דר גיל בפמן בנק לאומי
עומר רגב
02/09/2020
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, מעריך בסקירת הנפט השבועית שלו כי "במבט קדימה, מחיר הנפט יושפע מן הספקות בנוגע למידת המשך קיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ בדגש על רוסיה ועיראק, ומן ההערכות בנוגע להתפשטות וירוס הקורונה בעולם, בפרט בסין ובארה"ב, והשפעותיו על הכלכלה העולמית. במידה שהגל השני של נגיף הקורונה ימשך באזורים נרחבים יותר ויותר אזי קיים סיכון להחזרת המגבלות החברתית במקומות שונים בעולם, אשר יאטו את הפעילות הכלכלית ויקטינו את הביקוש לנפט.
"לעת עתה, נראה שרק לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה, בדרך שתאפשר הקלה ברורה ומתמשכת על צרכני הנפט הגדולים – תעופה ותובלה – ניתן יהיה לצפות להמשך עלייה של ממש במחיר הנפט. בהתאם לכך, הרי שבמבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה בלבד לכ-46.4 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-43.6 דולרים לחבית.
"בטווח הארוך יותר, רק לאחר התאוששות העולם ממשבר הקורונה המתמשך, ישנם גורמים שיתמכו בביקוש לנפט ובהם: חידוש צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020 שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה".
התפתחות מחיר הנפט
במהלך השבוע החולף, מחיר הנפט מסוג BRENT עלה מכ-43.51 דולרים לחבית בסגירה של שבוע המסחר ב-21/8/2020 לכ-44.67 דולרים לחבית בסיום המסחר ב-28/8/2020 ומחיר הנפט מסוג WTI עלה במעט מכ-42.19 דולרים לחבית ב-21/8/2020 לכ-42.97 דולרים לחבית בסוף המסחר ב-28/8/2020. במחצית הראשונה של השבוע החולף, מחיר הנפט עלה, בתמיכת הדולר שנחלש לאחרונה, והגיע לרמה הגבוהה ביותר בחמישה חודשים האחרונים, על רקע הפסקת רוב יצור הנפט במפרץ מקסיקו בשל סופות הוריקן שהתקרבו לחוף
בהמשך לאמור לעיל, הרי שלצד הרמה הנמוכה יחסית של הפעילות הכלכלית העולמית וההשפעה הממתנת על הביקוש לנפט, נרשמה ירידה שבועית של 4.7 מיליון חביות נפט במלאי המסחרי של ארה"ב ולראשונה מתחילת השנה מלאי הנפט המסחרי של ארה"ב ירד שבוע חמישי ברציפות. ירידת המלאי התרחשה על רקע עלייה בשיעור הניצולת של בתי הזיקוק בארה"ב שהגיע לרמה של 82.0% ועל רקע ירידה של 1,042,000 חביות ביום בייבוא הנפט נטו על ידי ארה"ב, שנבעה מכך שהייצוא עלה ב-1,226,000 חביות ביום ואילו הייבוא ברוטו עלה רק ב-184,000 חביות ביום (עבור השבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט).
היצע הנפט של קבוצת OPEC בחודש אוגוסט צפוי להיות גבוה ב-180,000 חביות ביום לעומת ההיצע בחודש יולי. עלייה זו היא נמוכה מהעלייה המותרת לקבוצה על פי ההסכמים שנחתמו, המאפשרים לחבריה להגדיל את יצור הנפט באוגוסט ב-1.3 מיליון חביות ביום. ערב הסעודית הובילה את העלייה בייצור הנפט והיא הגדילה את תפוקת הנפט ב-600,000 חביות ביום, אולם היא עדיין יצרה פחות מ-9 מיליון חביות נפט ביום המותרות לה. העלייה של חלק מחברי קבוצת OPEC קוזזה בחלקה על ידי מדינות אחרות, כגון עיראק, אשר קיזזו את יצור הנפט שלהן כפיצוי על אי עמידה בהסכמי הקיצוצים בחודשים הקודמים.
על פי הודעת SOMO, חברת שיווק הנפט העיראקית, עירק מתכננת לייצא 450,000-600,000 טון דלק בחודש בשנה הבאה וייצוא הנפטא צפוי להגיע ל-80,000-120,000 טון בחודש. כמו כן, יצור הנפט באזורים שבשליטת הכורדים בעיראק הצטמצם, על מנת לסייע לעיראק לעמוד במכסות הייצור שהיא התחייבה לקבוצת OPEC+. אולם, הממשל הכורדי לא חשף את כמות הקיצוץ בייצור הנפט. כנגד, יצור הנפט של PDVSA, חברת הנפט הוונצואלית, המצויה תחת אמברגו, עמד על 406,200 חביות ביום ב-20 באוגוסט, ירידה של 6% מרמת הייצור שהייתה ב-31 ביולי.
מספר אסדות הנפט בארה"ב עלה בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט ומספר אסדות הנפט הפעילות בארה"ב הוא 183. העלייה השבועית של 11 אסדות, הינה העלייה הגדולה ביותר מאז ירידת מחיר הנפט החדה באפריל. עלייה זו באה לאחר מספר שבועות של ירידה מתמשכת במספר האסדות הפעילות בארה"ב.
יותר ממחצית מייצור הנפט האמריקאי במפרץ מקסיקו נסגר בסוף השבוע שעבר ומעל ל-80% מהייצור במפרץ היה סגור זמנית כחלק מההכנות לקראת הגעתן של שתי סופות המגיעות משני כיוונים שונים ובעלות פוטנציאל לגרום נזק רב. לעת עתה נראה כי לא נגרם נזק משמעותי לתשתיות האנרגיה במפרץ. הפסקת הפעילות של חלק מהמפעלים באופן זמני תמכה בעלית מחיר הנפט בתחילת השבוע. כמו כן, סערת ההוריקן במפרץ הפרסי הביאה לעלייה במחיר משלוחי בנזין לאמריקה דרך האוקיינוס האטלנטי ועלות שכר הספינות המובילות דלק מצפון-מערב אירופה לחוף המזרחי של ארה"ב עלתה באמצע השבוע שעבר ב-46%.
הממשל האמריקאי אישר תכנית למכירת זכויות קידוח לחיפוש נפט באזור הארקטי באלסקה בשטח של 1.56 מיליון דונם. שתי תביעות הוגשו לבית המשפט המחוזי באנקורג' אלסקה שביקשו לחסום את התוכנית הממשלתית לאפשר קידוחי נפט וגז במישור החוף של האיזור. הלשכה הפדרלית לניהול קרקעות הגיעה למסקנה בדצמבר 2018 כי ניתן לבצע קידוחים במישור החוף מבלי לפגוע בחיות הבר. הנשיא דונלד טראמפ התעקש לאפשר חכירה לצרכי קידוח באיזור. המכרז על זכויות החכירה יהיה בסוף 2020 אולם במידה וג'ו ביידן ינצח בבחירות לנשיאות ארה"ב, לא בטוח שהמכרז יצא לדרך מאחר והוא מתנגד להרחבת יצור הנפט בארה"ב בשל הזיהום הסביבתי. התושבים המקומיים יחד עם אנשי איכות הסביבה מתנגדים להחלטה זו של הנשיא טראמפ, בשל פגיעה בדובי הקוטב ובחיות בר אחרות וכאמור לעיל הם הגישו תביעות כנגד החלטת הממשל.
בצד הביקוש, החזרת הפעילות הכלכלית בסין הביאה להגברת יבוא ביטומן מדולל של סין ב-292,000 חביות ביום בחודשים מאי ויוני, עלייה של פי עשר משנה שעברה. הביטומן הינו מרכיב חשוב בסלילת כבישי אספלט וסין צפויה להגביר את סלילת הכבישים כחלק מהחזרת הפעילות הכלכלית. יבוא הנפט הגולמי של סין מארה"ב עלה בחודש יולי בחדות לרמה של 3.67 מיליון טון, לעומת 587,000 טון ביוני. במקביל, יבוא הנפט מרוסיה ירד מעט ביולי מ-7.98 מיליון טון ל-7.38 מיליון טון ויבוא הנפט מערב הסעודית ירד גם כן מרמה של 8.88 טון בחודש יוני ל-5.36 מיליון טון בחודש יולי.
על רקע המתיחות המתמשכת בין סין והודו, בתי הזיקוק ההודים הפסיקו לרכוש נפט מחברות המקושרות לסין. זאת, כחלק מרגולציה מקיפה של הודו להגבלת הייבוא מסין, כתגובה להרג של 20 חיילים הודים ופציעתם של עשרות חיילים נוספים בהתנגשות בין הכוחות בגבול המשותף. נציין כי, סין עצמה לא מייצאת נפט להודו. אך חברות המקושרות לסין סוחרות במגוון רחב של סחורות, ובכללן נפט, ברחבי העולם וכן חברות סיניות מחזיקות במניות של שדות נפט ברחבי העולם.
בארה"ב, הביקוש לבנזין ממשיך לצמוח לאחר שהוא דשדש תקופה קצרה והוא מתקרב לרמה שהוא היה לפני התפרצות נגיף הקורונה. הביקוש לדלק מטוסים נותר נמוך מאוד, על רקע התאוששות האיטית של ענף התעופה. בנוסף, יבוא הדלקים של ארה"ב מאירופה ירד ביותר משליש בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט והגיע לרמה הנמוכה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. זאת, כחלק מההכנות לקראת הסופות שפקדו את ארה"ב בתחילת השבוע שעבר. יבוא הדלקים השבועי ירד מ-204,000 חביות ביום ל-127,000 חביות ביום. רמה זו אף נמוכה משמעותית מהממוצע השנתי של יבוא דלקים אשר היה ב-12 החודשים האחרונים 226,000 חביות ביום.
כמות הנפט הגולמי המוחזקת ברחבי העולם במכליות בים שעמדו לפחות שבעה ימים, ירדה בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט ב-0.5% לעומת הרמה בסוף השבוע שלפניו והגיע לרמה של 175.51 מיליון חביות. כאשר בחלוקה בין אזורים, באסיה מספר מכליות הנפט עלה ב-3% (w/w) לרמה של 146.69 מיליון חביות, במזרח התיכון כמות מכליות הנפט ירדה ב-30% (w/w) לרמה של 6.26 מיליון חביות ובאירופה הכמות ירדה ב-25% (w/w) לרמה של 3.92 מיליון חביות נפט.
וירוס Wuhan coronavirus
ווירוס Coronavirus (COVID-19), ממשיך להתפשט ברחבי העולם. מאז פרוץ הנגיף נדבקו מעל 25.19 מיליון אנשים. יותר מ-6.8 מיליון איש עדיין חולים פעילים ומעל ל-847,000 נפטרו ברחבי העולם כתוצאה מהידבקות בנגיף. בארה"ב נדבקו מעל ל-6.1 מיליון איש ונפטרו יותר מ-186,000 איש כתוצאה מהידבקות בווירוס הקורונה ולהערכתנו מספר הנפטרים מהנגיף בארה"ב אף יחצה את רף ה-200,000 איש.
קצב התפשטות הנגיף בארה"ב הואט בשבועות האחרונים ומספר החולים החדשים בארה"ב בשבועיים החרונים אף היה נמוך מ-50,000. בנוסף, שיעור החולים הפעילים בארה"ב מסך הנדבקים המשיך לרדת שבוע שלישי ברציפות וכ-41% מהנדבקים בארה"ב עדיין חולים פעילים.
מלבד "החיסון הרוסי", שקיבל אישור רגולטורי ברוסיה בלבד בשבוע שעבר, ישנם בעת הנוכחית שישה חיסונים אחרים המפותחים בעולם והמצויים בשלב השלישי והאחרון של הניסויים ועוד שלושה העשויים להיכנס לשלב הסופי בקרוב. מדובר במהלך מהיר מאוד יחסית למוכר מפיתוח של חיסונים אחרים בעבר. מבחינת ההשפעות הכלכליות של החיסון, כולל השפעות על הביקוש לאנרגיה, ישנם שלושה היבטים מרכזיים שראוי להתמקד בהם בכדי לנסות ולהעריך את המאפיינים הכללים של היבטים כלכליים וחברתיים "ביום שאחרי".
ההיבט הראשון נוגע למידת יעילות החיסון. אף חיסון אינו יעיל לחלוטין וכיום הרף לחיסון ל – COVID-19 הורד ל -50% בלבד, זאת כתוצאה מהרצון להגיע לחיסון כלשהו תוך פרק זמן קצר. כמו כן, בהקשר זה חייבים להתייחס לאורך החיים של החיסון, בטיחותו ואת נכונותם של אנשים להשתמש בו, מה שיכול בסופו של דבר להשפיע על מידת יעילותו הכוללת של החיסון, זאת כנגזרת של המשתנים השונים שהוזכרו לעיל.
שאלה נוספת נוגעת למידת ההתקדמות וההצלחה בפיתוח תרופות לטיפול נגד תסמיני הווירוס, זאת במקביל לפיתוחו של חיסון. אין ספק שעדיין קיימת אי וודאות משמעותית בכל הנושאים הללו וככל הנראה שאין מדובר "בנוסחת פלא" שתעלים בקרוב את הווירוס מן העולם וככל הנראה שצריך יהיה "ללמוד לחיות" עם הווירוס כפי שקורה עם ווירוסים ומחלות אחרות.
הגורם השני שיקבע את ההשפעות הכלכליות של חיסון הוא המהירות בה ניתן לייצרו ולהפיץ אותו, ראשית לקבוצות הסיכון, ואחר כך לאוכלוסייה כולה. החשש הסביר הוא שמספר מנות החיסון הזמינות בפועל יהיה קטן מאוד יחסית לפוטנציאל המבקשים להתחסן ולכן יהיה צורך בקביעת קריטריונים ברורים ואחדים בינלאומית לחלוקת החיסון. הגורם השלישי שיש לקחת בחשבון הוא מהירות ההפצה של חיסון.
מכלול גורמים אלו מצביע על כך שמהלך של חיסון המוני לא יכול להתממש בשלב הראשון, אלא ידחה למועד מאוחר יותר. אתגר מרכזי, לפחות בהתחלה, יהיה לזהות ולנהל את החיסון לאלה הנזקקים ביותר.
מבחינת הסיבוכים הבינלאומיים העלולים להתעורר, לא מן הנמנע שחלוקת הכמות הראשונית והמוגבלת של חיסונים לא תתבסס על אמות מידה בריאותיות והומאניות, אלא תושפע מן היכולת של מדינות וגופים שונים "להרבות במחיר". כיום, מרבית ההערכות הן שמנת חיסון תעלה בסביבות 20-50 דולר, מה שמוציא חיסון המוני, במיוחד כזה שיהיה צורך לחזור עליו מעת לעת, מחוץ להישג ידם של מדינות עניות. מדינות מפותחות ועשירות כבר הזמינו מראש מלאי משמעותי של חיסונים שונים שעדיין מצויים בשלבי פיתוח. זה עשוי לייצר תהליך מאוד לא אחיד של חיסון עולמי - כאשר מדינות עניות מפגרות אחר הכלכלות המתקדמות העשירות, ונשענים על תמיכתם של מוסדות בינלאומיים וסיוע חוץ.
בהתאם, הגיוני לחשוב על מגוון רחב יחסית של תוצאות כלכליות הקשורות לחיסון כאשר בקצה אחד נמצאת האפשרות של חיסון יעיל המיוצר ומופץ במהירות ואילו בצד השני ישנו חיסון פחות יעיל עם קושי בהתמודדות עם אתגרי הייצור וההפצה ומצב של מחסור במהלך שנת 2021. ברוב התרחישים שבין מקרי הקיצון דלעיל, תהיה חובה להמשיך ולשמור על קיום אמצעי הגנה, כולל ריחוק חברתי, המשך ההגבלות המשמעותיות על נסיעות בינלאומיות, מגבלות על פעילות תרבות, בידור ופנאי ועוד, מה שיגביל את פוטנציאל התאוששות הביקוש לנפט גולמי.
הדרך לנורמליות כלכלית טמונה מטבע הדברים בדחיקת הנגיף לממדים כמעט ולא מורגשים. פיתוח חיסון יהיה אחד המפתחות לכך. גורם חשוב נוסף יהיה פיתוח של תרופה יעילה, אשר תאפשר התמודדות יעילה יותר עם התחלואה. לבסוף, חשוב מאוד יהיה לפתח אמצעי בדיקה מהירים והמוניים, כך שכל אדם המגיע לסוג של פעילות שיש בה אינטראקציה ישירה עם אחרים – כמו טיסה, פעילות פנאי, ספורט תרבות ובידור, מסעדה וכיוב', ייבדק במהירות, עם תוצאה מידית, ורק לאחר שקיבל "אור ירוק" ימשיך לפעילות זו. לא מן הנמנע שאפליקציות עם "תעודת בריאות" הכוללת בדיקה תדירה, אמינה ומאובטחת, ומהירה לגילוי הנגיף תיהפך לכרטיס כניסה לכל פעילות "המונית". מדובר בתהליכים אשר יסייעו בהתאוששות הפעילות הכלכלית והביקוש לאנרגיה ב-2021-2022, תוך כדי סגירה חלקית ולא אחידה של הנזק הכלכלי ופער התוצר שנוצר במהלך 2020, בעיקר במחצית הראשונה של השנה.
מלאים בארה"ב
בהמשך לאמור לעיל, מלאי הנפט הגולמי המסחרי בארה"ב ירד בשבוע שהסתיים ב-21/8/20 ודו"ח הנפט האמריקני של ה- EIA, שפורסם בסוף השבוע שעבר, מעריך כי כמות הנפט הגולמי באחסון מסחרי ירדה בכ-4.7 מיליון חביות. הירידה במלאי התרחשה על רקע הירידה בייבוא הנפט נטו, אשר נבעה מעלייה חדה של 57.4% בייצוא ועלייה ביבוא ברוטו של 3.2%. ירידת המלאי נרשמה למרות שהממשל הפדרלי עצר לעת עתה את רכישות הנפט למלאי האסטרטגי, שירד לאחרונה, ולכן יש בכך לאותת על עליית הביקוש לנפט גולמי מצד בתי הזיקוק.
משק הגז הטבעי
מחיר הגז הטבעי בארה"ב (Henry Hub) המשיך לעלות במהלך השבוע האחרון והגיע בתחילת השבוע לרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע נובמבר 2019. כעת מחירו עומד על 2.58 דולרים ל-MMBTU. עליית המחיר החדה התרחשה על רקע הפסקת הפעילות של חלק ניכר מייצור הגז הטבעי במפרץ מקסיקו מתחילת השבוע שעבר, בשל הסופות שהתקרבו לארה"ב. זאת, למרות העלייה של מלאי הגז הטבעי התת קרקעי של ארה"ב ב-45 Bcf בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט.
יבוא הגז הטבעי של סין ירד בחודש יולי ב-13.1% (m/m) והגיע לרמה של 5.03 מיליון טון, אך רמה זו היא עדיין גבוהה מהרמה של שנה שעברה ב-3.1%. זאת, על רקע מלאי הגז הטבעי הגדולים אשר סין מילאה בחודשים האחרונים ועל רקע הביקושים המקומיים הנמוכים.
מרווחי מחירי נפט
הפער שבין מחיר הנפט העולמי, BRENT, לבין המדד האמריקני, WTI, עלה מעט בשבוע האחרון לרמה של 2.5 דולרים לחבית, זאת למרות הירידה במלאי הנפט אשר במרכז האחסון הגדול ב-Cushing. בטווח הרחוק יותר, עם התייצבות השוק וכניסת קיבולת הולכה אמריקאית נוספת בהמשך השנה, פער המחירים צפוי להתייצב סביב 3-4 דולרים לחבית.
הצפי לטווח הבינוני
במבט קדימה, מחיר הנפט יושפע מן הספקות, בנוגע למידת המשך קיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ בדגש על רוסיה ועיראק, ומן ההערכות בנוגע להתפשטות וירוס הקורונה בעולם, בפרט בסין ובארה"ב, והשפעותיו על הכלכלה העולמית. במידה והגל השני של נגיף הקורונה ימשך באזורים נרחבים יותר ויותר אזי קיים סיכון להחזרת המגבלות החברתית במקומות שונים בעולם, אשר יאטו את הפעילות הכלכלית ויקטינו את הביקוש לנפט.
לעת עתה, נראה שרק לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה, בדרך שתאפשר הקלה ברורה ומתמשכת על צרכני הנפט הגדולים – תעופה ותובלה – ניתן יהיה לצפות להמשך עלייה של ממש במחיר הנפט. בהתאם לכך, הרי שבמבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה בלבד לכ-46.4 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-43.6 דולרים לחבית.
בטווח הארוך יותר, רק לאחר התאוששות העולם ממשבר הקורונה המתמשך, ישנם גורמים שיתמכו בביקוש לנפט ובהם: חידוש צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020 שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה.
"לעת עתה, נראה שרק לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה, בדרך שתאפשר הקלה ברורה ומתמשכת על צרכני הנפט הגדולים – תעופה ותובלה – ניתן יהיה לצפות להמשך עלייה של ממש במחיר הנפט. בהתאם לכך, הרי שבמבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה בלבד לכ-46.4 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-43.6 דולרים לחבית.
"בטווח הארוך יותר, רק לאחר התאוששות העולם ממשבר הקורונה המתמשך, ישנם גורמים שיתמכו בביקוש לנפט ובהם: חידוש צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020 שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה".
התפתחות מחיר הנפט
במהלך השבוע החולף, מחיר הנפט מסוג BRENT עלה מכ-43.51 דולרים לחבית בסגירה של שבוע המסחר ב-21/8/2020 לכ-44.67 דולרים לחבית בסיום המסחר ב-28/8/2020 ומחיר הנפט מסוג WTI עלה במעט מכ-42.19 דולרים לחבית ב-21/8/2020 לכ-42.97 דולרים לחבית בסוף המסחר ב-28/8/2020. במחצית הראשונה של השבוע החולף, מחיר הנפט עלה, בתמיכת הדולר שנחלש לאחרונה, והגיע לרמה הגבוהה ביותר בחמישה חודשים האחרונים, על רקע הפסקת רוב יצור הנפט במפרץ מקסיקו בשל סופות הוריקן שהתקרבו לחוף
בהמשך לאמור לעיל, הרי שלצד הרמה הנמוכה יחסית של הפעילות הכלכלית העולמית וההשפעה הממתנת על הביקוש לנפט, נרשמה ירידה שבועית של 4.7 מיליון חביות נפט במלאי המסחרי של ארה"ב ולראשונה מתחילת השנה מלאי הנפט המסחרי של ארה"ב ירד שבוע חמישי ברציפות. ירידת המלאי התרחשה על רקע עלייה בשיעור הניצולת של בתי הזיקוק בארה"ב שהגיע לרמה של 82.0% ועל רקע ירידה של 1,042,000 חביות ביום בייבוא הנפט נטו על ידי ארה"ב, שנבעה מכך שהייצוא עלה ב-1,226,000 חביות ביום ואילו הייבוא ברוטו עלה רק ב-184,000 חביות ביום (עבור השבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט).
היצע הנפט של קבוצת OPEC בחודש אוגוסט צפוי להיות גבוה ב-180,000 חביות ביום לעומת ההיצע בחודש יולי. עלייה זו היא נמוכה מהעלייה המותרת לקבוצה על פי ההסכמים שנחתמו, המאפשרים לחבריה להגדיל את יצור הנפט באוגוסט ב-1.3 מיליון חביות ביום. ערב הסעודית הובילה את העלייה בייצור הנפט והיא הגדילה את תפוקת הנפט ב-600,000 חביות ביום, אולם היא עדיין יצרה פחות מ-9 מיליון חביות נפט ביום המותרות לה. העלייה של חלק מחברי קבוצת OPEC קוזזה בחלקה על ידי מדינות אחרות, כגון עיראק, אשר קיזזו את יצור הנפט שלהן כפיצוי על אי עמידה בהסכמי הקיצוצים בחודשים הקודמים.
על פי הודעת SOMO, חברת שיווק הנפט העיראקית, עירק מתכננת לייצא 450,000-600,000 טון דלק בחודש בשנה הבאה וייצוא הנפטא צפוי להגיע ל-80,000-120,000 טון בחודש. כמו כן, יצור הנפט באזורים שבשליטת הכורדים בעיראק הצטמצם, על מנת לסייע לעיראק לעמוד במכסות הייצור שהיא התחייבה לקבוצת OPEC+. אולם, הממשל הכורדי לא חשף את כמות הקיצוץ בייצור הנפט. כנגד, יצור הנפט של PDVSA, חברת הנפט הוונצואלית, המצויה תחת אמברגו, עמד על 406,200 חביות ביום ב-20 באוגוסט, ירידה של 6% מרמת הייצור שהייתה ב-31 ביולי.
מספר אסדות הנפט בארה"ב עלה בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט ומספר אסדות הנפט הפעילות בארה"ב הוא 183. העלייה השבועית של 11 אסדות, הינה העלייה הגדולה ביותר מאז ירידת מחיר הנפט החדה באפריל. עלייה זו באה לאחר מספר שבועות של ירידה מתמשכת במספר האסדות הפעילות בארה"ב.
יותר ממחצית מייצור הנפט האמריקאי במפרץ מקסיקו נסגר בסוף השבוע שעבר ומעל ל-80% מהייצור במפרץ היה סגור זמנית כחלק מההכנות לקראת הגעתן של שתי סופות המגיעות משני כיוונים שונים ובעלות פוטנציאל לגרום נזק רב. לעת עתה נראה כי לא נגרם נזק משמעותי לתשתיות האנרגיה במפרץ. הפסקת הפעילות של חלק מהמפעלים באופן זמני תמכה בעלית מחיר הנפט בתחילת השבוע. כמו כן, סערת ההוריקן במפרץ הפרסי הביאה לעלייה במחיר משלוחי בנזין לאמריקה דרך האוקיינוס האטלנטי ועלות שכר הספינות המובילות דלק מצפון-מערב אירופה לחוף המזרחי של ארה"ב עלתה באמצע השבוע שעבר ב-46%.
הממשל האמריקאי אישר תכנית למכירת זכויות קידוח לחיפוש נפט באזור הארקטי באלסקה בשטח של 1.56 מיליון דונם. שתי תביעות הוגשו לבית המשפט המחוזי באנקורג' אלסקה שביקשו לחסום את התוכנית הממשלתית לאפשר קידוחי נפט וגז במישור החוף של האיזור. הלשכה הפדרלית לניהול קרקעות הגיעה למסקנה בדצמבר 2018 כי ניתן לבצע קידוחים במישור החוף מבלי לפגוע בחיות הבר. הנשיא דונלד טראמפ התעקש לאפשר חכירה לצרכי קידוח באיזור. המכרז על זכויות החכירה יהיה בסוף 2020 אולם במידה וג'ו ביידן ינצח בבחירות לנשיאות ארה"ב, לא בטוח שהמכרז יצא לדרך מאחר והוא מתנגד להרחבת יצור הנפט בארה"ב בשל הזיהום הסביבתי. התושבים המקומיים יחד עם אנשי איכות הסביבה מתנגדים להחלטה זו של הנשיא טראמפ, בשל פגיעה בדובי הקוטב ובחיות בר אחרות וכאמור לעיל הם הגישו תביעות כנגד החלטת הממשל.
בצד הביקוש, החזרת הפעילות הכלכלית בסין הביאה להגברת יבוא ביטומן מדולל של סין ב-292,000 חביות ביום בחודשים מאי ויוני, עלייה של פי עשר משנה שעברה. הביטומן הינו מרכיב חשוב בסלילת כבישי אספלט וסין צפויה להגביר את סלילת הכבישים כחלק מהחזרת הפעילות הכלכלית. יבוא הנפט הגולמי של סין מארה"ב עלה בחודש יולי בחדות לרמה של 3.67 מיליון טון, לעומת 587,000 טון ביוני. במקביל, יבוא הנפט מרוסיה ירד מעט ביולי מ-7.98 מיליון טון ל-7.38 מיליון טון ויבוא הנפט מערב הסעודית ירד גם כן מרמה של 8.88 טון בחודש יוני ל-5.36 מיליון טון בחודש יולי.
על רקע המתיחות המתמשכת בין סין והודו, בתי הזיקוק ההודים הפסיקו לרכוש נפט מחברות המקושרות לסין. זאת, כחלק מרגולציה מקיפה של הודו להגבלת הייבוא מסין, כתגובה להרג של 20 חיילים הודים ופציעתם של עשרות חיילים נוספים בהתנגשות בין הכוחות בגבול המשותף. נציין כי, סין עצמה לא מייצאת נפט להודו. אך חברות המקושרות לסין סוחרות במגוון רחב של סחורות, ובכללן נפט, ברחבי העולם וכן חברות סיניות מחזיקות במניות של שדות נפט ברחבי העולם.
בארה"ב, הביקוש לבנזין ממשיך לצמוח לאחר שהוא דשדש תקופה קצרה והוא מתקרב לרמה שהוא היה לפני התפרצות נגיף הקורונה. הביקוש לדלק מטוסים נותר נמוך מאוד, על רקע התאוששות האיטית של ענף התעופה. בנוסף, יבוא הדלקים של ארה"ב מאירופה ירד ביותר משליש בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט והגיע לרמה הנמוכה ביותר בשלושת החודשים האחרונים. זאת, כחלק מההכנות לקראת הסופות שפקדו את ארה"ב בתחילת השבוע שעבר. יבוא הדלקים השבועי ירד מ-204,000 חביות ביום ל-127,000 חביות ביום. רמה זו אף נמוכה משמעותית מהממוצע השנתי של יבוא דלקים אשר היה ב-12 החודשים האחרונים 226,000 חביות ביום.
כמות הנפט הגולמי המוחזקת ברחבי העולם במכליות בים שעמדו לפחות שבעה ימים, ירדה בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט ב-0.5% לעומת הרמה בסוף השבוע שלפניו והגיע לרמה של 175.51 מיליון חביות. כאשר בחלוקה בין אזורים, באסיה מספר מכליות הנפט עלה ב-3% (w/w) לרמה של 146.69 מיליון חביות, במזרח התיכון כמות מכליות הנפט ירדה ב-30% (w/w) לרמה של 6.26 מיליון חביות ובאירופה הכמות ירדה ב-25% (w/w) לרמה של 3.92 מיליון חביות נפט.
וירוס Wuhan coronavirus
ווירוס Coronavirus (COVID-19), ממשיך להתפשט ברחבי העולם. מאז פרוץ הנגיף נדבקו מעל 25.19 מיליון אנשים. יותר מ-6.8 מיליון איש עדיין חולים פעילים ומעל ל-847,000 נפטרו ברחבי העולם כתוצאה מהידבקות בנגיף. בארה"ב נדבקו מעל ל-6.1 מיליון איש ונפטרו יותר מ-186,000 איש כתוצאה מהידבקות בווירוס הקורונה ולהערכתנו מספר הנפטרים מהנגיף בארה"ב אף יחצה את רף ה-200,000 איש.
קצב התפשטות הנגיף בארה"ב הואט בשבועות האחרונים ומספר החולים החדשים בארה"ב בשבועיים החרונים אף היה נמוך מ-50,000. בנוסף, שיעור החולים הפעילים בארה"ב מסך הנדבקים המשיך לרדת שבוע שלישי ברציפות וכ-41% מהנדבקים בארה"ב עדיין חולים פעילים.
מלבד "החיסון הרוסי", שקיבל אישור רגולטורי ברוסיה בלבד בשבוע שעבר, ישנם בעת הנוכחית שישה חיסונים אחרים המפותחים בעולם והמצויים בשלב השלישי והאחרון של הניסויים ועוד שלושה העשויים להיכנס לשלב הסופי בקרוב. מדובר במהלך מהיר מאוד יחסית למוכר מפיתוח של חיסונים אחרים בעבר. מבחינת ההשפעות הכלכליות של החיסון, כולל השפעות על הביקוש לאנרגיה, ישנם שלושה היבטים מרכזיים שראוי להתמקד בהם בכדי לנסות ולהעריך את המאפיינים הכללים של היבטים כלכליים וחברתיים "ביום שאחרי".
ההיבט הראשון נוגע למידת יעילות החיסון. אף חיסון אינו יעיל לחלוטין וכיום הרף לחיסון ל – COVID-19 הורד ל -50% בלבד, זאת כתוצאה מהרצון להגיע לחיסון כלשהו תוך פרק זמן קצר. כמו כן, בהקשר זה חייבים להתייחס לאורך החיים של החיסון, בטיחותו ואת נכונותם של אנשים להשתמש בו, מה שיכול בסופו של דבר להשפיע על מידת יעילותו הכוללת של החיסון, זאת כנגזרת של המשתנים השונים שהוזכרו לעיל.
שאלה נוספת נוגעת למידת ההתקדמות וההצלחה בפיתוח תרופות לטיפול נגד תסמיני הווירוס, זאת במקביל לפיתוחו של חיסון. אין ספק שעדיין קיימת אי וודאות משמעותית בכל הנושאים הללו וככל הנראה שאין מדובר "בנוסחת פלא" שתעלים בקרוב את הווירוס מן העולם וככל הנראה שצריך יהיה "ללמוד לחיות" עם הווירוס כפי שקורה עם ווירוסים ומחלות אחרות.
הגורם השני שיקבע את ההשפעות הכלכליות של חיסון הוא המהירות בה ניתן לייצרו ולהפיץ אותו, ראשית לקבוצות הסיכון, ואחר כך לאוכלוסייה כולה. החשש הסביר הוא שמספר מנות החיסון הזמינות בפועל יהיה קטן מאוד יחסית לפוטנציאל המבקשים להתחסן ולכן יהיה צורך בקביעת קריטריונים ברורים ואחדים בינלאומית לחלוקת החיסון. הגורם השלישי שיש לקחת בחשבון הוא מהירות ההפצה של חיסון.
מכלול גורמים אלו מצביע על כך שמהלך של חיסון המוני לא יכול להתממש בשלב הראשון, אלא ידחה למועד מאוחר יותר. אתגר מרכזי, לפחות בהתחלה, יהיה לזהות ולנהל את החיסון לאלה הנזקקים ביותר.
מבחינת הסיבוכים הבינלאומיים העלולים להתעורר, לא מן הנמנע שחלוקת הכמות הראשונית והמוגבלת של חיסונים לא תתבסס על אמות מידה בריאותיות והומאניות, אלא תושפע מן היכולת של מדינות וגופים שונים "להרבות במחיר". כיום, מרבית ההערכות הן שמנת חיסון תעלה בסביבות 20-50 דולר, מה שמוציא חיסון המוני, במיוחד כזה שיהיה צורך לחזור עליו מעת לעת, מחוץ להישג ידם של מדינות עניות. מדינות מפותחות ועשירות כבר הזמינו מראש מלאי משמעותי של חיסונים שונים שעדיין מצויים בשלבי פיתוח. זה עשוי לייצר תהליך מאוד לא אחיד של חיסון עולמי - כאשר מדינות עניות מפגרות אחר הכלכלות המתקדמות העשירות, ונשענים על תמיכתם של מוסדות בינלאומיים וסיוע חוץ.
בהתאם, הגיוני לחשוב על מגוון רחב יחסית של תוצאות כלכליות הקשורות לחיסון כאשר בקצה אחד נמצאת האפשרות של חיסון יעיל המיוצר ומופץ במהירות ואילו בצד השני ישנו חיסון פחות יעיל עם קושי בהתמודדות עם אתגרי הייצור וההפצה ומצב של מחסור במהלך שנת 2021. ברוב התרחישים שבין מקרי הקיצון דלעיל, תהיה חובה להמשיך ולשמור על קיום אמצעי הגנה, כולל ריחוק חברתי, המשך ההגבלות המשמעותיות על נסיעות בינלאומיות, מגבלות על פעילות תרבות, בידור ופנאי ועוד, מה שיגביל את פוטנציאל התאוששות הביקוש לנפט גולמי.
הדרך לנורמליות כלכלית טמונה מטבע הדברים בדחיקת הנגיף לממדים כמעט ולא מורגשים. פיתוח חיסון יהיה אחד המפתחות לכך. גורם חשוב נוסף יהיה פיתוח של תרופה יעילה, אשר תאפשר התמודדות יעילה יותר עם התחלואה. לבסוף, חשוב מאוד יהיה לפתח אמצעי בדיקה מהירים והמוניים, כך שכל אדם המגיע לסוג של פעילות שיש בה אינטראקציה ישירה עם אחרים – כמו טיסה, פעילות פנאי, ספורט תרבות ובידור, מסעדה וכיוב', ייבדק במהירות, עם תוצאה מידית, ורק לאחר שקיבל "אור ירוק" ימשיך לפעילות זו. לא מן הנמנע שאפליקציות עם "תעודת בריאות" הכוללת בדיקה תדירה, אמינה ומאובטחת, ומהירה לגילוי הנגיף תיהפך לכרטיס כניסה לכל פעילות "המונית". מדובר בתהליכים אשר יסייעו בהתאוששות הפעילות הכלכלית והביקוש לאנרגיה ב-2021-2022, תוך כדי סגירה חלקית ולא אחידה של הנזק הכלכלי ופער התוצר שנוצר במהלך 2020, בעיקר במחצית הראשונה של השנה.
מלאים בארה"ב
בהמשך לאמור לעיל, מלאי הנפט הגולמי המסחרי בארה"ב ירד בשבוע שהסתיים ב-21/8/20 ודו"ח הנפט האמריקני של ה- EIA, שפורסם בסוף השבוע שעבר, מעריך כי כמות הנפט הגולמי באחסון מסחרי ירדה בכ-4.7 מיליון חביות. הירידה במלאי התרחשה על רקע הירידה בייבוא הנפט נטו, אשר נבעה מעלייה חדה של 57.4% בייצוא ועלייה ביבוא ברוטו של 3.2%. ירידת המלאי נרשמה למרות שהממשל הפדרלי עצר לעת עתה את רכישות הנפט למלאי האסטרטגי, שירד לאחרונה, ולכן יש בכך לאותת על עליית הביקוש לנפט גולמי מצד בתי הזיקוק.
משק הגז הטבעי
מחיר הגז הטבעי בארה"ב (Henry Hub) המשיך לעלות במהלך השבוע האחרון והגיע בתחילת השבוע לרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע נובמבר 2019. כעת מחירו עומד על 2.58 דולרים ל-MMBTU. עליית המחיר החדה התרחשה על רקע הפסקת הפעילות של חלק ניכר מייצור הגז הטבעי במפרץ מקסיקו מתחילת השבוע שעבר, בשל הסופות שהתקרבו לארה"ב. זאת, למרות העלייה של מלאי הגז הטבעי התת קרקעי של ארה"ב ב-45 Bcf בשבוע שהסתיים ב-21 באוגוסט.
יבוא הגז הטבעי של סין ירד בחודש יולי ב-13.1% (m/m) והגיע לרמה של 5.03 מיליון טון, אך רמה זו היא עדיין גבוהה מהרמה של שנה שעברה ב-3.1%. זאת, על רקע מלאי הגז הטבעי הגדולים אשר סין מילאה בחודשים האחרונים ועל רקע הביקושים המקומיים הנמוכים.
מרווחי מחירי נפט
הפער שבין מחיר הנפט העולמי, BRENT, לבין המדד האמריקני, WTI, עלה מעט בשבוע האחרון לרמה של 2.5 דולרים לחבית, זאת למרות הירידה במלאי הנפט אשר במרכז האחסון הגדול ב-Cushing. בטווח הרחוק יותר, עם התייצבות השוק וכניסת קיבולת הולכה אמריקאית נוספת בהמשך השנה, פער המחירים צפוי להתייצב סביב 3-4 דולרים לחבית.
הצפי לטווח הבינוני
במבט קדימה, מחיר הנפט יושפע מן הספקות, בנוגע למידת המשך קיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ בדגש על רוסיה ועיראק, ומן ההערכות בנוגע להתפשטות וירוס הקורונה בעולם, בפרט בסין ובארה"ב, והשפעותיו על הכלכלה העולמית. במידה והגל השני של נגיף הקורונה ימשך באזורים נרחבים יותר ויותר אזי קיים סיכון להחזרת המגבלות החברתית במקומות שונים בעולם, אשר יאטו את הפעילות הכלכלית ויקטינו את הביקוש לנפט.
לעת עתה, נראה שרק לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה, בדרך שתאפשר הקלה ברורה ומתמשכת על צרכני הנפט הגדולים – תעופה ותובלה – ניתן יהיה לצפות להמשך עלייה של ממש במחיר הנפט. בהתאם לכך, הרי שבמבט לסוף 2020, החוזים העתידיים מצפים לעליית מחירים מתונה בלבד לכ-46.4 דולרים לחבית BRENT ומחיר חבית מסוג WTI צפוי לעלות לכ-43.6 דולרים לחבית.
בטווח הארוך יותר, רק לאחר התאוששות העולם ממשבר הקורונה המתמשך, ישנם גורמים שיתמכו בביקוש לנפט ובהם: חידוש צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020 שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה.
