דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בראיון בלעדי לפאנדר: "מבחינה מאקרו כלכלית, אנחנו עדיין בעיצומו של מיתון עולמי"

הלמן אלדובי הינה חברת קרנות הידועה בחדשנותה. כלומר בחיפוש תמידי אחר שווקים ייחודיים ותחומי השקעה בלתי שיגרתיים. אך, היום הלקוח ראשית תר אחר הביטחון על פני הסיכון. האם לנוכח השינוי ישנו גם שינוי במדיניות? 

בהלמן-אלדובי אנו מחפשים תמיד את היכולת לתת ליועצים וללקוחות אמצעי השקעה בעלי ערך מוסף באחת משתי הדרכים הבאות: הראשונה, יחס תשואה מול סיכון טוב ככל האפשר. ניתן לראות מגמה זו גם בקרנות האגרסיביות שלנו כגון קרן הלמן-אלדובי (4D) הזדמנות ישראלי בעלת יחס השארפ הגבוה בגמישות מתחילת השנה וגם בקרנות דפנסיביות כגון קרן תלם (00) שלה יחס השארפ הטוב ביותר בקטגוריה של קרנות אג"ח כללי ללא מניות וללא מט"ח מתחילת השנה (להוציא קרנות שאחוז האחזקה שלהן באג"ח בסיכון גבוה גדולה). הדרך ההשנייה, היא חשיפה להזדמנויות השקעה אשר המשקיע הפרטי יתקשה למצוא ולבצע  במיישרין, כדוגמת אג"ח בתשואה גבוהה לפדיון, בשל הצורך בפיזור רב.

הלמן אלדובי "הזדמנות ישראלי" הינה הקרן הנצפת ביותר באתרנו. פרט לתשואתה מתחילת השנה, האם לדעתך יש סיבה עמוקה יותר. אולי תזוזה בטעמו של המשקיע? אולי לא, הרי החודש לראשונה מאז מרץ נרגע קצב גיוס ההון בקרנות?

אנו בהחלט רואים בעת האחרונה, בעיקר החל מחודש מרץ, תזוזה בטעמי המשקיע המקומי. המשקיע הישראלי מוכן לקחת יותר סיכון. להערכתנו, לא מאהבת הסיכון כפי שהיה בשנים 2006 – 2007, אם כי עקב העדר אלטרנטיבה. מבחינה ריאלית, כל מי שהשקיע מתחילת השנה בקרן כספית הפסיד מקרן ההשקעה שלו. הקרנות הכספיות השקליות נתנו מענה טוב לתחילת השנה, אך כבר אינן יכולות לספק תשואה חיובית נטו (בניכוי עמלות) למשקיע, בסביבת הריבית הנוכחית. לפיכך, אנו עדים לזרימת כספים לקרנות אג"ח כללי שמרניות כגון תלם (00), אשר מציעות פיתרון טוב למשקיע המוכן לקחת קצת יותר סיכון תמורת תשואה. מנגד, המשקיעים היו עדים לביצועים הנאים של שוק המניות ולא נשארו אדישים וכך אנו עדים החל ממרץ לתנועה ערה לכיוון קרנות אגרסיביות יותר ולקרנות עם חשיפה ישירה ומשמעותית למניות כגון הלמן-אלדובי (D4) נדל"ן תשתיות ומוצרים ישראלי וכמובן לקרן המובילה בתשואות מתחילת השנה הלמן-אלדובי (D4) הזדמנות ישראלי.

איזו מבין שמונת הקרנות המנוהלות על ידי הלמן אלדובי, לדעתך תהא הקרן שתככב בעתיד הקרוב?

בהלמן-אלדובי אנו עושים מאמצים רבים למצוא את הכלים הנכונים עבור יועצי ההשקעות במטרה לאפשר להם לבנות תיק השקעות ללקוחותיהם עם מגוון מוצרים בקטגוריות השקעה השונות אשר המכנה המשותף להם הוא מדד שארפ גבוה ביחס לקטגוריה. אנחנו לא מאמינים בתחזיות על "קרנות כוכבות". כל משקיע צריך להתאים את השקעתו, בסיוע היוץ בבנק, לצרכיו ולאופיו.

"איסלנד- ארץ הדייגים והבנקאים"  זכתה מתחילת המשבר להתייחסות רחבה בתקשורת. מה גרם לכם לחדש את תקיפותה של הקרן "הלמן אלדובי אג"ח- ללא מניות"?

כלכלת איסלנד נפגעה קשות כתוצאה ממשבר האשראי העולמי, אולם חשוב להדגיש כי בניגוד למדינות מסוימות,  איסלנד נפגעה פחות ואין חשש לתשלום חובותיה כמדינה. ערך המטבע שלה אמנם צנח משמעותית, אך מצבו של מי שהשקיע באג"ח ממשלת איסלנד טוב יותר ממי שהשקיע בליהמן-ברדרס או אף בחלק מאג"ח של חברות בישראל. קרן איסלנד, בניגוד לקרנות אחרות במשבר, לא מחקה אפילו אגורה אחת מנכסיה. הירידה שהייתה בשער הקרן נבעה משינוי שערי מטבע ולא כתוצאה מירידת מחיר של השקעות או כתוצאה ממחיקות. הקרן הנ"ל שינתה מדיניות וכעת הלמן-אלדובי (D0) אג"ח בינלאומי משקיעה במטבעות מבוזרים הנותנים תשואה עודפת ביחס לדולר האמריקאי. אנחנו בהלמן-אלדובי לא מתיימרים לחזות כל מאורע נדיר בשווקים הפיננסים אלא מתחייבים לבצע את המקסימום הניתן בכדי להפיק מלימונים לימונדה. 

בעבר טענת שהבנקים המרכזיים יכולים להשפיע על הריבית בטווח הקצר. אך הנתון המעניין שיש לבדוק הוא הריביות לאג"ח על לטווח הרחוק. האם אתם פועלים בשיטת גידור מסוימת, כמו החזקת סחורות , מזומנים או שורט- מפני ימים פחות בהירים? מהי רמת פיזור הקרן?

מבחינה מאקרו כלכלית, אנחנו עדיין בעיצומו של מיתון עולמי. נכון שהמשק הריאלי בארץ ובעולם נמצא במגמה של שיפור, ושקצב התרחבות המשבר הואט, אך בל נטעה, אנו בתקופת מיתון. הזינוק מתחילת השנה היה מרשים ועוצמתי אולי מעבר למצופה אך בנגוד לשנת 2008, ישראל של שנת 2009 הינה מדינה עתירת גז ובמידה וההערכות לגבי ההמשך נכונות, אפילו תיהפך למעצמת גז לוקאלית. בחודשים האחרונים אנו עדים לתיקון בשווקים כלפי מעלה בהשוואה לירידה החדה של רבעון אחרון 2008. ריבית אפסית וירידה במפלס הפאניקה היא זו שדוחפת את שוק המניות למעלה.

להערכתנו, בעיית האשראי בארה"ב טרם נפתרה. אנו מאמינים כי לאור מצבה של ארה"ב רמת התשואה לפדיון של אג"ח הארוכות הינה נמוכה מידי. לבנק המרכזי יש יכולת להשפיע על הריבית קצרת הטווח, אך יכולתו לשלוט בריבית ארוכת הטווח מוגבלת. לפיכך, בקרנות המתאימות אנו נערכים לכך בהתאם באמצעות רכישת ETF היוצר חשיפת חסר על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים (PST) ולעשרים שנה (TBT)  . בצורה זו אנו יכולים לסייע ליועץ להגן על לקוחותיו מפני עלייה חדה בתשואות בעלות שהינה נמוכה משמעותית מאשר שהלקוח יבצע זאת במישרין.

להבנתנו, בכדי ששוק ההון יחזור ל"עסקים כרגיל" בעיית האשראי צריכה להיפתר. עלייה בתשואות תייצר אלטרנטיבה להשקעות במניות ותעודד את הציבור לממש רווחים ולבנות מחדש את תיק הנכסים שלהם בהתאם לרמות הסיכון האמיתיות שלהם. להערכתנו, מימוש רווחים זה יהיה אגרסיבי ויגרום לירידות שערים חדות בשווקי המניות בארץ ובעולם.

אנו עוברים ממצב בו האשראי היה מצוי בדוחק למצב בו האינפלציה אורבת בפתח. למרות הרצון לגוון את ההשקעה; ההרגשה היא שבשל מערכת האשראי- השוק עולה או יורד בכלליותו. מה חברת הלמן אלדובי עושה בכדי להרוויח בסביבה כזו?

בהלמן-אלדובי, נערכנו מתחילת השנה לעליית מדרגה בכל הקשור לאינפלציה וזאת עקב המדיניות המוניטרית המרחיבה, הדפסת הכסף האינטנסיבית והצורך בגיוסי ענק בארה"ב. לפיכך, הגדלנו את המרכיב הצמוד בקרנות הנאמנות שבניהולנו, זאת אחת הסיבות שהחלטנו שלא להשיק קרן שיקלית או כספית בסוף 2008.

בבדיקת תשואות מתחילת 2008 צמרת טבלת התשואות מורכבת ברובה מקרנות קטנות. כקרן קטנה- מהי לדעתך הסיבה העיקרית לכך? ומה צריכה להיות תדירות המסחר המבוצע על ידי מנהלי הקרן?

מכיוון שבהלמן-אלדובי אנו מתייחסים ליחס תשואה סיכון ברצינות רבה, איננו מאמינים במסחר יומי, אלא בזיהוי הזדמנויות ומימושן במועד. למרות זאת, אנו מנצלים גם הזדמנויות קצרות מועד לרווחים בשווקים.

האם אתם משתמשים בתעודות סל למשימות המסחר?

אנו משתמשים בתעודות סל הן לצרכי מסחר והן לניצול עיוותים הקיימים בתעודות מול המדדים. אין אחזקה בתעודות סל לטווח ארוך, כיוון שבהיותן מכשיר טכני הן מפגרות על פני המדדים בשל הצורך התכוף להתאים את הנכסים למדד והן בשל השינויים התכופים במדדים  באופן שוטף בשל זכויות וכדומה. 

היום, משום מיקומכם, ישנן ציפיות דורשניות יותר לעתיד, בשלב הזה למי היית מציע את הקרן?

 אנחנו לא ממליצים על קרנות, גם אם הן שלנו. העצה הטובה ביותר היא שכל אחד יגש ליועץ בבנק והוא יתאים לו את המוצר הטוב ביותר עבורו ועבור צרכיו.

  הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.