GameStop וכל השאר – כל מה שרציתם לדעת על מכירה בחסר

אני מניח שאין כמעט מי שעוקב אחרי השווקים הפיננסיים, שלא שמע את השמות של מניות Gamestop (GME), AMC, בלקאברי (BB) ומייסיס (M). המניות האלה המריאו לשחקים, בעיקר לאור תופעה שנקראת Short Squeeze. אז בואו נכניס את הדברים לתוך הדיון הראוי.

קישור לכתבת ניתוח של משה שלום ובה דיון על מניות אלה.

נתחיל מ-'מה זה בכלל מכירה בחסר'?
עוד לפני זה, אפשר לשאול שאלה אחרת. הרי בשוק המניות מרוויחים אם קונים בזול, ומוכרים ביוקר. אבל, לא תמיד זה אפשרי. למשל, אם אני חושב שיש מניה שמצבה לא טוב, והוא ילך ויורע, אז אני לא חושב שהיא תעלה. מה שהבורסות מאפשרות, זה בעצם לבצע פעולה של קניה ומכירה רק הפוך. אני לווה מניה שהיא לא שלי, ממישהו אחר (אחד מלקוחות הברוקר, שמצהיר מראש שהוא מסכים שהמניה שלו תהיה במאגר ההשאלות של הברוקר), הברוקר מאפשר לי למכור את המניה כאילו היא שלי, כדי שאקנה אותה מאוחר יותר, בשאיפה במחיר נמוך יותר.
כל זה טוב ויפה אם זה עובד, כלומר אם מחיר המניה יורד, ואז מכרתי את המניה ביוקר, וקניתי אותה בזול. הבעיה מתחילה עם עליית מחיר המניה, כשמחיר המניה עולה, הרי לי יש התחייבות לקנות את המניות בבורסה, לא משנה מה יהיה המחיר, ולכן, אם מחיר המניה יעלה מעל מחיר המכירה שלי, אני מפסיד.

תיאורטית, מי שמוכר מניות בחסר, קיבע מראש את הרווח שלו. הוא מרוויח כשהמניה תרד, והיא לא יכולה לרדת יותר מ-100%, ולכן זה המקסימום רווח שאפשר להשיג. לעומת זאת, מניות יכולות לטוס מאות אחוזים בימים בודדים, בדיוק כפיש קרה עם מניית GME, והאחרות.
במצב כזה, מי שמכר בחסר, מפסיד. לא רק שהוא מפסיד, אלא שהוא נאלץ להעביר הוראות קניה במחיר גבוה ממה שמכר, ואז הוא עצמו תורם בעצמו לעליית מחיר המניה, ובכך מגדיל את ההפסד שלו ושל אחרים שביצעו מכירה בחסר על המניה.
תיאורטית, מניה יכולה לטוס מאות אחוזים, ולכן רמת הסיכון במכירה בחסר נחשבת גבוהה יותר מאשר קניית מניה.

אז מה זה SHORT SQUEEZE?
Short Squeeze, מתאר בדיוק את המצב שקרה ל-GME ל-AMC וכל השאר. אלה מניות שמשקיעים רבים ביצעו עליהם מכירה בחסר, וכאשר המניות האלה התחילו לעלות, המשקיעים שביצעו מכירה בחסר הבינו שהם מפסידים, ואז התחילו לקנות את המניות האלה, כדי לסגור את המכירה הזו. אבל, כשהם קונים, הם מעלים את המחיר של המניה. כשיש מצב שיש בו הרבה מוכרים בחסר, הם מתחילים לקנות את המניה בטירוף, כדי לעצור את ההפסדים, וכך המניה עפה לשמים, מכוח הקניות של השורטיסטים. וזה מה שנקרא Short Squeeze.

כל אחד יכול למכור בחסר?
עקרונית כן. בפועל, זו פרקטיקה שמאוד נפוצה בארה"ב, שם הברוקר מראש פונה ללקוחות שלו, ושואל אותם אם היו רוצים להיכנס למאגר ההשאלות של מניות, כדי שיוכל להשאיל לאחרים למכירה בחסר.
בדרך כלל, מי שמצטרף למאגר ההשאלות, מוכן לקבל על עצמו כל מיני מגבלות שהברוקר שם עליו, וזה מתאים בדרך כלל לגופים גדולים, מוסדיים, קרנות פנסיה וכיו"ב שמסתכלים על אחזקת מניות לטווח ארוך, ומוכנים להשאיל את המניה לאחרים, בתמורה לעמלות.

האם זה בכלל אפשרי?
בניגוד לדעה הרווחת, אנשים עושים כל הזמן עסקאות SHORT. למשל, יבואן, יכול לבצע מכירה בחסר של מקרר, הוא יכול למכור, את המקרר, או הסלון, ולהגיד לך שזמן האספקה הוא 30 יום. בזמן הזה, הוא מביא את המקרר או הסלון מחו"ל, לפי המחיר שיהיה באותו זמן בשוק. החקלאי, יכול למכור את התוצרת שלו, עוד בזמן הזריעה, ולספק אותה בזמן הקציר. גם זה קורה ואפשרי. כך שעקרונית זה אפשרי.

זו פעולה מאוד נפוצה, ובארה"ב זה מאוד מקובל לבצע מכירה בחסר. ברוקרים מציעים מאגר השאלות של ניירות ערך רבים מאוד, ומאפשרים למשקיעים לבצע מכירה בחסר. כדאי לשים לב שלא על כל המניות ניתן לבצע מכירה בחסר, וברוקרים מסוימים קובעים מגבלות. למשל, לא מאפשרים מכירה בחסר על מניות מאוד תנודתיות, מניות שכמות הניירות שיש לא גדולה, מניות שמחיר המניה נמוך מדולר אחד, ולפעמים גם נמוך מ-10 דולר. כל ברוקר והמגבלות שלו.

האם אפשר לעשות מכירה בחסר בארץ?
אכן כן. רק הבעיה היא שלהבדיל מארה"ב, שם יש מאגר השאלות, שלקוחות הברוקר משתתפים במאגר, כאן, בארץ ניתן אין כמעט מאגרים, והברוקרים או הבנקים לא מקימים מאגר כזה, כך שבעצם אפשר לבצע מכירה בחסר אם יש לך ממי לשאול את המניות, למשל אם אתה עובד מול בנק, אתה מבקש לשאול ממנו את המניות. זו גם פעולה יחסית יקרה בארץ, ולכן מתאפשר בעיקר לגופים מוסדיים.

לאחרונה הקימה הבורסה מאגר השאלות מבוסס בלוקצ'יין, אולם בינתיים מאגר זה עדין לא התרומם. בכל מקרה, גם בארץ יש מניות שעליהן יש יתרת חסר, והבורסה מפרסמת את רשימת המניות שלגביהן יש יתרת חסר.
צריך לזכור שחלק גדול מהמכירות בחסר מגיעים מקרנות סל שיש להם חשיפה הפוכה לנכס הבסיס, ולכן הם מחויבות לבצע מכירה בחסר של המניות השונות.

על מה צריך להסתכל בטבלה הזו?
מה שמעניין בטבלה הזו זה בעיקר העמודה האחרונה שהיא יחס שורט למחזור יומי ממוצע. בעצם זה אומר שאם המניה תתחיל לעלות, כמה זמן יקח לשורטיסטים לסגור את המכירה בחסר על המניה.
כך למשל, מניית מגדלי הים התיכון, מניה שנמצאת בתא-90, יחס שורט למחזור יומי ממוצע הוא 23.23. המשמעות היא שאם המניה תעלה, והשורטיסטים ירצו לסגור את המכירה בחסר שלהם, הם יזדקקו ל-23 ימים כדי לבצע את זה, מה שאומר שבמידה ומגדלי הים התיכון תעלה, יש חשש שהשורטיסטים ייכנסו ללחץ.

כשיתרת המכירה בחסר גבוהה, זה קצת מזכיר אולם הרצאות, מלא אנשים, עם מעט מידי דלתות. פתאום כשיש שריפה, כולם רצים לדלת, ואז קשה לצאת, והקצב איטי יותר והפאניקה משתלטת. בדיוק כמו שקרה ב-GameStop ואחרים.

יתרות מכירה בחסר גבוהות (מעל פי 3 ממחזור מסחר יומי ממוצע). מעודכן ל-21/1/21 מקור: אתר הבורסה

איפה אפשר למצוא את רשימת המניות ביתרת חסר בארה"ב?
נתחיל מזה שלוקח זמן לברוקרים להעביר את הנתונים לבורסות השונות, ולכן המידע מתפרסם בעיכוב. הבורסות השונות מפרסמות את המידע. כך למשל בורסת ניו יורק, מפרסמת את המידע (בתשלום). בורסת הנאסד"ק מפרסמת את המידע על כל מניה בנפרד. יש אתרים בתשלום שמפרסמים יתרת מכירה בחסר מעודכנת, אולם מרבית האתרים החינמיים לא מפרסמים את הרשימה, אלא בעיכוב של מספר ימים.
הטבלה להלן, מגיעה מאתר marketbeat.com. האתר מביא את המניות שנסחרות בבורסת הנאסד"ק, בהתאם למועד הדיווח האחרון. אפשר לראות כאן את המניות שיתרת החסר לגביהן הגבוהה ביותר. מן הסתם כל אחד יפעל בהתאם לראות עיניו, ואין כאן שום המלצה לפעול באף אחד מהניירות הללו, אנחנו מביאים את הנתונים עבורכם כשירות לקוראי FUNDER.

איך רובינהוד קשורה לכל הסיפור הזה?
Robinhood זו אפליקציית מסחר נפוצה מאוד, שמאפשרת מסחר ללקוחותיה ללא עמלות. האפליקציה גם מאפשרת מסחר בשברירי מניה (בעצם לא ממש קונים אתה מניה עצמה), וכך מנגישה עוד יותר את המסחר. עוד דבר שהאפליקציה מאפשרת הוא מינוף על המסחר, כלומר האפשרות לפעול בהיקף גבוה יותר מהכסף שיש לך. כמובן שפעילות במינוף כרוכה בסיכון גבוהה.

בכל מקרה, כל סיפור המניות הללו, GameStop ודומיהן, התחיל דרך פורום ב-Reddit, שנקרא wallstreetbets, שם התחילו להריץ את המניות האלה. זה התחיל כנסיון להרוויח מ-Short Squeeze על מניות קטנות, והמשיך לאידיאולוגיה שלמה על בואו ניכנס בוולסטריט.
אם שואלים אותי, אין כאן ממש אידיאולוגיה, יש כאן רצון להרוויח ומהר, תוך זיהוי נכון של מציאות שבה יש מניות שיש לגביהן מכירה גבוהה בחסר.

בכל מקרה, הפעולה של חברי הפורום האלה, דרך רובינהוד, הזניקה / הטיסה את המניות האלה במאות אחוזים, וגרמה להפסד ניכר למי שנמצא ביתרת חסר על המניות האלה. אחת המפסידות העיקריות, היא חברת Melvin Capital, והנה מה שחושבים עליה בפורום Wallstreetbets אחרי ה-Short Squeeze.

מי שמעוניין, שייכנס לפורום הזה, יש שם חוש הומור חזק. ולפי ההערכות אחרונות, גם ה-SEC מנטר את הפורום הזה לפעילות של הרצת מניות.


זה מה שאנשי הפורום חושבים על בית ההשקעות Melvin Capital. מתוך פורום wallstreetbets, reddit.

מכירה בחסר – לא מתאימה לכל אחד
אולי היינו צריכים להתחיל דווקא מזה. רוב מכריע של המשקיעים חושבים על עליית מחיר המניות. כשמסתכלים על המדדים המובילים רואים שלאורך זמן אכן מחירי המניות עולים. זה עדין לא אומר כלום על מניות ספציפיות, והעובדה ששוק ההון מאפשר למשקיעים להרוויח מפעילות מכירה בחסר היא לא בעייתית כשלעצמה. אפשר ומותר להרוויח מירידת מחיר מניה, וספקולציה היא לא מילה גסה.

בכל זאת, מרבית המשקיעים לא מסתכלים על מניות ומחפשים את המניות המתאימות למכירה בחסר, אולי כי אנחנו לא רגילים לביצוע פעולות כאלה. אגב, גם בארה"ב, למרות ששם זה נפוץ הרבה יותר, זו עדין לא נחשבת הפעולה הנפוצה. הפעולה הבסיסית של קנית מניה היא הנפוצה יותר.

לאור זאת, וכן, לאור הסיכון של Short Squeeze, משקיעים צריכים לבחון האם בכלל סוג כזה של פעילות מתאים להם. בנוסף, יש משקיעים שבוחנים מניות שנמצאות תחת היקף גבוה של מכירות בחסר, כדי לאתר מניות שאולי, אולי אם מחירם יעלה, מי שביצע עליהם מכירה בחסר, יידרש לסגור את הפוזיצייה, וזה אולי יטיס את המניה. בכל מקרה, מי שלא מבין בפעילות הזו, שלא ייכנס לעולם הזה.