מה למדתי על שוק ההון ומה על עצמי - אחרי 18 חודשים להשקת תחרות תיקי הסל של FUNDER [סיכום יוני]

סיכום יוני 26

תיק קרנות סל גלובלי פאסיבי – 13 ביולי 26

חודש יוני ותחילת יולי היו תנודתיים למדי בשוקי המניות. ארה"ב ואיראן אמנם חתמו במהלך התקופה על הסכם הפסקת אש למשך 60 יום לצורך המשך המו"מ ביניהן אבל החשדנות ביניהן נותרה גבוהה מאוד. התוצאה: בשבוע האחרון התחדשו התקיפות האמריקאיות באיראן, בעוד איראן חזרה לתקוף חלק מהספינות במצר הורמוז. מחיר הנפט שכבר ירד מתחת ל-70 דולר לחבית חזר לעלות בשבוע האחרון. אי הוודאות הזו עלולה ללוות את השווקים גם בחודשים הקרובים.

בינתיים, למרות כל אלו, תיקי ההשקעות שלנו עלו מעט מאז הסיכום של חודש מאי. נכון ל-13 ביולי עומד שווי התיק הפאסיבי על כ-148 אלף דולר. שוויו של התיק האקטיבי עומד על 140.9 אלף דולר. הפער ביניהם נפתח לכ-5% לטובת התיק הפאסיבי.

18 חודשים (ועוד 10 ימים) חלפו מאז שהשקנו כאן את שני התיקים. זה זמן טוב להדגיש כמה דברים שלמדתי במהלך התקופה הזו.

זו תובנה שחשוב לי להדגיש. ההיכרות שלי עם שוק ההון נמתחת על פני כ-35 שנים. תחילה כסטודנט צעיר לכלכלה ומנהל עסקים. לאחר מכן ככתב ועורך מדור שוק ההון של TheMarker, ובשנים האחרונות כעיתונאי עצמאי. 

זו תקופה ארוכה שכללה לא מעט בועות ומשברים בדרך. ראיתי וסיקרתי את בועת הדוט.קום העצומה של סוף שנות ה-90', ואת שנות הקריסה שלה בתחילת המילניום השלישי. ראיתי את בועת הסאבפריים והאג"ח מגובות המשכנתאות מתנפחת בארה"ב, ומובילה לקריסה כמעט מוחלטת של המערכת הפיננסית. לפעמים נדמה לי שכבר ראיתי הכל.

אבל אני יודע שלא. אחד הדברים החשובים עבור כל משקיע הוא להשאיר את הראש פתוח. השווקים תמיד מלמדים אותנו משהו חדש – גם על עצמם וגם על עצמנו.

מסיבה זו החלטתי להקדיש את הטור הנוכחי כדי להאיר כמה תובנות שעלו אצלי במהלך 18 החודשים האחרונים. אני מקווה שהן יסייעו לי לשפר את התנהלותי כמשקיע בשנים הבאות.

1. שינויים בתיק צריכים להתבצע בצעדים קטנים ומדודים

כחודש לאחר שהשקתי את פרוייקט "תיקי ההשקעות של פאנדר", ביצעתי שינוי גדול יחסית: הקטנתי מאוד את החשיפה של התיק למדד S&P500. עשיתי זאת מתוך תחושה שהמדד האמריקאי הבכיר עלה מהר מדי וחזק מדי בשנים 2023 ו-2024, תוך שהוא נסמך על מספר מצומצם מאוד של 7-10 מניות טכנולוגיה מובילות.

חשבתי אז שהמדד האמריקאי הבכיר מגלם סיכון גבוה יחסית ומוטב להקטין את החשיפה אליו. בנוסף, הנשיא דונלד טראמפ נכנס אז לבית הלבן לכהונה השניה, דבר שהגביר להערכתי את הסיכון בשוק האמריקאי. אני עדיין מחזיק בדעה הזו כיום. 

כתוצאה מהערכות אלו הגדלתי את רכיב המזומן (באמצעות הקרן הכספית VGSH) והמרתי חלק מההחזקה בקרן SPY בקרן הסל RSP שמשקיעה במדד S&P500  במשקל שווה.

בדיעבד, השינוי הזה התברר כגדול מדי ומוקדם מדי. חברות הטכנולוגיה המשיכו להגדיל את השקעתן בתשתיות AI, ומניותיהן המשיכו לטפס.

אני לא מצטער על השינויים שביצעתי. להערכתי, הסיכון של השוק האמריקאי החריף מאז. הן בגלל ההשפעות המזיקות של טראמפ (בעיני), והן בגלל ההתנפחות של מניות הטכנולוגיה הגדולות, בעיקר אלו מקבוצת 7 המופלאות.

אז מה בכל זאת הייתי משנה?  בעיקר את המינון של השינויים.

הייתי מבצע כנראה את אותם צעדים גם היום, אבל בצעדים קטנים יותר. תיקי השקעות לא משנים בבת אחת. השינויים צריכים להיות מינוריים ומדודים כדי לצמצם את מרווח הטעות האפשרי. שינוי שמשפיע על כרבע מתיק ההשקעות בבת אחת נראה לי היום חריף מדי. עדיף  היה לבצע אותו על פני זמן ארוך יותר.

2. המעטתי בחשיבות ועוצמת מהפיכת ה-AI

בשנה שחלפה התברר לי שההערכות שהיו לי באשר למהפיכת ה-AI היו שגויות. טעיתי לחשוב שהשוק מנפח בועה גדולה שמתבססת על תחזיות עתידיות אופטימיות במיוחד. הניסיון שצברתי לימד אותי שהשוק נוטה לא פעם להערכות יתר מופרזות בכל הקשור לטכנולוגיות חדשות.

ראינו זאת היטב בשנת 2021 כאשר בשוק ההון התנפחה בועה של מניות הקשורות לרכב חשמלי ואוטונומי. הערכות השווי של החברות היו מופרכות, ובמהלך 2022 רבות מהמניות הללו קרסו בעשרות אחוזים.

ראיתי בחיי מספיק תבניות כאלו של Boom & Bust: בועת מניות הבנקים בישראל (82'-83'), בועת מניות הכר"מ והשלום בישראל (92'-93'), בועת הדוט.קום (96' – 2000), בועת הסאבפריים (2003-2008), או בועת המדפסות התלת מימדיות (2014-2015).

עשרות שנים של מעקב אחרי השוק חיווטו את המוח שלי לחשוד בכל מהפיכה טכנולוגית באשר היא. החיישנים שלי רגישים במיוחד כאשר הבועה בשוק המניות מתנפחת דרך מעורבות הולכת וגוברת של הציבור הרחב, ובפרט משקיעים צעירים שטרם חוו מפולת.

אין לי בעיה להודות בטעות כזו. הכלכלן האמריקאי חתן פרס נובל, פול סמואלסון, אמר פעם בריאיון: "כשהמידע שלי משתנה, אני משנה את דעתי. ומה אתה עושה, אדוני?".

כל אדם עושה טעויות בחייו. השאלה היא מה הוא עושה איתן. הכרה בטעויות היא דרך טובה ללמוד ולהתפתח.

כך או כך, אני עדיין סבור שהמניות של החברות הגדולות שמייצגות את מהפיכת ה-AI, נסחרות במחירים גבוהים מדי. זו לא אולי לא בועה קלאסית, אבל אני בהחלט יכול לראות מניות מקבוצת "7 המופלאות" מבצעות תיקון של עשרות אחוזים כלפי מטה. זה סיכון שאני מעוניין לצמצם ולכן משקלן של המניות הללו בתיק האקטיבי קטן יחסית.

3. אני ישן טוב יותר כאשר התיק לא חשוף ב-100% למניות

כל משקיע חייב להכיר את סף הרגישות שלו לסיכון. כאשר הייתי צעיר יותר נטיתי להיות אגרסיבי מאוד בתיק ההשקעות שלי. הן בתיק הפרטי שלי והן בחסכונות הפנסיוניים שלי. תמיד האמנתי ששוק המניות הוא המקום הנכון לקבל את התשואות הגבוהות ביותר לאורך זמן.

עם השנים גיליתי שאני עומד היטב מבחינה נפשית בנפילות של 10% עד 25% בשוק. תיקונים כאלו מתרחשים בתדירות גבוהה, ולמעשה כמעט בכל שנה. עם נפילות של 30%-50% כבר יותר קשה לי. במיוחד קשה לי המחשבה שהשוק מאוד זול ואין לי מספיק מקורות כספיים זמינים כדי לנצל זאת.

מהסיבה הזו אני חש הרבה יותר בנוח עם התיק האקטיבי שהקרן הכספית בו מהווה כ-20%. שוקי המניות בישראל וארה"ב – שנוטלים את עיקר המשקל בתיקים – נוטים כיום לתמחור גבוה למדי. זו אולי לא בועה, אבל מדובר בתמחור מלא שלוקח בחשבון בעיקר את ההנחות האופטימיות.

אני לא יודע לומר אם מדובר בתמחור שהוא "גבוה מדי", או רק "מלא". אני כן יודע ששני השווקים  מגלמים סיכון גבוה שעלול להתממש בלי כל התראה.

תיקון מחירים כלפי מטה יכול להיות חד ומהיר. קרן הסל שלנו על ישראל (EIS) צנחה מאז סוף מאי בכ-14%. קרן הסל הלוהטת SOXX שאיננה חלק מהתיקים שלנו ועוקבת אחד מדד מניות השבבים של פילדלפיה - נפלה בין 20 ביוני ל-7 ביולי בכ-16%. בדרך היא משכה מטה גם את S&P500.

לכן אני חש בנוח עם הקטנת חלקה של הקרן EIS שנעשה לפני כחודשיים כחלק מתהליך האיזון מחדש של שני התיקים. אני חש בנוח גם עם הקטנת החשיפה ל-SPY, עם החשיפה המוגברת לשוק האנרגיה (דרך קרן הסל IXC) ועם כמות המזומן הגבוהה יחסית בתיק שממתינה בסבלנות להזדמנויות השקעה חדשות.
 

סיכומים