.jpg "יעל וייס-מנהלת פיתוח חדשנות ברשות ניירות ערך")
יעל וייס-מנהלת פיתוח חדשנות ברשות ניירות ערך
עומר רגב
21/01/2020
יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה: "כדי להגשים את החזון במלואו צריך יהיה גם לעצב מחדש את הארכיטקטורה הרגולטורית לאימוץ חדשנות טכנולוגית. היום אנחנו מפרסמים לראשונה את המסקנות ומזמינים את שוק ההון וחברות טכנולוגיה להיות שותפים בחזון שלנו. אנחנו יוצאים לשלב ה – POC ובסיומו נייצר אסדרה רלוונטית שתאפשר אימוץ של פלטפורמות דיגיטליות בשוק ההון בישראל. המשמעות היא שאותן פלטפורמות יאפשרו שרשרת ערך מלאה למשקיע באופן דיגיטלי החל משלב הרישום וההפצה וכלה בשלב הסליקה והמשמורת".
רו"ח אורלי קורן, סגנית מנהל מחלקת פיקוח על הבורסה וזירות סוחר ברשות ניירות ערך, שעמדה בראש הוועדה: ""לאור התחרות הבינלאומית הקיימת בתחומי המסחר, הסרת חסמים רגולטורים שעשויים לעכב את אימוץ הטכנולוגיה בישראל היא הכרח ואינה בגדר מותרות".
רשות ניירות ערך חשפה היום את דו"ח הוועדה לקידום ומיסוד שווקים דיגיטליים בישראל בכנס CapiTech - הכנס השנתי של הרשות, אשר עמד השנה בסימן הטמעת חדשנות טכנולוגית בשוק ההון הישראלי. בראש הוועדה עמדה רו"ח אורלי קורן, סגנית מנהל מחלקת פיקוח על הבורסה וזירות סוחר ברשות ניירות ערך. מטרת הוועדה הייתה לבחון מגמות וכיווני פעולה בתחום השווקים הפיננסיים, ומהי המסגרת הרגולטורית הנדרשת למיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל. הוועדה בחנה את צרכי השחקנים הרלוונטיים בשווקים הדיגיטליים ואת המסגרת הרגולטורית הנדרשת לפעילותם בישראל, במטרה להמליץ על מתווה מדיניות ביחס אליהם.
בנוסף לדו"ח פרסמה הרשות קול קורא, שבו הוזמנו חברות בתחום להציג הצעות להקמת פלטפורמות דיגיטליות למסחר בניירות ערך. החברות הוזמנו להעלות סוגיות רגולטוריות בנוגע לקידום שווקים העושים שימוש בטכנולוגיית חדשניות, ובפרט סוגיות שעשויות להוות חסם להתפתחות התחום בישראל.
לדברי קורן, "ממחקר העומק שערכנו במסגרת הוועדה, הגענו למסקנה כי בטכנולוגיית ה-DLT טמון פוטנציאל גדול לקידום שוק ההון הישראלי. הטמעת הטכנולוגיה עשויה להביא לצמצום עלויות מסחר
ללקוחות הקצה, הפחתת סיכונים סיסטמיים למשק, סביבה טכנולוגית אשר תעודד חדשנות פיננסית ואף פתיחת שוק ההון לסוגי חברות שאינן עושות שימוש בו לצרכי מימון (כגון, חברות קטנות ובינוניות). יחד עם זאת, לאור השלב המקדמי בו מיושמת הטכנולוגיה בעולם ניירות הערך אין מדובר ביתרונות מוחלטים, אלא ביתרונות תיאורטיים התלויים באופן היישום ובעיצוב הרשת".
קורן מציינת, כי "חלק ניכר מהחברות העוסקות בטכנולוגיית ה-DLT, ובהן המובילות בעולם, ממוקמות בישראל או מובלות על ידי ישראלים. פתיחת אפיק במסגרתו יתאפשר להן להטמיע את הטכנולוגיה בשוק ההון הישראלי עשויה להיות אטרקטיבית מבחינתן כשלב מקדים להפצת הטכנולוגיה ברחבי העולם".
מן הדו"ח עולה, כי השימוש הטבעי בטכנולוגית ה-DLT בשוק ההון, הוא בתחומי תשתיות ההנפקה והמסחר (רישום, סליקה ומשמורת), זאת לאור יכולתה לאמת ולעדכן מידע הנגיש לצדדים רבים בו זמנית באופן מהיר, יעיל ואמין. לפיכך השימוש הראשון הצפוי בשוק ההון בטכנולוגיית ה-DLT הוא בשלב הסליקה. יחד עם זאת מערכת סליקה המבוססת על טכנולוגיית ה-DLT יכולה להיות מעוצבת בדרכים רבות ולא ניתן בשלב זה למפות את כלל הסוגיות הרגולטוריות שעשויות להתעורר סביב הפעלתה.
עוד עולה מן הדו"ח, כי קיימת גם התקדמות משמעותית של שחקנים בינלאומיים לעבר הקמת תשתיות מסחר המבוססות על DLT. בהקשר זה קורן מוסיפה, כי "לאור התחרות הבינלאומית הקיימת בתחומי המסחר, הסרת חסמים רגולטורים שעשויים לעכב את אימוץ הטכנולוגיה בישראל היא הכרח ואינה בגדר מותרות".
קול קורא – קידומם ומיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל
בהתאם לתכנית האסטרטגית של הרשות לקידום חדשנות בשוק ההון, פועלת הרשות במגוון אפיקים לפיתוח שוק הון מתקדם, חדשני ואטרקטיבי, הן עבור ציבור המשקיעים והן עבור החברות. במסגרת זו מקדמת הרשות אימוץ טכנולוגיות חדשניות אשר ישפרו, יוזילו וינגישו את צריכת השירותים הפיננסיים בישראל לציבור הרחב.
על רקע האמור לעיל, מינתה יו"ר רשות ניירות ערך הגב' ענת גואטה, בחודש יולי 2019, ועדה פנימית לקידומם ומיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל (להלן: "הוועדה"). הוועדה התמקדה בפלטפורמות להנפקה, למסחר ולסליקה של ניירות ערך העושות שימוש בטכנולוגיית הרישום המבוזר (DLT - Distributed Ledger Technology), על מאפייניה השונים, כגון שימוש בטוקנים וחוזים חכמים (Smart Contract).
עבודת הוועדה כללה, בין היתר, פגישות עם גורמים רבים ושיח עם גופים רגולטורים מקבילים בעולם. הגורמים עמם נפגשה הוועדה הגיעו מרקע מגוון, ובכללם גופים העוסקים בהקמת תשתיות מסחר, הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט העסקי, גופי השקעות בשווקים דיגיטליים, וחברות שגייסו הון בעבר או מעוניינות בעתיד לגייס הון באמצעות נכסים דיגיטליים.
עבודת הוועדה היוותה המשך ישיר לעבודתה של וועדה פנימית קודמת לבחינת אסדרת הנפקות של נכסים קריפטוגרפים מבוזרים לציבור (להלן: "ועדת ה-ICO"), שהגישה את מסקנותיה הסופיות בחודש מרץ 2019. אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת ה-ICO הייתה לבחון התאמות באסדרה הקיימת לצורך יצירת תשתית אסדרתית מתאימה יותר להקמת פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפים שהינם ניירות ערך (Security Token"", ,"ST" "נייר ערך דיגיטלי").
להלן עיקר התובנות שעלו מעבודת הוועדה:
זיהוי פוטנציאל
מהסקירה הנרחבת שנעשתה והפגישות המרובות שערכנו אנו בדעה כי בטכנולוגיית ה-DLT טמון פוטנציאל לקידום שוק ההון הישראלי. הטמעת הטכנולוגיה עשויה להביא לצמצום עלויות מסחר ללקוחות הקצה, להפחתת סיכונים סיסטמיים למשק, לסביבה טכנולוגית אשר תעודד חדשנות פיננסית ולהנגשת שוק ההון לסוגי חברות שהדירו עצמן מלעשות שימוש בשוק ההון הציבורי לצרכי מימון כגון עסקים קטנים ובינוניים.
בהקשר זה, חברי הוועדה סבורים כי הערך המוסף הגדול ביותר שיכול לנבוע מהשימוש בטכנולוגית ה-DLT בשוק ההון הוא בתחומי תשתיות ההנפקה והמסחר (רישום, סליקה ומשמורת), זאת לאור יכולותיה לאמת ולעדכן מידע הנגיש לצדדים רבים בו זמנית באופן מהיר, יעיל ואמין.
סיכונים
באופן טבעי, שימוש בטכנולוגיה חדשנית כרוך בסיכונים, קל וחומר כאשר מדובר בטכנולוגיה שעדיין לא נצברה לגביה תקופת ניסיון משמעותית (Track Record) של שימוש בשוק ההון. לכן, תהליכי הטמעה של טכנולוגיה חדשנית המיועדת לשמש במערכות ליבה צריכים להתבצע באחריות ובאופן מבוקר. גיבוש צעדים עתידיים של הרשות לאימוץ טכנולוגיות אלה צפוי להתחשב בסיכונים אלה ולהתמודד עימם אך באופן שלא ימנע את קידומן.
גישה ניטרלית לטכנולוגיה
קיימת חשיבות כי הרשות, בדומה לרשויות ניירות ערך ברחבי העולם, תהיה ניטרלית לסוג הטכנולוגיה בה הגופים המפוקחים בוחרים לעשות שימוש, בתנאי שהיא עומדת בסטנדרטים הנדרשים ובתנאי שהשימוש בטכנולוגיה אינו נוגד תכליות רגולטוריות (איסור הלבנת הון, הגנה על לקוחות, סיכונים יציבותיים). יחד עם זאת, יש לפעול להסרת חסמים רגולטוריים לשימוש בטכנולוגיה, שטמון בה ערך מוסף משמעותי. הסרת חסמים לשימוש בטכנולוגיות חדשות עשויה לשמש גם קרקע להטמעת טכנולוגיות נוספות שיפותחו בעתיד.
סוגיות רגולטוריות
על פי תמונת המצב המצטיירת בשלב זה בעולם, פלטפורמות מסחר וסליקה שהחלו לפעול באופן מהיר יחסית הוקמו כפלטפורמות מסחר משניות או אלטרנטיביות (כמו ATS בארה"ב ו-MTF באיחוד האירופי) על ידי גופים חדשים יחסית בענף. נראה כי גופים אלה רואים עצמם כמיזמי הייטק המבקשים להתחרות בבורסות המסורתיות.
סקירה משווה של האסדרה בארה"ב ובאירופה מעלה כי קיים מדרג רגולציה לפלטפורמות מסחר בהתאם למאפיינים מסוימים, ואף פטור מחובת רישוי שיכול להינתן על בסיס היקפי מסחר מוגבלים. בישראל, ההוראות לרישוי ופיקוח שנקבעו בחוק ניירות ערך בקשר לבורסה עוצבו בראייה של בורסה לאומית משמעותית הפועלת באמצעות חברי בורסה, ולפיכך חלק מן החובות הרגולטוריות שחלות על בורסה עשויות להקשות על הקמת פלטפורמות מסחר קטנות יחסית.
במסגרת עבודת הוועדה מופו סוגיות רגולטוריות נוספות שמתעוררות בקשר לרישוי ולפיקוח על פלטפורמות מסחר אלו, ובכוונת הרשות לבחון צעדים אופרטיביים כדי להתמודד עמן ולאפשר שוק דיגיטלי בישראל.
הוכחת היתרונות הטמונים בטכנולוגיה
היתרונות המיוחסים לטכנולוגיית ה- DLT הם רבים ומשמעותיים אך רובם עדיין תיאורטיים באופיים, וזאת לאור השלב המוקדם בו הטכנולוגיה מוטמעת כיום בשוקי ההון בעולם. לכן לצד טיפול בהיבטים רגולטוריים, על העוסקים בתחום להדגים באופן מוכח ומבוסס את הערכים המוספים המיוחסים לטכנולוגיה, הן לרשות והן לשוק כולו. הוכחה כאמור תתווסף למידע הרב שכבר נצבר בפגישות ובמסמכים הרבים שסקרנו ועשויה להוות בסיס מקצועי לצעדים אופרטיביים בהם תנקוט הרשות.
קול קורא
א. בהינתן אי ודאות לגבי האופן בו יזמים יבקשו לעשות שימוש בטכנולוגיית ה-DLT לא ניתן למפות את כלל החסמים והסוגיות הרגולטוריות באופן מלא. לכן אנו מזמינים את הציבור להעלות סוגיות רגולטוריות בנוגע לקידום שווקים העושים שימוש בטכנולוגיית חדשניות, ובפרט סוגיות שעשויות בראייתם להוות חסם להתפתחות התחום בישראל. להלן מספר שאלות מנחות בנושא:
1. האם אתם מזהים הוראות ברגולציה הקיימת תחת אחריות רשות ניירות ערך, העשויות להקשות על פיתוח שוק דיגיטלי בישראל, ובפרט פיתוח שוק העושה שימוש בטכנולוגיית DLT.
2. האם אתם מזהים סיכונים מוגברים ייחודיים בשימוש בטכנולוגיה זו בשוק ההון ובפרט בעולם המסחר והסליקה של ניירות ערך, המצריכים התייחסות רגולטורית מיוחדת. אם כן באילו סיכונים מדובר ובאיזה היבטים של הטכנולוגיה.
3. באילו שימושים בשוק ההון של טכנולוגיות נוספות טמון פוטנציאל פיתוח לשוק ההון.
ב. אנו קוראים ליזמים עסקיים וספקי טכנולוגיה, מקומיים ובינלאומיים, המעוניינים בכך:
1. להדגים לנו, בתהליך משותף, בדיקות היתכנות (POC- proof of concept) לקיומן של התכונות המיוחסות לטכנולוגית ה-DLT בהקשר של פיתוח פלטפורמות מסחר/תשתיות בורסה (למשל, הכנת מסמכי הנפקה, הנפקה, סליקת ניירות ערך נגד כספים, שימוש ב-DLT לניוד לקוחות או הוזלת עלויות רישום ומשמורת).
2. בהקשר זה ניתן גם לפנות לתכנית הפיילוטים של רשות החדשנות ורשות ניירות ערך בתחום הפינטק – לפרטים בנושא ראו קישור .
3. לפנות אלינו במטרה להכיר את המסגרת הרגולטורית הרלוונטית, להתאים את פעילותם לרגולציה, ככל שנדרש, ולקבל מסגל הרשות ליווי בתהליך.
עו"ד יעל וייס, מנהלת פיתוח החדשנות ברשות ניירות ערך, דיברה על הפינטק כהזדמנות לפריחת שוק ההון הישראלי. לדבריה, "רק כרבע מחברות הפינטק הישראליות מציינות כי הן פונות אל השוק הישראלי. חברות אלה עוסקות בתחומים רכים יחסית מבחינה רגולטורית – הן לא מציעות מוצרים פיננסיים ובהתאם אינן נדרשות לתהליכי רישוי מורכבים מהרגולטורים הפיננסיים. תחומים אלו כוללים את נושא הניהול הפיננסי, מימון המונים, ניהול עסקי ועוד. חלק מהשחקנים בתחום הפינטק בעולם, הדיסרפטורים הגדולים, הם ישראלים. אז למה אנחנו לא רואים אותם פועלים בארץ? הרי זה פספוס, לא? מדינת ישראל מפסידה את המיסוי מההכנסות של החברות שמוציאות את הפעילות שלהן מישראל כדי להיות קרובות לשוקי היעד, וגם הצרכן הפיננסי הישראלי יוצא מופסד שכן אין לא את היכולת לעשות שימוש בטכנלוגיות מתקדמות שיכולות לשפר את הנגישות שלו לשוק הון, להוזיל את מחיר השירותים, לשפר את השירות ועוד... את הסיבות לכך גילינו בשנה וחצי האחרונות. מה אנחנו עושים היום ומה אנחנו עוד צריכים לעשות כדי לוודא שההזדמנות לפריחת שוק ההון הישראלי לא תהפוך להזדמנות מוחמצת?"
וייס ציינה, כי "לפני כחודשיים, השקנו את תכנית הדאטה סנדבוקס, במסגרת הפיילוטים של רשות החדשנות וביחד עם הבורסה לני"ע – במסגרת התכנית פרסמנו את אתגרי הפעילות שלנו ושל שוק ההון הישראלי והזמנו סטאראטפים וחברות לסייע לנו במציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים – בדרך של ביצוע פיילוט אצלנו או עם הגופים עליהם אנו מפקחים. מה תקבל חברה שתצטרף לדטא סנד בוקס? ראשית חשוב לדעת, כי אפשר להגיש בקשה להצטרף לתכנית עד ה – 2 במרץ. עוד בתחילת הפעילות של האינוביישן האב זיהינו את סוגיית הדאטה כקריטית עבור חברות הפינטק. ולכן במסגרת התכנית פעלנו להנגשה של מאגרי מידע ייחודיים לחברות המשתתפות.
כמו כן, אנחנו פתוחים לאפשרות לשתף דאטה נוסף מעבר לזה שהתחייבנו לגביו. הנושא יבחן באופן פרטני מול החברות שיפנו אלינו. חברות שיתקבלו לתכנית יקבלו את הליווי וההכוונה של סגל הרשות, או של גורמים אחרים עמם יבצעו את הפיילוט, בתהליך התאמת המוצר ללקוח.
האתגרים עמם מתמודדת הרשות דומים במהותם לאתגרים של רגולטורים אחרים בעולם ואין חולק כי לעבוד בשלב ראשון עם הרשות זה הרבה יותר פשוט, קל ונעים מאשר לפעול מול רגולטור זר. יש לנו תקציב של 6 מיליון ₪ לשנת 2020 וחברות הפינטק יוכלו להנות ממימון של בין 20 ל- 50 אחוזים מהוצאות המחקר והפיתוח שלהן. חשוב לדעת, כי חברות יכולות לגשת לתכנית מבלי לקבל מימון. זה לא חוסך את תהליך ההגשה והמיון ברשות החדשנות, אולם זה אפשרי. ולבסוף, במקרה של הצלחת הפיילוט הרשות תפעל לשקף את התהליך, לרבות את שם החברה ויתרונות הטכנולוגיה שלה במסגרת הפורומים המקומיים והבינ"ל בהם היא חברה, כך שהעניין בחברה עשוי לגבור."
וייס סיכמה, כי "שיתוף הפעולה הכי חשוב, הדרך המשותפת החשובה ביותר היא שלנו ושלכם, אנשי התעשייה. זאת אחריות משותפת שלנו לוודא שהסביבה העסקית והרגולטורית תאפשר לחברות פינטק לפעול בישראל ולקיים את ההבטחה לפריחת שוק ההון הישראלי. אם חשבתם שלפינטקים אין מה לעשות בישראל – THINK AGAIN ואני מקווה שבפעם הבאה שנפגש אני אוכל לבשר על הרבה יותר חברות פינטק כחול לבן שהפכו להיות חברות מצליחות, כאשר בתחילת דרכן הן פנו לצרכן הפיננסי הישראלי."
עו"ד לביא אבנת, סגן מנהלת יחידת החקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, דיבר על אכיפה אפקטיבית בעידן טכנולוגי. לדבריו, "היום יש המון מידע גלוי באינטרנט שאני יכול להשתמש בו בתיקי חקירה שלנו. אז מה הבעיה אתם שואלים? יש גם עודף מידע. יש ערימות של מידע שאני צריך לעבור עליו ולסנן אותו בשביל להגיע למה שבאמת מעניין אותי. אני צריך כלים טכנולוגיים מתוחכמים יותר כדי להתמודד עם כמות המידע המטורפת. איך אנחנו מתמודדים עם כל האתגרים האלה? למידה, גיוס, חברות טכנולוגיה, בחינת כלים, חזון טכנולוגי. זה מה שמאפשר לנו להגיע מהר ובצורה יעילה יותר לאקדח המעשן. ואני גאה לומר שכיום יש לנו מעבדה פורנזית עם הכלים המתקדמים ביותר בשוק העולמי. מדובר במערכות מתוחכמות שיודעות להתמודד עם BIG DATA ולנתח כל מידע מחשב שאנו מכניסים למערכת ולבצע חיפושים מהירים ואיכותיים. המערכות הללו מאפשרות לנו תחקור ושליפת מידע מהירים בכל חומר מחשב בכל תצורה – אם זה מחשב, שרת, תיבת מייל, טלפון, ענן ועוד."
לסיכום, אמר אבנת, "החוקר שהייתי לפני עשר שנים הוא לא החוקר של היום והוא גם לא יהיה החוקר של מחר. החוקרים גם משתנים – צריכים יותר כישורים טכנולוגיים/הכשרה/ גישה. הטכנולוגיה משתנה ומאפשרת לנו לקצר תהליכי עבודה שלקחו בעבר חודשים לשבועות וימים, אבל גם העבריינים משתנים ולכן אנחנו חייבים להיות בחזית הטכנולוגיה על מנת להגן על שוק ההון. מה צופן לנו העתיד? אף אחד לא באמת יודע אבל מה שאני כן יכול להבטיח לכם שאנחנו מוכנים."
