם. מי שהצטרפה לתחום באחרונה היתה כלל פיננסים, שהשיקה באפריל 13 קרנות העוקבות אחרי מדדי אג"ח, וזאת על אף שהיא מחזיקה גם בחברת תעודות הסל מבט.

בניגוד לתעודות הסל, קרנות הנאמנות אינן נסחרות כיום בבורסה (אלא דרך הבנקים). ואולם התוכניות הן לגרום לכך שהקרנות המחקות כן יירשמו למסחר. שינוי נוסף שצפוי הוא בקשר לסיווג של הקרנות. כיום מנהל קרן מחויב לשלם לבנק עמלת הפצה בגין מכירת הקרן, כאשר רק קרנות המחקות מדדי מניות פטורות מתשלום עמלת ההפצה.

תחרות בקרנות המחקות

במקביל לשינויים בתעשיית התעודות, צפויה הרשות להניע שינוי שבו גם קרנות מחקות נוספות, דוגמת קרנות אג"ח מחקות, יהיו פטורות מתשלום עמלת ההפצה, כך שרווחי הבנקים בגין ההשקעה בקרנות אלה יגיעו מעמלות הקנייה והמכירה שמשלמים המשקיעים - בדומה לתעודות הסל.

המהלך הזה יקל על המנפיקות, שיוכלו להציע דמי ניהול נמוכים יותר ולהציב תחרות אמיתית מול תעודות הסל. עם זאת, הוא גם מנטרל יתרונות. משקיעים שהיו מפקידים דרך הוראת קבע לקרן הנאמנות ייאלצו לשלם בכל קנייה עמלת קנייה.

אם התכנון ייצא לפועל, יעמדו מול המשקיע בעוד שנה שתי חלופות להשקעה במדדים - תעודות הסל, שייהנו אז ממעמד רגולטורי כמו זה של קרנות נאמנות ויתחייבו להשיג את תשואת המדד, או קרן נאמנות מחקה, שתתחייב לעשות כמיטב יכולתה כדי להשיג את תשואת המדד. השאלה הגדולה היא מה המשקיעים יעדיפו, כאשר אחת ההערכות היא שהתחרות עם הקרנות המחקות עלולה לסכן את קיומה של תעשיית התעודות.

מאיגוד תעודות הסל נמסר כי האיגוד תומך במהלך וכי הוא מקווה שהוא יסתיים במהרה.

ענף תעודות הסל במיליוני שקלים

קסם 11,350

תכלית 9,480

מבט 5,238

פסגות 4,546

הדס 2,546

אינדקס 2,150

הראל סל 205

הכתבה פורסמה לראשונה באתר דה מרקר. לאתר לחץ כאן.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.