מה נאמר ונלמד בכנס הסטודנטיאלי לחינוך פיננסי ושוק ההון שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב

הנוכחות הסטודנטיאלית הייתה בהחלט מרשימה, ובינינו, גם הסנדוויצ'ים לגמרי עשו את העבודה. אבל עם כל הכבוד לקולינריה, הבשר האמיתי של כנס מועדון ההשקעות היה התובנות שרצנו לרשום. שלושה פאנלים עמוסים ושתי הרצאות עשו סדר בכל מה שקורה בשווקים, ובכתבה הזו ננסה לזקק עבורכם את המיטב. 

הנה רשימה של המומחים שהופיעו ותרמו מזמנם היקר:
 

את יריית הפתיחה סיפק דוקטור ד"ר אילן גילדין, מנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס והכלכלן לשעבר של רשות ניירות הערך, שפרס בפנינו חמש תובנות מפתח על השוק של ימינו ואיך להתנהל מולו. התובנה הראשונה שלו קבעה שהעולם משתנה כרגע בקצב המסחרר ביותר שראינו מאז מלחמת העולם השנייה, וזה קורה בשלוש חזיתות מקבילות: מעבר מהגמוניה של הדולר למטבעות אזוריים, תזוזה מארגון הסחר העולמי (WTO) להסכמי סחר אזוריים, ושינוי מבריתות בסדר גודל של נאט"ו להתארגנויות ביטחוניות מקומיות.

התובנה השנייה הזכירה לנו שאנחנו יושבים בשורה הראשונה של המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית, כשכוכבת האירוע היא כמובן הבינה המלאכותית (AI) וכל מה שמסביבה. בנקודה השלישית הוא צינן קצת את הפנטזיות והסביר שקשה עד בלתי אפשרי להכות את המדדים הגדולים לאורך זמן, ולכן היתרון האמיתי טמון בהתמקצעות, מה שדורש מאיתנו ללמוד, לחקור ולקחת את עולם ההשקעות בשיא הרצינות.

התובנה הרביעית דווקא באה לנחם: כמשקיעים פרטיים אנחנו לא כבולים למדדי ייחוס, ויש לנו את הפריבילגיה של זמן. המשמעות היא שאין סיבה להיבהל ממימושים בשוק, אלא עדיף לראות בהם הזדמנויות, כמובן כל עוד שומרים על ניהול סיכונים חכם ופיזור נכון. לקינוח, התובנה החמישית והאחרונה של גילדין הרגיעה את ה-FOMO הכללי והזכירה לכולם שתמיד יצוצו עוד טרנדים, אופנות ונושאים חמים להשקיע בהם, אז אפשר לנשום עמוק ולא חייבים לקפוץ על כל עגלה שעוברת.

מכאן עברנו לפאנל הראשון, בנושא "משקיעים בעזרת הבינה המלאכותית",בהשתתפות דרור גלוברמן, אמיר גל אור, אילן פורמן ואלה אלקלעי, עלו תובנות מרכזיות הנוגעות להשפעת הטכנולוגיה על עולמות ההשקעות, התעסוקה וניהול ההון. בדיון הובהר כי הבינה המלאכותית כשלעצמה לא תחליף עובדים, אלא שאנשים וארגונים שישכילו להשתמש בה ידחקו את אלו שלא. עם זאת, הוערך כי בטווח של כעשור, ניהול השקעות אנושי מסורתי עשוי לאבד לחלוטין מהרלוונטיות שלו.

כיום, הוסכם כי הערך המרכזי של כלי ה-AI עבור המשקיע אינו קבלת החלטות עיוורת או ניבוי העתיד, אלא הרחבת האינטליגנציה האישית, קיום שיח אינטלקטואלי ביקורתי, ושימוש במערכת כדי לאתגר ולשאול "מדוע החלטת ההשקעה שלי שגויה?".באשר לאסטרטגיית ההשקעה, עלתה קריאה מובהקת לפיזור רחב לאורך כל שרשרת הערך של התעשייה – החל מתשתיות כשבבים, אנרגיה ומערכות קירור, דרך חברות שירותי תוכנה מקומיות שילוו את הטמעת הטכנולוגיה בארגונים, ועד למוסדות פיננסיים ותעשיות מסורתיות שיתייעלו בזכותה. כמו כן, סומן עולם ה"AI הפיזי" – המשלב טכנולוגיה עם רובוטיקה, רחפנים וביטחון – כהזדמנות צומחת שעודנה מתחת לרדאר.

הדיון התריע מפני סכנות של הסתמכות יתר על נתוני עבר במציאות טכנולוגית חסרת תקדים, ונהירה עיוורת אחר טרנדים ויראליים ברשתות החברתיות. כדי להתמודד עם כך, הומלץ להמשיך להישען על עקרונות הספרות הכלכלית הקלאסית כאמצעי לבקרת המידע. לבסוף, הודגש הצורך הקריטי בפיזור גיאוגרפי עבור משקיעים ישראלים, שחשיפתם למשק המקומי ולשקל היא ממילא מוחלטת ביום-יום, והומלץ לכל משקיע להתחיל לצבור ניסיון מעשי, לנטרל לחלוטין אמוציות מקבלת ההחלטות, ולהפנים שבסביבת שוק כאוטית – הפיזור הוא המגן הטוב וההכרחי ביותר.

מכאן הגענו להרצאה המרתקת בנושא "הפסיכולוגיה של הכסף". פרופ' דן אריאלי – מומחה בינלאומי לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית וחוקר מוביל של קבלת החלטות ורציונאליות אנושית – הציג פנינים תובנות שערערו על התפיסות המקובלות לגבי ניהול פיננסי. בפתח דבריו חשף אריאלי כי קורסים באוריינות פיננסית, שבהם הושקעו מאות מיליוני דולרים, כמעט ולא שינו התנהגות בפועל, והשיפור בהתנהלות היום-יומית בעקבותיהם היה אפסי (כ-0.1% בלבד), שכן ידע לא תורגם אוטומטית למעשים.

כדי להסביר פער זה, הוצגה מטאפורה לפיה הטבע האנושי היה כמו "אולר שוויצרי עתיק" – סט כלים שנוצר בתקופה אבולוציונית אחרת ולא היה מותאם לסביבה המודרנית של פנסיה, ריבית דריבית או שוק ההון. המוח האנושי ידע לתפוס כדור בתנועה, אך התקשה לתפוס אינטואיטיבית משמעות של אחוזי ריבית לאורך זמן. דוגמה מובהקת לכך הייתה "שנאת הפסד": האבולוציה לימדה אותנו שפגיעה מטורף הייתה קטלנית בעוד שציד מוצלח היה רק עוד ארוחה, ולכן הכאב מהפסד היה כפול מההנאה שברווח.

חוסר סימטריה זה הוביל לטעויות קשות בשוק המניות כאשר נתנו לרגשות לנהל את ההשקעות ובנוסף, המוח היה מחווט לקחת מעט נקודות מידע ולחבר אותן ל"סיפור" קוהרנטי, גם כשהקשר ביניהן היה מקרי לחלוטין. הפנינה המעשית המרכזית של ההרצאה הגיעה מניסוי שבו נבחנו שיטות שונות לעידוד חיסכון בקרב אוכלוסייה ענייה בקניה. בעוד שתמריצים כספיים או הודעות מהילדים השיגו הצלחה מתונה, הכלי שהוביל לחיסכון כפול מכל השאר היה מטבע פיזי פשוט שעליו חרתו המשתתפים את התקדמותם.

המטבע הפך את הפעולה הכלכלית ה"בלתי נראית" (חיסכון) לנראית ומוחשית, ובכך העניק תחושת גאווה והתקדמות שהשפיעה לטובה על הטבע שלנו. לסיכום, הודגש כי הדרך להתנהלות פיננסית נכונה לא עברה דרך למידה תיאורטית, אלא דרך הנדסת סביבה – יצירת מערכות, כללים קבועים והרגלים אוטומטיים שעקפו את החולשות האנושיות והתאימו לפסיכולוגיה הטבעית שלנו.

אחרי הפסקת ההתרעננות, חזרנו לכיסאות בדיוק בזמן לפאנל שהצליח להעיר את הקהל ולהקפיץ את מדד ההתרגשות באולם. הפאנל: שוק מקומי מול שוק עולמי. והסיבה להתרגשות הייתה שהדיון גלש סוף סוף למחוזות הפרקטיקה עם התייחסויות ישירות להשקעות ספציפיות, ואין כמו קצת ניים-דרופינג פיננסי כדי למשוך את תשומת הלב של כולם. במקום לנסות לדחוס ולסכם את כל האקשן הזה לכאן, אני פשוט אפנה אתכם לכתבה המורחבת שכבר נעשתה במיוחד על הפאנל הזה, ושם תוכלו למצוא את כל הבשר והעיקר של הדברים.

בפאנל המסכם של הכנס בנושא "השקעות אלטרנטיביות", בהשתתפות קרן ולדמן-חנן, בן סמוחה, את מיכל מור-קופל, וארז נבון נדונו אפיקי השקעה מגוונים שמעבר לשוק ההון המסורתי, והוצגו גישות קלילות אך מפוקחות לניהול סיכונים. בדיון הוסבר כי השקעות אלטרנטיביות, כגון נדל"ן, מטבעות קריפטוגרפיים וסטארטאפים, נועדו לפזר את הסיכון.

ההקצאה המומלצת אליהן בתיק נעה בין אחוזים בודדים ועד למחצית מההון, תלוי בטווח ההשקעה וברמת השקט הנפשי שביקש המשקיע לעצמו. בגיזרת הנדל"ן, הובעה דעה כי למרות המחירים הגבוהים, ישראל נותרה יעד השקעה אטרקטיבי ויציב בשל מחסור בקרקעות זמינות וגלי אנטישמיות בעולם שעודדו עלייה, כאשר רכישת דירה נתפסה כעוגן כלכלי ראשוני וחשוב מאין כמותו, גם אם החזקתה דרשה קצת כאב ראש.

בגזרת הקריפטו, הוסכם כי למרות התנודתיות העזה שבהחלט הוסיפה כמה שערות לבנות למשקיעים, מטבעות כמו ביטקוין שימשו למעשה כ"זהב דיגיטלי" וכעין תעודת ביטוח מול שחיקת הכסף הממשלתי עקב הדפסות המוניות. לכן, הומלץ להתייחס להשקעה סמלית בתחום כאל "שכר לימוד" פרקטי שאילץ את המשקיע להבין מהו בכלל כסף, כאשר הועדפה החזקה עצמאית בארנק דיגיטלי פרטי הרחק מידי הממסד.

באשר להשקעה בסטארטאפים, הודגש כי היה מדובר בשדה מוקשים של ממש שדרש פיזור רחב ולמידה יסודית, גם אם בשנים האחרונות קמו פלטפורמות מימון המונים שאפשרו טבילת אצבע גם בסכומים קטנים יחסית. לקראת סיום, המסר המרכזי והחיוך למשקיעים הצעירים היה קריאה נחרצת לברוח כמו מאש מאשליות על התעשרות מהירה שנמכרו להם ברשתות החברתיות, להשקיע קודם כל בעצמם ובהשכלתם הפיננסית, לברר היטב מהו תיאבון הסיכון האישי, ובעיקר לזכור שפיזור חכם היווה את חגורת ההצלה המושלמת בים הסוער של עולם ההשקעות.

לסיכום: היה כנס מעניין ומקווים שגם מועיל עבור הסטודנטים שהגיעו לשמוע את המומחים. נקווה שיהיו עוד הזדמנויות כאלו עבורם ועבורנו.

לידיעת הקוראים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27א (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected]. בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאמייל   [email protected]