מגזין פאנדר || בורסת ת"א, יותר מידע, יותר מהר, ליותר אנשים

 

הבורסה נמצאת בתנופה של עשיה, פיתוח והתחדשות. חברות חדשות מגיעות לבורסה, יש פתיחת חשבונות מסחר חדשים, יש רוחות של שינוי שמנשבות כבר זמן בבורסה. גם הקורונה מסייעת לבורסה, כפי שפרסמה הדר רומנו בבלוג הבורסה ביולי השנה, מספר החשבונות שנפתחו בבתי ההשקעות בחודשים ינואר עד יוני 20’, קפץ ב־180%, עם 21.7 אלף חשבונות חדשים שנפתחו בחודש מרץ, וסך של 77.3 אלף חשבונות חדשים במחצית הראשונה של השנה. במקביל מציינים בבורסה גידול ברמת ההתעניינות באתר הבורסה, בין היתר בהשוואת עמלות המסחר בניירות ערך בין חברי הבורסה השונים.

 

לאחרונה מציעה הבורסה את TASE Data Hub, אוסף מוצרי מידע מטעם הבורסה, שממנו ניזונה גם מערכת מחזורי מסחר מוסדיים שממנה נהנים גולשי FUNDER בחודשים האחרונים. נפגשנו עם נתנאל עודד, מנהל יחידת הפיתוח העסקי בבורסה, שאחראי גם על תחום הפצת המידע. נתנאל בבורסה 5 שנים, לפני כן עבד במשרד ראש הממשלה, במועצה הלאומית לכלכלה.

 

בוא נדבר על המהלכים שהבורסה עושה לאחרונה בהיבט של הנגשת המידע לציבור, תרחיב על זה כמי שזה תחום אחריותו

 

"הבורסה בניסיון מתמיד לחדש, ואנחנו נמצאים בתנופת עשיה משמעותית. המסגרת שמחברת את הכל זו התוכנית האסטרטגית שהוצגה בשנת 2017. התוכנית מדברת על הנתיב שהבורסה צריכה לצעוד בו כדי להגדיל את החשיפה למשקיעים, לציבור הישראלי, ציבור שהיה פעם בבורסה וצמצם את הפעילות שלו בשנים האחרונות. בנוסף, הגדלת האטרקטיביות של הבורסה לחברות הייטק, ולחברות שבוחנות הנפקות. להביא שחקנים חדשים לתוך השוק. כמו כן התוכנית מדברת על הגדלת חשיפה למשקיעים זרים.

 

במסגרת זו, אנחנו מבצעים מהלכים רבים גם בכל הקשור לעולם המידע, שכן תחום המידע זוהה כמאוד רלוונטי, וככזה שיסייע להביא שחקנים חדשים לתוך השוק. במסגרת הזאת אנחנו עושים הרבה דברים בעולם המידע כדי שיהיה נגיש ורלוונטי למשקיעים מקומיים וגם למשקיעים זרים, שהמידע מאוד מעניין ומניע אותם להתחבר לשוק."

 

איזה צעדים עשיתם במסגרת הנגשת המידע?

 

"בתחילת 2019 שינינו את כל תקנון המידע. פתחנו אפשרות ללקוחות פרטיים לקבל מידע בסטרימינג, עד אז הכל היה מבוסס על קליקים. כלומר המידע לא זרם אליך. עכשיו יש ללקוחות פרטיים אפשרות לקבל מידע שוטף ורץ במחירים מאוד נמוכים החל מ־4 שקלים לחודש ללקוח פרטי."

 

עד עכשיו המידע היה מבוסס על זה שלקוח היה עושה ריענון של מסך המסחר שלו, וזה מה שהיה מעדכן את המידע אצלו

 

"נכון, זה קצת פחות מתאים לעידן של הסלולרי, ולרצון לראות דברים רצים. המשקיע רואה את האפליקציות בחו"ל. כבר היום אנחנו רואים חלק מחברי הבורסה שביצעו את ההתאמות. המערכות שלנו תומכות בזה, זאת אומרת אם אתה רוצה להציג ללקוח בכל רגע נתון, מה התיק שלו, התראות על מה קורה במניות שמעניינות אותו, מצב השוק באופן כללי, יש לנו מערכת מאוד נוחה לזה, מאוד נגישה מבחינת מחיר ומבחינת הטכנולוגיה."

 

זה אומר שהיום אם לקוח מתקשר ישירות עם ספק שעובד דרככם ב־4 שקלים זה המחיר שאתם גובים מהספק או שזה המחיר שאתם לוקחים מהלקוח

 

"אנחנו לא עובדים מול לקוחות הקצה. מודל הברוקראז' בארץ בדרך כלל לא מחייב את הלקוח ישירות על מידע, והוא בעצם מגלם את זה בעלות הפעולות של הלקוח. אם הלקוח עובד עם חבר בורסה שהטמיע את שירות המידע הזה, אז מן הסתם הלקוח יקבל את המידע באופן שוטף ורץ.

 

אם בעבר, הצגת המידע היתה כרוכה בעלויות מאוד גבוהות, כי זה נחשב תצוגת מידע מקצועית, הפחתנו מאוד את העלות לברוקר, וזה מן הסתם אמור להשתקף גם בעמלות המסחר."

 

בנוסף להנגשת המידע לציבור באמצעות הברוקרים, ובעלות נמוכה, צעד נוסף שעשיתם, הוא בעצם תצורה נוספת של הצגת המידע באמצעות API, כלומר לקבל את המידע באמצעות ספקי מידע, כמו פאנדר לדוגמה.

 

"נכון. מבחינה כרונולוגית, הצד הראשון היה הנגשת המידע השוטף הרציף של זמן אמת לשוק בצורה טובה, כפי שהסברתי עכשיו. במהלך השני שבעצם קורה בימים אלה, אנחנו מייצרים אפיק חדש להפצת מידע שלא היה עד עכשיו בבורסה שמבוסס על מערכת API.

 

השירות נקרא TASE Data Hub, והוא שירות שהוא מאוד רלוונטי גם ללקוחות הזרים וגם ללקוחות הישראלים, אנחנו מקבלים עליו פידבקים מאוד טובים. השירות מאפשר התחברות ישירה לבורסה גם ללקוחות שהם לא מפיצי מידע רשמיים או חברי בורסה. זה מאפשר להם לקבל מידע, כולל מידע סטנדרטי, שעד עכשיו פשוט לא יכלו להגיע אליו, וזה כולל גם נגישות למידע חדש שעד עכשיו לא חשפנו.

 

היצע המוצרים בשירות הזה ילך ויתרחב, התובנה שלנו היא שיותר שקיפות ויותר מידע בשוק מביאים יותר לקוחות, וזה מאפשר ללקוחות לפעול באופן חכם יותר ונכון יותר. המטרה שלנו להנגיש כמה שיותר מידע, כל דבר שלא פוגע ב’אינטגריטי’ של השוק ולא מפריע ושאין איזו בעיה משפטית לחשוף.

 

המטרה שלנו היא להוציא כמה שיותר מידע שיכול לעזור ללקוחות לעקוב, או להבין את הפעילות בנייר ערך כמו למשל מה עושים הגופים הגדולים.”

 

מה השחקנים הזרים מחפשים?

 

"חלק מהלקוחות הזרים מתחברים לדברים יותר בסיסיים, כמו לקבל את הפיד של הודעות ה'מאיה', ולהפעיל אלגוריתם שמאתר באופן אוטומטי את הודעות החברות, כדי להבין יותר טוב את הדינמיקה שקורית בשוק שלנו.

 

אנחנו גם מציעים מוצרים היסטוריים, שמאפשרים לשחקנים מתוחכמים להריץ אחורה כל מיני אסטרטגיות. למעשה, מדובר במוצר חדש שאמור להנגיש מידע למשקיעים, ולהגביר את השקיפות של הבורסה בכלל לציבור."

 

איזה מוצרי מידע אתם עוד מתכננים להוציא?

 

"יש עוד מוצרים על הפרק. אנחנו כל הזמן בראייה גם על סוג המידע שצריכים המשקיעים הישראלים וגם איך לייצר חבילות מידע שיביאו את המשקיעים הזרים. זה מה שמוביל אותנו כשאנחנו חושבים על העתיד, ויהיו מוצרים נוספים, שכיום לא קיימים כלל בשוק."

 

 

כולל לא קיימים לגבי השוק האמריקאי?

 

"אנחנו מתכוונים להציע מוצר שיכול לעזור לחברות ציבוריות לנהל את עולם קשרי המשקיעים שלהם. אנחנו רוצים להקל על אתרי חדשות ומידע להציג את נתוני המסחר של הבורסה.

 

זאת אומרת שהבורסה תהיה פלטפורמת מידע שקל מאוד להתחבר אליה ושמאפשרת לכל גוף לקבל את המידע שרלוונטי אליו."

 

מחזורי המסחר בבורסה בירידה עקבית החל מ־2008, כאשר יש בשנים האחרונות עליה, אמנם עדין לא הגענו למה שהיה בשנים שלפני 2008, אבל יש כיוון חיובי

 

"כפי שאפשר לראות בגרף, אכן היתה ירידה די עקבית שהגיעה לשיא סביב שנת 2016, זו גם היתה שנת שפל מבחינת הנפקות, היו 3 הנפקות של חברות חדשות לכל אורך השנה. לאחר מכן אפשר לראות עליה במחזורי המסחר, אנחנו עדיין רחוקים מהיעדים שאנחנו מציבים לעצמנו, אבל רואים גם התעוררות רבה בשוק ההנפקות הראשוניות, כולל חברות הייטק חדשות, ובאופן כללי מרגישים שההתייחסות לבורסה השתפרה בשנים האלה.

 

בשנת 2019, מגמת השיפור קצת נעצרה, ודווקא 2020 היא שנה של קפיצה, שגם קשורה לתהליכים שהבורסה יזמה וגם כמובן הדברים שקורים בעולם. התנודתיות שקשורה למשבר הבריאותי והכלכלי שסביב הקורונה, יגרמו לזה שנסיים את השנה עם מחזורי מסחר הרבה יותר גבוהים ממה שהיה בשנים קודמות וזה גם בא לידי ביטוי בעלייה במספר החשבונות החדשים שהצטרפו לבורסה."

 

איך אתם מזהים משקיעים זרים שמגיעים למסחר? מהחשבונות שהם סוחרים בהם?

 

“זה אכן לא פשוט, אבל אפשר לזהות זאת דרך חשבון המסחר, מי שמסווג כתושב חוץ. מעבר לזה השחקנים הזרים הגדולים נמצאים איתנו בקשר רציף ומתמיד.

 

בשנים האחרונות חלק מהמגמה שלנו היא להתאים את עצמנו לסטנדרט העולמי אז פתחנו מתחם שמאפשר ללקוחות זרים, וגם כמובן לישראלים, לשים את המחשב שלהם בתוך חוות השרתים של הבורסה, וכך להיות הכי קרובים למנוע המסחר של הבורסה ולקבל מהבורסה את כל השירותים סביב התשתית הפיזית שלהם.

 

פתחנו תשתית תקשורת מהירה מול חוות שרתים מרכזית בלונדון, לטובת לקוחות שלא מעוניינים למקם שרתים בתל אביב. הם מתחברים בעצם באמצעות תשתית התקשורת שלנו מחוות שרתים בלונדון, לחוות שרתים בתל אביב.”

 

איך הקשר מול משקיעים זרים מתבצע?

 

"לקוחות גדולים, נמצאים איתנו בקשר מתמיד. אנחנו מסייעים להם בתהליך הכניסה לשוק, בין אם ללמוד על הפעילות, בין אם להבין לעומק את יתרונות החיבוריות שאנחנו מציעים, חותמים איתנו על הסכמים לגבי המידע ולגבי שירותים שונים.

 

הקשר שלנו עם המשקיעים הזרים, עוזר לנו למקד את המאמצים בדברים שמעניינים אותם ושחשובים להם, אם זה דוחות כספיים, אם זה הודעות מאיה, אם זה נתונים היסטוריים על הפעילות בשוק. כל אלה דברים שבאו מביקוש של לקוחות שטענו שהם לא מספיק מכירים את השוק הישראלי, והיו שמחים לקבל פיד נתונים שיאפשר לפעול כאן כשווה בין שווים מול השחקנים המקומיים. זה משהו שאנחנו בבורסה שמים עליו הרבה מאוד דגש."

 

מתי נגיע למצב שבו משקיע ישראלי יפתח את אתר פאנדר או אתר אחר, ויקבל נתונים בזמן אמת, בלי delay בנתונים? או שאולי זה לא נמצא על הכוונת להגיע ליעד הזה?

 

"הצגת מידע בעיכוב של מספר דקות, זו מוסכמה גלובלית. יש בורסות שחרגו מזה, לא לגבי ציטוטים, אלא רק לגבי שער המניה, זה רישיון מיוחד שנותנים לאתרים ספציפיים להציג את המחירים האלה. אנחנו בוחנים את האפשרות הזאת.

 

בנוסף, המבנה של השוק האמריקאי קצת שונה משלנו, יש מערכת level1 שהיא קצת שונה מרוב הבורסות. בכל מקרה, כאמור זה משהו שאנחנו בוחנים, אנחנו גם מסתכלים על רמת הביקוש אצל חברי הבורסה לחבילות מידע בזמן אמת שמתעדכן כל הזמן. את השינויים צריך לבצע צעד צעד, אנחנו נזהרים לא לעשות צעדים מהירים מידי, אבל אנחנו כן הולכים לכיוון של יותר מידע יותר מהר ליותר אנשים.”

 

 

יש גם מחשבות על שינוי הצגת מספר השכבות לכל מניה, משהו בדומה ל־level2 בארה”ב?

 

"זה בהחלט כיוון שאנחנו חושבים עליו, להציג מידע עמוק יותר, זאת אומרת יותר מ־5 רמות הספר, מה שנקרא total view. זה לא בדיוק level2, אבל בהחלט מדובר על מידע יותר עמוק.”

 

לא מזמן הבורסה השיקה מאגר להשאלות בניירות ערך לצורך הגברת היקף האפשרויות למכירה בחסר, מה שנקרא short, יש התקדמות בנושא?

 

"המאגר הושק ב־2 בנובמבר. הוא פותח על בסיס טכנולוגיית blockchain, יחד עם שותפים בינלאומיים רציניים מאוד כמו אינטל ו־Accenture, המטרה היא להנגיש את ההשאלות לכל הגופים בשוק ההון, ולהוזיל את עלויות ההשאלה.

 

אנחנו עכשיו בתהליך מול חברי המסלקה, לחבר אותם לשירות הזה ושהם יתחילו להציע את זה ללקוחותיהם. הציפייה היא שזה יהפוך את פעילות השורט כיום לנגישה יותר, וגם תיתן הרבה פעמים אינדיקטורים רלוונטיים לשוק על מה קורה בשוק. זאת מערכת שקופה, אנחנו נראה מה מחירי ההשאלה ומה היקפי ההשאלות.”

 

מתי נראה גידול בפעילות מכירה בחסר בארץ?

 

"הקמה של מערכת כזו, להבדיל ממערכת מידע שפשוט מוציאים את המידע ומפרסמים אותו, דורשת שיהיו מספיק שחקנים בשני הצדדים כדי לקשור עסקאות. מבחינת הבורסה המערכת עובדת, אנחנו ממשיכים בתהליכי ההתחברות. זה דורש שינוי לא קטן שהשוק צריך להסתגל אליו, אבל אנחנו מאוד מאמינים בהתפתחות הזו.

 

זה שוב, מהווה נדבך נוסף בתוכנית שלנו להנגיש את הבורסה, ואת השירותים שאנחנו מציעים, כולל גם פעילויות מתוחכמות, לקהל רחב של אנשים. אנחנו מקבלים הרבה מאוד התעניינות בינלאומית לגבי הפתרון והדרך שבה ניגשנו לפתור את הבעיה הזו של ההשאלות. זו סוגייה שלא מעט מסלקות ובורסות בעולם חושבות על הסדרה שלה. אנחנו מאמינים שיהיה שוק השאלות אחר בישראל. זה תהליך שלא קורה ביום אחד."

 

חלק מהמידע שהזכרת בתחילת הראיון נגע לקרנות נאמנות ולקרנות סל, אתה יכול טיפה להרחיב לגבי זה?

 

“חלק מהמידע קיים היום, ואתם מכירים אותו מעולה. למשל, אחזקות של קרנות הנאמנות, שמתפרסמות בפרסומים שלכם. תעשיית הקרנות חשובה לנו. FUNDER ללא ספק עושים עבודה מצוינת בהנגשת המידע ואנחנו רוצים לעזור עם עוד מידע רלבנטי.”

 

אנחנו סבורים שיש חשיבות עצומה להנגשת נתונים ומידע בכל מה שקשור לקרנות נאמנות, ולקרנות סל

 

"חד משמעית, אי אפשר להמעיט בחשיבות תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות וגם הקרנות המחקות וקרנות הסל לבורסה, גם בהיקפי המסחר גם בפעילות וגם באפשרות שהן בעצם מנגישות את הכניסה לשוק לקהל רחב מאוד של משקיעים.

 

אנחנו רוצים לתת שירות למנהלי הקרנות, החל משירותי מידע, שירותי חיבוריות."

 

אחד הנתונים שעולים מפעילות הגופים המוסדיים, כפי שהיא מוצגת באתר פאנדר לאחרונה, היא הדומיננטיות של מנהלי הקרנות במסחר, על פני הפסיביות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה.

 

"הראיה שלי היא שהשוק הוא איזשהו 'אקוסיסטם' שצריך בו את כולם, ויש מקום לכולם. צריך שחקנים אקטיביים וצריך שחקנים פסיביים וכל אחד מביא משהו אחר. יש שחקנים ארוכי טווח, יש שחקנים קצרי טווח. אם השוק היה הומוגני זה היה רע לכולם. העובדה שיש בשוק שחקנים שונים עם אסטרטגיות שונות וטווחי זמן שונים מאפשרת את המסחר, כי לכל אחד מהם יש מטרות שונות."