לידר שוקי הון II ההתכווצות בפעילות בישראל הייתה מתונה יחסית - זאת הסיבה

נקודות עיקריות

בשבוע האחרון השווקים בעולם הגיבו בחיוב להמשך הירידה בתחלואה. בארה"ב פורסמו נתונים כלכליים חיוביים, בפרט בתחום הנדל"ן (התחלות ואישורי בנייה, ומכירות של בתים) ומדדי מנהלי הרכש. מאידך מספר סקרים אזוריים, העלייה במספר דורשי העבודה ופרוטוקול החלטת הריבית של הפד הקרינו מעט פסימיות. 

מאקרו ישראל: 

 ברבעון ב' התוצר התכווץ ב- 28.7% בהשפעת הסגר על הפעילות הכלכלית.
 התוצר התכווץ ב- 7.8% y/y, לעומת 22% ב-UK, 15% ב- EU ו- 9.5% בארה"ב.
 ישראל נהנית ממשקל תיירות נכנסת נמוך, והמשך צמיחה ביצוא שירותי היי טק.
 נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מצביעים על התרחבות במהלך אוגוסט.
 בנק ישראל צופה כעת התכווצות של 4.5% בתוצר השנה, לעומת 6.0%- ביולי.

סביבת האינפלציה: 

 לפי בנק ישראל, תחזית האינפלציה של ממוצע החזאים עומדת על 0.4%.
 אנו חוזים אינפלציה של 0.5% שנה קדימה, מזה גורמים טכניים יתרמו 0.4%.
 סעיף נסיעות לחו"ל (אשר עדיין לא נמדד) צפוי לעלות ב- 6% ויתרום 0.3%.
 ארה"ב: שיפור במדדי ה- PMI ובנתוני נדל"ן, אך מנגד חלה עלייה בדורשי עבודה.
 באוגוסט סקר empire state (תעשיית ניו יורק) ירד ל- 3.7 נק' מ- 17.2 ביולי. 
 סקר פילדלפיה ירד 6.9 נק' ל- 17.2 (הצפי היה ל- 21.4). 
 ביולי מספר התחלות הבנייה עלה ב- 23% ומספר אישורי הבנייה עלה ב- 19%.
 באוגוסט מדד מנהלי הרכש PMI הפתיע לטובה, בפרט בענפי השירותים.
 ביולי המכירות של בתים יד שנייה עלו ב- 24.7% (8.7% y/y), מעל הציפיות.
 מספר דורשי העבודה החדשים עלה ב- 1.1 מיליון בשבוע האחרון (צפי  0.96מיל').

אירופה: חולשה במדדי ה- PMI מאותתים על התמתנות. 

 באוגוסט מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד ב- 0.1 נק' ל- 51.7 (צפי ל- 52.9).
 מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים ירד ב- 4.6 נק' ל- 50.1 (צפי ל- 54.5).
 ביולי אינפלציית הליבה עלתה ב- 1.2% y/y )צפי ל- 1.0%( מ- 0.8% בשל דחיית מחירי סוף העונה בביגוד לאוגוסט, אך מסתמנת התמתנות במחירי השכירות.
 ב- UK אינפלציית הליבה עלתה ב- 1.8%  y/y(צפי ל- 1.4%) מ- 1.4% ביוני, עם עליה במחירי השכירות, אך גם פחתו ההנחות הגדולות במסחר בתקופת הסגר.

יפן: ממשיכה להתכווץ.

 באוגוסט מדד מנהלי הרכש ירד מעט בשירותים (45.2) ועלה בתעשייה (46.6) אך עדיין רמת המדד מצביעה על התכווצות.

שוק האג"ח: 

 הפד משדר שאין התלהבות ליישום מדיניות מוצהרת של שליטה בעקום (YCC). 
 התשואות בארה"ב ירדו על רקע נימה פסימית על ידי הפד ומעט נתונים שליליים.
 יתכן שבנק ישראל יודיע מחר על תוכנית LTRO חדשה לבנקים בריבית שלילית.
 הביקוש לצמודים נרגע בשבוע האחרון, אך עדיין תמחור האינפלציה נמוך מדי, ואנו ממשיכים להעדיף את הצמודים לכול הטווחים.

זום אין: ההתכווצות בתוצר בישראל מתונה יחסית לעולם 

 ברבעון ב' התוצר בישראל התכווץ ב- 28.7%, פחות ממרבית המדינות המפותחות.
 שנה אחורה התוצר לנפש ירד ב- 9.5% בישראל לעומת 15.3%- באירופה ו- 10%- בארה"ב.
 בנק ישראל מעדכן את תחזית הצמיחה השנה ל- 4.5%- (מ-6.0%-).
 ישראל נהנית מסקטור היי טק גדול אשר ממשיך להתרחב וסקטור תיירות מצומצם יחסית.
 התכווצות מתונה יותר בפעילות תומכת בגירעון נמוך יותר (סביב 10% תוצר).

מאקרו ישראל

שיפור קל בלבד באמון הצרכני במחצית הראשונה של חודש אוגוסט, מדד האמון הצרכני של הלמ"ס עלה מעט ל- 27- נקודות מ- 30- בחודש יולי. מעניין לציין שחלה הרעה ברכיב "המצב הכלכלי בשנה האחרונה" אך שיפור ברכיבי הציפיות קדימה (גם של משקי הבית וגם של המדינה). רכיב "הכוונה לבצע רכישה גדולה" נותר במאזן שלילי משמעותי. למרות השיפור המתון, רמת האופטימיות הצרכנית נותרה נמוכה מאד (היה 31- באפריל) לעומת ערב המשבר (6- בפברואר). 

גידול נאה בצריכה הפרטית

בשבוע האחרון שהסתיים ב- 17.8 חל גידול של 9% ברכישות בכרטיסי האשראי ולמעשה רמת הצריכה חזרה לרמה בתחילת השנה, אם כי חשוב להדגיש שמקור זה איננו מנוכה עונתיות. מסתמן גידול בכל הסקטורים, בפרט ברשתות המזון, מסעדות, תיירות וביגוד/רהיטים/אלקטרוניקה. סביר להניח שהעובדה שישראלים לא נופשים בחו"ל בחודש אוגוסט תורמת לצריכה המקומית. גידול בצריכה צפוי לתמוך בהכנסות ממסים בתקציב ולכן גם תומך בגירעון תקציבי נמוך יחסית להערכות המוקדמות של 13% תוצר. (אנו צופים גירעון של 10% תוצר).

שיעור האבטלה מתייצב סביב 12%

שיעור האבטלה עומד על 12.4% במחצית ב׳ של יולי. מדובר בעלייה מתונה מ- 12.3% במחצית הראשונה של יולי ו- 11.8% במחצית ב׳ של יוני. תחשיב זה כולל מובטלים, מועסקים בחל״ת בגין הקורונה ומפוטרים שלא חיפשו עבודה. רמת פריון גבוהה בשוק העבודה וירידה באמון הצרכני תומכים בהמשך סביבת אינפלציה נמוכה. חשוב להדגיש שהנתון של לשכת התעסוקה (20% אבטלה) מתייחס למספר הבקשות לדמי אבטלה. חלק מאותם מבקשים בכלל לא חיפשו עבודה (תנאי להיות מובטל לפי ההגדרה), או אולי יתכן שעבדו באופן לא רשמי.

מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: היום: המדד המשולב של בנק ישראל (יולי). מחר: סקר כוח אדם (יולי), יצוא שירותים (יוני), יהיה חשוב לראות את קצב ההתרחבות ביצוא שירותי היי טק לאחר גידול של 10% בחודש מאי.

מחר צפויה החלטת ריבית ועדכון תחזית מאקרו של מחלקת המחקר - אנו צופים אי שינוי בריבית, והמשך מסר "יוני" לגבי האפשרות לשימוש בכלים נוספים או הרחבת הכלים הקיימים. בשבוע שעבר כתבנו על אפשרות בעתיד שבנק ישראל ילווה למערכת הבנקאות בריבית שלילית במידה ומקור זה יועבר לסקטור העסקי במסגרת אשראי (LTRO), בדומה למדיניות ה- ECB. אין לפסול שבנק ישראל יכריז מחר על תוכנית LTRO בריבית שלילית. קיים לחץ על בנק ישראל "לעשות יותר", בפרט לאור התמיכה הפיסקאלית המצומצמת יחסית לעסקים. בנק ישראל צפוי לפרט את תחזית הצמיחה המעודכנת של מחלקת המחקר אשר עומדת על 4.5%- השנה (במקום 6.0%- בתחזית של חודש יולי) ו- 7.0%- במקרה של סגר שני (מ- 9.0%-).

מאקרו חו"ל

מדדי ה- PMI: הרעה באירופה לעומת שיפור בארה"ב

מדדי מנהלי הרכש מהווים מקור לבחון את כיוון הפעילות הכלכלית (גם עוצמתה), גם בתעשייה וגם בענפי השירותים. לאחר שיפור חד ביולי במרבית המדינות עם פתיחת הסגר, באירופה מדדי מנהלי הרכש הפתיעו לרעה וירדו לרמות נמוכות הקרובות לקיפאון בפעילות הכלכלית (בפרט בענפי השירותים). בארה"ב המגמה הייתה הפוכה:

 ראשית, החדשות הטובות בארה"ב: באוגוסט, מדד מנהלי הרכש PMI בתעשייה עלה ב- 2.6 נקודות ל- 53.6 נקודות (צפי ל- 51.9) ובענפי  השירותים המדד עלה ב- 4.8 נקודות ל- 54.8 נקודות (צפי ל- 51.0). הציפיות המוקדמות היו נמוכות בהרבה, זאת לאור העלייה בתחלואה והטלת מגבלות חדשות על הפעילות במספר מדינות.

 לעומת זאת, הרעה באירופה: באוגוסט מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד ב- 0.1 נקודות ל- 51.7 נקודות (צפי ל- 52.9). בגרמניה המדד כן עלה ב- 2 נקודות ל- 53 נקודות, עם גידול ברכיבי ההזמנות. לעומת זאת, בצרפת המדד ירד ב- 3.4 נקודות ל- 49.0.

 אירופה: מדד מנהלי ברכש בענפי השירותים ירד ב- 4.6 נקודות ל- 50.1 נקודות (צפי ל- 54.5). בגרמיה מדד ה- PMI בשירותים ירד ב- 4.6 נקודות ל- 50.8 וירד ב- 5.4 נקודות בצרפת.

 חשוב לשים לב להמשך חולשה ברכיבי התעסוקה במדדי ה- PMI באירופה (46.5) (ובישראל 41.7), מה שמעיד על הכוונה של עסקים רבים להתייעל ולצמצם את מצבת כוח האדם יחסית לתקופה לפני הקורונה, תופעה אשר צפויה להעיב על הצריכה הפרטית כאשר התמיכה הממשלתית תצומצם. לעומת זאת, בארה"ב מסתמנת עלייה ברכיב התעסוקה:

 חשוב להדגיש שהעלייה בתחלואה באירופה בשבועיים האחרונים צפויה להעיב עוד יותר על האופטימיות העסקית ועל הפעילות הכלכלית. הנתונים הללו תומכים בנטייה של ה- ECB להפעיל מדיניות מוניטארית מרחיבה יותר, אולי על ידי הגדלת רכישות אג"ח ממשלתיות וקונצרניות. יתכן שגם ההרעה בפעילות בעולם תשפיע על מדיניותו של בנק ישראל מחר.

נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם: שלישי: ארה"ב: מדד האמון הצרכני (אוגוסט) וכן מפגש השנתי של הפד בג'קסון הול בוא צפוי יו"ר הפד להתייחס לשינויים הצפויים במדיניות הריבית והאינפלציה בעתיד הקרוב. גרמניה: סקר אמון עסקי (Ifo). רביעי: ארה"ב: ההזמנות של מוצרי בני קיימא (יולי), חמישי: מספר דורשי העבודה החדשים, שישי: ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית ואינפלציית הליבה PCE (יולי), מדד האמון הצרכני של מישיגן (אוגוסט).

זום אין: ההתכווצות בפעילות בישראל הייתה מתונה יחסית

עם פרוץ משבר הקורונה, אנו טוענים שישראל תיפגע פחות בהשוואה למרבית המדינות המפותחות ולכן, הגירעון התקציבי צפוי להיות נמוך מהערכת משרד האוצר ובנק ישראל. נדמה שמרבית החזאים מצטרפים כעת להערכה הפחות פסימית לגבי הצמיחה השנה, זאת לאחר נתוני התוצר ברבעון ב'. התוצר בישראל ברבעון ב' ירד ב- 7.8% לעומת רבעון ב' 2019, זאת לעומת ירידה של 22% בבריטניה, ירידה של 15% באיחוד האירופה, וירידה של 9.5% בארה"ב (אשר לא נכנסה לסגר כללי במרבית המדינות בארה"ב).

לאחר ניכוי בגין הגידול באוכלוסייה (המהיר יותר בישראל), ההתכווצות בישראל הייתה דומה לזו בארה"ב אך פחות מאירופה:

ישראל נהנית משתי יתרונות יחסיים:

 סקטור ההיי טק גדול יחסית בישראל והוא המשיך לצמוח בתקופת הסגר. יצוא שירותי היי טק (9% מסך התוצר) עלה ב- 10% בחודש מאי ועלה ב- 23% שנה אחרונה. גם הייצוא התעשייתי של ענפי הטכנולוגיה העלית צמח בחודשים מאי-יולי ב- 7.9% בחישוב שנתי.

 משקל ענף התיירות הנכנסת קטן יחסית: סביב 1.5% מסך התוצר. באירופה משקל התיירות סביב 12%, ו- 22% ביוון. מספר הכניסות של תושבי חוץ לישראל הגיע ל- 4.9 מיליון ב- 2019 לעומת 9.2 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל. כעת אותם ישראלים נשארים בישראל ותורמים לצריכה המקומית.

תקציב המדינה: למרות המחיר האנושי הקשה וכואב של שיעור האבטלה סביב 12% בישראל, מרבית המובטלים הינם ברמות שכר נמוכות (בענפי התרבות, האירועים, ומסעדות) לכן חבות המס באותם ענפים נמוכה יחסית. בנוסף, היעדר תקציב מאושר (מצב שכנראה יישאר בחודשים הקרובים) פועל לריסון ההוצאות של משרדי הממשלה (ירידה של 0.4% מתחילת השנה) למעט ההוצאות המיוחדות בגין הקורונה שגם שם שיעור הביצוע למעט ההלוואות נמוך יחסית (36% עד יולי). אנו ממשיכים לצפות לגירעון תקציבי סביב 10% תוצר ולא 13% כפי שצופה משרד האוצר. 

מה צפוי להיות השינוי בתוצר השנה?

 קשה עדיין להעריך במדויק את השינוי בתוצר השנה, והאומדן של רבעון ב' עוד צפוי להשתנות. יחד עם זאת, בהנחה שישראל לא תחזור לסגר כללי ממושך (יתכנו סגרים נקודתיים וקצרים בתקופת החגים), ניתן להניח צמיחה של 17% ברבעון ג' (בחישוב שנתי) ו- 3% ברבעון ד' (בהנחה שייפתחו מספר ענפים נוספים באופן חלקי). לפי ההנחות הללו הצמיחה השנה תסכם סביב 4.4%- (למרות שלא תמיד קיימת זהות בין החישוב הרבעוני לחישוב השנתי).

 התכווצות מתונה יחסית בישראל השנה תומכת בגירעון ממשלתי וחוב/תוצר נמוכים מההערכות הרשמיות של משרד האוצר ובנק ישראל. סביבה זו איננה תומכת בהורדת דירוג (או שינוי לאופק שלילי) בטווח הקרוב, גם אם ישראל תלך שוב לבחירות (המסר של אנליסט P&S).