הערכת שווי באלף שקל: אמת או אגדה?

כללי

מאז שהקמתי את משרד הייעוץ "שווי פנימי" בשנת 2011 מדי שבוע פונים אליי לקוחות בטלפון על מנת לקלב הצעת מחיר להערכת שווי עסק, מניה, נכס בלתי מוחשי או מכשיר פיננסי.

השיחה תמיד אותה שיחה, אני מקשיב בקשב רב ללקוח, רושם הערות על בלוק נייר צהוב ואז מגיע השלב שבו הלקוח שואל כמה עולה התענוג. בשלב הזה אני כבר 'לוחץ' על כפתור ה- "Play הוירטואלי" ומשמיע ללקוח את צד א' ב"קסטה השיווקית" שלי.

"יש לנו בשווי פנימי 3 סוגי שירותי ייעוץ שונים לבעיית השווי שהצגת לי", כך אני מתחיל, "יש לנו נייר ב- 1,060 ₪, תחשיב שווי ב- 5,300 ₪ וחוות דעת כלכלית ב- 31,800 ₪, כאשר לכל הסכומים לעיל מתווסף מע"מ כחוק".

"מה ההבדל בין 3 השירותים השונים?", שואל הלקוח, "3 פרמטרים: לוחות הזמנים, רמת המורכבות של העבודה והאחריות שלי" אני עונה. ואז אני מסביר לו את מה שאסביר לכם במאמר זה.

נייר

השירות הראשון אותו אני מציע ללקוחותיי נקרא "נייר" ופירושו עמוד אחד עם שורה אחת, אה ותו לא. למשל לפני כחודש רכש ממני לקוח שירות מסוג "נייר" שכל כולו הינו פסקה אחת בעברית כדלקמן:

"שווי הטכנולוגיה נאמד למועד מכתב זה בגישת העלות על בסיס "עלות השחלוף" של הטכנולוגיה בסך של כ- 600 אלף ש"ח, בהתבסס על הערכות הנהלת החברה באשר לעלות טכנולוגיית מדף המותאמת לפעילות. לא בחנתי ולא בדקתי את הערכות הנהלת החברה אשר נמסרו לי כמצגים אקסוגניים לעבודתי ולפיכך אינני מחווה כל דעה לגביהן. בסך הכל ביצעתי חישובים בראש".

לוחות הזמנים לביצוע שירות מסוג "נייר" הינם תוך שעה אחת, ממועד חתימת הסכם ההתקשרות ו/או מתחילת הפגישה שלי עם הלקוח לצורך הכנת הניר ו/או ממועד תשלום מלוא שכר הטרחה, לפי המאוחר מביניהם.

שירות מסוג "נייר" איננו שירות מורכב ובמסגרתו אינני נושא בשום אחריות הואיל ואני לא מניח שום הנחות, לא בונה שום מודל, לא אומד שום פרמטר ולא כותב בכלל עבודה אלא רק פסקה אחת.

שכר הטרחה שאותו אני גובה עבור שירות מסוג "נייר" הינו חמישית מהשכר הממוצע במשק בישראל+ מע"מ.

חשוב לי להסביר ללקוח שקונה אצלי שירות מסוג "נייר", טרם חתימתו על הסכם ההתקשרות עימי כמובן, כי מדובר בעבודה שלא שווה את הנייר שעליה היא כתובה, תרתי משמע. כך למשל, אני מסביר ללקוח שאם הוא צריך את העבודה הזו לצרכים משפטיים אז עו"ד טוב 'יפיל' לו אותה הזה תוך 2 דקות, לחילופין אם הוא צריך אותה לצורכי עסקה אז היא לא באמת שווה משהו כי סייגתי אותו ולחילופי חילופין אם הוא צריך אותה למטרות מס אז גם מנהל תחום הערכות השווי במס הכנסה, מהיכרותי הרבה עימו, לא יכיר בעבודה שכזו.

תחשיב שווי

השירות השני אותו אני מציע ללקוחותיי נקרא "תחשיב שווי". על שום מה? על שום זה שאני מבצע רק את חישוב ואומד את שיעור ההיוון אבל בשום פנים ואופן לא מניח הנחות, לא אומד פרמטרים ולא בונה תחזיות.

במסגרת תחשיב השווי אני כמעריך שווי מחשב את השווי המחושב (Calculated Value) של הנכס נשוא התחשיב, על בסיס גישת הערכת שווי ושיטת הערכת שווי שנקבעו לי על ידי הלקוח. למעשה במסגרת תחשיב השווי אני והלקוח מסכימים בהסכם ההתקשרות בינינו שעבודתי תתבסס אך ורק על מצגי לקוח (קרי, מסמכים ו/או נתונים ו/או הצהרות מטעם הלקוח שיתקבלו אצלי לפי בקשתי) שאותם אני לא אבחן, לא אבדוק ו לא אחווה כל דעה לגביהם.

אני מסביר ללקוח שבמסגרת תחשיב השווי, בשלב הראשון אני אומד בעצמי את שיעור ההיוון, הראוי לזרם המזומנים הצפוי מהנכס, המותאם בין היתר למידת הסיכון של הנכס המוערך על פני אופק ההיוון שנקבע בתחשיב. בשלב השני, אני בונה מודל ממוחשב בהתאם לגישת הערכת השווי ולשיטת הערכת השווי שנקבעו לי על ידי הלקוח. בשלב השלישי, אני מבקש מהלקוח לשלוח לי רשימה של מצגי לקוח אקסוגניים לעבודתי הדרושים לי לצורך ביצוע התחשיב. בשלב הרביעי, אני מריץ את המודל ומקבל את השווי המחושב של הנכס.

כך למשל, לפני כחודש רכשה ממני לקוחה תחשיב שווי לפטנט. הכנתי לאותה לקוחה תחשיב שווי בעברית וכתבתי בתחילתו ובסופו את הפסקה הבאה:

"שיטת הערכת השווי של הפטנט, אורך החיים השימושיים של הפטנט וסך ההכנסות המיוחסות לפטנט על פני אורך החיים השימושיים שלו נמסרו לי כמצגים על ידי הלקוחה. לא בחני מצגים אלו ולפיכך אין בידי לחוות כל דעה לגביהם. התחשיב שלי נועד לאמוד את שווי הפטנט, תחת הנחת "What if", לאמור- עבודתי נועדה להשיב על השאלה מהו שווי הפטנט, בהינתן שיטת הערכת השווי, אורך החיים השימושיים וסך ההכנסות המונחים כמצוין לעיל. שינוי בהנחות אלו צפוי לשנות באופן מהותי ומשמעותי את תוצאות עבודתי".

לוח הזמנים לביצוע שירות מסוג "תחשיב שווי" הינו כזה שטיוטה ראשונה מוגשת ללקוח בתוך 7 ימי עסקים ממועד חתימת הסכם ההתקשרות ו/או ממועד קבלת כל מסמך ו/או נתון ו/או מצגים הדרושים לי לצורך הכנת התחשיב ו/או ממועד תשלום מלוא שכר הטרחה, לפי המאוחר מביניהם.

שירות מסוג "תחשיב שווי" הינו מורכב במידה מועטה ובמסגרתו אני נושא באחריות אך ורק על שיעור ההיוון והחישובים, אך לא על השיטה, ההנחות, האומדנים והתחזיות.

שכר הטרחה שאותו אני גובה עבור שירות מסוג "תחשיב שווי" הינו פעם אחת השכר הממוצע במשק בישראל + מע"מ.

גם כאן חשוב לי להסביר ללקוח שקונה ממני שירות מסוג "תחשיב שווי", טרם מכירת השירות, את החסרונות של השירות האמור ביחס לשירות מסוג "חוות דעת כלכלית".

דוגמא נוספת לתחשיב שווי שביצעתי היה עבור לקוח שבבעלותו חברת לייזום וניהול פרויקטים ושרצה הערכת שווי לחברה לצורך הכנסת שותף. הכנתי לאותו לקוח תחשיב שווי בעברית וכתבתי בתחילתו ובסופו את הפסקה הבאה:

"עבודתי בוצעה תחת הנחות ותחזיות מסוימות ומצגי לקוח הנמצאים בבסיס עבודתי, אשר לא נאמדו ולא נבדקו על ידי. לפיכך, אינני מחווה כל דעה בנוגע למצגים אלה, לרבות תחזית ההכנסות, ההוצאות וההשקעות של החברה. בהתאמה, יש לראות בעבודתי ניתוח תרחישי (Scenario based Valuation) לאמור- "תחת ההנחה כי תחזית ההכנסות, ההוצאות וההשקעות של החברה הינה X, מהו שווי החברה?" שינוי בהנחות ותחזיות אלו צפוי לשנות באופן מהותי ומשמעותי את תוצאות עבודתי".

חוות דעת כלכלית

השירות השלישי אותו אני מציע ללקוחותיי נקרא "חוות דעת כלכלית". על שום מה? על שום שהלקוח שואל אותי אותי בתור מומחה בעל תואר ראשון ושני, בעל מספר הסמכות מקצועיות, שכתב למעלה מ- 300 מאמרים מקצועיים וכמה מחקרים אמפיריים, בעל ניסיון אינטנסיבי של מעל לעשור שנים וחצי בתחום הערכות השווי והאקטואריה, הכולל ביצוע, פיקוח וניהול של אלפי הערכות שווי ועבודות אקטואריות ושהקים את לשכת מעריכי השווי והאקטוארים בישראל "מהו לדעתי השווי הכלכלי של נכס מסוים, למועד מסוים, בהינתן מידע קיים מסוים ולמטרה מסוימת?".

במסגרת חוות הדעת הכלכלית אני כמעריך שווי קובע את מסקנת השווי (Conclusion of Value) שלי בנוגע לנכס נשוא חוות הדעת, על בסיס גישות הערכת שווי ושיטות הערכת שווי שאותן אני קובע בעצמי.

למעשה במסגרת חוות הדעת הכלכלית אני והלקוח מסכימים בהסכם ההתקשרות בינינו שאני חופשי ליישם את הגישות, השיטות, ההנחות, התחזיות והחישובים הנאותים בעיניי בנסיבות העניין.

אני מסביר ללקוח שבמסגרת חוות הדעת הכלכלית, בשלב הראשון אני לומד את החברה ומנתח את הדוחות הכספיים שלה. בשלב השני, אני מנתח ולומד את הענף והסביבה העסקית שבה פועלת החברה. בשלב השלישי, אני אומד את שיעור ההיוון המשמש לקביעת שווי החברה. בשלב הרביעי, אני מניח את הנחות היסוד של חוות הדעת ובונה את התחזיות. בשלב, החמישי, אני בונה מודל ממוחשב בהתאם לגישות הערכת השווי ולשיטות הערכת השווי שאני בחרתי ליישם. בשלב השישי, אני מריץ את המודל ומקבל את השווי המחושב של הנכס. בשלב השביעי, אני מבצע בדיקות סבירות אינדיקטיביות לשווי המחושב שקיבלתי מהמודל באמצעות מכפילי שווי של חברות דומות. ובשלב השמיני, אני קובע את מסקנת השווי של הנכס.

לוח הזמנים לביצוע שירות מסוג "חוות דעת כלכלית" הינו כזה שטיוטה ראשונה מוגשת ללקוח בתוך 30 ימי עסקים ממועד חתימת הסכם ההתקשרות ו/או ממועד קבלת כל מסמך ו/או נתון ו/או מצגים הדרושים לי לצורך הכנת חוות הדעת ו/או ממועד תשלום מלוא שכר הטרחה, לפי המאוחר מביניהם.

שירות מסוג "חוות דעת כלכלית" הינו מורכב ביותר ובמסגרתו אני נושא באחריות לא רק על שיעור ההיוון והחישובים, אלא על כל חוות הדעת בכללותה.

שכר הטרחה שאותו אני גובה עבור שירות מסוג "חוות דעת כלכלית" הינו 6 פעמים השכר הממוצע במשק בישראל + מע"מ, כאשר מדובר בחברה רגילה (לא בנק, לא חברת ביטוח ולא חברת השקעות/אחזקות) עם פעילות אחת וללא חברות בנות/מוחזקות. בנוסף, שכר הטרחה האמור איננו כולל את הערכת שווי מניות החברה כי אם רק את שוויו הכלכלי של הונה העצמי.

במסגרת שלושת השירותים המוצעים לעיל אני מסביר ללקוח ומסכם איתו בהסכם ההתקשרות בינינו שפעם אחת הוא כלקוח יוכל להשתמש בעבודה שלי למטרת שנקבעה בהסכם ההתקשרות בינינו בלבד. פעם שניה, אני מסביר ללקוח שצד ג' כלשהו שאיננו נמנה על מזמין העבודה (כגון: יועץ של החברה, רו"ח מבקר, בית משפט, רשות רגולטורית או סטטוטורית וכיוב') לא יוכל לעשות בעבודתי כל שימוש ו/או להסתמך עליה לכל מטרה שהיא, ללא אישורי המפורש מראש ובכתב.

הכותב הוא האקטואר רועי פולניצר, מנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומומחה בינלאומי לניהול סיכונים פיננסיים.