המסך של השכן יותר ירוק? לא בהכרח

רבים מהמשקיעים בשוק ההון אינם שואלים את עצמם לאיזה תשואה הם מצפים בפרק זמן מוגדר. הם קונים ומוכרים ניירות ערך מסיבות שונות, בעיקר כתוצאה מהשפעה של אופנות חולפות, כתבות בעיתונים ושיחות עם מכרים. מאחר ורמת החיים העתידית תלויה לא מעט בחסכונות לטווח הקצר, הבינוני, ובעיקר הארוך (בפרט במכשירי החיסכון הפנסיוני למיניהם), הרי שאין להחליט בדבר השקעה כזו או אחרת כלאחר יד, אלא להתעמק בדברים ולנסות להבין את המגמות האמיתיות. אמנם מה שהיה בעבר לא בהכרח יהיה גם בעתיד, אך בכל זאת, נתונים היסטוריים יכולים לספק מידע, שיעזור בקבלת ההחלטות ובניתוח המגמות.

אנחנו נשארים בארץ...

מבדיקה של 15 השנים האחרונות, עולה כי שוק ההון המקומי הניב למשקיעים בו תשואות נאות ביותר. ת"א 100, הניב ב-15 השנים האחרונות תשואה ריאלית נאה של 8.1% בשנה. לשם השוואה, מדד האג"ח הכללי הניב באותו זמן תשואה שנתית של 3.8% בלבד, ומדד האג"ח צמודות המדד הניב תשואה של 3.6%. אין זה מפתיע, שכן מניות הן נכס מסוכן, ולכן הן אמורות להניב לאורך זמן תשואות גבוהות יותר מאג"ח ממשלתיות, הנחשבות לנכס סולידי יותר. מאידך, שוקי המניות בחו"ל דווקא אכזבו: בעשר השנים האחרונות הניב מדד 500 P&S תשואה ריאלית שלילית של 4.2%. ב-15 השנים האחרונות הניב מדד 500 P&S תשואה חיובית של 4.9% - נמוכה בהרבה מתשואת שוק המניות בישראל. מי שהעדיף להיחשף לחו"ל באמצעות השקעה בניירות ערך צמודי מטבע בישראל התאכזב אף הוא: על רקע חולשת הדולר מול השקל בשנים האחרונות, ובגלל הריבית הנמוכה שהונהגה בארה"ב במשך רוב העשור האחרון, הניבו אג"ח דולריות בישראל ב-15 השנים האחרונות תשואה של 1.5% בלבד. אם פעם היה נהוג להשקיע 10%-20% מתיק ההשקעות הישראלי בהצמדה כלשהי לדולר, כיום כבר ברור שחשיפה לחו"ל חייבת להישען על מגוון מטבעות, בכדי למקסם את הפיזור.

קרנות הנאמנות נכנעות לצו האופנה

קרנות הנאמנות היו במשך שנים רבות האפיק המועדף על משקיעים שרצו להיכנס לשוק המניות באופן מפוזר שמקטין את הסיכונים. אולם, אם פעם נחשבו האחרונות למכשיר השקעה לטווח ארוך, הרי שכיום רובן כבר אינן כאלה. מנהלי חברות הקרנות מודעים לכך שהציבור רודף אחר אופנות, והם מספקים לו את הסחורה באמצעות קרנות חדשות שקמות מעת לעת ובסופו של דבר משנות מדיניות או נעלמות. לכן, משקיע המחפש השקעה בעלת פוטנציאל לטווח ארוך, מסתכן בכך שעם השנים יתמקד ניהול הקרן בהשגת תשואות לטווח הקצר, על ידי טכניקות שונות שחלקן עלולות לפגוע בשווי הקרן בטווח הארוך יותר.
מעניין לציין, כי ב-15 השנים האחרונות הצליחו רק מספר זעום של קרנות להכות את מדדי המניות בתל אביב. הדבר מחזק את הטיעון על פיו למשקיע לטווח הארוך עדיף לדבוק במוצר שעוקב אחר המדד, ולא בקרן שמנסה להכותו. בין קרנות האג"ח יש כאלה שהכו את המדד, אך ברוב המקרים הן עשו זאת בעזרת חבילה של מניות שעלו יפה בשנות הגאות. רכישת מניות לקרנות אג"ח ישראליות (על אף שנעשתה באופן חוקי ובהתאם לתשקיף) מעוותת את נתוני התשואה שלהן וגורמת לחוסר אמון בתקופות משבר, בהן קרנות האג"ח האלה סופגות מכה.

האפיק המנייתי מנצח

כאשר מסכמים את הביצועים של כל אפיקי ההשקעה, נראה שהאפיק המנייתי בכל זאת מנצח בטווח הארוך. נכון אמנם שב-15 השנים האחרונות לא הצליחו מדדי המניות בחו"ל לספק תשואות גבוהות, אך ניתן לייחס זאת לשני משברי ענק שהתרחשו בתקופת זמן קצרה יחסית ופגמו בתשואות באופן חריג. אין ספק שהתשואה משוק המניות גבוהה יותר מאשר באפיקים האחרים, לרוב במידה משמעותית, אולם לא לכל משקיע יש את הזמן, הידע והניסיון לעשות זאת באופן עצמאי. לכן, חשוב לעשות זאת באמצעות מכשירים נכונים וטכניקה נכונה. המכשירים המומלצים כיום להשקעה במניות הם המכשירים עוקבי המדד (תעודות סל וקרנות אינדקס) שגובים דמי ניהול נמוכים. הטכניקה הנכונה היא השקעה במנות חודשיות או שנתיות קבועות, שימצעו את מחיר הרכישה לאורך זמן וימנעו מהמשקיע לקנות את המניות ביוקר ולמכור אותן בזול.

קרנות נאמנות ותעודות סל 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.