כלכלני לאומי >> "מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר; "סביבת האינפלציה" נותרה בקרבת הגבול התחתון של היעד (1%)"

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים שהיקף המכירות של דירות חדשות בחודש ינואר השנה עמד על 1,794 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בנתון הנמוך ביותר מאז אוגוסט 2018, אשר משקף ירידה חדה יחסית של כ-15.6% ביחס לחודש הקודם, זאת בניגוד למגמת העלייה בארבעת החודשים האחרונים (עלייה של כ-23%, דצמבר 2018 לעומת אוגוסט 2018). אולם, יש לציין שהיקף המכירות הנוכחי נותר גבוה בהשוואה לתקופת השפל האחרונה (סוף 2017-תחילת 2018), ומשקף עלייה של כ-7.2% בהשוואה לחודש ינואר אשתקד.

מגמת העלייה בהיקף המכירות של דירות חדשות עד דצמבר 2018, הינה בעיקר תוצאה של מכירות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן". מנגד, ב"שוק החופשי", כלומר כלל המכירות בשוק בנטרול עסקאות "מחיר למשתכן", קצב המכירות נותר מתון. 

נתונים אלה, מצביעים למעשה על חלוקה של שוק הדיור לשני תתי-שווקים עיקריים: 1. פלח השוק של רוכשי דירה ראשונה כחלק מהתכנית "מחיר למשתכן", שמצוי בעלייה בחודשים האחרונים; 2. פלחי שוק אחרים, בדגש על משקיעי נדל"ן, בהם ניכרת חולשה יחסית בפעילות. תמונת מצב זו, תומכת בגידול מתון מהרצוי של היצע הדירות לתת-השוק השני (שלא כולל "מחיר למשתכן"), שכן יזמי הנדל"ן צפויים להתאים את היקף התחלות הבנייה וקצב הביצוע לביקוש המתמתן, וזאת בכדי לצמצם סיכונים. במבט לשנתיים-שלוש קדימה, תהליך זה עשוי להוביל להתחדשות עליות המחירים, בדגש על אזורי הביקוש המובילים. לסיכום, אנו מעריכים כי המגמות שתוארו צפויות להימשך גם בחודשים הקרובים, ולפיכך, להערכתנו, ניתן לצפות ליציבות מחירים גם בתקופה הקרובה (ראה/י התייחסות בפסקה הבאה). 

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר; "סביבת האינפלציה" נותרה בקרבת הגבול התחתון של היעד (1%)

 

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר בשיעור של 0.1% – שיעור גבוה ביחס לרוב ההערכות המוקדמות. בין הסעיפים שהציגו שיעור שינוי גבוה ביחס לציפיות, ניתן לציין את: סעיף פירות וירקות, על רקע עלייה חדה במחירי הפירות; סעיף ההלבשה והנעלה, בהמשך לחודשים האחרונים, ייתכן כי על רקע השפעה (בפיגור) של הפיחות בשקל מול הדולר במהלך 2018; מחירי המכוניות, שעלו בשיעור גבוה ביחס לעונתיות בשנים קודמות.

ה"הפתעה" כלפי מעלה במדד פברואר, הגיעה בעיקר מכיוון סעיף הדיור. זאת, על רקע עלייה של 0.5% בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים וחדשים). נציין כי עלייה זו הייתה גבוהה ביחס לשיעור השינוי הממוצע בחודשי פברואר בשנים קודמות, אשר באה לאחר ירידה מתונה ביחס לעונתיות בחודש ינואר השנה.

 

בנוסף, נציין כי קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים וחדשים) עלה ל-3.1%, לעומת 2.2% בחודש הקודם שיעור העלייה הגבוה ביותר מאז יוני 2018. להערכתנו, קצב העלייה (השנתי) של מחירי השכירות עשוי להתמתן בהמשך השנה, בין היתר, על רקע התמתנות מסוימת בתמיכה של הסביבה המאקרו-כלכלית במצבם של משקי הבית, וכן לאור כניסתם של מדדים גבוהים יחסית לחלון החישוב (של הקצב השנתי). מנגד, שיעור השינוי השנתי של מחירי הדירות (עפ"י סקר הדירות החודשי של הלמ"ס אשר איננו נכלל במדד המחירים לצרכן) ממשיך להיות שלילי, אם כי התמתן מעט, ועומד על מינוס 0.7% לאחר שעמד על מינוס 1.7% בחודש הקודם. בהקשר זה, נציין כי מחירי הדירות החדשות שמרו על יציבות בחודש האחרון, ושיעור הירידה במחירים אלה בשנה האחרונה הינו 1.8%-. משקל הדירות החדשות שבסבסוד ממשלתי (התכנית "מחיר למשתכן") כאחוז מסך העסקאות בדירות חדשות המשיך ועלה לשיא של כ-41.3%.   

 

במבט כולל, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2019 לעומת פברואר 2018) עמדה על 1.2%, מעט מעל הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%). יש לציין שמאז יוני 2018 האינפלציה (השנתית) הייתה בתוך היעד ב-8 מתוך 9 חודשים, וזאת בשונה מהשנים האחרונות. כמו כן, התחזיות של לאומי ל-12 החודשים הבאים משקפות עליית מחירים בקצב דומה של 1.2%. דהיינו, "סביבת האינפלציה", האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים והאינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים, נותרה סביב הגבול התחתון של היעד. במבט קדימה, סעיף הדיור תמך בשיעור שינוי גבוה מההערכות המוקדמות למדד המחירים לצרכן בתחילת שנת 2019, אשר יחד עם ציפיות לצעדי מיסוי בהמשך השנה (תוספת חד-פעמית של כ-0.3%-0.4%), עשויה להסתכם באינפלציה (במהלך 2019) של בין 1.5%-2%. לאור זאת, ובהנחה שקצב התרחבות הפעילות הכלכלית לא יפתיע כלפי מטה, נראה שבהחלטת הריבית של חודש מאי (20/5/19), התנאים שיעמדו בפני הוועדה המוניטארית בבנק ישראל עשויים לאפשר העלאת ריבית נוספת. 

יצוא הכימיקלים מצוי במגמת עלייה בחודשים האחרונים, זאת בניגוד למגמה ביצוא התרופות וענפי האלקטרוניקה

 

יצוא הסחורות של ישראל הסתכם בחודש פברואר השנה בכ-4.25 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). מדובר בהיקף היצוא החודשי הגבוה ביותר מאז חודש פברואר 2014, אשר משקף עלייה חדה יחסית של כ-10.5% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לחודש הקודם, ועלייה של כ-7.8% ביחס לחודש המקביל ב-2018.

יש לציין שהעלייה החדה ביצוא בחודש פברואר הינה תוצאה של עליות חדות ביצוא התרופות וביצוא הכימיקלים. בנטרול ענפים אלה היקף היצוא בפברואר היה נמוך בכ-2% לעומת החודש הקודם.

כפי שניתן לראות בתרשים, בחינה של הנתונים לטווחי זמן ארוכים יותר מעלה כי בחודשים האחרונים ניכרת מגמת עלייה חדה יחסית ומתמשכת ביצוא הכימיקלים של ישראל, זאת לאחר מספר שנים של חולשה בפעילות. מנגד, יצוא התרופות (להוציא את חודש פברואר) ויצוא ענפי האלקטרוניקה מצויים בעת האחרונה במגמת ירידה. נציין כי האחרון מושפע מירידה חדה ביצוא הרכיבים האלקטרוניים, מרמה של כ-500 מיליון דולר בתחילת 2018 לרמה של פחות מ-150 מיליון דולר בחודשים האחרונים, זאת כפי הנראה עקב כניסתה של אינטל לפרויקט נוסף להרחבת כושר הייצור.

יבוא הסחורות הסתכם בפברואר השנה בכ-5 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), זאת בדומה להיקפי היבוא בחודשים האחרונים. נציין כי מראשית שנת 2019 (ינואר-פברואר) בולטת העלייה ביבוא חומרי גלם, אשר עשויה להצביע על גידול בפעילות התעשייתית בחודשים הבאים. כמו כן, עלייה, אם כי מתונה יותר, נרשמה גם ביבוא של מוצרי צריכה, התפתחות אשר תומכת בהתרחבות הצריכה הפרטית.

במבט קדימה, אנו מעריכים כי יצוא הסחורות, ובפרט היצוא התעשייתי, צפוי לצמוח ב-2019 בקצב דומה לזה של 2018, אשר הינו מתון ביחס לממוצע ארוך הטווח. זאת, בין היתר, על רקע הגורמים הבאים: התחזקותו של השקל מול סל המטבעות מתחילת השנה וציפיות להימשכות המגמה בהמשך השנה, התמתנות בסביבת הצמיחה העולמית בדגש על שותפות הסחר העיקריות של המשק ואפשרות שהחולשה הזמנית ביצוא הרכיבים האלקטרוניים תימשך במרבית חודשי