לאחר כחודש משהוחמרו מגבלות הממשלה על החברה הישראלית ולקראת תום תקופת הסגר המלא שתוכנן להיערך שבועיים, רמת התחלואה בישראל נותרת גבוהה. אחוז הבדיקות החיוביות נותר מעל 7% ובמגזרים מסוימים בישראל אף גבוה מ-20%. לאור נתוני התחלואה עשויה הממשלה להורות על הארכת הסגר בשבוע. מסמך זה סוקר את הנזק הכלכלי לתוצר בישראל בעקבות הארכת הסגר.
מסקירת מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, המעריכה את מספר העובדים החיוניים במשק בכ-1.56 מיליון עובדים, מעל לשני שליש מהעובדים יפסיקו להגיע למקום עבודתם. הוצאת מאות אלפי עובדים לחל"ת ואף פיטורם, תהפוך שוב את מגמת הצמצום באבטלה, שהגיעה כמעט לעצירה ב-14.6% מחוסרי עבודה לפי ההגדרה הרחבה של הלמ"ס. אלו מהווים כ-600 אלף איש שרובם הפסיקו לעבוד כתוצאה ישירה של משבר הקורונה. סגר נוסף צפוי להעלות את שיעורם בחזרה למחוזות מוכרים מסוף הסגר השני, דהיינו על אזור המיליון מובטלים. נזקי סגר נוסף כמובן לא מוגבלים לתקופתו בלבד אלא זולגים גם שבועות וחודשים לאחריו. ענפים מסוימים, בעיקר במלונאות, מסעדנות ומסחר נשארים סגורים או תחת מגבלות זמן רב לאחר תום הסגר. כך, אובדן התמ"ג בתקופת המגבלות המוגברות שלאחר הסגר משתנה לפי אורכה ובין הענפים, אך בחלקם עלולה להיות חמורה יותר מבזמן הסגר.
בנוסף, עסקים רבים חוו בתקופה זו פגיעה חמורה בפדיון (פגיעה של יותר מ 51%), ובפרט כמעט רבע מן העסקים בהיקף של 5-10 מועסקים, סופגים פגיעה קשה מזו. אמנם שיעורי הפגיעה המצויינים מתונים בהיקפם לעומת הפגיעה בסגר הראשון, אך אלו עדיין נמצאים בהיקפים בסדרי גודל משמעותיים. זאת ועוד, ענפי התעסוקה המצויינים לעיל, נתונים במצב של חוסר יכולת התמודדות וטווח אפשרויות פעולה מצוצמם בשל המגבלות, ובהתאמה ניתן לראות שאלו הענפים שסופגים פגיעה קשה בפדיון, ומתוך אלו בפרט העסקים הקטנים לעומת הגדולים.
הפגיעה בתמ"ג בחלוקה לענפי המשק כתוצאה מתוספת של שבוע לסגר (במיליוני ₪)
ענף |
תמ"ג |
שיעור הפגיעה בתמ"ג |
סך הפגיעה* |
סגר שלישי | |||
שירותי דיור |
3,206.25 |
5% |
160.31 |
חקלאות, ייעור ודיג |
316.66 |
10% |
31.66 |
תעשייה, כרייה וחציבה |
3,315 |
20% |
663 |
אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת |
448.33 |
5% |
22.41 |
בינוי |
1,619.16 |
20% |
323.83 |
מסחר סיטוני וקמעונאי, ותיקון כלי רכב מנועיים, שירותי אוכל ואירוח |
2,299.52 |
50% |
1,149.76 |
שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות |
870.83 |
10% |
87.08 |
מידע ותקשורת |
2,310.83 |
5% |
115.54 |
שירותים פיננסיים וביטוח, פעילויות בנדל"ן, שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, שירותי ניהול ותמיכה |
4,607.91 |
10% |
460.79 |
מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי |
1,480 |
0% |
0 |
חינוך |
1,677.50 |
10% |
167.75 |
שירותי בריאות רווחה וסעד |
1,545 |
10% |
154.5 |
אמנות בידור ופנאי, משקי בית כמעסיקים |
1,250 |
90% |
1,125 |
סך הכל |
24,947.02 |
20.96% |
4,461.65
|
לאור היקפי הפגיעה בתמ"ג מהסגר הראשון והשני ובהנחה שהפגיעה בפידיון תהיה פחותה במעט בסגר השלישי, מרכז מאקרו מעריך את הפגיעה בתמ"ג כתוצאה מהארכת הסגר השלישי ב4.4 מיליארד ₪. למרות אחוזי פגיעה נמוכים מעט מבסגר השני, סך הפגיעה בתמ"ג גבוה יותר לאור היקף הפעילות הנמוך בתקופת החגים, בה התרחש הסגר האחרון. עם זאת, יש להדגיש שהפגיעה אינה מוגבלת לתקופת הסגר בלבד שכן ענפים רבים לא משתחררים מהסגר מיד אלא נותרים סגורים או מוגבלים מאוד בפעילותם גם חודשים לאחר סופו. בענפי המסחר, האירוח והאוכל הפגיעה הראשונית הצפויה בתמ"ג עקב הארכת הסגר תנוע בין 50% ל55% ועלולה להגיע לכ-1.1 מיליארד ₪.
הסגר מביא עימו תקופה של שחרור שעשויה להימשך מספר רב של חודשים, בהם ענפים אלו עדין סגורים (אולמות אירועים, חדרי כושר), פועלים תחת מגבלות קשות (מסעדות, מסחר) או עובדים רק באזורים עם תחלואה נמוכה (מלונות). כך, הפגיעה בתמ"ג בענפי המסחר, האירוח והאוכל צפויה להגיע לכ-4.6 מיליארד ₪ בתקופת ההגבלות שלאחר הסגר.