מצב הריביות בעולם כיום הינו נמוך ואף נושק לאפס בחלק מהמדינות. לפיכך, ההסתברות לעלייה בתשואות גדולה יותר משל ירידת תשואות ומכאן כי ההסתברות להפסדי הון מהחזקת תיק אגרות חוב בעלות מח"מ בינוני-גבוה גבוהה משמעותית מהסתברות לרווח.
הבעיה מחריפה כאשר מתייחסים לעובדה שהריבית לטווח הקצר הינה אפסית וכך מוצא עצמו החוסך בין הפטיש לסדן בתחום ההשקעה של אג"ח. הפתרון הפופולארי לדילמה של סיכון באג"ח ארוך אל מול ריבית אפסית באג"ח קצר מתחלק לרוב לשניים. הראשון, הגדלת הרכיב המנייתי בתיק, השני הגדלת רכיב האג"ח חברות.
הפתרון הראשון מגדיל את סיכון התיק בצורה משמעותית לאור העובדה שהמצב הכלכלי העולמי עדיין רחוק מלהיות מזהיר וכי צמיחה מהירה ובת קיימא נראית כרגע רחוקה.
הפתרון השני "שוכח" לקחת בחשבון שבמידה ותהיה עליית תשואות באג"ח ממשלתי, אג"ח החברות ייפגעו לכל הפחות במידה זהה אם לא גרועה יותר (ראו מה קרה למדדי התל-בונד בחודש החולף) זאת לפני שאמרנו משהו על פרמיית הסיכון של החברות אשר גם היא עלולה להשתנות על פני זמן.
החשש אותו הבעתי בשבוע הקודם התרכז במיוחד סביב הנקודה של עלייה בתשואות לפדיון בשוק אגרות החוב אשר יגרור הפסדי הון בחלק הארי של תיק ההשקעות הפיננסי והפנסיוני של המשקיע הממוצע.
לעניות דעתי קיימות שלוש אפשרויות להגן על הרכיב ה"סולידי" בתיק ההשקעות של כל משקיע ומשקיע כאשר כל הגנה טומנת בחובה סוג של סיכון אחר ורמת סיכון שונה.
הגנה טבעית
החשש מעלייה בתשואה לפדיון של אגרות החוב נובעת בעיקרה מהחשש להתפרצות אינפלציונית, שכן החשש מאינפלציה, לאור ההתאוששות בפעילות הכלכלית והזרמות ההון המאסיביות, הוא הטריגר אשר יגרור העלאות ריבית ע"י נגידים ברחבי העולם ומכאן עליית תשואות. לפיכך, רכישה של אג"ח ממשלתי ארוך צמוד מדד מהווה פתרון נוח יחסית ומאפשר הגנה ושימור ערך הכסף. הדרך הנוספת להגן מפני עלייה בתשואות הינה באמצעות רכישת אג"ח ממשלתי בריבית משתנה.
היתרון
העלות בהגנה זו הינה זולה (עלות פעולה בשוק אגרות החוב בישראל).
החיסרון
רכישת אג"ח ממשלתי צמוד כהגנה משמעה להניח כי הריבית הראלית במשק לא תשתנה. כלומר, שיעור השינוי בריבית השקלית יהיה קרוב לשיעורי האינפלציה. בכל הנוגע לרכישת אג"ח ממשלתי בריבית משתנה ישנן שתי בעיות. הראשונה היא בעיית תמחור. הפער בין מחירי הגילונים (אג"ח ממשלת ישראל בריבית משתנה) לבין המקמ לא תמיד מצדיק רכישה. הבעיה השניה קשורה לטווח הארוך יותר, המצאי של אגרות חוב אלו מצומצם. לפיכך, לעיתים היכן שיש מחסור התמחור הינו יקר.
הגנה באמצעות מיקור חוץ
בישראל לא קיימים מכשירים רבים המספקים פוזיציית מכירה בחסר (שורט) על אגרות חוב. המעטים שיש, לא נותנים מענה מספיק טוב לגידור שכן אלו הן תעודות סל העוקבות אחרי מדדי התל-בונד או אג"ח ממשלתי בטווח הבינוני קצר. לפיכך, אין בתעודות חסר אלו לתת מענה הולם לרצון למכור את הריבית, בעיקר זו לטווח בינוני וארוך, בחסר. האפשרות השנייה הינה באמצעות רכישת פוזיציית שורט על אג"ח לטווח ארוך של ממשלת ארה"ב. קיימות שתי דרכים עיקריות לבצע זאת: הראשונה באמצעות אופציות והשנייה רכישת תעודות סל בחסר כגון ה TBT, PST. השיטה השנייה זולה יותר שכן העלות הינה דמי ניהול נמוכים יחסית אל מול עלות יקרה של גלגול אופציות.
היתרון
ההגנה באה לידי ביטוי בעובדה שעלייה בתשואות בארה"ב מתרגמת לעליית תשואות בישראל כפי שהתרחש בחודש החולף. על פוזיציית השורט בארה"ב נוצר רווח הון אשר מקזז בחלקו הגדול את הפסדי ההון שנוצרים בישראל.
החיסרון
העלות למשקיע הרגיל הינה גבוהה יחסית (רכישת ני"ע בארה"ב) וחישוב החשיפה הנדרשת מול התיק הקיים דורשת רמה מקצועית כלשהי. בנוסף, קיימת אפשרות להפסדי הון באסטרטגיה הנ"ל באם פערי הריביות (פרמיית הסיכון) בין ישראל לארה"ב יגדלו. כמו-כן, החלשות הדולר בצורה משמעותית עלולה להסב הפסדי הון גם כן.
"ההגנה הטובה ביותר היא התקפה"
כיוון שסביבת הריבית כיום היא נמוכה היא איננה מאפשרת אלטרנטיבת השקעה ראויה מלבד שוק המניות. בהיעדר אלטרנטיבה הררי המזומנים של הציבור בארץ ובועלם ימשיכו לזרום לתוך שווקי המניות. בארץ אנו צופים גם השנה אפקט ינואר. צריך לזכור כי בתחילת השנה צפויות להתקבל אינדיקציות ראשוניות (לא מחייבות) על ההסתברות למציאת גז טבעי במבנה לוויתן. בשנת 2010 יהיו 2 חברות במדד ת"א 25 (דלק קדוחים ואבנר) וכן מניה נוספת בת"א 100 (דלק אנרגיה) מתחום האנרגיה. לפיכך, תגלית גז נוספת תבעיר את המדדים העיקריים בת"א.באסטרטגיה זו אנו אומרים: בואו נצטרף למגמה.
היתרון
כל עוד הריבית נותרת נמוכה, שווקי המניות ימשיכו לעלות ויסייעו לכפות על הביצועים החלשים בשווקי האג"ח בתקופה הקרובה. גם עליות ריבית מתונות לאורך זמן לא בהכרח ישפיעו לרעה על שווקי המניות, זאת בשל הרמה הנמוכה ממנה הריבית מתחילה לעלות. עוד יש לזכור, כי העלאת ריבית מהווה גם איתות חיובי לשווקים, על התאוששות בפעילות הכלכלית.
החיסרון
הגדלת הרכיב המנייתי בתיק מגדילה את רמת הסיכון בו. היום במיוחד, רמת המחירים הינה מלאה בחלק ניכר מהענפים. חשוב להדגיש , כי כאשר שווקי האג"ח יגיעו לאיזון מבחינת רמת התשואה, תיווצר אלטרנטיבת השקעות (כולל פיקדונות בנקאיים) אשר עלולה להוביל לגל מימושים בשווקי המניות.
לסיכום, אסטרטגיית ההגנה תלויה בעיקרה בניתוח של מנהל ההשקעות, היועץ בבנק והמשקיע לגבי ציפיות הריבית הראלית והאינפלציה. כל אחד צריך לבחור את רמת הסיכון אליה הוא מוכן להיחשף ולהיות מודע לסיכונים הכרוכים בה.
הכותב הינו מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות
נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה האו או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

דן הלמן מנכל הלמן אלדובי קרנות נאמנות


