פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. גרסת שוק ההון

 מתי נפסיק לכתוב על האינפלציה? ...כשלא תהיה אינפלציה

מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע סיפק לרבים הקלה רבה.  הוא עמד בצפי, לא עורר מהומה ובשל כך לא היה צורך בעדכון מחודש של המודלים הכלכליים.  אבל שהעובדה שהמדד עמד בצפי מעידה רק על כך ששקלול של מרכיבי המדד הניב עלייה של 0.3%, אולם בחינה מעמיקה יותר של הרכיבים מראה שהמדד היה גבוה.  אפילו גבוה מאוד.  בהתעלם מגורמים חריגים כמו עלייה במחירי המלפפונים (עלייה של 40%), ירידה חדה של 8% במחירי המים (גם עלות עריכת מסיבות ואירועים ירדה ב 1.7%.  כנראה שחוגגים פחות), בולטים שני גורמים מהותיים שככל הנראה ימשיכו להשפיע גם בעתיד : מחירי הדיור ומחירי האנרגיה.

מחירי הדיור שנגזרים ממחירי השכירות עלו ב 0.6%.    מה שאינו מופיע במדד הוא שמחירי הדיור בבעלות עלו מתחילת השנה (לפי נתוני מס שבח) ב 15%(!!!).  בסדר, אין בועה.  אבל קניית דירה בישראל הופכת להיות משימה כמעט בלתי אפשרית ויקרה מאוד.  המשמעות של "יקרה מאוד" היא שהמחיר עלה.  זו ההגדרה הפשוטה של אינפלציה.

אז נכון שמחירי הדיור בבעלות אינם מהווים חלק ממדד המחירים לצרכן, אולם כפי שניתן לראות מהגרף המצורף למעלה, זוהי רק שאלה של זמן עד שנרגיש את השינוי במחירי הדירות במדד עצמו.

הגורם השני שהשפיע במידה רבה על המדד היה מחירי האנרגיה שעלו בחמישה אחוז לערך ותרמו 0.2% למדד עצמו.  אנו ב"אפסילון" טוענים כבר מזה זמן רב שפריחתם של השווקים המתעוררים תגרום לעלייה במחירי הסחורות בשנים הקרובות, ותופעה זו תשפיע על רמת האינפלציה העולמית.  הבעיה באינפלציה שמקורה בעלייה במחירי הסחורות נעוצה בכך שאין שום אמצעי שאפשר לנקוט בו על מנת להילחם בה.  לא ריבית, לא מדיניות פיסקלית.  כלום.  יושבים ומחכים עד שהמחירים יירדו.  וזהו הדבר שמפריד בין שני מחוללי האינפלציה הללו. 

בראשון ניתן להילחם ובשני לא.  וככל שתארך ההססנות של הבנק המרכזי בטיפול בבעיה הראשונה, כך היא תתעצם.  בניגוד להעלאת הריבית שהייתה בספטמבר, זו האחרונה לא השפיע כלל על הציפיות האינפלציוניות.  הציפיות נושקות לרף העליון של היעד ואם נבחן את אינפלציית הליבה נגלה שזו כבר מזמן נמצאת איפשהו באזור ה 4%.  לטעמנו, השוק מקל ראש בחזית האינפלציונית ודורש תשואה נמוכה למדי מהאפיקים השקליים.  אנחנו כאמור סבורים שאם המדיניות המוניטרית לא תראה קצת יותר נחישות (אם לא במינון, לפחות בקצב), נמצא את העקום השקלי ממשיך את הדרך בה הוא החל לפני כשבועיים, צפונה.  זו העת להתנצל על המסקנה הרוטינית של השבועות האחרונים, אולם המדד האחרון רק מחדד את הסכנה שאורבת למשק מצידה של האינפלציה ומותיר את התיק השקלי שלנו במח"מ קצר מאוד.

בנקודה זו אנו רואים עדיפות קלה לצמודים על פני השקלים בעיקר בשל העובדה שלטעמנו האפיק השקלי חסר את פרמיית הסיכון האינפלציוני הראויה.  המח"מ של  קרן "אפסילון אג"ח מדינה צמוד מדד" (5105978)עומד כעת על כארבע וחצי שנים.

עקומי תשואה וציפיות אינפלציוניות

הירידה החדה במדדי התל בונד בשבוע שעבר יצרה הזדמנות קנייה נאה בעיקר בתל בונד 20 ועל כן הגדלנו את האחזקה באגרות חוב שמרכיבות את המדד בקרן "אפסילון תל בונד" (5100540).

לעומת זאת, על האחזקה בתל בונד השקלי אנחנו עדיין מוותרים.  אם נקנה, לא תישאר סחורה לתעודות הסל החדשות.

פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.   גרסת שוק ההון

השבוע הנפיק סיטיגרופ מניות בהיקף של כ 17 מיליארד דולר.  תמורת ההנפקה משמשת את סיטיגרופ להחזיר לממשל את כספי הסיוע שניתנו לו בעיצומו של המשבר.  אחת המגבלות העיקריות שהטיל הממשל על הגופים שקיבלו סיוע קשור בשכר הבכירים.

ההנפקה למעשה נכשלה מפני שהמחיר שנקבע הוא נמוך מאוד, 3.15$.  המחיר בהנפקה נמוך ממחיר המניה שהיה לפני כשבועיים וכשני דולרים פחות מהמחיר ששרר לפני כחודשיים.  אבל גם זה לא יגרום לסיטי לעצור את ההנפקה.  זו לא החדשה הטובה היחידה שהגיעה מצידה של סיטי.  אחד התנאים לקבלת כספי הסיוע היה שהבנק יוותר על ההפסדים הנצברים לצורכי מס שהגיעו לסכום מפלצתי של 38 מיליארד דולר.  אבל רשויות המס בארה"ב שידועות ברוחב ליבן הודיעו לבנק שלמרות שכספי הסיוע מוחזרים, הן החליטו לפנים משורת הדין שהבנק יכול לשמור לעצמו את ההפסדים הצבורים.

אז מה היה לנו?

בנק קורס שמקבל כספי סיוע. 

הבנק מקבל על עצמו את התנאים הכרוכים בכך שכוללות מגבלות על השכר וויתור על הטבות מס.   

לאחר שהסערה שוככת, הבנק מנפיק מניות במחיר נמוך, מדלל את בעלי המניות הקיימים, מחזיר את כספי הסיוע ומקבל הטבת מס לפנים משורת הדין. 

שורה תחתונה: אל תחשוב מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה.  חשוב מה המדינה יכולה לעשות בשביל מנהל הבנק שלך.

עד לפני שבועיים החזקנו במניות הבנק.  מהרגע שיצאה ההודעה על ההנפקה וייעודה, כבר לא.

סתם נקודה למחשבה : לפי רישומי רשויות המס ביוון, יש במדינה רק 3000 איש שהכנסתם עולה על 200,000 אירו בשנה.  מעתה אין להגיד ישראבלוף, יש להגיד יוונבלוף.

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.