2000-2010 מסכמים עשור: מניות הנפט והגז מנצחות

2009 הגיעה לסיומה ונראה כי שוק ההון מסכם את אחד העשורים המעניינים ביותר בתולדותיו. מיטב בית השקעות סוקר  את האירועים המרכזיים בעשור החולף. מן הזווית הכלכלית זה היה עשור תנודתי מאוד מבחינת המשק הישראלי והעולמי.  הוא התחיל בשנה של צמיחה חזקה מאוד בשנת 2000 (כמעט 9%), שנקטעה באחת עם פרוץ האינתיפאדה בספטמבר אותה שנה, והפכה למיתון כבד שנמשך עד 2002. (צמיחה שלילית של 0.4% ו-0.7% ב-2001 וב-2002 בהתאם). 2003 הייתה שנת מעבר לקראת צמיחה שהחלה ב-2004 והסתיימה "אי שם" בראשית 2008, עם יותר מ-5% בשנה, הפכה למיתון כבד אך קצר יחסית, ממנו החל המשק להתאושש באפריל השנה.

התוצר לנפש שעמד על כ-20 אלף דולר בתחילת העשור, הגיע לכ-28 אלף דולר כיום.
גם מבחינת האינפלציה זה היה עשור תנודתי מאוד. עליית מדד המחירים לצרכן בעשור האחרון הסתכמה ב- 22.7% (בהנחת 0.3% בדצמבר 2009),  תוך שונות גדולה מאוד בין השנים.

היו לנו 7 שנים של אינפלציה חיובית, שהגבוהה שביניהן הייתה ב-2002: 6.5%  וב-2009: 4.2% (בהנחת 0.3% בדצמבר), 2008: 3.8%, ו-2007: 3.4%. הייתה שנה של 0% אינפלציה (2000) ושנתיים של אינפלציה שלילית: 2006: 0.1%- ו-2003: 1.9%-. האינפלציה השנתית הממוצעת הייתה: 2.0% (ממוצע גיאומטרי). נתוני הצמיחה והאינפלציה התנודתיים, יחד עם גורמים אחרים, גרמו לתנודתיות גבוהה גם במדיניות הריבית של בנק ישראל. זו הגיעה לשיאה בשנת 2002: 9.1%, ולתחתיתה: 0.5% בשנת 2009. שינויים כה חדים בריבית, השפיעו לטוב וגם לרע על ההתנהגות של שוקי המניות והאג"ח בישראל.

זה היה גם עשור של רפורמות בשוק ההון הישראלי, שבמרכזן רפורמת בכר ולצידה עוד הרבה מהפכות "קטנות", דוגמת כניסת מכשירים פיננסיים חדשים דוגמת תעודות סל, הכנסת עושי שוק לשוק האג"ח, השלמה מוחלטת של רפורמות בזירת המט"ח, הטלת מיסוי על שוק ההון, פיתוח שוק חוב קונצרני, ועוד.
 
 
מה (לא) היה לנו בעשור זה?

2000, ראשיתה בהתפוצצות בועת הנאסד"ק – אינטרנט במארס אותה שנה, ולהבדיל – בוצעה עסקת כרומטיס שהייתה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי. זו הייתה גם השנה בה פרצה האינתיפאדה שהגיעה לשיאה ב-2002.

2001 הייתה השנה של פיגוע התאומים שהותיר טראומה אדירה ברחבי העולם כולו.

2002 הייתה השנה של שיאו של המיתון בישראל ושל האינתיפאדה, ובנוסף – הוטל מס על הבורסה.

2003 השנה בה פרצה מלחמת המפרץ השנייה בעיראק ושנת המעבר של המשק הישראלי ממיתון כבד לקראת צמיחה. זו גם השנה שבה בוצעה העסקה הגדולה של העברת השליטה בקבוצת אי.די.בי. לנוחי דנקנר.

2004 היא השנה שבה התחילה צמיחה של ממש במשק הישראלי שנמשכה יותר מ-4 שנים.

2005 עמדה בסימן של רפורמת בכר, ששינתה כליל את פני שוק ההון בישראל, ובחזית הפנימית, זו הייתה השנה של ההתנתקות.

2006 מלחמת לבנון השנייה. ולהבדיל – עסקת ענק במשק הישראלי – מכירת ישקר לוורן באפט.

2007 השנה האחרונה של האופוריה בשווקים הפיננסיים והסדקים הראשונים בבועת האשראי והנדל"ן בארה"ב.

2008 הייתה השנה האיומה ביותר של העשור מן הבחינה הכלכלית, עד כדי סכנת קריסה של המערכת הפיננסית, בר-סטרנס וליהמן ברדרס, ומפולת בשווקים הפיננסיים בעולם – מניות ואג"ח קונצרניות.

2009 השנה הטובה ביותר בעשור מבחינת השווקים הפיננסיים – עלייה חדה בשוקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות.

וכל זאת, לצד מלחמה מתמשכת באפגניסטן, איום גרעיני איראני, ועוד ועוד. 
 
שוק המניות בישראל

זה היה עשור של שינויים ניכרים בשוק המניות בת"א. אומרים כלכלני מיטב. שנים קשות מאוד: 2002 (ירידה של 27%- במדד ת"א 25), וב-2008 (ירידה של 46% במדד ת"א 25), לצד שנים טובות מאוד: 2003 (עלייה של 51% במדד ת"א 25) ו-2009 עם עלייה של 70% במדד ת"א 25.

בסיכום העשור, הניב שוק המניות תשואה נאה. מדד המניות הכללי, השיג כ-127%, מדד ת"א 25 הניב 137% ומדד ת"א 100: 119%. אבל, הגדיל לעשות מדד מניות היתר שהגיע ל-169%, וזאת למרות שהוא עדיין רחוק מאוד מאוד כיום מהשיא שלו שנקבע ביולי 2007, כמוהו גם במדד ת"א 75.

במבט ענפי, היו אלה מניות הנפט/גז שהשיגו את התשואה הגבוהה ביותר של 943%, אך זאת אך ורק תודות לגילויי הגז ונסיקת המניות ב-2009, בעוד שככלל, עד לשנה זו, הן פיגרו מאוד אחרי מדדי המניות האחרים. עוד בלטו, מניות ענף התעשייה עם 207%, ולעומת זאת פיגרו מניות הנדל"ן עם 75% (ותוך שונות גבוהה ביניהן). בתווך מצויות מניות הבנקים והביטוח עם תשואה של 130%, שמייצגת את תשואת השוק.
מתוך 100 מניות מדד ת"א 100, הרבה מאוד מניות כלל לא נסחרו בבורסה בפתח העשור, וביניהן מניות כמו סלקום, קבוצת דלק, פז נפט, בז"ן, ועוד.

מאלה שנסחרו אז, כמו גם היום, את התשואות הטובות ביותר העניקו למשקיעים מניות הנפט, אך זאת, כאמור, רק בזכות גילויי הגז של השנה אחרונה, כאשר קודם לכן נמנו מניות אלה, בדרך כלל, דווקא על ההשקעות הגרועות ביותר.

בסיכום העשור, העניקו אבנר ודלק קידוחי נפט את התשואות הגבוהות ביותר:  1808% ו-1610% בהתאמה.

מבין המניות ה"שגרתיות" יותר, היו אלה שתי מניות מענף הכימיה: כי"ל עם 1337% ופרוטרום עם 994% שהובילו את הרשימה. גם מניות הנדל"ן בלטו היטב: גזית: 818%, מליסרון: 733% ואלוני חץ עם 603%.
בתחתית הרשימה, נמצאת מניית הוט עם תשואה שלילית של 67%-, פורמולה 57%-, וכור 52%-.
 
לשוק המניות בת"א, מסתבר, אין מה להתבייש בהשוואה למדדי המניות בשווקים הפיננסים העולמיים, בוודאי – לא בהשוואה לשווקים המפותחים. לגבי האחרונים, זה היה עשור גרוע.

מדד הדאקס בגרמניה: -14%-, הפוטסי בלונדון: 22%-, הקאק בצרפת: 34%-.
בארה"ב המדדים המובילים איכזבו קשות:  מדד הדאו-ג'ונס ירד ב-8.5%, מדד ה-S&p500 : 23%-  ומדד הנאסד"ק ירד בחוזקה: 44%. כל אלה במונחי המטבעות המקומיים בכל מדינה ומדינה.

חולשת המדדים המובילים בארה"ב בולטת מאוד, לא רק בהשוואה לשוקי מניות אחרים, אלא גם בהשוואה לתשואת איגרות החוב של ממשלת ארה"ב (ל-10 שנים), שהעניקו למשקיעים כ-85%.

שוקי המניות של השווקים המתעוררים – זה כבר סיפור אחר, סיפור של הצלחה.
הבורסה של ברזיל עלתה 295%, הבורסה של הודו עלתה 246%, ואילו הבורסה של מקסיקו הגדילה לעשות ונסקה ב-380%.
 
שוק איגרות החוב בישראל

במיטב מציינים לחיוב את שוק אגרות החוב. איגרות החוב הממשלתיות הניבו בעשור האחרון תשואה מצטברת של 93%, מה שמייצג תשואה שנתית ממוצעת של  6.7%.

הצמודות שביניהן, השיגו 98% והשקליות הלא צמודות השיגו תשואה גבוהה יותר: 115%.
ככל שטווח הפדיון של איגרות החוב היה ארוך יותר, כך גם התשואה הייתה גבוהה יותר, ואם אג"ח ממשלתיות צמודות לטווח של עד 2 שנים השיגו 72%, הרי שאג"ח עם טווח לפדיון של 7 עד 10 שנים השיגו הרבה יותר: 109%.

אבל, הגדיל לעשות אפיק השקעה שנמצא בדרך כלל, ובעיקר בשנים האחרונות, בשולי השוק, והוא איגרות החוב להמרה. אג"ח קונצרניות אלה עם מסלול להמרה למניות, היכו בתשואתן הן את האג"ח הקונצרניות סטרייט,  הן את האג"ח הממשלתי, והן את שוק המניות, בהשיגן 151%.

איגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד השיגו אמנם תשואה דומה (94%) לזו של הצמודות הממשלתיות, אבל תוך סיכון גדול יותר, כאשר עיקר הפער נוצר בשנת 2008.
 
שוק המט"ח

זירת המט"ח הנחילה אכזבה רבתי למשקיעים. העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל בשנים האחרונות, יצר לחץ של תיסוף על השקל, כאשר התערבות בנק ישראל במסחר בשנה וחצי האחרונות רק הקלה ולא שינתה את המגמה הבסיסית.

בסיכום העשור, הדולר נחלש בשיעור של כ-9% כלפי השקל משער של 4.153 שקל בסוף 1999 לרמה של 3.797 שקל לדולר כיום, וגם עם הריבית שהתקבלה במשך העשור על פיקדונות דולריים, האפיק הזה לא התחרה בתשואה של האפיק השקלי או הצמוד.

המטבע החזק היה הפראנק השוויצרי שכלפיו פוחת בשקל ב-41%, ואחריו האירו שכלפיו פוחת השקל ב-31%.
 
שוק הסחורות

זה היה עשור מצויין לסחורות, טוענים כלכלני מיטב. שנים של צמיחה במשק העולמי, ובעיקר של הארצות המתעוררות, ועליית המעמד הבינוני בארצות עתירות אוכלוסין כגון סין, הודו וברזיל, יצרו ביקושים חזקים לסחורות, בעיקר חקלאיות, אך בהחלט לא רק.

מחירי הסוכר עלו בכ-342% והקקאו ב-291%, מחירי הסובין: 116%, החיטה: 111% והתירס עם 100%. המתכת שנצצה יותר מכולן: הזהב עם 283% והכסף אחריה עם כ-222%, ובין המתכות התעשייתיות, בלטה הנחושת עם כ-284%, וגם הנפט עלה בעוצמה : 187%.
 
תעשיית קרנות הנאמנות

בפתח העשור מנתה התעשייה 389 קרנות נאמנות עם היקף נכסים כולל של 35.8 מיליארד שקל. 64% מנכסים אלה נוהלו ע"י שני הבנקים הגדולים לאומי (לאומי – פיא ופסגות) ופועלים (להק ופק"ן), ועוד 17% ע"י שלושת הבנקים: דיסקונט, מזרחי ולאומי. זאת, לאחר שנה (1999) טובה מאוד של התעשייה.

מאז, חלו שינויים דרמטיים בתעשייה. בעקבות רפורמת בכר, נאלצו הבנקים למכור את החברות לניהול קרנות נאמנות, וחברות הביטוח נכנסו לתמונה והפכו מגורם שולי לחלוטין לגורם מרכזי. נכנסו הרבה גופים חדשים לניהול קרנות, והתעשייה הריכוזית הזו הפכה להרבה יותר ביזורית, הוגדרה מחדש מערכת היחסים בין היצרנים למפיצים, נוצרו סוגים שונים של קרנות שגולת הכותרת שלהם הייתה קרנות כספיות, ולאחרונה – גם קרנות מחקות. קמה לקרנות תחרות עזה מצד תעודות הסל שלא היו כלל קיימות ערב העשור.

בסיכום העשור, מספר קרנות הנאמנות כמעט שולש ליותר מ-1,100, סך נכסיה גדל כמעט פי ארבעה לכ-133 מיליארד שקל.
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.