השקעות אלטרנטיביות- מוצרים מובנים || איך למקסם את פוטנציאל התשואה בתיק ההשקעות - על ידי השקעה במוצרים מובנים והשקעות אלטרנטיביים ?

עבודתם של מנהלי השקעות ויועצים פיננסיים מאז ומתמיד הייתה מורכבת ומאתגרת בעיקר בשל העובדה כי קבלת החלטות ההשקעה מתקיימת בסביבה של אי ודאות במגוון רחב של תחומים. בשנים האחרונות החלה מגמה משמעותית אצל מנהלי ההשקעות המוסדיים בישראל (קופות גמל,קרנות פנסיה וכו') שעיקרה גיוון תיק ההשקעות הכללי לעולם ההשקעות האלטרנטיביות.מהי השקעה אלטרנטיבית ? מהו מוצר מובנה ? מדוע להשקיע במוצרים מובנים ? איך משקיעים ולמי זה מתאים ?

 

 
 

גיא יבין
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
09/08/2020

מאת: גיא יבין –מנכ"ל  NOX – חברה לניהול הון

השקעות אלטרנטיביות ומוצרים מובנים: איך למקסם את פוטנציאל התשואה בתיק ההשקעות?

עבודתם של מנהלי השקעות ויועצים פיננסיים מאז ומתמיד הייתה מורכבת ומאתגרת בעיקר בשל העובדה כי קבלת החלטות ההשקעה מתקיימת בסביבה של אי ודאות במגוון רחב של תחומים. נושאים כמו צמיחה כלכלית, מגמת הריבית, אינפלציה, סביבה גיאופוליטית, שינויים טכנולוגיים ו"ברבורים שחורים" (כגון: נגיף הקורונה, אסון התאומים וכו') לעולם  היו ויהיו פקטורים מרכזיים בקבלת החלטות השקעה, כאשר לרוב אין תמימות דעים לגבי הכיוון וההתנהגות העתידית של כל אחד מהגורמים הנ"ל. 

בשנים האחרונות החלה מגמה משמעותית אצל מנהלי ההשקעות המוסדיים בישראל (קופות גמל,קרנות פנסיה וכו') שעיקרה גיוון תיק ההשקעות הכללי לעולם ההשקעות האלטרנטיביות. יש לזכור כי מנהל השקעות מוסדי בגופים הגדולים מקבל לידיו הפקדות שוטפות מדי חודש בהיקפים מאוד משמעותיים אותם הוא צריך לנתב להשקעות השונות.

מהי השקעה אלטרנטיבית?

ישנן תשובות רבות ומגוונות לשאלה זו כאשר ההגדרה שאני מאמץ היא בסיסית ומאוד פשוטה: "מכשירים פיננסיים אלטרנטיביים הם כאלה שאינם נמנים על מכשירי ההשקעה המסורתיים מניות, אג"ח ומזומן. לרוב אנו מצפים שהשקעות אלה לא יהיו במתאם ישיר לשווקים הסחירים.

עוד הבחנה היא שהשקעות אלטרנטיביות לא ניתנות לרכישה באמצעות מערכות המסחר הרגילות שהמוצעות לקהל הרחב. בין הסיבות המרכזיות לכך שמשקיעים מוסדיים פונים לעולם זה  נמצאות  סביבת הריבית הנמוכה עד אפסית, שגוזרת תשואות לפדיון באג"ח שאינן אטרקטיביות בלשון המעטה, העלייה ברמות הסיכון והתנודתיות בשוקי המניות. גיוון השקעות זה מבוצע במטרה לייצר תשואות עודפות בעיקר על מרכיב החוב שכאמור מספק תשואות לפדיון נמוכות באופן יחסי. בנוסף, השקעות אלה אמורות להוות "רגל יציבה" בתיק ההשקעות הכללי בתקופות בהן שוקי המניות והאג"ח המסורתיים והסחירים חווים ירידות שערים. מכאן, ששילוב נכסים עם תוחלת תשואה חיובית אך עם מתאם נמוך בינם תורמת לאיזון בין התשואה לבין סטיית התקן (הסיכון) ובכך משפרת את יעילות התיק.

ביסוס וחיזוק לטענה הנ"ל ניתן לראות בתיקי ההשקעות -Endowment Fund- 
המפורסמים  של אוניברסיטאות "Yale"  ו- Harvard"" בארה"ב. קרנות אלה שמנהלות ביחד 70 מיליארד דולר נחשבות לבעלות מוניטין רב וביצועים מהטובים ביותר מבין האוניברסיטאות בארה"ב, בפועל האחזקות האלטרנטיביות בתיקים הנ"ל נעות בין 50%-75% מתיק הנכסים הכללי, זאת בעוד שמשקיעים מוסדיים בישראל (קרנות פנסיה, קופות גמל וכו') מחזיקים באותם נכסים בין 15%-30%, ואוניברסיטאות בישראל  מחזיקות באחוזים בודדים בלבד.


עולם ההשקעות האלטרנטיבי מורכב מתתי אפיקים רבים ובינם:

-השקעה בנדל"ן מניב ( משרדים/מבני לוגיסטיקה/מקבצי דיור/מרכזי מסחר ועוד).

-השקעה בתשתיות.

-קרנות השקעה PE

-חוב לא סחיר.

-קרנות גידור HF

-השקעה ישירה בפרויקטים וחברות לא סחירות.

-מוצרים מובנים -Structured Products

לכל אחד מהנ"ל מאפיינים שונים לחלוטין מבחינת רמות סיכון, נזילות, יעדי תשואה, טווחי השקעה וכו'.

במקביל למגמה הנ"ל שמובלת כאמור ע"י המשקיעים המוסדיים, ניתן לראות גם משקיעים פרטיים אמידים (כשירים לרוב) שהחלו להיכנס בהדרגה בשנים האחרונות למכשירי ההשקעה האלטרנטיביים  תוך ניסיון לגיוון תיק ההשקעות הכללי.
התהליך הנ"ל מלווה בפתיחה מואצת של קרנות השקעה פרטיות כמו "פטריות אחרי הגשם" במגוון רחב של אפיקי השקעה מצד היצרנים הפיננסיים השונים (בתי השקעות/חברות ביטוח/קרנות פרטיות) שחלקם אף הקימו לאחרונה מחלקות "ייעודיות" להשקעות אלטרנטיביות לצד ההשקעות המסורתיות בהן עוסקים הגופים במשך שנים רבות.

אפיק השקעה אלטרנטיבי נוסף שאינו זוכה לפרסום ולהכרה רבה, ייתכן בשל הסיבה שהידע המקצועי בו לוקה בחסר גם בקרב אנשי המקצוע בתחום, הוא תחום המוצרים המובנים Structured Products-.
מוצר מובנה הינו מכשיר השקעה ותיק שבעבר הרחוק הוצע ללקוחות בעיקר ע"י בנקים זרים. בעשור האחרון המוצר קיבל דחיפה חזקה יותר בשוק הישראלי הן ע"י הבנקים המסחריים השונים שמציעים בעיקר מוצרים שמכונים "פיקדונות מובנים" (הרחבה בהמשך), והן ע"י Family offices  (מנהלי הון משפחתי פרטי) ובתי השקעות אשר "תופרים" ללקוחות מוצרים עפ"י צורכיהם, רמות הסיכון, נכסי בסיס וטווחי השקעה שונים.

המוצר המובנה והתועלת ההשקעתית הנגזרת ממנו

מהו מוצר מובנה?

מוצר מובנה (Structured Product/Note) הוא אגרת חוב המונפקת ע"י בנק אשר ביצועיו נגזרים מביצועי נכס בסיס כלשהו כגון: מניה/מדד מניות/מטבע/סחורה או משילוב של מספר נכסי בסיס. הכוונה באגרת חוב היא שהבנק המנפיק את המוצר המובנה מתחייב מראש לתנאי התשלום כפי שנקבעו בתשקיף המוצר. בדומה לאגרת חוב סטנדרטית, התחייבות זו תקפה בהנחה שהמנפיק אינו חדל פירעון. לכן, איכות הבנק המנפיק ואיתנותו הפיננסית הינם פרמטרים מרכזיים בקבלת החלטה בהשקעה במוצר מובנה, וכן ככל שדירוג האשראי של הבנק המנפיק תהיה נמוכה יותר אנחנו נצפה לפיצוי בתשואה הגלומה במוצר.

מדוע להשקיע במוצרים מובנים?
היתרון העיקרי של מוצרים מובנים נעוץ בעובדה שבכפוף לכך שהמנפיק אינו חדל פירעון, הם יכולים לספק רמת ודאות גבוהה יחסית ביחס לתשואה שתתקבל ו/או ביחס לסיכון הכרוך בהשקעה מאחר ותנאי המוצר נקבעים מראש. יתרון נוסף הוא ביכולת להגדיר בצורה ברורה ומדויקת את פרופיל התשואה/סיכון ולהתאימו לצרכי המשקיע. לפיכך, מוצרים מובנים עשויים לספק יחס תשואה/סיכון עדיף על פני השקעות מסורתיות באג"ח ובמניות במיוחד בתקופות של אי-ודאות גבוהה ותשואות נמוכות.

סוגים של מוצרים מובנים

ניתן לחלק מוצרים מובנים ל 3 קבוצות עיקריות:

1. מוצרים עם הגנה מלאה על קרן ההשקעה Guarantee Capital  (פיקדונות מובנים): סכום ההשקעה הראשוני "קרן ההשקעה"  מוגן בכל מקרה בתום חיי המוצר והתשואה מותנית בביצועי נכס הבסיס (בהינתן והמנפיק אינו חדל פירעון).
דוגמה בסיסית: מוצר ל-3 שנים על מדד ה-S&P 500 אשר משלם קופון אם בתום התקופה מדד ה-S&P 500 גבוה יותר מאשר בתחילתה. אם בתום התקופה מדד ה- S&P 500 נמוך יותר מאשר בתחילתה, לא משולם קופון אך בכל מקרה סכום ההשקעה הראשוני מוחזר במלואו.

2. מוצרי קופון עם הבטחת קרן מותנית: סכום ההשקעה הראשוני מוגן כל עוד נכס הבסיס לא פחת מתחת לרמה מסוימת (רף תחתון).
הקופון עשוי להיות מובטח (משולם ללא תלות בביצועי נכס הבסיס) או מותנה בביצועי נכס הבסיס.
דוגמה: מוצר מובנה ל-5 שנים על מדד -S&P 500 אשר משלם כל שנה קופון (ללא תלות בביצועי מדד ה-S&P 500) ובסוף התקופה משלם את הקרן במלואה כל עוד מדד ה-S&P 500 לא ירד ביותר מ 30% ביחס לרמתו בתחילת התקופה. אם המדד ירד ביותר מ 30% החזר הקרן צמוד לביצועי המדד.

3. מוצרי השתתפות (Participation): מוצרים בהם התשלום מותנה בעליית נכס הבסיס, להבדיל ממוצרי קופון בהם הקופון ידוע מראש. במוצרים אלו התשואה הפוטנציאלית אינה ידועה מראש. על פי רוב, במוצרים מסוג זה קיימת הבטחת קרן מותנית עד לירידה מסוימת בנכס הבסיס והם לרוב מהווים חלופה להשקעה ישירה בנכס הבסיס.
דוגמה: מוצר מובנה ל-3 שנים על מדד ה-S&P 500 בו הקרן מובטחת כל עוד המדד לא ירד ביותר מ-20% במהלך התקופה והתשואה המתקבלת היא 90% מתשואת מדד ה-S&P 500 במהלך התקופה (9% תשואה על כל 10% עלייה במדד ה-S&P)
כאמור, גם במוצרים אלו קיימת חשיפה לחדלות פירעון של המנפיק.

קיימים סוגים נוספים של מוצרים מובנים וכן מוצרים המשלבים מאפיינים ממספר קבוצות.


סחירות ונזילות

מוצרים מובנים מונפקים לרוב בהנפקות פרטיות ולכן לרוב אינם סחירים. הבנקים המנפיקים אינם מתחייבים לספק נזילות במשך חיי המוצר, אך בפועל מתפקדים כעושי-שוק (מספקים נזילות) בהינתן תנאי שוק נורמליים. יכולתם של הבנקים לתמוך בנזילות המוצר תלויה בראש ובראשונה בנזילות נכסי הבסיס. ככל שנכסי הבסיס נזילים יותר כך גם המוצר המובנה. עם זאת, מאחר ולרוב לא מתקיים מסחר פעיל במוצרים מובנים והנזילות תלויה במנפיק, יש לקחת בחשבון כי הנזילות עלולה להיות מוגבלת.

אז איך משקיעים ולמי זה מתאים?

כמו בכל תחום גם בעולם ההשקעות נדרשים ידע והבנה מקצועית על אחת כמה וכמה כשאנחנו בוחנים  השקעה במוצרים "מתוחכמים" יותר הדורשים הבנה מעמיקה, לכן רצוי מאוד להיעזר במומחה ייעודי שילווה את המשקיע.  
בעולם המוצרים המובנים נדרשת גישה לבנקים זרים שמנפיקים בתדירות גבוהה מוצרים מהסוגים שהוזכרו לעיל כמו כן בסכומים מסוימים ניתן לייצר הנפקות  פרטיות - Tailor Made"" .
כמו כן, מרבית הבנקים בישראל מציעים ללקוחות "פיקדונות מובנים" שהם למעשה פיקדונות בנקאיים כאשר לרוב קרן השקעה מובטחת והתשואה (הלא מובטחת) נגזרת מביצועי נכסי בסיס כאלה ואחרים. חשוב לציין, כמו בכל השקעה "אין ארוחות חינם" ולרוב כאשר מבטיחים לך את קרן ההשקעה התרחיש להשיג תשואה חיובית יורד באופן יחסי.

ההשקעה במוצרים אלה מתאימה כאמור בעיקר ללקוחות כשירים (עפ"י הגדרתם בחוק ני"ע) בעלי טווח השקעה בינוני ומעלה, והבנה פיננסית בסיסית. וזאת כמובן כחלק מתמהיל השקעות רחב ומאוזן המותאם לצורכי ההשקעה האישיים של כל משקיע.
תובנה לסיכום, למדנו במשבר האחרון ,פעם נוספת, שלא תמיד סחירות ונזילות של נכס פיננסי היא לטובתו של המשקיע , ולראיה פדיונות הענק שראינו בקרנות הנאמנות במהלך חודש מרץ בעיצומו של משבר הקורונה . אותם לקוחות שפדו קרנות נאמנות בהיקפים משמעותיים בעצם פגעו בהשקעתם באופן כפול , גם מכיוון שמכרו נכסים במחיר זול וגם בגלל שהחמיצו עליות מטאוריות שהשווקים חוו מאז ועד רגע זה . בנוסף , אותם משקיעים נשארו עם השאלה מתי והאם לחזור לשווקים ?

מהצד השני  , השקעה בנכס אלטרנטיבי -לא סחיר כאשר המשקיע "פוגש" את התשואה רק פעם בחודש /רבעון ואין אפשרות לפדות את הכספים בכל נקודת זמן ,  יכולה בהחלט "לשחק" לטובתו בכך שהוא לא עושה החלטות השקעה שגויות שנובעות בעיקר ממניע פסיכולוגי כשם שניתן לעשות כאשר רואים את התשואה ברמה היומית .


הכותב הוא שותף מייסד בחברת NOX בעל ניסיון של 16 שנה בשוק ההון . החברה העוסקת בליווי משקיעים אמידים (כשירים) –  Wealth Management  תוך דגש על עולם ההשקעות האלטרנטיבי . 

האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הדוגמאות המופיעות בפרסומים הינן תיאורטיות בלבד, ניתנות לצרכי הסבר והמחשה, ואין להסתמך על הנתונים המופיעים בהן.