אריאל ברזילאי
19/01/2021
שנת הקורונה הראשונה שעברה עלינו – שנת 2020 – התאפיינה בכמה מרכיבים ייחודיים שהשפיעו רבות על תקרות המס אשר תפורטנה כאן:
1. מדד המחירים לצרכן 2020 – ירידה שנתית של 0.7%:
תקרות רבות אשר תפורטנה בהמשך, הינן תקרות אשר צמודות למדד המחירים לצרכן, שעלה, אם כי בשיעורים מתונים מאד, מאז הירידה האחרונה בשנת 2016 - 0.2% - . תקרות כאלו, לדוגמה, הינן התקרות המקסימליות לחישוב הטבות המס לשכירים ולעצמאים, תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה וכן יתרת ההון הפטורה – המשמעות הפשוטה למי שהכנסתו לא נפגעה במשבר היא כי מאחר וימשיך להפריש את אותן הפרשות, יקבל הטבות מס נמוכות יותר כך ששיעור המס שישלם בפועל יהיה גדול יותר בשנת 2021.
לדוגמה, תקרת הקצבה המזכה משפיעה על הפטור על קצבאות השאירים מקרן הפנסיה ועל הפטור על קצבת הזקנה, ירדה מ 8,510 ₪ בשנת 2020 ל 8,460 ₪ בשנת 2021 – שינוי זעום, לכאורה, של 50 ₪ לחודש, אך אם ניקח תזרים הכנסות של פורש לגמלאות לגבי קצבה שלא היתה חייבת במס בעבר וחייבת בו כעת, תיווצר חבות מס שתסתכם באלפי ₪ לאורך חייו של הפורש לפי תוחלת חייו הצפויה ( 82 / 86 בהתאמה לגבר / אישה ) התלויה באחוז המס השולי שלו.
2. "הקפאת" השכר הממוצע במשק ( שמ"ב ) שהתבצעה בשנת 2020
בשל הפגיעה במשק ובכלכלה אשר נגרמה כתוצאה ממשבר הקורונה "הוקפא" השכר הממוצע במשק אותו מפרסם המוסד לביטוח לאומי – וזאת מכיוון שנתון זה משפיע על חישוב תקרות שונות בתחום החיסכון הפנסיוני ועל חישוב מבחני הכנסה לקבלת קצבאות שונות של המוסד, לרבות הבטחת הכנסה.
כתוצאה מהטלת הסגרים ומצמצום הפעילות הכלכלית במשק בשל נגיף הקורונה פוטרו/הוצאו לחופשה ללא תשלום מאות אלפי עובדים ( מספרם נכון לחודש דצמבר 2020 מוערך בכ 600,000 איש לפני הסגר השלישי לפי נתוני מחלקת המחקר של בנק ישראל ), רובם עובדים מוחלשים ובעלי שכר נמוך יחסית, וכתוצאה מכך בשנת 2020 עלה השכר הממוצע במשק, שכן בחישוב השכר הממוצע במשק לא נכללו עוד אותם עובדים רבים בעלי שכר נמוך יחסית שלא עבדו באותה תקופה ונכללו כתמיד העובדים החזקים אשר כמעט ולא נפגעו במשבר, כך שלו היה השכר הממוצע במשק מתעדכן לפי נתוני החישוב האמיתיים בשנת 2021 שיעור העדכון היה גבוה משמעותית מהגידול הממוצע שהיה בפועל בשנים האחרונות בשל ההטיה הזאת.
המוסד לביטוח לאומי מפרסם מידי שנה בחודש ינואר עדכון לשכר הממוצע כהגדרתו בחוק. החוק מגדיר את אופן חישוב "השכר הממוצע" שמשמש כבסיס לחישובים ולעדכונים שונים. בתחום החיסכון הפנסיוני משמש השכר הממוצע במשק לחישוב תקרת ההפקדה לקרן הפנסיה, הפקדה לפנסיית חובה לעצמאים, וחישוב סכומים שיחשבו לקצבה מוכרת מהפקדות העובד והמעסיק, והקפאה זאת בחוק "קיבעה" תקרות אלו.
לדוגמה, עצמאי אשר משלם כספים לפי חוק "פנסיה חובה" ישלם בשנת 2021 בדיוק את אותה פרמיה ששילם בשנת 2020 – תקרה של 10,762 ₪ בשנה, אשר מורכבת מ 4.45% מהכנסתו ועד מחצית השמ"ב בתוספת 12.55% מהכנסתו בין מחצית השמ"ב לשמ"ב.
ניתן להבין, בהקשר דוגמה זו, כי למרות ההרעה במצבו הכלכלי של מגזר העצמאים במשבר, החלטה זו "קיבעה" את מצבם בהקשר זה ואחרים.
לסיכום, המשמעויות הברורות מעדכון / הקפאת התקרות השונות בשנת 2021 מוכיח כי לא תמיד, כמו בתחום ההשקעות לדוגמה, לא ניתן להקיש מאירועים שהיו על אלו שיתרחשו בעתיד – במקרה זה בהתייחס להנחה כי תקרות המס והשכר הממוצע במשק ימשיכו לעלות משנה לשנה, ומכאן לקחת בחשבון נתונים אלו גם בהקשר התכנון הפנסיוני ושיקולי מס עתידיים.
אחרי הכל – מדובר בקבלת החלטה בנושא הנוגע ישירות להווה ולעתיד הכלכלי שלך ושל היקרים לך – גם יחד.
הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".
מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.
תקרות מס וסכומים נוספים - שנת המס 2021
1. מדד המחירים לצרכן 2020 – ירידה שנתית של 0.7%:
תקרות רבות אשר תפורטנה בהמשך, הינן תקרות אשר צמודות למדד המחירים לצרכן, שעלה, אם כי בשיעורים מתונים מאד, מאז הירידה האחרונה בשנת 2016 - 0.2% - . תקרות כאלו, לדוגמה, הינן התקרות המקסימליות לחישוב הטבות המס לשכירים ולעצמאים, תקרת ההפקדה השנתית לקופת גמל להשקעה וכן יתרת ההון הפטורה – המשמעות הפשוטה למי שהכנסתו לא נפגעה במשבר היא כי מאחר וימשיך להפריש את אותן הפרשות, יקבל הטבות מס נמוכות יותר כך ששיעור המס שישלם בפועל יהיה גדול יותר בשנת 2021.
לדוגמה, תקרת הקצבה המזכה משפיעה על הפטור על קצבאות השאירים מקרן הפנסיה ועל הפטור על קצבת הזקנה, ירדה מ 8,510 ₪ בשנת 2020 ל 8,460 ₪ בשנת 2021 – שינוי זעום, לכאורה, של 50 ₪ לחודש, אך אם ניקח תזרים הכנסות של פורש לגמלאות לגבי קצבה שלא היתה חייבת במס בעבר וחייבת בו כעת, תיווצר חבות מס שתסתכם באלפי ₪ לאורך חייו של הפורש לפי תוחלת חייו הצפויה ( 82 / 86 בהתאמה לגבר / אישה ) התלויה באחוז המס השולי שלו.
2. "הקפאת" השכר הממוצע במשק ( שמ"ב ) שהתבצעה בשנת 2020
בשל הפגיעה במשק ובכלכלה אשר נגרמה כתוצאה ממשבר הקורונה "הוקפא" השכר הממוצע במשק אותו מפרסם המוסד לביטוח לאומי – וזאת מכיוון שנתון זה משפיע על חישוב תקרות שונות בתחום החיסכון הפנסיוני ועל חישוב מבחני הכנסה לקבלת קצבאות שונות של המוסד, לרבות הבטחת הכנסה.
כתוצאה מהטלת הסגרים ומצמצום הפעילות הכלכלית במשק בשל נגיף הקורונה פוטרו/הוצאו לחופשה ללא תשלום מאות אלפי עובדים ( מספרם נכון לחודש דצמבר 2020 מוערך בכ 600,000 איש לפני הסגר השלישי לפי נתוני מחלקת המחקר של בנק ישראל ), רובם עובדים מוחלשים ובעלי שכר נמוך יחסית, וכתוצאה מכך בשנת 2020 עלה השכר הממוצע במשק, שכן בחישוב השכר הממוצע במשק לא נכללו עוד אותם עובדים רבים בעלי שכר נמוך יחסית שלא עבדו באותה תקופה ונכללו כתמיד העובדים החזקים אשר כמעט ולא נפגעו במשבר, כך שלו היה השכר הממוצע במשק מתעדכן לפי נתוני החישוב האמיתיים בשנת 2021 שיעור העדכון היה גבוה משמעותית מהגידול הממוצע שהיה בפועל בשנים האחרונות בשל ההטיה הזאת.
המוסד לביטוח לאומי מפרסם מידי שנה בחודש ינואר עדכון לשכר הממוצע כהגדרתו בחוק. החוק מגדיר את אופן חישוב "השכר הממוצע" שמשמש כבסיס לחישובים ולעדכונים שונים. בתחום החיסכון הפנסיוני משמש השכר הממוצע במשק לחישוב תקרת ההפקדה לקרן הפנסיה, הפקדה לפנסיית חובה לעצמאים, וחישוב סכומים שיחשבו לקצבה מוכרת מהפקדות העובד והמעסיק, והקפאה זאת בחוק "קיבעה" תקרות אלו.
לדוגמה, עצמאי אשר משלם כספים לפי חוק "פנסיה חובה" ישלם בשנת 2021 בדיוק את אותה פרמיה ששילם בשנת 2020 – תקרה של 10,762 ₪ בשנה, אשר מורכבת מ 4.45% מהכנסתו ועד מחצית השמ"ב בתוספת 12.55% מהכנסתו בין מחצית השמ"ב לשמ"ב.
ניתן להבין, בהקשר דוגמה זו, כי למרות ההרעה במצבו הכלכלי של מגזר העצמאים במשבר, החלטה זו "קיבעה" את מצבם בהקשר זה ואחרים.
לסיכום, המשמעויות הברורות מעדכון / הקפאת התקרות השונות בשנת 2021 מוכיח כי לא תמיד, כמו בתחום ההשקעות לדוגמה, לא ניתן להקיש מאירועים שהיו על אלו שיתרחשו בעתיד – במקרה זה בהתייחס להנחה כי תקרות המס והשכר הממוצע במשק ימשיכו לעלות משנה לשנה, ומכאן לקחת בחשבון נתונים אלו גם בהקשר התכנון הפנסיוני ושיקולי מס עתידיים.
אחרי הכל – מדובר בקבלת החלטה בנושא הנוגע ישירות להווה ולעתיד הכלכלי שלך ושל היקרים לך – גם יחד.
הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".
מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.
תקרות מס וסכומים נוספים - שנת המס 2021
|
מס' |
פרמטר |
סכום |
הערות |
|
1. |
"תקרת הקצבה המזכה" בגינה מגיע פטור ממס לפי סעיף 9א לפקודת מ"ה |
8,460 ₪ |
פטור ממס בשיעור 52% , סך 4,399.20 ₪ - בהגעה ל"גיל הזכאות" / פרישה מעבודה עקב נכות צמיתה |
|
2. |
השכר הממוצע במשק ( שמ"ב ) |
10,551 ₪ |
הוקפא בהחלטת ממשלה בשנת 2020 |
|
3. |
מענק פרישה פטור – לכל שנת עבודה |
12,340 ₪ |
קיים פטור יחסי עבור חלקי שנה |
|
4. |
מענק פטור עקב פטירה – לכל שנת עבודה |
24,700 ₪ |
קיים פטור יחסי עבור חלקי שנה |
|
5. |
תקרת "הכנסה מזכה" - שכיר/ה |
8,700 ₪ |
נתון חודשי – התקרה השנתית 104,400 ₪ |
|
|
תקרת הפקדה לשכיר/ה – ממנה מתקבל זיכוי במס |
609 ₪ |
נתון חודשי – 7% משכר 8,700 ₪ - זיכוי חודשי 8,700 ₪ * 7% * 35% - 213 ₪ |
|
|
תקרת הכנסה לניכוי – לפי סעיף 47 לפקודת מ"ה – פעמיים וחצי שמ"ב |
21,750 ₪ |
נתון חודשי – התקרה השנתית 261,000 ₪ מעל הכנסה זו לא ניתן לקבל ניכוי על שכר לא מבוטח |
|
6. |
תקרת "הכנסה מזכה" – הכנסה שאינה ממשכורת |
12,300 ₪ |
נתון חודשי – התקרה השנתית 147,600 ₪ |
|
7. |
תקרת "הכנסה מזכה" – עצמאי |
17,400 ₪ |
נתון חודשי – התקרה השנתית 208,800 ₪ |
|
8. |
משכורת מרבית שתשלום לקרן השתלמות בגינה פטור ממס לעובד ( ללא זקיפת מס ) |
15,712 ₪ |
נתון חודשי – משכורת שנתית 188,544 ₪ |
|
9. |
תקרת "הכנסה קובעת" – להפקדה בקרן השתלמות לעצמאי |
263,000 ₪ |
נתון שנתי – ניכוי מקסימלי 4.5% שהוא 11,835 ₪ |
|
10. |
הגדרת "עמית מוטב" |
1,688 ₪ |
נתון חודשי – עבורו הופקדו לפחות 16% בתוכנית לקצבה משמ"ב |
|
|
תקרת הפקדת "פנסיה חובה לעצמאים" |
897 ₪ |
נתון חודשי – נתון שנתי 10,762 ₪ 4.45% מהכנסה עד מחצית שמ"ב + 12.55% בין מחצית שמ"ב לשמ"ב |
|
11. |
אחוזי פטור על "קצבה מזכה" |
52% |
17% - לא מותנים / 35% נוספים במקרה שלא נמשכו "מענקים פטורים" |
|
12. |
"יתרת הון פטורה" |
791,856 ₪ |
סכום פטור ממס בעת פרישה שניתן למשיכה הונית למי שצבר קצבה מזערית |
|
13. |
תקרת "הפקדה המוטבת" |
18,480 ₪ |
ההפקדה השנתית לקרן השתלמות הפטורה ממס רווחי הון |
|
14. |
תקרת הוצאה לפיצויים עבור "חבר בעל שליטה" |
1,028 ₪ |
נתון חודשי – התקרה השנתית 12,340 ₪ |
|
15. |
תקרת שכר לעובד/ת – פטור ממס לעובד |
26,378 ₪ |
7.5% מפעמיים וחצי שמ"ב – תשלום המעסיק בגינה לתגמולים + אכ"ע, פטורה ממס – 1,978 ₪ לחודש |
|
16. |
"תקרת הפיצויים" – סעיף 3)3ה)(1א) |
34,900 ₪ |
נתון שנתי - נתון חודשי להפקדה לפיצויים 2,907 ₪ |
|
17. |
סכום צבירה מזערי בקופה/קופות גמל |
93,473 ₪ |
סה"כ צבירה בתוכניות פנסיוניות בגיל פרישה המאפשרת משיכה בסכום הוני |
|
|
סכום קצבה מזערי |
4,498 ₪ |
תנאי להיוון קצבה – מעליו ניתן להוון סכומים מצבירות בקופות גמל לקצבה |
|
18. |
תקרת הפקדה ל"קופת גמל להשקעה" |
70,913 ₪ |
נתון שנתי – התקרה החודשית 5,910 ₪ |
|
19. |
תקרת "רצף קצבה" אוטומטי |
364,330 ₪ |
סעיף 9(7א)(ז1) |
|
20. |
ערך "נקודת זיכוי" ממס הכנסה |
2,616 ₪ |
נתון שנתי – נתון חודשי 218 ₪ |
