לאחרונה, אישר הקונגרס רפורמה במערכת הבריאות בארה"ב. רפורמה זו הינה חרוז נוסף בשרשרת של מהלכי השתלטות ציבורית על גופים פרטיים ביבשת החדשה ונראה, כי ארה"ב, המדינה שקמה על בסיס זכות החיפוש אחר החופש האישי והיתה למופת של פריחה כתוצאה מהיזמות הפרטית, הופכת אט אט למדינת ממשל. יריית הפתיחה להגדלת חלקו של הממשל בכלכלה ובענף השירותים, ניתנה עם התפרצותו של המשבר. כיום, קצת יותר משנה לאחר נפילת בנק ההשקעות"ליהמן ברדרס", מחזיקה הממשלה (באופן מלא או חלקי) בבנקים, תאגידי מכוניות, חברות לביטוח ואולי בקרוב גם שירותי ביטוח בריאות.
בנקל ניתן להבין את המחאות הציבוריות של האזרח האמריקאי (הימני) מן השורה. סבו, היה חי בעידן נטול מס הכנסה והוא היום נושא בנטל של חילוץ מוסדות פיננסים שכשלו במערך הקפיטליסטי. ההסבר הממשלתי הרשמי דאז, היה הצורך בהצלת מערכת האשראי בכדי לא להידרדר לאנדרלמוסיה כלכלית לאומית שתביא בתורה לתוצאות רדיקאליות בכלכלה העולמית. מאידך, מערכת הבריאות האמריקאית, כושלת בהשוואה לשאר מדינות המערב ככל שתהיה, תמיד תהא הבטן הרכה של הקפטיליסט האמריקאי. לכן בהתחשב בנסיבות, שוק הבריאות גרר מחמאות גורפות הרבה יותר.
חוקרים ניסו להסביר מדוע האימפריה הבלתי מעורערת של המאה ה- 20, לא מצליחה לקיים מערך בריאותי יעיל יותר, המגיע לאזרחיה. כיאה לוויכוחים פוליטיים – עם השנים, כל צד התבצר בדעתו הוא.
הפתרון טמון באלימינציה של ההתערבות הציבורית
מתנגדי התערבות הממשל ותומכי השוק, טענו מצדם שהאשמה תלויה בעול הרגולציה. לדידם אי הסדר במערכת הבריאות מייצג כישלון ממשלתי ולא בהכרח כישלון מסחרי. הפתרון, בניגוד לדעת הפוליטיקאי האנוכי, אינו טמון בהגדלת ההתערבות הציבורית, אלא דווקא באלימנציה שלה. הקמפיין האחרון שהונהג למען הרפורמה במערכת הבריאות, מבעד לסיסמאות והפופוליזם, ניסה לקדם רפורמות מנוגדות לאלו הקיימות בהווה. לדעתם, ניתן לקדם את יכולות השירות של מערכת הבריאות ולרכך את עול החוב שהמערכת נושאת עימה בעשור האחרון, אם נאות לקבל מספר שינויים:
ביטול כל רישיונות התעסוקה שהממשלה מחייבת בהם את מוסדות הלימוד לרפואה וביה"ח, יביא באופן מיידי לירידת מחירים ולשיפור השירות. את תפקיד הממשלה בפיקוח יחליפו מוסדות עיסקיים שידרגו את איכויות המוסדות הרפואיים - בדומה לשוק ההון. הצרכנים ביודעם כי בוטל הסטנדרט הלאומי של שירותי הרפואה, יחלו בחקירה צרכנית וכך יגבירו את התחרות במתן שירות נאות.
ביטול הפיקוח על ייצור ושיווק תרופות ומוצרי רפואה למינהם ירכך גם הוא את עול החוב. עם סיום תפקידה של הועדה למזון ותרופות בארה"ב, היזמות החופשית בשוק התרופות תגבר והעלות של ייצור וחקר תרופות תפחת משמעותית.
לבסוף רפורמה כוללת בענף הביטוח הרפואי. כיום, המערך הקיבוצי של הביטוח גורם לאזרחים אחראיים לשלם הוצאות גבוהות מדי בדמי הביטוח. הפרט לכשעצמו, יודע מה הסיכון שנשקף לבריאותו וחייו ובהתאם לכך יבקש לשלם את דמי הביטוח. הרגולציה והעלויות דוחקות את האזרח לפינה עד ההחלטה על חיסכון וויתור על מערך הביטוח השלם. ליברליזציה בתשלום דמי הביטוח תביא לביטוח בריאות יעיל יותר המקיף חלק גדול יותר של האוכלוסיה האזרחית.
הטרגדיה של מעמד הביניים
האמת כרגיל סבוכה מעט יותר. ביטול הפיקוח על התרופות יגרום לעיסוק יתר בשיווק על פני המחקר היקר. אך לטעמי חשובה יותר ההתייחסות לשינוי במערך שירותי הביטוח והבריאות.
הביקורת הנוקבת ביותר השנה כלפי מאמץ הממשל להחיות את מערכת האשראי היתה כי בוושינגטון דואגים לשלומו של "וול סטריט" ופחות שלשלומו של הרחוב העיקרי (main street) הנושא את נטל המיסים.
ארה"ב, לאורך המאה ה- 20, היתה דוגמא לאומה בעלת מעמד ביניים נרחב אשר עמד בבסיס הדמוקרטיה והיווה את יציבותה הפוליטית. למרות ההתרשמות הראשונית, מתחילת שנות השישים, מעמד הביניים נמצא תחת מעטה של לחץ כלכלי עמוק. האזרחים ממעמד הביניים באמריקה של אחרי המילניום אינם עשירים כאבותיהם.
בעוד כל העולם עסוק בלהאשים את האזרח האמריקאי בכך שהוא זה שגרם למשבר כאשר צרך מעל יכולתו, הוא שוכח להביט בסטטיסטיקה. האמריקאי הממוצע, במונחים ריאליים, יחסית לאביו: צורך פחות בגדים, פחות מוצרי אלקטרוניקה ופחות אוכל. הוא צורך יותר אמצעי תחבורה – משום שהאישה גם התחילה לעבוד מחוץ למשק הבית בכדי להשתתף במעמסת הפרנסה. הוא משלם יותר על חינוך- משום הלחץ התעסוקתי, שכן מערך הייצור עבר למזרח ומחיר האונבירסיטאות עלה. הוא משלם יותר על נדל"ן, משום שמחירי הנדל"ן עלו לאורך תקופה זו (ולא בגלל שהבתים הפכו גדולים יותר), למרות העלייה באשראי הפרטי.
מתוך כך, מדי שנה אחוז המשפחות שפושטות את הרגל, עולה ובמספרים מדאיגים. הסיבות העיקריות הן: פיטורין, גירושין וחולי. במשפחה בעלת שני מפרנסים המתקשה לעמוד בהוצאותיה הכספיות, נוח להאמין שאחד מן המפרנסים לא מבוטח כיאות. למן הרגע שהאחרון חלה ואינו בעל כושר עבודה עוד, סיכויי פשיטת הרגל של המשפחה כולה גדל בצורה חדה.
נשיא ארה"ב אובמה, הכריז בגבעת הקפיטול על עידן חדש של התערבות ממשלתית בענף הבריאות. מטרתו המוצהרת היתה להעניק שירותי רפואה הוגנים למעמד הנמוך בארה"ב, בכך גילה טפח והסתיר טפחיים. אחרי אישור הקונגרס לתוכנית הבריאות, קיים גם הצורך באישור הסנאט. ממשלת ארה"ב יוצאת לקרב האחרון- בכדי להציל את מעמד הביניים האמריקאי, לו היא חבה את ההיסטוריה האזרחית העשירה שלה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





