ערבים ונשים תחילה || מנהל תחום המחקר באוצר בראיון ל-FUNDER על השפעת הקורונה

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ניתח את נתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש אוקטובר. חודש זה התאפיין ברובו בהמשך המגבלות שהחלו בחודש ספטמבר על הפעילות העסקית, על מערכת החינוך ועל השהייה במרחב הציבורי, כאשר ב-18 לאוקטובר החלו ההקלות בתחומים אלו כשבין היתר התאפשרה פתיחת העסקים ללא קבלת קהל ונפתחו מעונות היום וגני ילדים בגילאי 0-6.

את הניתוח כתב וערך כפיר בץ, מנהל תחום מחקר כלכלי באגף הכלכלנית הראשית באוצר. מפרסומי הלמ"ס עולה שבמחצית השנייה של חודש אוקטובר חלה ירידה משמעותית יחסית בשיעור האבטלה הרחב, כולל הנמצאים בחל"ת, מ-20.7 אחוז ל-15.8 אחוז בלבד. בץ ציין כי הניתוח מציג את ההשפעה הממוצעת של הסגר השני ותחילת הקלת המגבלות על שוק העבודה ומתמקד בהשוואה להשפעת הסגר הראשון, בחודש אפריל. בסקירה צוינה ההתאוששות בשוק העבודה ושיעור האבטלה הרחב שעמד על 12.6 אחוז.

בראיון ל-FUNDER, התייחס בץ לנושאים המרכזיים שעלו בסקירה. תחילה, על פי סקר כוח אדם, נכון לחודש אוקטובר היו כ-740 אלף מובטלים. בנוסף, כ-100 אלף עובדים פוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר ואינם מחפשים עבודה. "ביחס לסגר הקודם, אנחנו עומדים על מחצית ממספר המובטלים. הדרמה באפריל הייתה משמעותית", אומר בץ. "אם מסתכלים על הנתונים הרחבים ביותר, על מובטלים ואנשים בחל"ת, באפריל היינו עם מעל מיליון וחצי ובאוקטובר כ-870. הפגיעה בשוק העבודה היא משמעותית נמוכה יותר".

קיים פער ניכר במצב שוק העבודה בין המחצית הראשונה למחצית השנייה של חודש אוקטובר. איך אתה מסביר את זה?
"חלק מהמגבלות הוסרו החלו ב-18 באוקטובר. נפתחה קבלת קהל, מעונות יום, וזה מה ששחרר את ההורים. הפתיחה של מערכת החינוך הייתה משמעותית. בשבוע האחרון של אוקטובר, נרשמה העלייה הגדולה ביותר".
בתקופת הסגר השני חלה עליה מתונה יותר באבטלה בהשוואה לסגר הראשון, וזה קרה גם בענפים המרכזיים שחלות עליהם מגבלות משמעותיות.

"אתה צודק, בענפים המרכזיים היית מצפה שהאבטלה תהיה גבוהה כמו באפריל, אבל גם שם האבטלה הייתה נמוכה. מה שבלט הוא שירותי האירוח והאוכל, שיעור האבטלה של כ-58 אחוז לעומת 76 אחוז. גם ענף המסחר, מאוד בולט, 27 אחוז אבטלה לעומת 45 אחוז באפריל".

איך זה קרה?
"יכולים להיות כמה הסברים. ראשית, חלק מהמגבלות הוסרו. אבל בעיקר, העסקים למדו לעבוד: הם עברו לעבודה מהבית, גם המעבר לרכישות באונליין השפיע מאוד. עסקים פיתחו יכולת לעבוד בשליחויות. באפריל הייתה דרמה קצת יותר גדולה וחוסר הודאות היה גדול, העדיפו בשלב ראשון לשחרר לחל"ת וכעת יש הסתגלות. הפאניקה הייתה נמוכה יותר. גם החגים השפיעו, כי עסקים החליטו פחות לשחרר את העובדים בחגים. מה מהשפיע יותר מהכל הוא הוודאות".

איך אתה מסביר את זה שנכון לחודש אוקטובר, חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסות נמוכות. למה דווקא הם משלמים את המחיר?
"היו כמה סקירות שעשינו בנושא. חברות חזקות שחררו ראשונים את העובדים היותר חלשים שלהם, כלומר את המשתכרים הנמוכים. מהם, מתברר, קל יותר להיפרד. לאורך כל המשבר זה בלט מאוד, בעיקר בסגר הראשון. גם באוקטובר היו פערים ויותר עובדים בעלי שכר נמוך יצאו לחל"ת. מבחינת שכר, באוקטובר שיעור התעסוקה בחמישיון התחתון ירד ב-29 אחוז, בעליון 6 אחוז בלבד נפגעו. בין שני הסגרים ראינו צמצום של הפער, כי זה לא נשמר כך לאורך כל התקופה. אבל הפער היה מאוד גדול באפריל".

מה ההסבר?
"חלק מזה נובע מכך שמי שיוצא ראשון משוק העבודה הוא בעל רמת השכלה נמוכה יחסית. למה? כי המיומנויות שלהם פחות מאפשרות להם לעבוד מרחוק. מדובר גם בעובדי קצה, מול קהל. עובדי המנהלה, בשכר גבוה, נשארים ומארגנים את העסק. בעלי השכלה נמוכה נפגעים יותר, חד משמעית. גם אלה בעלי היקף משרה נמוך יותר נפגע יותר. אלה בעיקר מי שיוצאו לחל"ת". 

בסקירה מצאתם שסך הירידה בשעות העבודה במשק הייתה לאורך המשבר פחותה מהירידה בתעסוקה באופן משמעותי. מספר המועסקים ירד ב-13 אחוז בחודשים ספטמבר- אוקטובר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
"מספר המועסקים בספטמבר ואוקטובר ירד, אבל שעות העבודה לא השתנו. זה קורה בעיקר בגלל שעובדים לקחו פחות חופשות ארוכות. בשנה שעברה, כמו בכל שנה כמו השנה שעברה, הרבה עובדים במשק יצאו לחופשות ארוכות בגלל ערבי החג. הרבה עובדים טסו לחו"ל. השנה, החגים נפלו בסופי שבוע וגם לא הייתה אפשרות לצאת לחופש".

בוא נדבר על שיעורי הפיטורין אצל נשים לעומת גברים. למה נשים מפוטרות יותר?
"בסגר הראשון הייתה הוצאה יותר מאסיבית של נשים לחל"ת, כמעט 40 אחוז מהן לעומת 30 אחוז אצל הגברים. בחודשים האחרונים ראינו סגירת פערים. באוקטובר רק 19 אחוז היו נשים לעומת 17 אחוז אצל גברים".
ועדיין, הנתונים מקפחים.

"אם היינו רואים שאין שינוי בגברים וירידה אצל נשים, משהו היה קופץ. אבל זה לא קרה. אפשר היה לצפות שנשים יפחיתו את היקף התעסוקה, כי הן לוקחות חלק יותר גדול במשק הבית. היה אפשר לצפות שיירדו לחצי משרה. בפועל, זה לא קרה. ההבדל הוא מינורי. הפער המגדרי צומצם".

לפי הנתונים, ישנה ירידה משמעותית גם בתעסוקת הגברים הערבים. 22 אחוז פחות. למה?
"במשבר עצמו, התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות נפגעה יותר מאשר כולם. זה היה הכי משמעותי. אנחנו מדברים על עובדים חלשים שנפגעו. כשאנחנו מסתכלים על גברים ערבים, אנחנו רואים ירידה משמעותית, אבל היא החלה עוד לפני המשבר. זה פשוט מדאיג, כי הם נמצאו בירידה קטנה לפני. יש כאן תופעה, אין ספק. הקטע הוא שאנחנו מזהים שהם גם לא בשוק העבודה, שם מוגדר מי שלא עובד אבל מחפש עבודה. מעשית, שם לא הייתה מוטיבציה לחזור".

מה הסיבה?
"הגברים הערבים יוצאים מהשוק ולא מחפשים עבודה. זה מדאיג. ככל שזה יימשך, זה יהיה משמעותי לפערים בשוק העבודה. הממשלה שמה כמטרה לדאוג לשילוב שלהם בשוק".