זהירות אג"ח ממשלתי לפניך

בחלוף שמונה חודשים מתחילת הגל השני והחמור יותר של המשבר בשוקי ההון בעולם, בספטמבר 2008, אנו ניצבים כעת בפני מצב חדש כמוהו לא ראינו: איגרות החוב הצמודות של ממשלת ישראל נושאות תשואות ריאליות שליליות!

איגרות חוב מסוג "גליל" הצמודות למדד המחירים לצרכן נושאות כיום תשואה ריאלית שלילית של אחוז אחד ויותר לטווח זמן של עד שנתיים. איגרות חוב מסוג גליל עם משך חיים ממוצע (מח"מ) של 3 שנים נותנות תשואה אפסית, ואלה עם מח"מ של 5 שנים יתנו למשקיע לכל היותר תשואה ריאלית של 1.5% . נזכיר, כי לפני פרוץ המשבר איגרות חוב מסוג גליל נתנו תשואה ריאלית של 4% ויותר, ובמשבר של 2001/2 תשואתן הגיע ל 6% בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן!

באופן דומה איגרות חוב ממשלתיות שקליות, שאינן צמודות למדד המחירים (מסוג שחר או מק"מ), נותנות תשואה שנתית של פחות מאחוז אחד (ללא הצמדה!) לטווח של עד שנה, ועבור מח"מ של 3-4 שנים התשואה השנתית הנומינלית היא 4-3% בלבד. למעשה, המשקיעים באיגרות חוב ממשלתיות לטווחי זמן קצרים, של שנתיים עד שלוש שנים, צופים לקבל פיצוי בגובה האינפלציה השנתית בלבד וגם למטה מזה.

מצב חדש ובלתי מוכר זה, נוצר כתוצאה משני גורמים הפועלים בו זמנית, מצד אחד האוצר ובנק ישראל המעוניינים להוריד את הריביות הריאליות והנומינליות כדי שציבור המשקיעים יפנה את כספיו להשקעה באפיק האג"ח הקונצרני (אג"ח חברות). מצד שני, הציבור הרחב והמשקיעים המוסדיים (קרנות פנסיה וכו`) אשר ספגו הפסדים מקריסת אותו אג"ח קונצרני והיפנו כספים רבים בחודשים האחרונים דווקא לאפיקי האג"ח הממשלתי וכתוצאה מכך הם העלו את מחירי האג"ח הממשלתי (והורידו את התשואה). תופעה זו מוכרת בשם Flight to Safety, קרי "ריצה לאיכות" והיא מאפיינת תקופות משבר, בהן הציבור מחפש הגנה תחת כנפיו של האג"ח הממשלתי גם במחיר של תשואה אפסית ואפילו הפסד.

המשקיעים, מוצאים עצמם עומדים בפני מצב לא פשוט, כאשר האג"ח לטווח הקצר אינו נותן תשואה ריאלית חיובית, ואילו האג"ח הארוך יותר לטווח של 4 עד 6 שנים נותן אמנם תשואה ריאלית חיובית, אבל, טמון בו סיכון גבוה לספוג הפסדי הון אם וכאשר הריבית במשק תתחיל לעלות. המצב הכלכלי הנוכחי איננו מצב של שיווי משקל לטווח הארוך, ולכן, אני צופה התגברות בלחצים האינפלציוניים. הריבית לטווח הקצר תעלה, ואחריה תעלה גם הריבית הריאלית.

כיצד תפגע עלית הריבית הצפויה בתשואת האג"ח הממשלתי?

אם ניקח לדוגמא אג"ח עם מח"מ של 5 שנים , והריבית תעלה באחוז אחד , הרי שאותו אג"ח יספוג הפסד הוני מידי של 5%!. לכן, המשקיעים באג"ח ממשלתי נמצאים בדילמה, כאשר אג"ח ממשלתי קצר אינו נותן רווח ("רווח פירותי") ואילו אג"ח ממשלתי לטווח ארוך עשוי לתת רווח אך קיים בו סיכוי גבוה להפסד ("הפסד הוני").

 לסיכום, המשקיעים באגרות החוב הממשלתיות צריכים לשקול היטב האם להמשיך ולהחזיק איגרות חוב אלה, או לחילופין לממש את רווחי ההון שנצברו בהן, למכור את האג"ח ולעבור לאפיקי השקעה אחרים. אפיק סולידי אפשרי, הנושא סיכון גבוה יותר מהאפיק הממשלתי הוא אפיק האג"ח הקונצרני בדירוגי אשרי גבוהים של ( -AA ) ומעלה. על קבוצה זו נמנים היום אג"ח הבנקים הגדולים, אג"ח של בזק, סלקום, פרטנר ועוד אג"חים דומים. אנו בסיגמא, רואים כיום באג"ח המדורג בדרוג שבין (A) פלוס ל ( A) מינוס אפיק השקעה מעניין ואלטרנטיבה טובה להשגת תשואה נאה תוך שמירה על רמת סיכון סבירה. אדגיש, כי השקעה באג"ח אלה דורשת בדיקה קפדנית ומקצועית של כל אחת מהחברות.

אנו בסיגמא משקיעים באג"ח מדינה לטווח בינוני במח"מ של 2 עד 3 שנים, טווח המאפשר ליהנות עדיין מתשואה חיובית וכאשר הסיכון כתוצאה מעלית הריבית הוא נמוך. בנוסף, אנו משלבים אג"ח קונצרני בדרוגים שונים של חברות שעברו על ידינו בדיקות מתאימות. באופן זה אנו קובעים יחס אופטימאלי של תשואה לסיכון.

הכותב הינו יו"ר סיגמא קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.