עלות ההתמודדות עם משבר הפיננסים הגלובלי הגיעה ל-11.9 טריליון דולר, מספיק כדי לממן מענק בסך של 2,873 דולר לכל גבר, אישה וילד על פני כדור הארץ. כך עולה מנתוני קרן המטבע הבינלאומית. העלות האסטרונומית הינה שוות ערך לחמישית מהתפוקה הכלכלית השנתית של העולם וכוללת: הזרמות הון מאסיביות לבנקים שנועדו למנוע מהם להתמוטט, עלויות ספיגת "הנכסים הרעילים", מתן ביטחונות כנגד פירעון חובות ותמיכה בנזילות כפי שבוצעה ע"י בנקים מרכזיים.
מחישובי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עולה, כי רוב הכספים (10.2 טריליון דולר) הושקעו במדינות המפותחות, בעוד מדינות מתפתחות הוציאו רק 1.7 טריליון דולר. עוד צוין, כי רוב הכסף נבע מעלות התמיכה של הבנק המרכזי בסקטור הפיננסים.
בנוסף, מראים נתוני קרן המטבע כי בריטניה הייתה המדינה שהשקיעה הכי הרבה במאמצי חירום כדי לתמוך בסקטור הפיננסים, כשעלות התמיכה שלה נאמדת ב-81.8% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה, שווה ערך ל-1.975 מיליארד דולר. עוד עולה מהנתונים, כי 20 המדינות המתועשות בעולם (G20) יתמודדו עם גרעון מאוחד בשיעור של 10.2% מהתמ"ג של 2009 - הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. ארה"ב שולטת בראש הטבלה עם גרעון בשיעור של 13.5% מהתמ"ג, בריטניה אחריה עם 11.6% ויפן עם 10.3%.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש ממאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





