עדכוני רגולציה >> שינויים בתנאי חוזה לביטוח רכב

כללי

במסגרת תיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 22), התשע"ח-2017 (להלן – תיקון הפקודה ו- הפקודה, בהתאמה), בוטל האיסור על הנפקה של יותר מתעודת ביטוח מקורית אחת ונקבע כי תעודת ביטוח יכול שתימסר כמסר אלקטרוני. יובהר, כי לא נשללה במסגרת התיקון ממבוטח האפשרות לקבל תעודה מודפסת ומבוטח שמעוניין בכך יכול להמשיך ולהתנהל מול חברת הביטוח שלא באמצעות תעודה דיגיטאלית על פי בקשתו. 

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש"ע-2010 (להלן – התקנות) קובעות הוראות לעניין הפוליסה התקנית, תעודת הביטוח ואופן הפקתן.

התוספת הראשונה לתקנות כוללת שני טפסים המהווים את נוסח פוליסות הביטוח:

1. טופס א' – פוליסה לביטוח רכב חובה, המיועדת למרבית כלי הרכב ומכסה שימוש בכלי רכב מוגדר.

2. טופס ב' – פוליסה לביטוח סחר – רכב חובה, המכסה נהיגה של נהג נקוב במספר כלי רכב שונים, במסגרת רישיון סחר.

 

התוספת השניה לתקנות כוללת שלושה טפסים המהווים את נוסח תעודות הביטוח:

1. טופס א' – תעודת ביטוח המיועדת למרבית כלי הרכב ומכסה שימוש בכלי רכב מוגדר.

2. טופס ב' – תעודת ביטוח הכוללת תניית השתתפות עצמית מוגדלת (בנוסף לתנאים הקבועים בטופס א').

3. טופס ג' – תעודת ביטוח לפוליסת סחר.

 

במסגרת תיקון זה מוצע לערוך את התיקונים הבאים:

א. התאמת הוראות הפוליסה התקנית לתיקון הפקודה אשר ביטל את החובה על קיומה של תעודת ביטוח מקורית אחת ומאפשר למבטחים להנפיק תעודת ביטוח באמצעים דיגיטליים ובכלל זאת ביטול חובת המבוטח להשיב את התעודה המקורית למבטח כתנאי לביטול הפוליסה והשבת דמי הביטוח היחסיים.

ב. תיקוני נוסח הנדרשים מהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016. 

ג. עדכון הפוליסה התקנית לאור ביטול תקנה 172א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן –תקנות התעבורה); 

ד. קביעת הוראות לעניין הודעת מבוטח על השבתה של הרכב אשר במסגרתה יוכל מבוטח להינות מהפחתת דמי הביטוח בתמורה להפחתת היקף הכיסוי הביטוחי. 

ה. עדכונים והתאמות בפוליסה לביטוח סחר – רכב חובה בתעודת הביטוח (טופס ב' לתוספת הראשונה וטופס ג' לתוספת השנייה); 

ו. הוספת פוליסה ותעודה לביטוח תו סוחר – רכב חובה (טופס ג' לתוספת הראשונה, וטופס ד' לתוספת השנייה). פוליסה לביטוח תו סוחר תכסה שימוש ברכב בעל לוחית זיהוי "במבחן", על ידי כל נהג שקיבל היתר מבעל הפוליסה להשתמש ברכב. 

 

 

לסעיפים 1 ו-2

במסגרת תיקון 32 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – החוק), הועברו הסמכויות לפי סעיף 38 לחוק משר האוצר לממונה. מוצע לשנות את שם התקנות כך שמעתה יקראו הוראות, בהתאם ללשון סעיף 38 לחוק.

 

לסעיף 3

מוצע להוסיף את טופס ג' בתוספת הראשונה שיהווה פוליסה תקנית לביטוח תו סוחר - רכב חובה. לאור האמור, מוצע לקבוע כי הפוליסה התקנית תיערך בהתאם לטפסים א', ב' או ג', בהתאם לסוג הכיסוי הביטוחי הנרכש.

 

לסעיף 4 (תיקון סעיף 3 – תעודת ביטוח)

במסגרת התיקון מוצע להוסיף טופס ג' בתוספת השנייה שיהווה תעודת ביטוח לפוליסה תקנית לביטוח תו סוחר- רכב חובה. לאור האמור, מוצע כי תעודת הביטוח תערך בהתאם לטפסים א', ב', ג', או ד', בהתאם לסוג תעודת הביטוח.

 

לסעיף 5 (תיקון סעיף 6 – הבלטות בפוליסה)

סעיף 6 להוראות מונה את ההגבלות שעל מבטח להבליט בפוליסה בהתאם לחובה להבליט הגבלות הקבועה בסעיף 3 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981. מוצע להחיל את החובה להבליט גם על סעיף 22(ג) לפוליסה התקנית, העוסק בהשבתה בפוליסות הרלוונטיות. כיוון שהשבתה כוללת כיסוי ביטוחי מצומצם לעומת הכיסוי הביטוחי בפוליסה התקנית, מוצע כי מבטח יחויב לציין את הסייג בהבלטה מיוחדת בפוליסה ובתעודת הביטוח.

כמו כן, מוצע כי בטופס ג' לתוספת הראשונה יובלטו סעיפים זהים לסעיפים המובלטים בטופס ב' לתוספת הראשונה.

 

לסעיף 6 (תיקון סעיף 7 – שינויים בתעודת הביטוח) 

בהתאם לתיקון הפקודה וביטול האיסור להנפיק יותר מתעודה מקורית אחת, מוצע לבטל את הדרישה להחזרת התעודה המקורית כתנאי לביטול פוליסת הביטוח ולקבוע כי מבטח יתעד את בקשת בעל הפוליסה ואת הסכמתו לשינויים ולאחר מכן יפיק תעודה מתוקנת בהתאם. כמו כן, מוצע לבטל את האפשרות לגבות הוצאות מנהל הכרוכות בהחזרת התעודה הישנה והפקת תעודה חדשה, זאת לאור התיקון המוצע לסעיף 10, לפיו מבטח יהיה רשאי לשלוח עותק של הפוליסה באמצעים דיגיטאליים, פעולה שאינה כרוכה בהוצאות מנהל כאמור.

 

לסעיף 7 (תיקון סעיף 8 – שמירת תעודת ביטוח בידי מבטח)  

בהתאם לתיקון הפקודה וביטול האיסור להנפיק יותר מתעודה מקורית אחת, מוצע לבטל את ההסדר הקבוע להנפקת תעודת ביטוח חדשה חלף תעודה שנגנבה או הושחתה. תחת זאת מוצע לקבוע כי מבטח יידרש לשמור גם עותק של תעודות הביטוח הדיגיטליות שהפיק למשך 25 שנים. יובהר כי המבטח חשוף לתביעת מבוטח בגין נזקי גוף למשך 7 שנים ממועד קרות מקרה הביטוח. עם זאת, במקרה של פגיעת גוף של קטין, התביעה תתיישן רק בתום 7 שנים מיום שהפך לבגיר. כיום שמירת קבצי מידע באופן דיגיטלי אינה כרוכה בעלות משמעותית ועל כן מוצע לקבוע כי מבטח ישמור עותק מתעודת ביטוח עד למועד התיישנותן של כל התביעות אליהן הוא חשוף מכוח הפוליסה.

 

לסעיף 8 (תיקון סעיף 10 – מסירת הפוליסה ותעודת הביטוח)

בהתאם לתיקון הפקודה וביטול האיסור להנפיק יותר מתעודה מקורית אחת, מוצע לקבוע כי מבטח ישלח למבוטח עותק של הפוליסה ועותק מתעודת הביטוח. עותק כאמור יכול שישלח באופן דיגיטאלי אלא אם ביקש בעל הפוליסה עותק מודפס של תעודת הביטוח. למעשה, התיקון המוצע יאפשר את שינוי ברירת המחדל – ממשלוח תעודה קשיחה מנייר למשלוח תעודה דיגיטלית, אלא אם בעל פוליסה יבקש לקבל העתק מודפס של תעודת הביטוח. 

 

לסעיף 9 (הוספת סעיף 10א – זכות בדיקה ועיון בפוליסה) 

שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח חובה מהווה עבירה פלילית בהתאם לסעיף 2 לפקודה. על מנת לאפשר למשתמשים פוטנציאלים בכלי רכב מנועי לוודא קיומה של פוליסת ביטוח תקפה ואת תוכנה, כלומר את היקף הכיסוי הביטוחי, מוצע לקבוע כי מבטח יאפשר לאותם משתמשים לבדוק באופן מקוון האם קיים כיסוי ביטוחי בתוקף ולעיין בתעודת הביטוח ובנוסח הפוליסה המלא. יצוין כי מבטח נדרש לקבוע מנגנונים שונים על מנת לוודא שהמידע נמסר לגורמים הרשאים לקבלו, בהתאם להוראות כל דין.

 

לסעיף 10(ב) ולסעיף 13 (ד) (תיקון סעיף 8(ב) לטפסים א' ו- ב' לתוספת הראשונה – רישיון נהיגה)

סעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, קובע כי מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו אינו זכאי לפיצוי מכוח החוק, למעט מי שרישיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה או מגבלה שהוטלה לפי חוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק הוצאה לפועל). ביום 22 בפברואר 2017 פורסמו תקנות התעבורה (תיקון מס' 5), התשע"ז-2017, במסגרתן בוטלה תקנה 172א לתקנות התעבורה, אשר קבעה כי בעל רישיון נהיגה שהרישיון שלו לא היה בתוקף במשך למעלה משנה, יידרש לצורך חידוש הרישיון לעמוד בכל הבחינות ובבדיקות כאילו היה מבקש רישיון נהיגה לראשונה. כן בוטל נוהל משרד התחבורה ליישום התקנה, שקבע, בין היתר, כי מי שאינו נהג חדש ורישיונו פקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק הוצאה לפועל, לתקופה של עד 24 חודשים, יהיה זכאי לחדש את רישיונו מבלי לעמוד במבחנים כלשהם. ביום 17 בספטמבר 2017 קבע משרד התחבורה נוהל חדש (להלן – הנוהל החדש) בו נקבע, בין היתר, כי במידה ורישיון הנהיגה של הנהג פקע לתקופה שאינה עולה על 120 חודשים, הנהג לא יחויב במבחנים כתנאי לחידוש רישיונו. 

בהתאם לביטול תקנה 172א לתקנות התעבורה ולנוהל החדש, מוצע לקבוע כי מבטח לא יהיה פטור מחובתו לפי הפוליסה אם הנהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בתוקף לנהיגה בכלי רכב מהסוג המבוטח, במועד כלשהוא במשך 120 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים ובלבד שבמועד קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה כאמור למעט מקרים בהם הפסילה היא תוצאה של החלטה שניתנה מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 או שפקיעת תוקפו של רישיון נבעה מחמת אי תשלום אגרה – במקרים אלו הביטוח יעמוד בתוקפו.

 

לסעיף 10(ד)(1) ולסעיף 11(ז)(1) (תיקון סעיף 15(ב) ו-(ג) לטפסים א' ו- ב' לתוספת הראשונה – ביטול הפוליסה על ידי בעל הפוליסה) 

עם המעבר לתעודת ביטוח דיגיטלית, ביטול האיסור להנפיק יותר מתעודה מקורית אחת וביטול הדרישה להשבת התעודה המקורית למבטח כתנאי מקדים לביטול הפוליסה, מוצע להתאים את נוסח הפוליסה ולבטל את ההסדר הקיים בה, שלפיו כתנאי לביטול הפוליסה נדרשת השבת תעודת הביטוח המקורית או מסירת תצהיר בדבר גנבתה או השחתתה. עוד יצוין, כי במשטר הקיים רבו המקרים שבהם לא היתה בידי בעל הפוליסה תעודה מקורית להשיב למבטח ועל כן לא עלה בידו לבטל את הפוליסה ולקבל את דמי הביטוח היחסיים לתקופה שנותרה. ההסדר המוצע מרחיב את היקף המקרים בהם יוכל בעל הפוליסה לבטל את הפוליסה. כמו כן, ההסדר המוצע מבקש לצמצם ככל הניתן מקרים שבהם הועברה בעלות ברכב והקונה עושה שימוש ברכב מבלי שרכש פוליסה מתאימה. לפיכך, מוצע לקבוע הסדרים המבטיחים שבמקרה שבעל הפוליסה מבקש לבטל את הפוליסה עקב מכירת הרכב, צד שלישי תם לב לא יוותר ללא כיסוי ביטוחי בסמוך לרכישת הרכב:

1. במקרה הראשון, ככל שהרכב בבעלותו או בחזקתו של בעל הפוליסה (אין חשש להסתמכות של צד שלישי על המשך קיומה של הפוליסה), יידרש בעל הפוליסה לצרף להודעה על ביטול הפוליסה הצהרה כי הרכב עדיין בבעלותו או בחזקתו.

2. במקרה השני, בו הרכב אינו בבעלותו ואינו בחזקתו של בעל הפוליסה, מוצע לקבוע כי בעל הפוליסה יידרש לצרף להודעת הביטול אחד מהמסמכים הבאים, שיש בהם כדי להפיג את החשש כי המחזיק ברכב נעדר כיסוי ביטוחי ואינו מודע לביטול הפוליסה:

א. תיעוד על מסירת הודעה למחזיק ברכב על ביטול הפוליסה;

ב. תיעוד על מסירת הודעה למחזיק ברכב על ביטול הפוליסה ותיעוד הודעת המחזיק כי הרכב מבוטח בפוליסה אחרת;

3. אישור כי השימוש ברכב בוטח בפוליסת ביטוח רכב חובה אחרת.

בנוסף, מוצע לקבוע כי ככל שמבטח מבקש להסתמך על הודעה למחזיק ולהתפטר מחבותו בהתאם לפוליסה הוא יידרש לוודא את מתן ההודעה כאמור. עוד מוצע לחדד כי מבטח יוכל לשלוח הודעה כאמור למחזיק ברכב.

לעניין מועדי ביטול הפוליסה, מוצע לקבוע כי ככל שניתנה הודעה למחזיק אך לא התקבל אישור על קיומה של פוליסה חלופית, תישאר הפוליסה בתוקף לשלושה ימי עבודה נוספים, המהווים זמן היערכות מספק למחזיק החדש לרכוש פוליסת ביטוח מתאימה. בשני המקרים האחרים, לעומת זאת, אין חשש כי המחזיק החדש נעדר כיסוי ביטוחי ועל כן מוצע, כי במקרה שבו אישר המחזיק כי השימוש ברכב מבוטח בפוליסה חדשה והמבטח ווידא את ההודעה, הפוליסה תבוטל במועד מתן הודעת הביטול, ובמקרה שבו בוטח הרכב בפוליסה חדשה, מועד הביטול יהיה במועד מתן הודעת הביטול או הנפקת הפוליסה האחרת, המאוחר מבניהם.

 

לסעיף 10(ד)(2) ולסעיף 11(ז) (תיקון סעיף 15(ו) לטפסים א' ו- ב' לתוספת הראשונה – הצמדת סכומי השבה במקרה של ביטול פוליסה)  

מבלי לגרוע מהקבוע בהוראות כל דין, ובכלל זה הוראות חוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981,  מוצע לתקן את הנוסח הקיים ולהתאימו לאופן חישוב ההצמדה בפוליסות תקניות אחרות. כיום הסעיף מתייחס באופן מפורש לשיטת ההצמדה במקרים המנויים בסעיף קטן (ד) בלבד ונעדר התייחסות מפורשת למקרים המנויים בסעיף קטן (ה). ממידע שהגיע לרשות עלה כי הצמדה בדבר המקרים המנויים בסעיף קטן (ה) מיושמת בקרב חברות הביטוח באופן שאינו אחיד. לאור האמור, מוצע לקבוע הסדר אחיד, בדומה להסדר הקבוע בפוליסות תקניות אחרות (דירה ורכוש), כך שהסכומים שיוחזרו יוצמדו בהתאם לשינויים במדד בין המדד שפורסם סמוך לפני מועד ביצוע תשלום דמי הביטוח לבין המדד שפורסם סמוך למועד השבת דמי הביטוח. 

בנוסף, כיוון שפוליסת סחר הינה פוליסה לנהג נקוב על מספר כלי רכב, ביטול פוליסה אינו רלוונטי במקרים המנויים בסעיף קטן (ה), כגון גניבת רכב או העברת בעלות ברכב. על כן מוצע לבטל סעיף זה לעניין פוליסת סחר. 

 

לסעיף 10(ה) ולסעיף 11(ח) (תיקון סעיף 16 לטפסים א' ו- ב' לתוספת הראשונה – ביטול הפוליסה על ידי המבטח) 

בהתאם לתיקון הפקודה, ביטול האיסור להנפיק יותר מתעודה מקורית אחת ולתיקון המוצע בסעיף 10 להוראות העיקריות, לפיו ישלח למבוטח עותק מתעודת הביטוח, מוצע לבטל את חיוב המבוטח להשיב את תעודת הביטוח במקרה של ביטולה על ידי המבטח. כן מוצע לקבוע כי המבטח יידרש להשיב לבעל הפוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח בתוך 7 ימים טרם כניסת הביטול לתוקף, זאת מכיוון שהמבטח אינו נדרש להמתין לקבלת התעודה המקורית לצורך השבת הכספים.

 

לסעיפים 10(ו) ו-11(ט) (תיקון סעיף 20(א) לטופס א' ולטופס ב' לתוספת הראשונה ותיקון כותרות טפסים א' עד ד' לתוספת השניה)

ברוח התיקון לפקודה והמעבר לעידן דיגיטלי, מוצע לקבוע כי בעל פוליסה או צד ג' יוכלו לשלוח הודעה למבטח באמצעים דיגיטליים כפי שיצוינו על גבי תעודת הביטוח. בהתאם, מוצע לעדכן את טפסי תעודות הביטוח שבתוספת השניה כך שיפורטו בהם פרטי האמצעים הדיגיטליים הרלוונטיים אצל המבטח.

 

לסעיף 10(ז) (הוספת סעיף 22 לטופס א' לתוספת הראשונה – השבתה)

ביטוח חובה לרכב מנועי מתומחר בהתאם לסיכון הנלווה לשימוש ברכב ובהחנייתו. קיימים מקרים בהם בעל פוליסה לא עושה שימוש ברכב במשך תקופה ארוכה כגון הפסקת שימוש ברכב, חופשה ארוכה בחו"ל, שלילת רישיון וכד'.  

מוצע לאפשר לבעל הפוליסה להודיע למבטח על השבתת הרכב ולקבל את החלק היחסי מדמי הביטוח בעבור הכיסויים שבגינם תוגבל חבות המבטח: שימוש והחניית הרכב. יתר הסיכונים הקיימים מעצם עמידתו של הרכב, כגון התדרדרות, יהיו מכוסים על ידי הפוליסה בכיסוי השבתה למשך תקופת ההשבתה.

עוד מוצע כי בעל פוליסה יוכל להודיע על השבתה כאמור לתקופה שלא תפחת מ-30 ימים רצופים. כן מוצע, כי בקשת בעל הפוליסה תתועד על ידי המבטח וכי תנאי ההשבתה יצוינו בהבלטה מיוחדת בתעודת הביטוח החדשה שתונפק.

 

לסעיף 11(א)(1), לסעיף 11(ב), לסעיף 11(ג)(1) ולסעיף 11(ד)(1) – (תיקון סעיפים 1, 6 ו-7 לטופס ב' לתוספת הראשונה – בני אדם הרשאים לנהוג ברכב) 

פוליסת סחר נועדה לתת כיסוי למקרה ביטוח שאירע בעת שימוש ברכב בהתאם להגדרת סחר בתקנות התעבורה. לאור אופי השימוש, מוצע למחוק מהגדרת המבוטח בסעיף 1 סיכונים שאינם נכללים בכיסוי לפי הפוליסה, למשל שימוש על ידי בעל הרכב והמחזיק ברכב כדין (אשר מבוטחים על פי רוב, לפי טופס א' לתוספת הראשונה). בהתאם, מוצע למחוק מהוראות סעיפים 6 ו-7 מי שהשימוש שלו אינו נכלל בכיסוי לפי הפוליסה –  בעל הרכב והמחזיק ברכב כדין. 

כמו כן, מוצע להחריג מהכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה סוגים של כלי רכב אשר הפוליסה אינה מיועדת לכסות את השימוש בהם ושבעל רישיון סחר אינו צפוי לעשות בהם שימוש.

 

לסעיף 11(ד)(2) (תיקון סעיף 8(2)(ב) – רישיון נהיגה)

מוצע למחוק את סעיף 8(ב)(2) מכיוון שניתן לרכוש את הכיסוי לשימוש ברכב מנועי למטרה של מבחן נהיגה מטעם רשות הרישוי ("טסט") ומטרה עסקית של הוראת נהיגה כהגדרתן בסעיף 6(א)(2) בטופס א' לתוספת הראשונה, בהתאם לתקנה 213א לתקנות התעבורה.

 

לסעיף 11(ו) (תיקון סעיף 14 לטופס ב' לתוספת הראשונה – פטירת בעל הפוליסה)

לאור אופי שימוש המבוטח בפוליסת סחר והתיקון המוצע להגדרת המבוטח, מוצע להתאים את הוראות הסעיף כך שזכויות בעל הפוליסה יועברו ליורשיו של בעל הפוליסה.

 

לסעיף 12 ((טופס ג' לתוספת הראשונה) – פוליסה לביטוח תו סוחר ולסעיף 14 (טופס ד' לתוספת השניה) – תעודת ביטוח תו סוחר)

מוצע להוסיף את טופס ג' לתוספת הראשונה – פוליסה לביטוח תו סוחר ואת טופס ד' לתוספת השניה – תעודת ביטוח – תו סוחר. פוליסה לביטוח תו סוחר תכסה את השימוש ברכב לצורך המטרות אשר לשמן ניתן רישיון הסחר שבשלו הוצאה לרכב לוחית זיהוי 'במבחן' וכאשר הרכב נושא עליו את לוחית הזיהוי (כאמור בפרט 2 לתוספת השלישית לתקנות התעבורה) כתנאי לכיסוי הביטוחי, על ידי בעל הפוליסה או כל נהג שקיבל היתר מבעל הפוליסה להשתמש ברכב. פוליסה זו רלוונטית, בין היתר, לסוחר רכבים לאפשר לקונה פוטנציאלי להשתמש ברכב לנסיעת מבחן וכן לצורך הסעת הרכב לבדיקה, תיקון או מבחן רישוי לרכב. 

 

בטופס בוצעו ההתאמות הבאות:

א. נוספה דרישה להימצאות לוחית הזיהוי "במבחן" ברכב וציונה בתעודת הביטוח, וישנה אפשרות להחריג כלי רכב שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או בן משפחה מדרגה ראשונה או בעל עניין (כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968) בתאגיד, למעט רכב שנרשם במשרד הרישוי על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה.

ב. נוספה דרישה לציין את מספר לוחית הזיהוי 'במבחן'.

ג. מטרות השימוש ברכב תואמות למטרות אשר לשמן ניתן רישיון הסחר שבשלו הוצאה לרכב לוחית זיהוי 'במבחן' בהתאם למטרות השימוש המנויות בתקנה 293(א) לתקנות התעבורה, וכן חבות המבטח יכול שתוגבל בהתאם מטרות שימוש ספציפיות שצויינו בתעודת הביטוח. 

 

לסעיף 13 (תיקון פרט 14 בטפסים א' ו-ב' בתוספת השניה)

פרט 14 לטפסים א' ו- ב' לתוספת השניה קובע כי בתעודת הביטוח יצוינו מטרות השימוש ברכב. מוצע לעדכן את נוסח הסעיף כך שתעודת הביטוח תשקף את כיסוי ההשבתה לפי סעיף 22(ג) לטופס א' לתוספת הראשונה, ככל שהודיע מבוטח על המרת הכיסוי הביטוחי לכיסוי מסוג השבתה כאמור, לאור מטרות השימוש המצומצמות במצב של השבתה.

 

לסעיף 17 – תחילה

מוצע לקבוע כי מועד תחילתן של הוראות אלה יהיה שלושה חודשים מיום פרסומן על מנת לאפשר היערכות מתאימה של חברות הביטוח.