מנכ"ל לשכת האקטוארים בישראל: "השר משה כחלון ביצע מחטף בחירות שתכליתו פגיעה בחופש העיסוק של האקטוארים בישראל"

מדובר ב"יריית הפתיחה" של סדרת מהלכים מצד הלובי של נציגי אגודת האקטוארים הבינלאומית במשרד האוצר וברשות שוק ההון שמטרתם לפגוע פגיעה חמורה, אנושה, בלתי מידתית, בלתי סבירה ושלא לצורך, בחופש העיסוק של אקטוארים מוסמכי לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל בפרט ושל אקטוארים שאינם חברים באף אגודת אקטוארים בכלל.

לפני פחות מחודש, ב- 28 בפברואר 2019, נודע ללשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) כי שר האוצר בממשלת המעבר, מר משה כחלון, ביצע מחטף בחירות וחתם באותו יום ממש על תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי כשירות לאקטואר ממונה), התשע"ח-2018.

על פי התקנות החדשות אחד מתנאי הכשירות למינוי אקטואר ממונה בחברת ביטוח (בתחום ביטוח בריאות, בתחום ביטוח חיים, בתחום ביטוח כללי או בתחום ביטוח פנסיה) הינו החזקה במעמד המקצועי הגבוה ביותר  באיגוד אקטוארי מוכר (מעמד המכונה Fellow או "אקטואר מלא"), כאשר התקנות החדשות מגדירות "איגוד אקטואר מוכר" כאיגוד אקטוארי שחבר באגודת האקטוארים הבין-לאומית (The International Actuarial Association).

מחוות דעת משפטית שהגיש היועץ המשפטי של הלשכה, עו"ד אילן קלמנוביץ, לנשיא הלשכה פרופ' רמי יוסף ולמנכ"ל הלשכה, מר רועי פולניצר, עולה כי התקנות שעליהן חתם שר האוצר מגבילות דה פקטו את חופש העיסוק של אקטוארים העוסקים בפועל באקטואריה בארץ, אקטוארים אשר חלקם הוכשרו באקטואריה באוניברסיטאות מוכרות בישראל ובחו"ל וחלקם בקורסים ייעודיים למקצוע האקטואריה בארץ, רק מהטעם שמדובר באקטוארים שאינם חברים באגודת האקטוארים הבינלאומית. כך למשל, לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל לא ביקשה ולא מעוניינת בהכרה מצד אגודת האקטוארים הבין-לאומית ועל כן התקנות החדשות מפלות את האקטוארים המלאים של לשכת לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל. הוא הדין לגבי האקטוארים הבלתי מזוהים, דהיינו, אלו שאינם חברים בשום אגודה.

לפיכך, עוד באותו היום, ב- 28 בפברואר 2019, ביקשו פרופ' יוסף ומר פולניצר מהיועץ המשפטי של הלשכה לשגר בקשה דחופה לשר כחלון לביטול ו/או עיכוב אישורו בעניין תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי כשירות לאקטואר ממונה), התשע"ח-2018 וכן התראה לפני פנייה לערכאות.

למעשה פרופ' יוסף ומר פולניצר ביקשו מהיועץ המשפטי של הלשכה להביא לידיעתו של השר כחלון את העובדה ש"אגודת האקטוארים הבינלאומית" איננה גוף סטטוטורי (כלומר, גוף הפועל מכוח חוק), לא בארץ ולא בחו"ל.

"כידוע לכבודו", כתב היועץ המשפטי של הלשכה לשר כחלון, "בישראל קיימים מספר חוקי יסוד, במעמד חוקתי "על חוקי" וביניהם, חוק יסוד: חופש העיסוק.

נסביר לקורא את מה שניסה להסביר היועץ המשפטי של הלשכה לשר כחלון במכתבו, לפיו סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

בנוסף סעיף 5 לחוק יסוד: חופש העיסוק קובע כי: "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב".

מטרתם של שני הציטוטים לעיל הייתה להסביר לשר כחלון כי למרות העובדה שסעיף 41ח לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), תשמ"א 1981 מקנה לו בחוק את הסמכות לקבוע תנאי כשירות לאקטואר ממונה בחברת ביטוח (קרי, לחתום על התקנות החדשות במקרה דנן שלפנינו), הרי שעדיין החוק לו מקנה לו את הזכות לנצל לרעה את הסמכות שניתנה לו ובין היתר לעשות בה שימוש על מנת לפגוע בפרנסתם ובעיסוקם של אקטוארים רבים, העובדים כיום בפועל כאקטוארים ושרכשו השכלתם וניסיונם בתחום האקטואריה, שלא באמצעות אגודת האקטוארים הבינלאומית, אלא באמצעות מוסדות אקדמיים ואחרים, בארץ ובחו"ל.

למעשה, תמוהה ביותר החלטתו של שר האוצר לחתום דווקא בזמן בחירות על תקנות מפלות שכאלה ולכן כתב היועץ המשפטי של הלשכה לשר כחלון: "לא ברור כלל, מדוע אישרת תקנות הקובעות תנאי כשירות לאקטואר ממונה במבטח, רק למי שמחזיק במעמד המקצועי הגבוה ביותר שהוא חבר באגודת האקטוארים הבינלאומית? על סמך מה? אולי על סמך לחצים שהפעיל לובי של נציגי אגודת האקטוארים הבינלאומית בישראל?".

במכתבו ממשיך היועץ המשפטי של הלשכה לתהות על מניעיו של השר כחלון: "הרי אגודת האקטוארים הבינלאומית ונציגיה בישראל, הם בעצמם אגודות וולנטריות שאינן סטטוטוריות לא בארץ ולא בחו"ל – אם כך מכוח מה ניתנה להם עדיפות בתקנות? ואדגיש שוב שהעיסוק בתחום האקטואריה בישראל ובחו"ל, אינו עיסוק הדורש רישיון סטטוטורי, כדוגמת עיסקום של עורכי דין ורואי חשבון."

לאמור- היועץ המשפטי של הלשכה שב ותוהה מכוח מה הפכה אותה אגודת האקטוארים הבינלאומית למוסד יחידי לכאורה אשר מסמיך אנשי מקצוע בתחום האקטואריה, לצורכי מינוי אקטואר ממונה בחברת ביטוח, כהגדרתו בתקנות?

נסביר שוב שהעיסוק באקטואריה בישראל ובעולם, הינו מקצוע חופשי, שאינו סטטוטורי. רבים וטובים למדו את מקצוע האקטואריה במוסדות אקדמיים מכובדים, ועוסקים בפועל באקטואריה, מכוח השכלתם וניסיונם במקצוע זה.

בהקשר זה, ראוי לצטט מפסק הדין הידוע "פלוני נגד פלונית, בתיק 817111-3" של בית הדין האזורי בצפת בנושא "מיהו אקטואר", אשר קבע:

"(...)

מבחינת החוק יש להבחין בין מקצוע ראיית חשבון לאקטואריה. מקצוע ראיית חשבון, המעוגן בחוק רואי חשבון, תשט"ו־1955, לפיו "רואה חשבון" – מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה, ולשם כך הוקמה "מועצת רואי חשבון" סטטוטורית, שלה הוקנתה הסמכות הבלעדית לתת רישיון זה בישראל. כמו כן מינויו של רואה חשבון וחתימותיו על דו"חות כספיים נדרשים על פי חוק בנסיבות מסוימות.

שונה מכך האקטואריה, שהיא אינה מעוגנת בחוק כלשהו, אין לה מועצה סטטוטורית, ועל פי חוק העוסק בכך אינו מחויב בתעודה או ברישיון לשם כך. אמנם האקטואריה היא תחום חשוב שיש ללמוד אותו ולהתמקצע בו, ואף הוקמה בישראל התאגדות של אקטוארים בשם "אגודת האקטוארים בישראל", אך מלבד זאת אין להם סמכות חוקית למתן רישיונות וסמכויות כל שהן לעסוק בתחום זה (משום כך לא נמצאה בפסיקה, הגדרה לשאלה "מיהו אקטואר").

על כן, אף שאגודת האקטוארים כתבה בתקנון שלה (סעיף 6ד1 לתקנון), כי זכויות חבר המוגדר אצלם כ"אקטואר מלא" הוא: "לרשום ליד שמו את האותיות F.IL.A.A, לשאת בתואר 'אקטואר (Fellow)' להציג את עצמו בתואר זה ולעשות כל פעולה אשר הדין ו/או תקנות האגודה מאפשרים לאקטואר לעשותה", אין בקביעה חוזית־פנימית זו של ההתאגדות כדי להטיל חיוב או איסור על מי שאינו חבר באיגוד זה להשתמש בתואר "אקטואר" או למלא תפקידים הנדרשים בתחום זה.

לכן, די בכך שרו"ח או כל המתמחה בתחומי הכלכלה והחשבונאות, מעיד על עצמו כנותן חו"ד אקטואריות וכבעל ידע וניסיון בתחום זה, כדי שניתן יהיה להפנות אליו החלטות בתי הדין ובתי המשפט לנתינת חו"ד אקטואריות.(...)"

להלן דרישותיה של לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל מהשר כחלון כפי שהובאו במכתבו של היועץ המשפטי של הלשכה מה- 28 בפברואר 2019 לשר כחלון:

"(...)

14. מכאן, טוענת מרשתי, לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל, את הטענות המצטברות הבאות:

 

1. אינך מוסמך לפגוע בחופש העיסוק של חבריה ושל כל אדם שעיסוקו באקטואריה ו/או הוא בעל השכלה באקטואריה ומעוניין לעבוד בתחום השכלתו והכשרתו, גם אם אינו חבר ב"אגודת האקטוארים הבינלאומית", שכן אין כל חובה על פי כל דין שאקטואר בישראל יהא חבר באגודת אקטוארים כלשהי, ודאי לא ב"אגודת האקטוארים הבינלאומית" שהינה אגודה וולונטרית.
2. אישורך כשר אוצר את התקנות אינו עומד בכללי הצדק הטבעי, שכן לא פנית למרשתי, לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל, לקבלת עמדתה, טרם החלטתך לאשר את התקנות, על אף שהיא פועלת בגלוי למען חבריה האקטואריים מאז תחילת שנת 2015, מזה כארבע שנים.
3. אישורך את התקנות בהיותך שר בממשלת מעבר, פסולה, לא ראויה, אינה הוגנת, אינה נכונה ואינה צודקת שכן משמעותה, קבלת החלטה "במחטף", שעניינה פגיעה חמורה בציבור רחב של בעלי השכלה ומקצוע בתחום האקטואריה בישראל, שאינם חברים ב"אגודת האקטוארים הבינלאומית" ולא חייבים להיות חברים בה, על פי כל דין.

 

15. אשר על כן, הנך מתבקש לחזור בך מאישורך את התקנות, או לכל הפחות, לעכב את אישורך לתקנות, עד לאחר בירור העניין עם מרשתי, לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל, והיועצים המשפטיים משני הצדדים.(...)"

ביום ה- 3 במרץ 2019 התקבלה בלשכה תגובה ראשונית מלשכת שר האוצר לפיה בלשכת השר מאשרים בתודה את קבלת פניית הלשכה ומודיעים כי תועבר לגורמים הרלוונטיים.

כמובן, שתשובתה הראשונית של לשכת שר האוצר, נתנה להנהלת לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל שכעת היועץ המשפטי של משרד האוצר יסביר לשר את הבעייתיות שבהתנהלותו ואת הפגיעה שפגע באמצעות התנהלות זו בציבור האקטוארים בישראל.

ברם, למגינת ליבה של הלשכה, ביום ה- 18 במרץ 2019 גילתה הלשכה כי השר כחלון קיבל החלטה לקחת את מכתבה של הלשכה לשירותים ולא כחומר קריאה.

נסביר כי ביום ה- 17 במרץ 2019, עת הנהלת הלשכה מחכה לתשובה רצינית, עניינית וקונסטרוקטיבית של השר כחלון למכתב שנשלח אליו, פורסמו ברשומות תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי כשירות לאקטואר ממונה, התשע"ח-2019) וזאת על אף, התנגדותה המפורשת של הלשכה במכתבה לשר כחלון מיום ה- 28 בפברואר שלא נענתה כלל.

עוד באותו היום ב- 18 במרץ 2019, ביקשו פרופ' יוסף ומר פולניצר מהיועץ המשפטי של הלשכה לשגר דרישה לשר כחלון לתיקון דבר חקיקה לאלתר וכן התראה לפני פנייה לערכאות.

למעשה פרופ' יוסף ומר פולניצר ביקשו מהיועץ המשפטי של הלשכה להדגיש במכתב בפני השר כחלון שהם רואים בחומרה רבה את הזלזול הרב שהפגין כלפי לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל, בכך שלא טרח להשיב למכתבה מיום ה- 28 בפבואר 2019, טרם פרסום התקנות ברשומות, ובכך ביצע הלכה למעשה מחטף בחירות.

להלן דרישותיה של לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל מהשר כחלון כפי שהובאו במכתבו של היועץ המשפטי של הלשכה מה- 18 במרץ 2019 לשר כחלון:

"(...)

13. החלטתך לאשר ולפרסם את התקנות, בתקופת ממשלת מעבר, פסולה, לא ראויה, אינה הוגנת, אינה נכונה ואינה צודקת שכן משמעותה, קבלת החלטה "במחטף", שעניינה פגיעה חמורה בציבור רחב של בעלי השכלה ומקצוע בתחום האקטואריה בישראל, שאינם חברים באגודת האקטוארים הבינלאומית ולא חייבים להיות חברים בה, על פי כל דין.

 

14. יודגש כי מרשתי, לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל, רואה בחומרה רבה גם את הזלזול שהפגין כב' שר האוצר, כלפיה, בכך שלא טרח להשיב למכתבה מיום ה- 28 בפברואר 2019, טרם פרסום התקנות ברשומות, ובכך ביצע מחטף בחירות.

 

15. אשר על כן, הנך מתבקש בזאת לתקן לאלתר את התקנות, כך שהמילים "ובלבד שהוא חבר באגודת האקטוארים הבין-לאומית (The International Actuarial Association) יימחקו מהגדרת "איגוד אקטוארי מוכר" שבסעיף 1 לתקנות החדשות.(...)"

 

לסיכום, לעניות דעתה של הנהלת הלשכה מדובר ב"יריית הפתיחה" של סדרת מהלכים מצד הלובי של נציגי אגודת האקטוארים הבינלאומית במשרד האוצר וברשות שוק ההון שמטרתם לפגוע פגיעה חמורה, אנושה, בלתי מידתית, בלתי סבירה ושלא לצורך, בחופש העיסוק של אקטוארים מוסמכי לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל בפרט ושל האקטוארים הבלתי מזוהים,  דהיינו, שאינם חברים באף אגודת אקטוארים בכלל.

חשוב להבין שאת האקטואר העצמאי שנותן ייעוץ ושירותי אקטואריה (כגון: עריכת מאזנים אקטואריים של קרנות פנסיה, אוניברסיטאות וחברות ממשלתיות, ביקורת על תחשיבים אקטואריים אשר נערכו ע"י אקטוארים אחרים, בניית תקנונים ומקדמים של קרנות פנסיה, תמחור חוזים פיננסיים, חוזי ביטוח חיים וחוזי ביטוח פנסיוניים, עריכת מחקרים סטטיסטיים ואקטואריים, עריכת חישובים אקטוארים הקשורים בפנסיות, התחייבויות פנסיוניות, הפסדי שכר ורווחים, היוונים של קצבאות ביטוח לאומי, איזון משאבים בין בני זוג, הערכת התחייבויות אקטואריות בהתאם ל- IAS 19 ובניית סימולטורים להערכת הזכויות הפנסיוניות ומודלים להערכת שווי החבויות) לא מעניין השינוי שיצר השר כחלון באמצעות חתימתו על התקנות החדשות בדבר תנאי כשירות לאקטואר ממונה בחברת ביטוח.

מה שיעניין את אותו אקטואר עצמאי זה השלב הבא שבו הלובי של נציגי אגודת האקטוארים הבינלאומית במשרד האוצר וברשות שוק ההון ינסה להעביר תקנה אחרת דרך שר אוצר אח (שאגב  שגם הוא לא יבין על מה בכלל מחתימים אותו), שאומרת שמעתה ואילך מי שירצה לתת מאזנים אקטוארים לגופים פיננסיים או ממשלתיים יהיה חייב להיות חבר באגודת האקטוארים הבינלאומית, או לחילופין שמי שירצה לתת חוות דעת אקטואריות לבתי משפט בנזיקין או בגירושין יהיה חייב להיות חבר באגודת האקטוארים הבינלאומית.

רוצה לומר, הלובי של נציגי אגודת האקטוארים הבינלאומית במשרד האוצר וברשות שוק ההון הבין זה מכבר שמחלקת החקיקה במשרד המשפטים לא רוצה לחוקק את חוק האקטואר (מחלקת החקיקה במשרד המשפטים דחתה את עמדת הפיקוח על הביטוח ושוק ההון באוצר להסדרת מקצוע האקטואר בישראל) לאור חוות הדעת של מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, לפיה פעם אחת חוק שכזה משמעותו פגיעה לא מידתית ושלא לצורך בחופש העיסוק ופעם שניה היות ומדובר בחוק שאין לו אח ורע במדינות המובילות בעולם ובכללם בארה"ב, שהינה המובילה שבהם. והרי חזקה על האמריקאים שהם יודעים דבר או שניים בענייני רגולציה, ודאי בתחומים פיננסיים.

לסיכום, לקראת הבחירות מוטב לציבור המצביעים לדעת מה עושה השר כחלון, כיצד הוא מקבל החלטות וכיצד הוא מתנהל. בנוסף, טוב יעשו לעצמם אנשי השטח בתחום האקטואריה בישראל אשר אינם חברים כיום באף אגודת אקטוארים אם יקבלו החלטה להצטרף ללשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל על מנת להגן על חופש עיסוקם, חופש אשר מצוי כיום תחת איום ממשי מצד הלובי של נציגי אגודת האקטוארים הבינלאומית במשרד האוצר וברשות שוק ההון.

הכותב הוא רועי פולניצר, אקטואר מלא (Fellow) מוסמך מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומומחה בינלאומי לניהול סיכונים פיננסיים (FRM) מוסמך מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP).