אגף הכלכלנית הראשית באוצר || קשרים בין ענפים כאינדיקציה להשפעות העקיפות של מגבלות הקורונה

עיקרים

• ההגבלות שהוטלו על ענפים מסוימים בשל ההתמודדות עם נגיף הקורונה, עשויות גם להשפיע על הפעילות והתעסוקה בענפים אחרים שעל פעילותם לא הוטלו מגבלות ישירות, אך מספקים לענפים שהוגבלו שירותים ומוצרים. 

• סקירה זו אומדת את הקישוריות והתלות בין ענפי המשק השונים בהיבטי תעסוקה ותוצר. בכך היא מאפשרת לקבל אינדיקציה למשרות ולתוצר שעשויים להיפגע באופן עקיף מהגבלות שמושתות על ענף ספציפי. 

• התמקדות בהשפעתן של מגבלות בתחומי התעופה, הפנאי וההארחה מצביעה כי קיימת תלות של מגוון רחב של ענפי המשק בתחומים אלו, כך שענפים רבים מושפעים מהמגבלות אך בעוצמות שונות ובטווחי זמן שונים. רגישות גבוהה במיוחד לפעילות בתחומים אלו זוהתה בענפי השמירה ותחזוקת בניינים, המסחר, הפרסום, סקרי דעת קהל ועבודות גינון. 

• החישוב מלמד שתחומי התעופה, הפנאי וההארחה רוכשים שירותים המשויכים ל-16% מהמשרות בענף השמירה והתחזוקה, לכ-12% מהמשרות בענף עבודות גינון ולכ-11% מהמשרות בענף הפרסום. סביר כי ההשפעות של ההגבלות בתחומי הפנאי התעופה וההארחה על ענפים אלו כבר באו לידי ביטוי בטווח זמן קצר יחסית.

• בפרט, הניתוח מראה שכל משרה בענפי התעופה, הפנאי וההארחה קשורה לתעסוקה עקיפה של כ-0.4 משרות בענפים אחרים. גם תעסוקה עקיפה מסוג זה עלולה להיות מושפעת מההגבלות.

• מכלול הממצאים העולים בניתוח זה מדגישים את הצורך במדיניות התומכת בשרידות העסקים במשק, גם בענפים בהם לא חלו מגבלות וכן בצורך להבטיח את יכולתם של עובדים לבצע הסבות והתאמות מקצועיות מתאימות. זאת על מנת לתמוך ככל הניתן בחזרה אל תעסוקה מלאה בתום המשבר הבריאותי.

1. מבוא 

התפשטות וירוס הקורונה הביאה לזעזועים כלכליים מרחיקי לכת, שבאים לידי ביטוי הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. בצד ההיצע, שיבושים בשרשרת האספקה וצעדי ההכלה החריפים שננקטו לבלימת ההתפרצות הביאו לשיתוק משמעותי של הפעילות הכלכלית ולפגיעה בכושר הייצור.

במקביל, החשש מהנגיף, אי הודאות הגוברת והירידה בהכנסה הפנויה של משקי הבית תרמו לזעזוע בצד הביקוש. לאחר היציאה מהסגרים השונים מוסרות אמנם חלק ממגבלות ההיצע אך כל עוד קיימות מגבלות בריאותיות והתנהגות הפרטים מושפעת מחשש מהנגיף או מירידה בהכנסה הפנויה, היקף פעילות המשק צפוי להיות חלקי. לכל אלה מתלווה פגיעה ישירה בהיקפי ההעסקה של עובדים בענפים שנפגעו.

ככל שהמשבר מתפתח ניכר כי הפגיעה הכלכלית שמקורה במשבר הבריאותי אינה אחידה בין ענפי המשק. עוצמת הפגיעה מושפעת במידה רבה מהשפעת המגבלות הבריאותיות על הפעילות השוטפת, ממידת הגמישות לעריכת התאמות למציאות המשתנה בטווח הזמן הקצר, כמו גם מהיקף התלות בשוק הבינלאומי.

שונות זו הופכת משמעותית במיוחד ככל שמוסרות חלק מהמגבלות על פעילות המשק בענפים מסוימים אך לא באחרים. בפרט, בעוד ענפים אשר מבוססים על עבודה מול מחשבים או דרך הטלפון והאינטרנט עברו לעבודה מרחוק וספגו נזק כלכלי ישיר מועט יחסית, ענפים אחרים אשר מבוססים על תקשורת פיזית בין אישית ועל התקהלויות ומגעים בין בני אדם חוו את הפגיעה בצורה קשה ביותר.

חלק מענפים אלו חוו השבתה מלאה, ובחלקם נרשמה ירידה טבעית בנפח הפעילות בשל משתנים התנהגותיים של הצרכנים, או בשל מגבלות חיצוניות על כמות הנוכחים בזמן נתון. אולם, לפגיעה הישירה בעסקים שפעילותם צומצמה, מתווספת גם פגיעה עקיפה. פגיעה זו נובעת מירידה בהיקף השירותים והמוצרים שאותם ענפים רוכשים בין אם מעסקים אחרים באותו בענף ובין אם מעסקים בענפים האחרים.

לפיכך, הפגיעה הכוללת במשק אינה מתמצית רק בפגיעה הישירה המתבטאת בהשבתת עובדים ופעילות בענפים שנפגעו כתוצאה מאופי האינטראקציות האנושיות בהם, אלא קשורה גם בהשבתת עובדים ופעילות בענפים אחרים, שלכאורה לא היו אמורים להינזק מאחר שלא חלות עליהם ההגבלות הבריאותיות באותו אופן. 

הבנה של הקשר הכלכלי בין הענפים, לצד היכולת לאמוד בצורה טובה את ההשפעות מסדר שני של המדיניות הבריאותית, עשויה לסייע בגיבוש מדיניות סיוע כלכלית. במסמך זה נציג תחילה כיצד שימוש בלוחות תשומה-תפוקה יכול לסייע לנו בהבנת קשר זה. לאחר מכן, ננסה להשתמש במסקנות אלו במטרה לאמוד את פוטנציאל הנזק כתוצאה מהצמצום בפעילות בתחומי הפנאי, התעופה וההארחה, החל מפרוץ המגפה ועד להסרת המגבלות וחזרה לשגרה. 

2. מתודולוגיה

בסקירה זו אנו מבקשים לחשב את הקישוריות המצטברת והסופית של כל ענף במשק מול ענפים אחרים תוך התמקדות בתחומים בהן ההגבלות עלולות להימשך עד למיגור המחלה. אלה כוללים במיוחד את תחומי הפנאי, התעופה וההארחה. 

ענפי המשק רוכשים מוצרים ושירותים מענפים אחרים כתשומות ביניים. כך למשל, ענף שירותי אירוח רוכש בין היתר גם שירותי שמירה ושירותי פרסום. הקטנת היקף הפעילות בענף שירותי האירוח צפויה להוביל לירידה בצריכה של שירותי שמירה ושירותי פרסום. באופן דומה, ענף הפרסום צורך שירותים מהענפים - הוצאה לאור והדפסה ושכפול של חומר תקשורתי מוקלט. סביר כי ענף הפרסום יקטין את צריכתו בענפים אלו, ואלו יקטינו בהתאמה את צריכתם מענפים אחרים. החישוב מבוסס על לוח תשומה-תפוקה המפרט את היקף הקניות והמכירות של כל ענף מענפים אחרים. 

נתונים אלו מאפשרים לתת אינדיקציה באמצעות אומדן הקישוריות הבין ענפית על ההשפעה הסופית, ארוכת הטווח, של שינוי בתפוקה בכל ענף, על הענף עצמו ועל ענפים אחרים. סך הקישוריות הבין-ענפית מתקבל באמצעות חישוב של הקשר בין שינוי בתפוקה בענף מסוים על תפוקת ענפים אחרים, וכיצד אלו משפיעים בתורם על ענפים נוספים, וכך הלאה באופן רקורסיבי המתכנס בקצב של טור גיאומטרי. לחלופין, ניתן לחשב את הקישוריות הבין-ענפית גם באמצעות מספר פעולות אלגבריות המפורטות אצל ברנד וולר (2020). 

על מנת להמיר את הקשר הבין ענפי במונחי תפוקה לקשר בין ענפי במונחי תעסוקה אנו מניחים לצורך החישוב שכל העובדים בענף זהים וכי אחוז מסוים בתפוקה משקף פרופורציונלית אחוז זהה בתשומת העבודה, בהתאם לחלקם של תשלומי השכר בתפוקה. הנחה זו מחמירה למדי ואכן הנתונים של החודשים האחרונים מגלים כי הפירמות נוטות להקטין קודם ובעיקר את היקף המשרות של העובדים בשכר נמוך.  דהיינו, סביר כי הזעזוע השלילי מעודד את החברות במשק להתייעל כך שהירידה בתשומת העבודה גבוהה יחסית לירידה בתפוקה. בהנחה שהחברות אכן מקטינות את מצבת כוח האדם באופן הממזער את הירידה בתפוקה, סביר כי האינדיקציה המוצגת כאן לגבי השפעות על תעסוקה מבטאת הערכת חסר. 

חישוב זה, מצביע על ההשפעה של זעזוע בביקוש לענף מסוים על ענפים אחרים. ערוץ ההשפעה הוא הירידה בקניות של עסקים בענף המוגבל מעסקים בענפים אחרים, בהן לא חלו מגבלות. באמצעות הירידה בתפוקה, אנו מסיקים לגבי ההשפעה על התעסוקה. מקור הזעזוע עשוי להיות גם ירידה בביקוש בגין הגבלות המושתות על הענף או ירידה אפשרית בהכנסות של משקי בית. לכן ניתן להסיק באמצעות שיטה זו גם לגבי השפעות אפשריות ביום שלאחר הסרת ההגבלות.

לחילופין, ניתן לבחון סוגייה זו גם במונחי תוצר. באמצעות חישוב זה, ניתן לקבל אינדיקציה למידה בה ירידה בתפוקה בענף מסוים עשויה להשפיע על התוצר בענפים אחרים. לצורך כך, אנו נעזרים בשיטה אחרת המבוססת על משקולות (1961)Domar  המוגדרות כחלוקה של סך התפוקה בערך המוסף של הענף.   בהנחות מסוימות (בין השאר – כלכלה תחרותית) ניתן להשתמש במקדמי Domar לייצג את הקשר בין שינוי בתוצר של ענף מסוים על שינוי התוצר של כלל ענפי המשק.   

המדדים הללו, המשקפים קישוריות בין ענפים בהיבטי תעסוקה ותוצר יוכלו להוות אינדיקציה מסוימת להשפעתה של פגיעה הפוטנציאלית של פעילות ותעסוקה בענף אחד על פעילות ותעסוקה בענפים אחרים. עם זאת, ברור כי מדובר באמדן לא מדויק. כך למשל, סביר כי לפחות מקצת ההשפעות יבואו לידי ביטוי בטווח הקצר ואחרות כעבור זמן.

כך למשל, הגבלת הפעילות בענף שירותי אוכל ואירוח תוביל ככל הנראה להקטנת הצריכה של שירותי שמירה ושירותי פרסום ושיווק על ידי ענף זה כבר בתקופת ההגבלה. לעומת זאת, ענפים אחרים יושפעו כעבור זמן, כך למשל הביקוש של העסקים לשירותי חשבונאות יושפע ככל הנראה יותר מהיקף הפעילות ושרידות העסקים לאורך זמן ובמידה פחותה יותר מירידה זמנית ברמת הפעילות.  כמו כן, חישובים אלו מבוססים על הנחה מחמירה למדי כי הקשרים בין הענפים באים לידי ביטוי באופן ליניארי.

כפי שצוין אצל Baqaee and Farhi) 2019), סביר כי ההשפעות של זעזוע בענף מסוים על ענפים אחרים אינן לינאריות אלא מתעצמות בקצב גובר ככל שעוצמת הזעזוע עולה ומשכו מתארך. על כן, סביר כי חישוב הנשען על הנחת הלינאריות מהווה אומדן חסר. מנגד, יתכנו גם השפעות מקזזות כגון עלייה לביקוש לעובדים בתחומי השילוח והדיגיטציה או עלייה בביקוש לשירותים משפטיים שונים במקרה של פשיטות רגל ואלו לא נלקחו בחשבון בחישוב זה.

יתרה מכך, הן בטווח הארוך והן בטווח הקצר חלק מההגבלות על פעילות בענף אחד צפויות להוביל להגדלת הצריכה בענפים אחרים. כך למשל, סגירת המסעדות תוביל להגדלת רכישות המזון העצמאיות ואיסור על הופעות תרבות צפוי להוביל להגברת הביקוש לצפייה בתוכן תרבותי בטלוויזיה ובאינטרנט. מכיוון שלא ניתן להעריך בשלב זה את היקף התופעות שתוארו לעיל, המדדים המתקבלים באמצעות אמידת הקישוריות הבין ענפית יכולים להוות אינדיקציה בסיסית לפוטנציאל הפגיעה העקיפה בפעילות והתעסוקה הכוללת כתוצאה מהגבלות שמושתות על ענף ספציפי.

3. תוצאות

3.1 מדד התלות

בעזרת המתודולוגיה המתוארת בסעיף הקודם להעריך את הקשר בין פעילות בענף מסוים לבין פעילות בענפים אחרים. תרשים 1 מראה את מספר המועסקים בכל ענף (נכון לשנת 2019), לצד המועסקים בענפים אחרים שהעסקתם משויכת לרכישות מענף זה. תרשים זה מאפשר לקבל אמת מידה לגבי מספר המועסקים שיושפעו מהגבלות בתחומים שונים. כאמור, סביר כי היקף ההשפעה העקיפה תלוי באורכן של ההגבלות השונות וככל שאלו יתארכו כך עולה הסבירות כי מלוא ההשפעה העקיפה תבוא לידי ביטוי. 

תרשים 1: מספר המועסקים בענפי המשק השונים ומספר המועסקים בענפים אחרים המושפעים מאותו ענף (ענפים נבחרים, באלפים)


 מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית ללוחות התשומה-תפוקה של הלמ"ס

את הקשר המוצג בתרשים 1 בין המועסקים בענף ספציפי לבין מועסקים בענפים אחרים ניתן להציג גם באופן יחסי, באמצעות חלוקה בין ההשפעה העקיפה להשפעה הישירה (להלן: מדד התלות התעסוקתית). מדד התלות עשוי לתת אינדיקציה כיצד ירידה בתוצר בהיקף של מועסק אחד בענף מסוים צפויה לבוא לידי ביטוי בהשפעה על מועסקים בענפים אחרים. למשל, בשנת 2019 היו כ-460 אלף מועסקים בענפי התעשייה ותעסוקתם של 171 אלף מועסקים בענפים אחרים נובעת מהרכישות של עסקים בתעשייה מעסקים בענפים אחרים.

ולכן מדד התלות התעסוקתית עבור התעשייה עומד על 0.37 =  171/460. המדד מוצג בתרשים 2 וממנו ניתן להבחין כי הגמישות נעה בטווח רחב יחסית ומגיע לשיא של כ-1.74 בענף הובלה ימית ואווירית, ענף בו חלות כעת הגבלות משמעותיות. כלומר, ירידה בפעילות בהיקף של מועסק אחד בענף הובלה ימית ואווירית עשויה להשפיע לרעה על תעסוקה של כ-1.74 מועסקים בענפים אחרים. במרבית הענפים הגמישות קטנה מיחידתית וקישוריות נמוכה במיוחד זוהתה בענפים שירותי שמירה ותחזוקה לבניינים, שירותי תמיכה לעסקים ומשקי בית כמעסיקים. כלומר, ענפים אלו אינם נוטים לרכוש שירותים ומוצרים מענפים אחרים. 

תרשים 2: מדד התלות התעסוקתית של ענפי המשק

התעסוקה העקיפה המשויכת לענף ביחס לתעסוקה הישירה. המדד מייצג את מספר המשרות בענפים אחרים התלויות במשרה אחת בענף הנתון


       מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית ללוחות התשומה-תפוקה של הלמ"ס 


ניתן להציג את מדד התלות גם במונחי תוצר (תרשים 3). כלומר, כיצד ירידה בתוצר בענף מסוים עשויה להשפיע על התוצר ביתר ענפי המשק. חישוב זה, מבוסס על מתודולוגיה שתוארה קודם (משקולות Domar) ומתייחסת לתוצר בענפי המשק בניגוד להיקף התעסוקה בענף. כך למשל, ניתן להסיק מהמדד כי הגבלות על הובלה ימית ואווירית בהיקף של יחידת תפוקה אחת תוביל לירידה של כ-1.22 יחידות של תוצר מצרפי. החישוב מצביע על גמישויות מעט נמוכות יותר ומזהה גם את ענפי הפרסום ושרותי מזון ומשקאות כבעלי קישוריות גבוהה במיוחד. 

תרשים 3: מדד תלות התוצר של ענפי המשק
ההשפעה העקיפה של הענף ביחס להשפעה הישירה, במונחי תוצר המדד מייצג את סך יחידות התוצר בענפים אחרים התלויות ביחידת תפוקה אחת בענף



מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית ללוחות התשומה-תפוקה של הלמ"ס 


3.2 אינדיקציות להשפעות העקיפות של ירידה בפעילות בתחומי הפנאי, התעופה והארחה

בהקשר של משבר הקורונה, ההגבלות הממושכות ביותר מוטלות על פעילויות בתחומי התעופה, הפנאי וההארחה ואלו עלולות להימשך עד להשגת חיסוניות נרחבת באוכלוסייה. על כן, בחרנו להתמקד בתחומים אלו. כאמור, כיוון שהחלת הגבלות על תחומי התעופה, הפנאי וההארחה מביאה להקטנת הצריכה של מוצרים ושירותים מענפים אחרים, עלולה להתווסף אל הפגיעה בתחומים אלו גם השפעה על עובדים בענפים אחרים, עליהם לא חלות מגבלות.

השוואות אלו מציגות את ההשפעה של המגבלות מצד הביקוש, כלומר הצריכה של עסקים בענף המוגבל מעסקים בענפים אחרים. בהתאם ניתן להסיק מהן גם לגבי ההשפעות של זעזועים בביקוש לתחומים אלו לאחר שיוסרו המגבלות.

בתחום התעופה עסקו כ-9,500 עובדים בשנת 2019 ולפי האומדנים ישנם כ-16.5 אלף מועסקים נוספים המתפרנסים מענף זה באופן עקיף. כלומר ישנם כ- 1.74 משרות בענפים אחרים על כל משרה בתחום התעופה, יחס תלות זה הוא הגבוה מבין ענפי המשק.  תרשים 4א מציג את התפלגות המועסקים בענפים השונים התלויים באופן עקיף בפעילות של תחום התעופה.

תרשים 4א. סך המועסקים בענפי המשק המתפרנסים באופן עקיף מתחום התעופה



מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית ללוחות התשומה-תפוקה של הלמ"ס 


ענף נוסף בו עלולות לחול מגבלות עד להשגת חיסוניות נרחבת באוכלוסייה הוא ענף שירותי אירוח, בו הועסקו כ- 39 אלף עובדים בשנת 2019. מהאומדנים עולה שהיקף הרכישות של העסקים בתחום האירוח מעסקים בענפים אחרים הסתכם כ-19 אלף מועסקים נוספים. כלומר, יחס תלות של כ-0.5. ניתן להבחין כי הענפים שמירה, שירותי כביסה, ענפי המסחר וייצור מוצרי מזון זוהו כרגישים באופן מיוחד לענף שירותי האירוח (תרשים 4ב).


תרשים 4ב. סך המועסקים בענפי המשק המתפרנסים באופן עקיף מענף שירותי האירוח



מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית ללוחות התשומה-תפוקה של הלמ"ס 

הגבלות ממושכות ייתכנו גם בענף שירותי מזון ומשקאות, הכולל בין היתר מסעדות, בתי קפה ואולמות אירועים ושהועסקו בו כ-140 אלף עובדים בשנת 2019. תחומי המסחר וייצור מוצרי מזון בענף זוהו כתלויים באופן מיוחד בפעילות בענף זה לצד שירותי שמירה ושירותים משפטיים. (תרשים 4ג')

ההגבלות עלולות להימשך גם בענפים פעילויות ספורט, בילוי ופנאי ויצירה, אומנות ובידור הכולל תערוכות, אירועים ומתקני ספורט. בתחומים אלו הועסקו כ-84 אלף עובדים בשנת 2019 ומהאומדנים עולה שהיקף הרכישות של תחומים אלו מעסקים בתחומים אחרים מקושר לכ-37 אלף מועסקים נוספים, יחס תלות של כ-0.44. יחס התלות התעסוקתית הכולל של כלל הענפים בתחומי הפנאי, התעופה וההארחה עומד על כ-0.4. 


תרשים 4ג. סך המועסקים בענפי המשק המתפרנסים באופן עקיף מענף שירותי מזון ומשקאות



מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית ללוחות התשומה-תפוקה של הלמ"ס 


דרך נוספת להבחין בתלות של ענפי המשק בהגבלות השונות היא באמצעות שיעור המועסקים בכל ענף המושפעים מהפעילות של התחומים בהם חלות הגבלות (תרשים 5).  כך למשל, חישוב זה מוצא כי תחומי הפנאי, התעופה וההארחה רוכשים שירותי גינון בהיקף השווה בערכו לכ-12% מהמועסקים בענף שירותי גינון. אופן חישוב זה מאפשר להבחין גם בענפים פרסום (11%), שירותי תעסוקה (11%) וחקר שווקים וסקרי דעת קהל (9%) כתלויים יחסית בתחומי התעופה, הפנאי וההארחה.

התלות הגבוהה של ענף שירותי שמירה ותחזוקה בולטת גם בחישוב זה, לפיו כ-16% מהמועסקים בענף תלויים בהיקף הפעילות בתחומי הפנאי, התעופה וההארחה. כפי שנכתב לעיל, סביר כי לגבי חלק מהענפים התלות בפעילות בתחומים בהם חלות ההגבלות כמעט ולא צפויה להתבטא בטווח הקצר. מבין אלו ניתן למנות ענפים כגון שירותים משפטיים וחשבונאיים.

תרשים 5. ההשפעה של תחומי התעופה, הפנאי וההארחה על מועסקים בענפים אחרים(כ-% מהמועסקים בענף, ענפים נבחרים)



מקור: עיבודי אגף הכלכלנית הראשית ללוחות התשומה-תפוקה של הלמ"ס 


סיכום 

בסקירה זו הצגנו מתודולוגיה המאפשרת להעריך את מספר העובדים והיקפי התוצר שמושפעים באופן עקיף מפעילות שמתקיימת בענף אחר, באמצעות רכישות של שירותים ומוצרים מאותו ענף. אותה קישוריות בין-ענפית מאפשרת לשפוך אור על מספר העובדים והפעילות הכוללת שעשויה להיות מושפעת מהגבלות בריאותיות שונות למניעת התפשטות נגיף הקורונה על תחומי פעילות שונים.

באמצעות מתודולוגיה זו נבחנה התלות של ענפי משק שונים בתחומי הפנאי, התעופה וההארחה. אומדנים אלה מלמדים שפגיעה בפעילות בהיקף של משרה אחת בתחומי התעופה, הפנאי וההארחה עלולה להיות מקושרת לפגיעה בהיקף של כ-0.4 משרות בתחומים אחרים.

רגישות גבוהה במיוחד לפעילות בתחומי הפנאי, התעופה וההארחה זוהתה בענפי השמירה ותחזוקת בניינים, המסחר, הפרסום, סקרי דעת קהל ועבודות גינון. סביר כי ההשפעות על ענפים אלו באו לידי ביטוי כבר בטווח הזמן הקצר. רגישות גבוהה נצפתה גם בענפים כגון שירותים משפטיים וחשבונאיים, שירותי ביטוח ופיננסים אך סביר כי ההשפעות על ענפים אלו תלויות במידה רבה יותר באורך המשבר ובהתאם לשרידות העסקים בתחומים המוגבלים.

מכלול הממצאים מדגישים את הצורך בהמשך הסיוע לעסקים גם בענפים שבהם לא חלות מגבלות, לפי מידת פגיעותם, על מנת לאפשר את שרידות העסקים לאורך זמן וכן בהבטחת יכולתם של עובדים לבצע הסבות והתאמות מקצועיות. כל זאת כדי לתמוך ככל הניתן בחזרה אל תעסוקה מלאה בתום המשבר הבריאותי.