האם הריבית תעלה בעקבות מחירי הדירות?

דיקטטורה היא ללא ספק המשטר הרע והאכזרי ביותר שקיים.  שיטת המשטר הזו גבתה את חייהם של מיליוני אנשים במהלך ההיסטוריה ואמללה את חייהם של אלו ששרדו אותה. 

אבל לעיתים רחוקות, אבל ממש רחוקות, היא יעילה יותר מהשיטה הדמוקרטית בשל יכולתו של הממשל הדיקטטורי לשנות את המדיניות במהירות ולהתאימה למציאות החדשה , ללא צורך בתהליך דמוקרטי שלעיתים אורך זמן רב. 

 הממשל בסין החליט שהכלכלה תצמח, אז הכלכלה צומחת.  הממשל החליט שהבנקים יגדילו את כמות ההלוואות, אז כמות ההלוואות גדלה.  הביטו על הגרף המצורף למטה שמתאר את הגידול בהיקף האשראי ותבינו שיש לנסח את המשפט הקודם מחדש : כמות האשראי
 בסין לא גדלה, היא נסקה באופן חסר תקדים. 
 

היקף ההלוואות בסין צמח במחצית הראשונה של השנה בהיקף של יותר מפי 3 (!) מהיקף האשראי שניתן בתקופה המקבילה אשתקד.  רק ביוני ניתנו הלוואות בהיקף כפול ממאי, ונראה שברז האשראי בסין מעולם לא היה פתוח יותר.  כל זה, להזכירכם בתקופה שבה מערכת הבנקאות בעולם עדיין מלקקת את פצעי המשבר הנוכחי, מה שגורם לה להיות סלקטיבית יותר מתמיד במתן האשראי, על אף תוכניות התמרוץ השונות שמעניקות ממשלות רבות למערכת הבנקאות כדי שזו תהיה פתוחה יותר במדיניות האשראי שלה.

אמרנו לכם שדיקטטורה יכולה להיות לפעמים יעילה יותר מדמוקרטיה או לא אמרנו?  (חכו שנייה עם הטנקים לפני שאתם עולים על הכנסת, יש קץ` בסוף).

זה הזמן לשאול מדוע אנחנו צריכים להיות מוטרדים כל כך ממדיניות האשראי של הבנקים בסין.  אז זהו, שמעולם לא הושפענו כל כך ממה שקורה בצד הכל כך רחוק הזה של העולם.

מי שעדיין מחפש את הסיבות לזינוק במחירי הסחורות ובראשם, סחורות האנרגיה יכול למצוא את התשובה בגרף לעיל. התנודתיות החדה של הנפט מעידה אולי על כך שהוא "זוכה" לליווי של ספקולנטים כל אימת שהוא מבצע מהלך חד (למרות שהמהלכים של הנפט הם תמיד חדים), הרי המגמה נראית ברורה לגמרי.  כאשר המגזר העיסקי והפרטי זוכים לדלת פתוחה בבנקים, הם מגדילים את הצריכה, השקעות וכו`, ואין כמו עליות המחירים של הסחורות להעיד על כך.

מזה זמן רב אנחנו מביעים חשש מאינפלציה שתגיע ב"דלת האחורית".  סוג כזה של עליית מחירים הוא הרע ביותר מבחינתנו מהסיבה הפשוטה שאין מה לעשות נגדו.  אין טעם להעלות ריבית וגם אי אפשר להגיד לסינים לצרוך פחות.  כלום.  יושבים ומחכים עד שיגמר סיבוב העליות הנוכחי.  זה יימשך כל עוד לסינים לא תהיה בעיה לממן את הצמיחה שלהם. 

הממשל מוסיף שמן למדורה מאחר והוא מנצל את הנפילה במחירי הסחורות (שעדיין נמצאים ברמה נמוכה משמעותית מרמות השיא שלהם) והוא החל לאגור אותם, ובכך היווה את הגורם שהצית את גל העליות האחרון.  כמובן שהקפיצה בכמות האשראי טומנת בחובה סיכונים גדולים מאוד לעתיד. 

כמות האשראי שניתנה בסין במחצית הראשונה של 2009 עומדת על כרבע מהתל"ג הסיני (לשם השוואה, הנתון המקביל בישראל עומד על 1% בלבד).  נכון לעכשיו, משבר הבנקאות בסין נראה רחוק ומה שרלוונטי לצורך הניתוח של המצב הנוכחי הוא ההשפעה של האשראי העצום על מחירי הסחורות בעולם.  כנראה שיום אחד נצטרך להתמודד גם עם משבר אשראי בסין.  אבל אין מה לדאוג, מפני שאז הממשל יחליט שאין משבר והמשבר יגמר...

המשבר בנדל"ן מעמיק...אין מספיק דירות

הדיווחים מאתרי הבנייה בארץ מתחילים להישמע דומים לדיווחים מ 2006-2007 .  במילים עדינות, הקבלנים מדווחים על התנפלות של הקונים על הדירות, ועלייה כמעט חסרת תקדים בהיקף המכירות. 

במאי נמכרו בארץ כ 1800 דירות, שיא של 42 חודשים.  הצפי הוא שמכירות יוני יאפילו על הנתון הזה ויציגו עלייה מרשימה יותר.  זו הנקודה שבה צריך להזכיר את אמירתו של אליעזר פישמן מלפני כארבעה חודשים לפיה "בישראל אין משבר כלכלי, יש משבר פיננסי".  בדיעבד, גם משבר פיננסי אין פה.  בחודשים האחרונים ישבו הקונים הפוטנציאליים על הגדר מתוך תקווה לירידת מחירים.  במקביל, גם המוכרים המתינו בסבלנות בשל חוסר הרצון שלהם להוריד מחירים.  באותו זמן, הקבלנים הפסיקו לבנות מתוך חשש שהמשבר ירחיק את הקונים לגמרי.

כך נוצר מצב שלאחר שהסערה שככה התברר שהמחירים לא ירדו, הביקוש האינהרנטי במשק נותר כמובן בעינו, והפסקת הבנייה הקטינה את ההיצע.  לכל אלו יש להוסיף את הריבית הנמוכה על המשכנתאות, והרי לכם מתכון לשוק "חם" מאין כמוהו.

מחירי הדיור עולים, גם אם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תגיד אחרת.  השאלה מה יגיד על כך בנק ישראל.  האם הוא ימשיך לדבוק באמירתו בהודעת הריבית האחרונה לפיה הריבית תישאר על כנה בחודשים הקרובים גם בהינתן שוק נדל"ן לוהט.  אנחנו מסופקים מאוד.

בהנחה שהכלכלה העולמית אכן הולכת לכיוון של התייצבות כלכלית (גם אם ברמה נמוכה יחסית), הריבית תעלה מהר מהצפוי.  גם בהנחה של עמידה ביעד האינפלציה, אנו סבורים שהאפיקים השקליים מגלמים סביבה כלכלית מדופרסת יתר על המידה.
הזהירות עדיין מחייבת והסיכון של הארכת מח"מ באפיקים השקליים עדיין לא ראוי.

חוזרים לקונצרניות

לאחר שלפני כמה שבועות הקטנו את החשיפה לאג"חים ממדד התל בונד, ובעיקר מתל בונד 20 ושמרנו על רמת נזילות גבוהה, אנו סבורים שהגיעה העת לשוב ולהגדיל את החשיפה לאגרות החוב הקונצרניות. 

המרווח הנוכחי של תל בונד 60 עומד כעת על כ 3.4% לעומת רמה של כ 2.9% לפני כשבועיים.  בהנחה של התייצבות התשואה באגרות החוב הממשלתיות לטווח של כחמש שנים, אנו מניחים שהמרווח של 3.4% הינו ראוי ומהווה פיצוי סביר.  במקביל, ניצלנו את הירידות החדות שהיו באגרות החוב הלא מדורגות בתחילת השבוע שעבר (למה תמיד צריך לחכות לכותרת בעיתון בשביל שהשוק יבצע התאמת מחירים?) להגדיל את האחזקה שלנו באגרות אלו. 

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות .

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.