הפיקוח על הבנקים >> הבנקים הישראלים נכנסו למשבר הקורונה בנקודת פתיחה טובה

מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה בשנת 2019 לשמור על חוסנה ועל יציבותה, תוך המשך התאמתה לסביבה העסקית והתחרותית המשתנה ולשינויים הטכנולוגים.

התפתחויות אלה הובילו לכך שהבנקים הישראלים נכנסו למשבר הקורונה בנקודת פתיחה טובה ואיפשרו לפיקוח על הבנקים לנקוט בשורה ארוכה של צעדים, שמטרתם לסייע למשק על ידי הרחבת היצע האשראי למשקי הבית ולעסקים.

הפיקוח על הבנקים פעל לאורך השנים האחרונות לחיזוק איתנותה של המערכת הבנקאית ולהפנמת לקחי המשבר הפיננסי העולמי משנת 2008. למרות שהשלכותיו הישירות של המשבר הפיננסי על הכלכלה הישראלית היו מצומצמות הוא הוביל את הפיקוח על הבנקים לבצע שינויים אסדרתיים משמעותיים במאפייני מערכת הבנקאות הישראלית. הפיקוח על הבנקים למד היטב את הסיכונים הקיימים והמתפתחים ופעל להיערכות הבנקים להתמודדות עימם בטרם יתרחשו. כתוצאה מכך חלו שינויים משמעותיים רבים במאפייני מערכת הבנקאות הישראלית. דוגמאות בולטות הן שהפיקוח פעל לשיפור איכות ההון הבנקאי והיקפו )להרחבה בנושא התפתחות ההון במערכת הבנקאות הישראלית ראו תיבה א'-4 בסקירה זו; לשיפור יכולת מערכת הבנקאות להתמודד עם סיכון נזילות על ידי הטמעת המלצות באזל ליחס כיסוי הנזילות לשיפור איכות תיק האשראי וביזור ריכוזיותו; לעידוד מערכת הבנקאות להתייעל תוך צמצום כוח האדם ומספר הסניפים והרחבת השימוש בטכנולוגיה מתקדמת שמאפשרת הרחבה של מגוון השירותים הבנקאים, מתן שירותים בנקאים באמצעים דיגיטלים וייעול תהליכי עבודה )להרחבה בנושא תהליך ההתייעלות במערכת הבנקאות הישראלית ראו תיבה א'-2 בסקירה זו( לעידוד ולסיוע למערכת הבנקאות בהיערכותה השוטפת ובהיערכותה להמשכיות העסקית ולמגוון רחב של סיכונים טכנולוגים, לרבות לאירועים ולסכנות שכרוכים בהתממשות אירוע סייבר; לשיפור מערכי ניהול הסיכונים, בין היתר, להכיר ולבחון את מערך הסיכונים שעימם מתמודד הבנק תוך שימוש בכלי של תרחישי קיצון להרחבה על תרחיש הקיצון שנבחן

בשנת 2019 ראו תיבה א'-1 בסקירה זו ועוד.

 

לקריאה את המשך הסקירה וגרפים לחץ כאן