אחד המיתוסים הידועים במסחר הפיננסי נוגע לקרנות נאמנות בפרט ולניהול ספים בכלל. מיתוס אשר מושרש בקרב הסוחרים והמשקיעים כאחד.
בשוק שורי המתקיים לאורך שנים, מתגבשת הדעה שאיכותו של מנהל השקעות נמדדת על ידי השוואה למדד יחס (בנצ`מארק). מדד היחס הינו מדד מניות מרכזי או מדד אג"ח שתשואותיו נמדדות לאורך שנים. עם התשואות החיוביות של המדדים בישראל בשנים האחרונות, המונח "לשבור את המדד" הפך מוכר ומקובל במחוזותינו. ולמרות זאת הוא מושג פיקטיבי וערום לחלוטין.
משבר כמו משבר, יש בו הנטייה להפריך כל מיני הנחות שיקריות שהתבססו על אופריה של שנים מוצלחות ורווחיות. גם מנהלים שהצהירו בריש גלי על נכונתם לנצח ולשבור את המדד; יכולים לשבש לך את קופת הגמל במחי יד. בעולם האמיתי ובמיוחד בשוק הפנסיוני, משקיעים צריכים לשנות אורחות חיים בעקבות הפסדים של עשרות אחוזים. מצב זה מתרחש גם אם מדד ת"א 25 הצטמק, נאמר בכמה אחוזים יותר. הרי מבחינה אובייקטיבית גם זה סוג של "שבירת מדד".
לכן כיצד שבירה של המדד- יכולה להוות מטרה נאותה למנהלי כספים? ובכן היא לא.
המטרות האמיתיות
המטרה האמיתית בהשקעה הינה פשוטה יותר ומסתכמת לשני סעיפים:
• לשמר את הון ההשקעה.
• להצמיח את הון ההשקעה.
מנהלי כספים שיודעים לשמר את כספך ותוך כך להניב רווח מסוים בעיתות של שינויי תנאים, הם המשרתים אותך נאמנה. אלו שהבטחתם ומטרתם היא לשבור מדד זה או אחר, לבסוף יביאו אותך אל מפח נפש.
1. החיפוש אחרי מנהלים שהשיגו תשואות עודפות בשנים האחרונות אינו רלוונטי. ודאי כשמבינים לבסוף ששוק ההון כיוונו הוא כפול. אם מנהל קרן מוצלח אמור לשבור את המדד בעת פריחה, האם זה אומר שהוא יפגין את אותה היכולת גם בנסיגה? כלומר תיאורטית מנהל ששבר את המדד בעליות, ישבור בצורה דומה את המדד גם בירידות (בעזרת השקעות חסר). אם ת"א 25 כמדד מניות ירד מתחילת המשבר בעשרות אחוזים, מנהל המתהדר ביכולת שבירה סיסטמטית, צריך לעלות בעשרות אחוזים.
מן הסתם זוהי דרישה דימיונית, אך היא באה להבהיר את החשיבה העקומה של ההשוואה לבנצ`מארק.
מגונני החשיבה יטענו ששורשיה כנים, בהתחשב בך שהשוק בטווח הארוך נמצא בצמיחה תמידית. דא עקא, ההצהרה מסתמכת על ניסיון העבר ומתוך כך, לעבר היא משתייכת. אם הצהרה זו נאמרה בלב המאה ה18 באנגליה; היא היתה נהפכית ללעג ולקלס לחצי המאה הבאה. אם היא היתה נאמרת ברומא של המאה השלישית- היא היתה נהפכית ללעג ולקלס לצמיתות.
2. שוק ההון מתנהג בצורה מגמתית (טרנד). ממגמת המסחר היומי ועד מגמתיות המסחר על פני עשורים שלמים. ניתן למצוא הקבלות מסוימות. כאשר אני מבחין בפרסומות המהללות את תשואת העודף של בתי השקעות על פני המדד, אני תמיד מחפש את האותיות הקטנות. שם ניתן למצוא את טווח הזמן בה הושגה תשואה זו. אני תמיד תוהה מיהו מנהל השקעות טוב? מנהל שהשיג תשואה עודפת על בסיס הטרנד של 3 השנים האחרונות? אולי של ה3 חודשים האחרונים? אולי 3 הימים האחרונים?
מי אשר ינסה לתחום את ההצלחה בזמן קבוע דינו להישאר עם תאוותו בידו. אם נניח שהצלחת המנהל נמדדת שנתית: האם זה אומר שנסלח למנהל אם יצליח לאזן את תיקו במשך שנה, אך לאחר מכן נתייחס אליו בחומרה כאשר יחטיא את מטרתו לאורך שנתיים נוספות. נדמה כי זאת גישה חובבנית.
לסיכום
המסקנה היא ברורה: המטרה העיקרית היא לשמור על כספך לאורכם של השנים. המטרה המשנית היא הרווח. אומנות לקיחת הסיכונים חייבת להתבטא בהשקעה אשר רמת המחירים נוטה בבירור לטובת הלקוח.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או : או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו

אלמוג עזר כלכלן


