מלחמה וכלכלה האם איחוד מדינות ה BRIC מסוכן?

" זה היה הטוב שבזמנים, זה היה הרע שבזמנים,...."*

הציטוט המפורסם (והאסטתי) שבכותרת, שייך לצ`ארלס דיקנס. כך הוא בחר לפתוח את הרומן הקלאסי- בין שתי ערים.
לא לחינם בחרתי אני למקמו ממעל, בבקשי לתאר את המצב הדו ערכי; בו נמצא כל כלכלן שמלאכת עיסוקיו במערב. בודאי לנוכח הידיעה כי ישראל מעתה תכונה כמשק מפותח.

העולם הכלכלי שהתרגלנו מכבר להתייחס אליו כשוק גלובלי; חצוי כרגע, יותר מתמיד.
מאז 1991, ערב נפילת ברה"מ לא ניתן היה להצביע  על חלוקה ברורה כל כך של שני גושים הנסמכים על השקפה כלכלית שונה.
 חילוקי דעות אלו, ככול הנראה , יכריעו את היציבות הפוליטית במדינות הG-7 , בעתיד הקרוב לעין.

הקבוצה הראשונה הכוללת את צפון אמריקה והגוש האירופאי תומכת בשימור מדד הדולר (Dollar Standart), בו כל מדדי המחירים נקבע דולרית. הקבוצה השנייה בראשות גוש הבריק; סין, הודו, ברזיל ורוסיה- קוראת לבחינה מחדש של איזון כלכלי זה.

אם בעבר המערב, ובמיוחד ארה"ב, היה המענה העיקרי לייצוא ולגיוס כספים של מדינות הבריק, בהווה אנו מבחינים בתנועה מעט שונה.  בהתחזקותן הריאלית והמוראלית של ארבעת האחרונות, הן מוצאות תחליף מקומי לתלות במערב. תוך כך הן אוצרות עוז לצאת כנגד השיטה הנוכחית.

סופה של שיטה? ארצות הבריק כגרמניה של סוף המאה ה19

מאז מלחמות נפוליאון ועד לסוף המאה ה19: כל האליטה הדיפלומטית של אירופה, עשתה ככל שביכולה בכדי למנוע את איחוד השבטים הגרמניים. זאת מתוך ההבנה שאיחודם של השבטים - בעלי חתך אוכלוסין צעיר וחדור מוטיבציה וסיפוחם לפרוסיה; ישנה לחלוטין את מאזן הכוחות האירופי. תחת שרביט הנהגתו של ביסמארק המופלא, אוחדו כל השבטים לפרוסיה הגדולה. לא חלפו להם שלושה עשורים והתוצר הגרמני חלף על פני התוצר של צרפת וגרמניה הפכה לקטר של אירופה. ההשלכות הנוראיות של שינוי זה היו מלחמת העולם הראשונה.
 
היום אנו עומדים בפני תנאים דומים, כאשר את תפקיד גרמניה מחליפים השוקים המתעוררים. אני מקווה שאין אנו צועדים באותו השביל אל עבר המלחמה הכוללת.

ארה"ב- דובשה ועוקצה

לאורך כל ההיסטוריה, אין הרבה אומות האומות שהיו בעלות יכולת קליטת הגירה כמו ארה"ב. אם היא תדע לפרש את המצב נכונה; תבין היא שכוחה הוא במסות האדם שידפקו על שעריה במשבר הבא, ולא בפייבוריטיזם. כך תוכל היא לנכס את המצב לטובתה.

מאידך, בעת הזו, כל ההשקעות הפיסקליות במערב, נעשות על ידי גיוס אג"ח ממשלתי. כלומר השקעה בסיטואציה הנוכחית, על חשבון העתיד. הפרט שחמק מזכרוננו הוא שרוב המערב סובל מדמוגרפיה שלילית. לכן גם אם באורח פלא מחיר המשאבים ישאר קבוע; יכולת ההחזרה של האגרות על ידי הדורות הבאים תצטרך ככל הנראה להגיע דרך ירידת ערך המטבע המערבי.

מכאן ניתן להבין מדוע הדיונים במועצת ה 7-G נסבו אחר הקביעה: "האם האיום הגדול ביותר שמרחף על הכלכלה העולמית הוא פיצוץ אוכלוסין?". ברצונם לאמר- האם גדילת האוכלוסין במדינות המתפתחות- מאיים על עליונותנו בקביעת החלטות?

השוני היום בין השווקים המתעוררים לשווקים המפותחים, רב על הדומה. אך משום קוצר היריעה אני מעדיף להתמקד בהבדל עיקרי אחד פרט לשוני שהוזכר במתווה האוכלוסיה.

חובות המערב אל מול השווקים המתעוררים

ארצות ה G-7 בראשן ארה"ב, איטליה ויפן; כורעות תחת נטל החובות הציבורי. בארה"ב החוב יוכל בהמשך השנה להגיע עד 80% מן התוצר השנתי, איטליה עם כמעט 100% ויפן עם חוב דימיוני של 199%.

אך הסאגה אינה תמה כאן: בארה"ב החוב הצרכני-פרטי, מגיע עד לכדי 100% מן התל"ג. בשנות השבעים, במיתון החמור הקודם, הוא מנה רק כ 40%. 

מנגד; מבין השווקים המתעוררים עם אחוזי הצמיחה הגבוהים – רק הודו עם חוב ציבורי של 58% - כמורשת של הממשל האנגלי.  הנה מספר דוגמאות נוספות לחובות ממשלתיים בשווקים המפותחים:

מדינה           אחוז חוב ציבורי מן התוצר השנתי
הודו                 58    
ברזיל               45
אינדונזיה          34
דרום קוריאה     28
רוסיה               6

לכן בעוד שאנגליה וארה"ב כלואות בין המיצרים של אוכלוסיה מזדקנת והתחיבויות ממשלתיות, הכלכלות שמסביב למעצמות אלו פורחות. 

הצמיחה בשווקים בסין, הודו וברזיל- ממשיכה כדרכה והסנטימנט של האזרח הפשוט נותר חיובי. שער החליפין של המטבעות יורד משום שככל הנראה לממשלות במקומות אלו יש המשמעת הפיננסית הראויה. האגרות מדינה מתחזקות לאיטן, לנוכח ביצועי צמיחה חיוביים.

ארה"ב ומתוך כך המערב נותר כגורם העשיר והדומיננטי ביותר על פני תבל. גם אם אנו נמנעים לחשוב כך, ארה"ב היא האימפריה הגדולה ביותר שידענו מאז רומא. אך ההיסטוריה רוויה באימפריות ששקעו למקצב הכינורות. כמו האימפריה הספרדית של המאה ה16 והבריטית של המאה ה19, כוחות עולמיים מוצאות את סופן לאור הקיפאון בצמיחה וצימחת החובות.

סוף דבר: ישראל כמשק מפותח

חכמינו ז"ל נהגו לטעו, על גופם אשר במערב וליבם במזרח. היום כהיפוך לאימרה, ישראל מבקשת יותר מתמיד- להיות חלק ממשפחת העמים המערבית. ולא לחינם. בסקירה הקצרה שביצענו ראינו כי התנאים האובייקטיבים הכלכליים בישראל דומים יותר למשק מתפתח ממפותח. ואני אומר זאת לטובה. אם העולם החליט שמבחינת היציבות הכלכלית אנו דומים למערב, זה אף טוב יותר.

קרנות נאמנות ותעודות סל בענף שווקים מתעוררים :

*It was the best of times` it was the worst of times.

עם רקע תכלת -תעודות סל

ללא רקע - קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.